האם יש עתיד לאמונת תורה מן השמים? (לחג השבועות)

כמה מדברי חז"ל מהשבת.

בשביל חנופה שהחניפו ,,,,,,,,,,חרק עליהן שר של גיהנם שניו,,,

למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ? בתחלה דומה לקיתון של זהב, סיפר הימנו - דומה לקיתון של כסף, נהנה ממנו - דומה לקיתון של חרש, כיון שנשבר - שוב אין לו תקנה. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף נב עמוד א ב)

לפי שהיה פיקח ברשעו, אמר אם אני משיבו יודע אני שהוא חכם גדול, עכשיו יקפחני בדבריו ומקלקלני ואני מתרצה לו בעל כרחי, מוטב שלא אזקק לו. (תנחומא)

א"ל ר' טרפון אקפח את בני שאם יפלו ספרי מינין לתוך ידי, שאני שורפן עם אזכרותיהן, ואם יהא אחד רודף אחרי, שאני בורח לבית עובדי ע"ז, ואיני בורח לבית המינין, שעובדי ע"ז אינן מכירין את הקדוש ברוך הוא וכופרין בו, [והללו מכירין וכופרין בו], ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט וגו' (תהלים קלט כא), מי גרם לקרח לאבד מן העולם, אינו אלא שפירש למינות, וחלק על משה ועל אהרן, מנין ממה שקראו בענין ויקח קרח וגו'. (תנחומא)

ע"כ דבריהם הקדושים ותשימו לב שמינות בחז"ל זו לא כפירה הרי היה בורח לבית ע"ז. מינות זו הפקרות כלומר יודע את בסיס התורה ובסיס האלוהות ובכל זאת מתנהג בהפקרות = מינות.

ובכן כהרגלי אני כותב לגולשים ומשיב על תוכן ולא על אנשים ולכן אני השיב מה דעתי בנושא האשכול ובעיקר בנושא ביקורת המקרא.

נתחיל לתקוף את הנושא מכמה כיוונים כך שבאמת תהיה לך סיבה לשתוק כמו קורח מול משה רבינו.

1, האם אפשר לדעת את העבר ?

 יש לנו כלל תבוני בסיסי שאת העבר אי אפשר לדעת. בקושי עם מסורת אפשר לדעת משהו עד כדי כך שהרמב"ם אומר שאין אפשרות מחלוקת בהלכה ממשה מסיני, ולמה ? כי ברגע שיש מחלוקת אז אין מסורת. כלומר מבחינתינו אין מסורות כי אי אפשר מסורת נוגדת. האבן עזרא מתרגז על חוקרי זמנו שאמרו על הדוכיפת שהיא תרנגולת: ואלה טפשי עולם, כי מי הגיד להם ?

כלומר כל תזה חקירתית היא ספקולציה ותו לא. ולכן מה הטעם ? והנה באמת מאז ביקורת המקרא המודרנית, הם החליפו את התזות שלהם כמו שאני מחליף את הגרביים.

אם יש טעם בזיכרון היסטורי, הוא אך ורק מה שרלוונטי לנו ובהווה. על דרך נבואות שנצרכו לדורות, נכתבו. מצד חז"ל אפשר אפי' לתלות באילן גבוה עם זה נצרך בהווה. על דרך ר' שמעון בר יוחי אומר: כל מה שאתה יכול לתלות ברשע, תלה. וכן ההפך כמובן.

ולכן דרישת חז"ל להאמין בתורה משמים היא לצורך. וכל הרוצה להכחיש את זה, הוא פשוט רוצה לחיות בהפקרות = מינות. וכמה יפים הם דברי חז"ל  "אקפח את בני שאם יפלו ספרי מינין לתוך ידי, שאני שורפן עם אזכרותיהן, ואם יהא אחד רודף אחרי, שאני בורח לבית עובדי ע"ז, ואיני בורח לבית המינין, שעובדי ע"ז אינן מכירין את הקדוש ברוך הוא וכופרין בו, [והללו מכירין וכופרין בו], ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט וגו' (תהלים קלט כא)"

2, האם ביקורת המקרא היא נושא מודרני ?

ובכן גם בזה אין יותר מחנופה לרשעים (ראו לעיל את החז"ל בעניין) ובעיקר בורות לשמה. הרי האבן עזרא בכל פירושו מתייחס למבקרים קודמים לו. כלומר בתקופתו ובמאות הקודמים לו היו ביקורות והוא מתייחס עליהם ובכל זאת האבן עזרא נשאר יהודי טוב ומקובל בכל הדורות אחריו.

מי מדבר על כל אלפי החז"לים, תקופה של אלף שנות חכמים, במישרין ובעקיפין מתייחסים לרוב שאלות העולות מהמקרא.

מי מדבר על בני ישראל במדבר שהיו טרחנים שאין בנמצא בשום אומה. (עד כדי כך שמשה היה צריך לצאת מחוץ למחנה ישראל כי האשימו אותו שהוא נואף את נשות בני ישראל. האבן עזרא אומר שאף אחד מבני ישראל לא רצה לתת לו (למשה) את בתו לאישה ולכן לקח כושית.)

מי מדבר על שלוש וחצי אלף שנה של מיליוני אנשים נשים וטף מאומה היהודית שלמדו תורה וגמרו אותו בכל שנה ארבע פעמים. (שנים מקרא ואחד תרגום וקריאת התורה בכל שבת)

לחשוב על כל אלה שלא ראו מה שכל פרחח וטיפש באקדמיה רואה ?! צריך להיות טיפש וחוצפן בעיקר ליצן מופקר כמו קורח.

אני יכול להעיד על עצמי (ועל רבי מורי) שעד שאני בעצמי לא פגשתי את הביקורות המקרא של המקדמיה ?! הכרתי אותה מהספרות שלנו. כלומר כמוני כל אדם שלומד ברצינות, מגיע לכל השאלות והתמיהות. אבל יודע שלתת תזות מהבטן ? זאת טיפשות מהמדרגה הראשונה שיכול האדם הנבון לחשוב עליו. כפי שמבטה האבן עזרא בלשונו החד "ואלה טפשי עולם, כי מי הגיד להם" כי לדעת את העבר אי אפשר לעולם, יותר נכון לדעת את העתיד בקירוב עוד אפשר במיוחד שעתיד בוא תבוא איי פעם ונראה כמה בקירוב ידענו את העתיד, אבל את העבר ? לעולם לא נדע !! ולכן החשוב היא בעיקר הזיכרון התועלתי לנו בהווה. ולכן חשוב להאמין בתורה כפי שעזרה הסופר חתם אותה. וכל מי שלא מאמין בתורה משמים הוא פשוט מין = מופקר.

שני דברים חשובים צריכים להבין כאן. 1, שאמונה = אימון ולכן יש לנו אימון בתורה באופן מוחלט. לא כסיפור היסטורי נכון ואפי' לא כסמכות (הרי תורה לא בשמים היא רק אך ורק בידי החכמים של הדור). רק יש לנו אימון בתורה שהיא הדרך התבוני והמוסרי והצודקת ביותר מול כל התורות באומות (הלוואי שהיה להם איזה שהוא תורה בכלל, הרי אין שם תורה יש שם רק הפקרות מוחלטת) 2, שמינות = הפקרות. כלומר אין לחכמים שום בעיה שלא תאמין בתורה שהיא משמים הרי היא לא משמים היא בידי החכמים. יש להם בעיה אך ורק בהפקרות = מינות. ולכן חז"ל דורשים אימון בתורה שהיא כביכול משמים ושם נקבל את המוסר ואת הצדק הנכון ביותר. ומצד שני דורש לא להיות מופקר = מין.

3, האם מישהו מחכמי הדורות חשב לרגע שהתורה משמים ?

ובכן, צריך להיות כזה תלוש ובור ועםארץ בתורה ובחז"ל בכדי לחשוד במישהו מחכמי כל הדורות שחשב כך.

השבת חז"ל מספרים מה טען קורח וחבריו שהיו שגדולי ישראל (ראשי הסנהדרין ואנשי שם ועוד) מול משה והתורה משמים כביכול: את עשרת הדברות שמענו מפי השם אבל השאר ?! הכל מהבטן שלך !! כך אמרו למשה.

ועכשיו האם את עשרת הדברות כן שמעו ? הרי יש אומרים שרק שנים שמעו. ואם שמעו אייך שמעו ? כמו בשמות או כמו בדברים ? כלומר התורה משמים עצמה לא מדייקת מה האלוהים אמר, האם אמר זכור או אמר שמור ? האם שבת היא בגלל יציאת מצרים או בגלל ששת ימי בראשית ?

בקיצור, אפשר לכתוב ספר של עשרים כרכים להוכיח שאף לומד תורה רציני לא יכול לרגע להאמין שעמד שם האלוהים ואמר את עשרת הדברות. מי כבר מדבר שבני ישראל עצמן לא האמינו בכך ומיד עשו עגל זהב.

וחייבים לשים לב (ואני מדגיש את זה בכל הזדמנות שוב ושוב) ששום דבר מעשרת הדברות אי אפשר לומר לפני שמקבלים תורה\חוקה קודם לכן. האם אפשר לומר כבד את אביך בלי שתהיה חוקי משפחה קודם ? הרי בלי חוקי משפחה אין אבות, יש רק אימהות. האם אפשר לומר לא תנאף בלי שתהיה קודם חוקי המשפחה ? האם אפשר לומר "לא תגנוב" בלי שיש קודם חוקי הקניינים ? (חז"ל עמדו על הבעיה ואמרו שזה על נפשות, אבל אפי' נפשות אין לא תגנוב בלי קניין) האם אפשר עדות שקר בלי מערכת משפט ואפשר מערכת משפט בלי חוקה ? כלומר צריך קודם חוקה ואחר כך מערכת משפט ואחר כך אפשר לומר שאסור להעיד עדות שקר. האם אפשר לחמוד לפני שיש חוקי קניין ? האם אפשר שבת בלי ששת ימי הבריאה ? כלומר היו להם תורה מאז אדם התבוני הראשון, אז מה חידש להם האלוהים במעמד הר סיני ??? על כורחינו שמדובר כאן על הצגה בשביל נערים וטיפשים שצריכים סמכות כלשהו בכדי להיות בני אדם. ואנו נשאל את הנערים וטיפשים האלה האם האלוהים יעמוד בהר סיני ויזעק ש1+1=7 האם נקבל את זה כאמת סמכותית ?

חטא הכוזרי וחוטאים המחבתים שממשיכים להוכיח את סמכות התורה ממעמד הר סיני בזמן שאף תלמיד חכם רציני לא מקבל את זה. בואו נראה את הכוזרי והמחבתים גוררים את בניהם הסורר להריגה אם הם מאמינים שהתורה משמים.

מילא הכוזרי והרמב"ם ועוד שרצו להוכיח את התורה מסמכות אלילית לצורך דורם. אבל בדור שכל אדם מקבל חינוך חובה ומקבל תבונה בסיסית בבית ספר ? לאלה אי אפשר לדבר סמכות אלילית דבילית שכזו. הם גורמים להם לזלזל ברבנים בהווה ובעיקר לזלזל בכל חכמי הדורות. עד כדי כך שהטיפש הנ"ל אומר "שפינוזה (ותומס הובס לפניו) שהיו כנראה הראשונים שפשוט קרא את התורה כפי שהיא, ללא מחלצות חז"ל או אבות הכנסיה".

שאנו רואים כאלה דברי הבל מפי אנשים שמחשיבים את עצמם כתלמידי חכמים ? אין לנו אך ורק להאשים אותם בבורות ובטיפשות כמו קורח.

לסיכום:

1, אין לנו עסק בתזות מהבטן של אף חוקר חכם ורציני שיהיה, מהסיבה הפשוטה שאין דרך לדעת את העבר. (בקושי מה שאנו יודעים מהמסורות אפשר לשליש ולרביע להאמין כאמת, כי ברובם של המסורות יש הרבה תליה באילנות גבוהים, וחזלינו אמרו את זה במפורש כלומר לא הסתירו את הטריק הזה מאתנו.) ולכן כל העיסוק בזה מיותר.

2, עצם חקר המקרא היית עיסוק של כל לומד תורה בכל הזמנים. כלומר אין כאן חידושים מודרניים. להפך, שאנו רואים את התזות שלהם ?! אנו פשוט רואים כמה הם בורים ועםארצים גמורים, שלפעמים אני חושב לעצמי אייך האלוהים ברא כאלה חמורים וטיפשים שלא רואים מה שכל תלמיד חכם מתחיל יודע.

3, לעולם התורה לא בשמים ולכן אי אפשר לטעון שהיא משמים. ההשקפה היהודית בכל הדורות היית שהתורה בידי החכמים ולכן אם יש לליצנים מהאקדמיה איזה עניין לשלול את סמכות התורה, אז מצטער לומר לכם שלא רק זה לא פועל במציאות, זה פשוט מראה את בורותכם במושג של תורה משמים.

4, כל מי שמלמד תורה ויהדות בדרך של הכוזרי והרמב"ם ?! כלומר רוצה לדרוש את סמכותו של התורה מאליל הבייביסיטר הנוצרי והאיסלמי ? פשוט מחלל את התורה ואת אלוהים ואת כל חכמי הדורות.

היינו מוותרים על החילול, אבל אי אפשר לוותר על כרת האדם ומשפחתו, כי כל ההולך בדרך הזו ?! פשוט כורת את עצמו ואת זרעו מהעולם הזה והבא = העתיד.

5, תורה משמים פירושו חשיבה בסיסית של היהדות. בקיצור "חוקה". יש לתורה חוקה בסיסית שעל פיה היהודי נשאר נצחי. כל מי שהולך אחריה ונדבק בה ?! הוא זוכה לנצחיות זרעו ! כל מי שהולך נגדה ?! נכרת מעולמו.

אם כל בני אנוש יאמצו את התורה את החוקה של היהדות ?! אז יהיה שלום נצחי וצדק נצחי ומוסר נצחי. כך שכל בני אנוש יזכו לנצחיות זרעם לנצח עד ניצחון המוות עצמו. וזה נקרא ימי משיח.

ולכן אני אומר לכל נאור ומשכיל, אם כבר לחקור את המקרא ? אז לחקור את המשמעויות של המקרא, את התוכן התבוני של המקרא, את החשיבה הבסיסית של המקרא, כך הם יזכו להבין מה שכל תלמיד חכם יודע.

בברכה

Max maxmen

ההשפעה האוגריתית (Hebraic) – הנ"ל טוען (שוב בלשון עילגת ומפותלת) שאין השפעה כזו, הרב (!) פרופ' קאסוטו, פרופ' אליעזר גרינשטיין ועוד טוענים שיש – אלא שבניגוד לHebraic, הפרופ' המוזרים הללו טרחו ממש לקרוא את החומר (!) ולהביא אינספור ראיות לדבריהם. אם Hebraic היה מתאמץ לקום מכורסתו אולי היה מוצא את ספרו של אבישור החולק במידה מסוימת על הטענות האלו, אבל הוא לא טרח...

המקדש השומרוני (שוב Hebraic) – ושוב מובא יצחק מגן כראיה, ואמנם כבודו במקומו מונח, אך דעתו נדחתה ברוב דעות, בהתבסס על ממצאים נוספים מהאתר. ושוב (פעם אחרונה שאני מנסה להסביר) – הטיעון שקושר בין קיומו של מקדש שומרוני במאה ה-5 (נניח שהיה) לבין קיומה של תורה שומרונית בכלל או מאותה תקופה בפרט, ראוי להיכנס למאגר השמות הלטיניים של שגיאות לוגיות שמדעני הכורסה בעצכ"ח אוהבים להשתמש בהם :)

ספר דברים והישראלים (ארתחזוטא) – אני מתאפק ולא מגיב להבליו. הנה.

התפתחות הכתב השומרוני והאשורי (שוב ארתחזוטא, וגם אריאל73) – הפעם אלו לא הבלים, אלא סתם סברות כרס. הטיעון העיקרי הינו: "סגל צדק, כל השאר הם סתם חוקרים שהולכים עפ"י האופנה, ולגבי הקושיות שסגל לא ענה, אנחנו נענה ככל העולה על רוחנו, ממילא אף אחד לא יטרח לבדוק".

ודעת הלשון איננה דעת בעצמה, כי אם כנגד אחר שיבין. ואם בעבור דעתו משפטי נזקין. גם הם לא נתנו כי אם לישר המעוותים, כי אילו היינו במקום שאין שם שור אין צורך למשפטי שור נגח. ואלו היינו יושבים באהלים כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה. ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר. 

בקיצור, השפה היא אמצעי לעביר תוכן משמעותית וביהדות העיקר זה להבין את המשמעות ולא את השפה. אם לא תבינו את הבסיס הפשוט הזה ? תישארו עם כישרון השפה ובורים בהבנת התוכן.

תוקן על ידי אברם_העברי ב- 22/06/2014 17:49:40

תוקן על ידי אברם_העברי ב- 22/06/2014 17:50:35

4. אחת השאלות שהעלית זה ש- יח' ו-כ' חוזר על עצמו ומספר שאלוהים ירד על הר סיני, וכלשונך: "ירידת ה' על הר סיני מתוארת לפרטיה בפס' יח-יט, שבסופם מצפה הקורא לתחילת עשר הדברות. אך למעשה מופיע פס' כ, המספר שוב שה' יורד על ההר וקורא למשה אליו".
והנה מתברר שאת שניהם שמת ב-J מלבד פס' יט' ובכך רק הגדלת את השאלה בכך שעתה החזרה צמודה ממש ואחרי פס' יח' מיד כ' חוזר עליו.

5. עוד שאלת: " ה' מזהיר את העם מלגשת להר בפעם הראשונה בפס' כא (וקצת תמוה מדוע לא כבר בציוויו הראשון למשה) ובפעם השנייה בפס' כד" ושוב את שניהם הנחת ב-J

6. עוד העלית לשאול: " מתשובת ה' למשה (ט) עולה כי העם לא האמין כראוי במשה, אך בפס' הקודם (ח) ענה העם בפירוש שהם יעשו ככל אשר דבר ה'" ושוב מתברר שאת ח' ו- ט' הנחת ב-E

7. את פסוקים ז' ח' הנחת תחת E למרות שיש שם זקני העם לעומת העם.

8. פס' טז' ו-יט' חוזרים על עצמם בקשר של הברקים והשופר, ודווקא את שניהם הנחת תחת E

ככה זה נראה שמעבירים ביקורת יוונית קפדנית על כתבים שמיים מבולגנים.. ואח"כ הטירה מתמקדת בלמצוא ידינו ורגלינו.

נמצא שישבת מקסימום 1 מתוך ה-6 שאלות שהעלית, ומה עוד גרמת לשאלות נוספות שצצו להם, והשאלה הגדולה מכולם היא עליך, מה מצאת במיסטר שוורץ?