| נשלח ב-5/6/2014 00:09 |
 |
| |
קריאת אקמות בשבועות. האם אין גבול לכחו של מנהג?
היום בקריאת האקדמות נעצבתי מחדש אבל ביתר שאת, התפללתי במנין חסידים- שקרוא בתורה לכהן ולאחר ברכת התורה כשהספר פתוח החלו לקרא באקדמות,
בצאת החג בדקתי והנה התברר לי כי יחסית למה שכתוב בכמה ספרים- קוראים פסוק ראשון -לאחר מכן קוראים באקדמות.
המשנה ברורה פסק כי יש לקרא אקדמות לפני ברכת התורה, שוין התקדמות מה.
מי חיבר את האקדמות? לפי מה שאפשר להבין הוא נקרא מאיר ביי יצחק, שם יפה! אבל מי הוא היה?
האקדמות הוא אוסף מאמרים מחז"ל שהולבשו לארמית לא מובנת ולא מקובלת, שרק מעטים אם בכלל מבינים את מה שהם קוראים?
אבל הרי ההלכה אומרת כי לפני קריאת ההפטרה מהנביא- יש לגלול את הספר לחלוטים (אנו מקפידים גם להלביש ולהוריד את הספר ורק לאחר מכן -מותר לקרא בנביא להפטרה. שלא יעלה על דעתו של מישהו כי מתוך ספר התורה הוא קורא מפטיר!
והנה כאן לא נביא ולא שפת עבר, קוראים כשהספר תורה פתוח?
האם יש כאן חכם שיודע להסביר את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 09:16 |
|
| |
אצלנו בבית כנסת שמנו את המפה על הספר בעת אקדמות.
יש מספיק חומר בענין, דו'ק ותשכח.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 09:18 |
|
| |
.
אצלנו מאז ומעולם הניחו את הספר גלול, מעילו מעליו - ורק אז קראו את אקדמות.
לשבחם של גבאים נאמר כי משנה לשנה, במניין הותיקין, קצב גריסת הפיוט עולה.
נ.ב.
במהדורות רבות של סידורים ומחזורים, יש תרגום לפיוט, כך שאפשר להבין לפחות את המלים...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 09:35 |
|
| |
אני לא התפללתי וותיקין, אז אמרנו בנחת
וזכורה לטוב אמירת האקדמות הנרגשת בבית הכנסת של אבי ע"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 09:39 |
|
| |
ירוחם
עד שאתה מתלונן על קריאת האקדמות בצורה כזו, מדוע לא תשאל מדוע מטריחים את הציבור להקשיב לאקדמות במקום לקרוא את הזה לאחר סיום קריאת התורה ומוסף, ואז מי שירצה יישאר ומי שירצה ילך (כמוני)?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 12:15 |
|
| |
אותי הפיוט הזה כ"כ מרגש, שאני לא שם לב אם הספר פתוח, סגור או משהו אחר.
(כמובן, כשאני מצליח להיות ער...)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 13:11 |
|
| |
חזק.
התרגשותך בגלל סיום הפיוט- חזק ואמץ?
בילדותי זה גם מאד ריגש אותי- האוירה המיסטית בשטיבל בזמן הקריאה- רצינותם התהומית ורעדם של קהל החסידים. ובעיקר כי לא הבנתי מאומה, לאחר זמן התברר לי כי גם האחרים לא הבינו.
לאחר שעמלתי בהבנת המילים, כי התרגשתי פחות.
לאחר עמל נוסף כשגיליתי את מקור המילים ומקור רעיונם, התרגשותי פחתה.
לאחר שיצאתי לתרבות טובה, התחלתי להיות ביקורתי ולא לקבל כל דבר, התרגשותי הפכה לביקורת. מה עוד שזה נגד ההלכה, מכל בחינה שהיא. אז מה?
מי המחבר העלום- ובמה זכה פיוטו לכבוד הזה?
במה הפיוט הזה חשוב מהרבה פיוטים אחרים? בגלל -השותא?
למה האחרונים שגילו את הבעיתיות בצורת האמירה. לא ביטלו אותה או שינו את זמן אמירתה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 13:46 |
|
| |
ירוחם
הפיוט הוא רשות לתרגום, ואידך זיל גמור.
ואני הק', גם אחרי ששוטטתי כאן לא מעט, מתרגש.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 05/06/2014 13:46:27
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 14:50 |
|
| |
בעל
לגיטימי ביותר ואפילו חיובי.
אבל למה- (לא אצלכם) עם ספר פתוח? בראשונים י שקראו לאחר הפסוק הראשון.
זה הנושא לברור ולא ההתרגשות האישית של כ"א ואחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 16:10 |
|
| |
ירוחם,
ההתרגשות בגלל תוכן הפיוט ואהבת התורה הנושבת ממנו.
הנידון על ספר פתוח, ועל אמירת הפיוט אחרי הברכה, הוא נידון הלכתי שפחות מעסיק אותי (במקרה אצלנו - הליטאים - קוראים לפני הברכה ועם ספר סגור).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 16:27 |
|
| |
חזק
אהבת התורה הנושבת ממנו!? אולי תגלה לי איפה אתה רואה את המוטיב לאהבת התורה?
הפיוט לדעתי מדבר בעיקר על רוממות וגדולתו של הקב"ה, האדרת מעשיו , כליטאי קר איני מבין איך אתה נרגש מפיוט כה חסידי ?
זה בסדר אפשר להדבק בהתלהבות ואקסטאזה חסידית, זה גם רצוי,
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 17:28 |
|
| |
ירוחם,
לפי הבנתי הפיוט מדבר בשבח הבורא וגדולתו, ובכך שהוא בחר בעם ישראל ונתן לו את התורה, ויתן לו בעתיד עוד תענוגות וגדולות.
הקישור בין "ליטאי" ובין "קר" נעשה על ידך, ואני לא חושב שהוא אמור להיות נכון משום צד.
ואם העובדה שיהודי מתרגש הופכת אותו בעיניך לחסיד, אז זו בעיה שלך בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 17:59 |
|
| |
ירוחם, כפי שציין בעל לעיל, הפיוט נכתב כרשות למתרגם. גם זמן רב אחרי שהפסיקו לדבר ארמית, המשיכו בקהילות אשכנז לקרוא את תרגום הקריאה בשבועות ובשביעי של פסח. כיוון שהתרגום נקרא לאחר כל פסוק, ממילא הרשות למתרגם נאמרה לפני תרגום הפסוק הראשון, קרי: לאחר קריאת הפסוק. זו הסיבה למנהג המקורי. (אמנם ברבות השנים, כאשר כבר לא נהגו לתרגם, תמהו הפוסקים על מיקום הפיוט שהיה נראה לא מובן והעבירוהו לזמן המתאים יותר מבחינה הלכתית - לפני ברכות התורה)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2014 22:22 |
|
| |
עציוני
במחילה לא הבנת כלום. ואם זה נכתב לתרגום או בלי תרגום. אז מה. מותר לקרא אותו על ספר התורה הפתוח או אפילו הסגור. מה זה שייך?סתם לידע הכללי מאיפה אתה לוקח את זה-הפיוט נכתב כרשות למתרגם- כאמור אז מה?
מדובר כאן על פיוט שהפכו אותו לחשוב יותר מנבאים-
לפי מה שהבנתי מהתגובות כאן- אף אחד באמת לא מבין נכונה את הפיוט הזה אבל זה כנראה מצלצל טוב..
כאמור לא הפיוט ופרושו העיקר- חשוב המקום שנתנו לו, בלי כל הלכה- להפך- בלי כל הגיון הסטורי.
ונתנה תוקף של ר' אמנון- היה צריך עדויות של גדולי ישראל שחלמו על אישור, לאמרו .
|
|
|
|
|
