מה עושים עם בעיית הבררנות של הבחורי ישיבות

נראה לך שזה כתוב בכתב חרטומים שרק ארכיאולוגים יכולים לפענח??

(אפילו חייכנית הצליחה לקרוא גמרא )

בס"ד

נכון שאפשר לקרוא אך אדם קרוב לעצמו ויכול לחפש "קולות" שמתירות דברים...ואם ישאל רב לא בטוח שהרב יתיר...הבנתוס?

אדם קרוב לעצמו קשור לדיני עדות, לא לדיני הלכה. אם יש באמת מישהו שמתיר למה לא לסמוך עליו? (בדר"כ יש כללים ברורים: ספק דאורייתא - מחמירים, ספק דרבנן - מקילים חוץ מכמה יוצאים מן הכלל)

את יכולה לומר שאותו בן אדם אולי לא יודע טוב את ההלכה, אבל זה יכול לקרות גם לרב...

בס"ד

רק רב יכול לפסוק לדעתי אם אפשר להקל...כי אם כך יהיה הפקרות וכל אחד יפסוק לעצמו ואם כך למה צריך רבנים?

איזו מצוה בתורה אומרת שצריך רבנים?

כשיש ספיקות יש בית-דין (או בימינו מורה הוראה) אבל מי שיודע את ההלכה ואת הצדדים אינו צריך לשאול רב.

כשאת שוכחת יעלה ויבוא בברכת המזון את לא הולכת לשאול רב כי את יודעת את ההלכה...  (אני מקווה מקסימום את פותחת שולחן ערוך הרב. למי האדמו"ר כתב את השולחן ערוך, לרבנים או לאנשים הרגילים?)

בס"ד

אוקי אז אתה הולך לפי שולחן ערוך של מי?
כתוב במפורש "עשה לך רב והסתלק מן הספק",ברור שאדם מלומד לא שואל על כל דבר....
אבל כשיש ספקות כמו בענייני טהרה/כשרות/צום לאדם חולה/כל מיני ספקות
(/אפילו חינוך ילדים/שהזוג לא מגיע לפשרה בנושא מסוים, תמיד מומלץ לערב גורם שלישי...)