זה הקטע שעליו הדיו בפורום הסמוך:
איבעיא להו תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה נפקא מינה כגון שהערה בה ופשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ( מסכת קידושין דף י')
בתלמוד דנים במקרה של מישהו שמארס מישהי לעצמו ע"י הקניין השלישי - קיום יחסים.
נשאלת השאלה: ממתי היא נחשבת מאורסת? ברגע שמתחילים את האקט או בסוף?
שואלים על זה: מה ההבדל בין אם זה בהתחלה או בסוף?
והתשובה היא שיש הבדל גדול במקרה שבאמצע המעשה בא מישהו שלישי ונתן לה פרוטה ביד ואמר לה "הרי את מקודשת" וכו' והיא הסכימה.
אם בתחילת האקט היא נחשבת מאורסת - המעשה השני לא שווה כלום, זה כמו ללכת לאישה נשואה ולקדש אותה או כמו לקדש חתול.
אם סוף המעשה קובע - היא לא הייתה מקודשת לראשון כשהשלישי הגיע ועדיין היתה פנויה ולכן היא יכולה להתקדש למישהו אחר.
נ.ב.
משהו מעניין שאני חושב עליו - האם במקרה כזה הראשון יהיה חייב סקילה שהרי בא על נערה מאורסת? מן הסתם המפרשים דנים בזה במקום..
|
|
...שיוא איזה מעניין זה ללמוד גמרא...פתאום אני מבינה הרבה דברים...
