| נשלח ב-12/6/2014 12:16 |
 |
| |
לא, בתורה יש דיעה אחת. אם יש כמה דיעות זה מן הסתם לא ישירות ממשה רבינו...
ואת כן לומדת תורה שבע"פ רק שאת לא יודעת את זה, כגון דין תקיעת שופר שזה בתקיעה-שברים-תרועה למשל...
(כן, את מקשיבה לחצי שיעור ואז אז שואלת שאלות כי שמעת חצי משפט  )
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 12:26 |
|
| |
בס"ד
על פי חז"ל,משה קיבל את התורה בהר סיני, עם פירוש מצוותיה[14]. הרמב"ם, בתחילת הקדמתו למשנה, מבאר שמשה הנחיל פירוש זה לחכמים ולהמון העם.
במדרשי האגדה ישנן גישות מנוגדות להיקפה של התורה שניתנה בידי משה. לפי דברי רבייהושע בן לויהמובאים במדרשויקרא רבה[15],"מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני". אולם, מדרש שמות רבה[16]מביא את דברי רבי אבהו שמעדן את הדברים:" ...משהשלים מ' יום, נתן לו הקב"ה את התורה מתנה, שנאמר: ויתן אל משה. וכי כל התורה למד משה?! כתיב בתורה (איוב יא): ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ולארבעים יום למדה משה?! אלא כללים למדהו הקב"ה למשה. הוי, ככלותו לדבר אתו". מאידך לפי דברירבהמובאים בתלמוד[17], משה בעצמו לא הכיר את כל דרכי המדרש ששימשו את חז"ל. אולם, פרשני התלמוד המסורתיים הבינו את דבריו בצורה שונה[18]. המחלוקת הרעיונית בין הגישות נמשכת עד היום[19].
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 12/06/2014 12:31:57
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 12:33 |
|
| |
בס"ד
הנה כמה הוכחות שדברי כן נכונים...אז בכ"ז אני כן תלמידה טובה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 12:37 |
|
| |
70 פנים לתורה אומרים לפעמים כשמכניסים עוד דברים בכתוב יותר על הפשט, אבל הם בד"כ דרשות או דברים מדרבנן שכאילו רמוזים בתורה. (המונח התלמודי לזה הוא " אסמכתא")
ההלכות המסורות ממשה רבינו (תורה שבע"פ) אין בהם מחלוקת - כגון שממחרת השבת זה ממחרת הפסח וכיו"ב.
שאר הדברים והדינים הם בד"כ מדרבנן שחודשו יותר מאוחר. (כמובן שיש מצוות עשה לשמוע גם להם) וכמו שאומר הרמב"ם בתחילת הלכות ממרים:
הלכות ממרים פרק א ג אחד דברים שלמדו אותן מפי שמועה, והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדו אותן מפי דעתן באחת מן המידות (שימי לב שהרמב"ם מבדיל בין הדברים שעברו מדור לדור (מפי שמועה) והדברים שלמדו בעצמם שהם לא נחשבים תורה שבע"פ. אגב, לא כל הראשונים מסכימים על הגישה הזאת) שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שהדין בדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשו אותן סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה, והם הגזירות והתקנות והמנהגותבכל אחד ואחד משלושה דברים אלו, מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחת מהן, עובר בלא תעשה. ד הרי הוא אומר "על פי התורה אשר יורוך" (דברים יז,יא), אלו הגזירות והתקנות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם; "ועל המשפט אשר יאמרו לךתעשה" (שם), אלו דברים שלמדו אותן מן הדין באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהם; "מכל הדבר אשר יגידו לך" (ראה שם), זו הקבלה שקיבלו איש מפי איש. ה [ג] דברי הקבלה, אין בהן מחלוקת לעולם; וכל דבר שתמצא בו מחלוקת, בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו. ודברים שלומדין מן הדיןאם הסכימו עליהן בית דין הגדול כולם, הרי הסכימו; ואם נחלקו בהןהולכין אחר הרוב, ומוציאין הדין אחד לרבים.
לא אכנס לעניין מדרשי האגדה, בכל מקרה לא פוסקים מהם הלכה אז מה זה משנה?
אם את כ"כ רוצה לדעת מה דעתו של הרמב"ם בענייני המדרשים הנה לך מדבריו באגרותיו כששלחו לו שאלה בעניין בני נוח היוצאים מן התיבה:
ולעניין יוצאי תבה – כל אותן הדברים דברי הגדה הן, ואין מקשין בהגדה. וכי דברי קבלה הן, או מילי דסברא?! אלא כל אחד ואחד מעיין בפסוק כפי מה שיראה לו בו, ואין בזה לא דברי קבלה, ולא אסור ולא מותר ולא דין מן הדינין, ולפיכך אין מקשין. ושמא תאמר לי, כמו שיאמרו רבים: וכי דברים שבתלמוד אתה קורא הגדה?! – הן, כל אלו הדברים וכיוצא בהן הגדה עניינם, בין שהיו כתובים בתלמוד, בין שהיו כתובין בספרי דרשות, בין שהיו כתובין בספרי הגדה. (אגרות, עמ' תסא)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 14:05 |
|
| |
בס"ד
אז אתה בעצמך אומר שלא כל הראשונים מסכימים עם הגישה הזו...אז איך אתה כ"כ בטוח בדעתך?
ואגב,איך אנחנו נדע מה כן נכנס בקטגוריה של "מפי השמועה" מה תורה שבע"פ ומה חידושים ותקנות וכו'?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 14:10 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 14:20 |
|
| |
בס"ד
מה תגיד על הציטוט הזה?
ייהושע בן לוי המובאים במדרש ויקרא רבה[15],"מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתידלומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני"
ואם כך..משה ידע הכל,יש מצב שישמור את הידע לעצמו ולא ימסור את זה הלאה?
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 12/06/2014 14:22:03
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 14:25 |
|
| |
בס"ד
[ג] דברי הקבלה, אין בהן מחלוקת לעולם;וכל דבר שתמצא בו מחלוקת, בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו. ודברים שלומדין מן הדיןאם הסכימו עליהן בית דין הגדול כולם, הרי הסכימו; ואם נחלקו בהןהולכין אחר הרוב, ומוציאין הדין אחד לרבים.
ו
אגב לא מובן לי הקטע,על כל דבר יש בגמרא מחלוקת...על תפילין,שבת,עירוב תחומין,נידה וכו'....
אז זה אומר שלא קיבלו את זה מפי משה?
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 12/06/2014 14:25:30
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2014 17:42 |
|
| |
גם מה שר' יהושע בן לוי בעצמו אומר זה מדרש אז זה לא סותר.. 
אין מחלוקת נניח שיש דין איסור מלאכה שבת. יש מחלוקת לדוגמא האם במלאכה שאינה צריכה לגופה (שאתה לא צריך את תוצאת המלאכה) האם זה מהתורה או מדרבנן.
מה שהרמב"ם אומר זה שהדין הזה בגמרא לא עבר דור אחרי דור ממשה אלא נחלקו בזה התנאים במשנה. אחד מהם סובר שמכיון שאינך צריך את תוצאת המלאכה זה לא נחשב שעשית מלאכה ולכן מהתורה מותר אבל אסור מדרבנן (סייג) ואילו השני סובר שבכל מקרה זאת נקראת מלאכה ולכן העונש עליה הוא סקילה כמו כל מלאכה.
אין מחלוקת שמי שעושה מלאכה נענש, המחלוקת בסברא לאן כל דין שייך וכך על זה הדרך...
|
|
|
|
|
....
...
