|
|
| נשלח ב-2/1/2005 10:27 |
 |
| |
אראל סגל
כנראה נשמטה ממך הלכה למשה מסיני, שהתורה ובתוכה הלכה למשה מסיני,עליה לא תוסיף וכו' הועברה ליהושוע מבחינת הסמכות לפסוק, ועל כן אני פוסלת מכל וכל את הלינק עליו המלצת לי בחום.
עימך הסליחה, אבל לא תודה, ה"לא תוסיף ולא תגרע" אליו אני מתכוונת כנראה לא מובן להרבה, לא רק לך.
ועל זה בוכה המשורר...
___________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 23:50 |
|
| |
שלום ותודה לכל העונים במיוחד לאליכין.
עדיין לא מצאתי פיתרון.
ואכן הפיתרון שאני מחפשת הוא מעשי ולא תאורטי או פילוסופי.
אליכין, הרעיון שהצעת בינתיים הוא היחיד שמתקרב, לפחות בחודשי החורף, בחודשי הקיץ ב"ה יש את המקוה הגדול בעולם.
רק שאלה קטנה לי אליך, מאין הגזרה שאוסרת על כניסת בעלי ומהם הטעמים המובנים? כי באמת ובתמים שלי הם לא מובנים.
שוב אני מבקשת אם מישהו יודע או מכיר אנשים עם מקווה פרטי בביתם, אשמח לקבל תגובה בתא האישי שלי.
ולכל מי שיש רעיון, מוזמן להביעו.
אני רוצה קצת להסביר בכמה מילים את הקושי שלי במקוה ציבורי ובכלל. לאישה שלא גדלה מגיל אפס עם הידיעה שיום אחד היא תלך למקוה כמו אמה וסבתה ואחיותיה, כל המעמד הזה הינו משפיל בצורה בלתי רגילה. אני חושבת שרק הנשים בפורום (שלא גדלו בבית דתי, ואם יש בכלל נשים בפורום זה...) יוכלו להבין על מה אני מדברת.
ההסדר שלי עם בעלי זה שגם הוא טובל. זה מעקר קצת את הרגשת ההשפלה שיש בזה שאישה צריכה ללכת אחרי נידתה כביכול "להתנקות". ממה בעצם? מהדבר הכי טבעי בעולם.
אני מבינה שלפני אלפיים שנה לא היו מקלחות ומים זורמים, נראה הגיוני לדרוש מכל אישה ללכת למקוה, אבל היום, כשכל אישה שומרת על הגיינה אישית, לא מובן לי.
אני יודעת שהדברים שלי יעוררו אולי כעס או יותר גרוע. בבקשה ממכם משתתפים יקרים, תהיו סובלניים עם אנשים באמצע הדרך...
מיימוני, אתה האדם הכי סובלני שמובן ללמד זכות על כל משתתף "שמפשל", אנא, עזור לי.
"אשתך גוצה - גחין ולחיש לה"...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2005 01:33 |
|
| |
בחיפוש
סבורני שלמרות שאיני אשה, אני יכול להזדהות עם הקושי ללכת לטבול במקום פומבי. ואני יכול להבין את הקושי בצורך בטבילה בכלל.
אמנם, אני סבור שדברים כאלו לא נועדו לדיון פומבי. עם זאת, כיון שהם יכולים לסייע לרבים, אולי כדאי לדון בהם. כמובן לא מההבט האישי, אלא באופן כללי.
א. בחברה המודרנית איננו רגילים לבצע פעולות של היגיינה אישית ברבים. זה נראה לנו קשה ואפילו מאוס.
אבל, עד כמה שידוע לי, מקוואות מודרניים מעניקים פרטיות מלאה. האשה אינה צריכה להראות ללא בגדיה לפני הטובלות האחרות. ומן הסתם, במקווה המכבד את עצמו, דווקא שם אפשר לצפות מן הבלנית שתכבד את בקשתה של הטובלת.
ושוב אני יכול רק להציע לבוא לביקור ולהתרשם.
ב. אכן, בתקופתנו קל לפטור מנהגים של דורות קדומים בתור סוגים שונים של היגיינה שנקשרה להם הילה מיסטית.
אבל האם זה ההסבר היחיד?
אין דומה תחושת ההיטהרות שיש בתוך מקווה לזו שנוצרת בתוך אמבטיה. ואולי גם כאן צריך חוויה כדי להכיר בכך.
שתי הבעיות שהצגת כאן מונעות ממך לבחור באופציה של מקווה. אבל האם לא יתכן שבנית לעצמך דימוי של מקווה בתור מקום פרימיטיבי שמתאים לפרימיטיביות, שמוותרות על צניעותן בפומבי (גם אם בין נשים)?
אם תהיי מוכנה לשקול מחדש את הנחות היסוד שלך, ולצייר מחדש את התמונה של המקווה המודרני, אולי יקל עליך להחליט שאת מוכנה לנסותו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2005 01:43 |
|
| |
בקשר לטבילה של הבעל וכו'.
ה"טומאה" של הנידה שמחייבת טהרה במקוה, היא מקבילה לטומאת של "בעל קרי" או "זב" שהם טומאת "גבריות" שגם הם צריכים להיטהר ע"י טבילה במקוה.
כך שטבילה במקוה לא נועדה להשפיל את האשה, אלא היא חלק מדיני טומאה וטהרה המוטלים על גברים ועל נשים כאחד, לדוגמא ישנם גברים שהולכים לטבול כל יום במקוה ולא רואים זאת כהשפלה.
הענין הוא, שאחד מדיני הטומאה של האשה הנידה, הוא האיסור לקיים יחסי מין בתקופת הטומאה. ולכן על מנת לאפשר יחסי אישות נאלצת האשה לטהר את עצמה במקוה.
בדרך אגב האיסור הוא גם על הגבר כך שאין מקום להיעלבות כלל וכלל.
לגבי התנהגות הבלניות, זה נובע בדרך כלל מהדרכה לקויה, והבנה לא נכונה של התפקיד שלהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2005 07:32 |
|
| |
"אחד מדיני הטומאה של האשה הנידה, הוא האיסור לקיים יחסי מין בתקופת הטומאה. ולכן על מנת לאפשר יחסי אישות נאלצת האשה לטהר את עצמה במקוה. בדרך אגב האיסור הוא גם על הגבר-
כך שאין מקום להיעלבות כלל וכלל."
באמת?
האם זה סתם מקרי שזאת הטומאה היחידה שנוהגת בדורנו ע"פ ההלכה? (ההלכה- לא התכוונתי למנהגים)
הם זה מקרי שאין טומאת הגבר מגבילה אותו בכי-הוא-זה מלקיים יחסי מין, רק טומאת האשה?
מה פירוש המלה נדה- מנודה, מורחקת. הטמא הזכר מכונה בביטוי זה?
ירושלים שנענשה על חטאיה, נמשלה לזב או בעל קרי?
מנין לקרוא לאשה בריאה לחלוטין, דוה?
תוקן על ידי - kisarita - 03/01/2005 7:34:50
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2005 09:29 |
|
| |
. טבילה במקוה, כמובן, אינה בשביל נקיון. כדי להתנקות, יש לנו מקלחת או אמבט בביתנו, ואשרינו שכך הוא.
הטבילה היא לשם הטהרות, ודיונים כגון אלו אינם חדשים, הוזכר כבר מה שהיה בפסטאט במצרים בזמנו של הרמב"ם.
בחיפוש: יש שאלות שאת התשובות הטובות להן תקבלי במסרים בתא האישי, לא בדיון פומבי כאן דוקא. דומני כי תשובות בנושאים אלו עדיף שינתנו על ידי נשים.
נשמטה תגובה להודעה שנמחקה
תוקן על ידי עצכח ב- 13/07/2008 22:27:16
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2005 15:20 |
|
| |
כמה מילים לחיפוש
1. נושא הטומאה והטהרה במחשבת ישראל קשור לנושא החיים והמוות. (אבי אבות הטומאה הוא המת), הקב"ה - "כי עימך מקור חיים" הוא מוצא הטהרה - "אשריכם ישראל,לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם".
אשה במחזור חווה מעין מגע עם המוות (התפרקות הבצית שלא יצרה חיים), מכאן הצורך לחזור ולהתחבר עם "מים חיים" במעיין, או לפחות עם מי גשמים "מים מן השמים", במילים עכשויות, עם הטבע (בגימטריה א-לוהים) - תוצר א-לוהי ללא מגע אדם ולשאוב חיות מחודשת.
הפרטים בלנית, מניעת חציצה, בדיקות וכו' אמורות לתרום לשלמות ההתחברות. אין שום קשר ושייכות שבעולם בין זה לבין נושא ההיגניה הפיזית. הדבר רוחני-מיסטי לחלוטין.
2. באשר למקוה פרטי, יש להעיר כי רבי יהודה החסיד הזהיר וציווה בצוואתו להמנע ממקוואות כאלו "את המקוה הוצאתי לרבים". אולי טעמו קשור בכך שענין "התחברות" אינו סובל "התגודדות".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2005 08:05 |
|
| |
JEBO
לא נראה לי שהמושג היפה הזה מופיע בתורה או בתלמוד
ויתר מכך
התפרקות הביצת קורה כשבועיים לפני הדימום, כ24 שעות לאחר הביוץ
בזמן הדימום, הגוף כבר מכין ביצץ חדשה לביוץ הבא
אז אולי לקרוא לימי הדימום, ימי יצירת חיים?
ולשיטתך, איך מסבירים את זה שיחסי מין רגילים מטמאים?
תוקן על ידי - kisarita - 07/01/2005 8:13:04
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2005 02:12 |
|
| |
אסביר דברי מזווית אחרת: הטהרה היא מדם הנידה, הדם הינו ביצית שהתפרקה = "חיים שלא נוצרו" = מוות. היחס אינו לתקופה טמאה אלא לדבר טמא, שמגע או הקשר עימו יוצר תקופה טמאה אצל האשה ומגע טמא אצל הגבר.
לענ"ד זהו הפשט הפשוט שברקע בסוגיה, אמנם הניסוח בסגנון "מודרני" עכשוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2005 02:18 |
|
| |
ג'בו
ואיך תסביר את טומאת הנידה של היולדת שיוצרת יצירת חיים מופלאה.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2005 10:51 |
|
| |
טבילה עם הבעל המקווה ציבורי יכולה לעורר בעיית צניעות לא קטנה כאשר בשעה שגם נשים אחרות יכולות להגיע למקווה נמצא שם גבר אחר [גם מצב הפגישה בין נשים שונות איננו כל כך נעים כפי שמשתמע מהרבה מהכותבים באשכול זה] ולכן כתבתי את התנגדותי להליכה עם הבעל יחדיו למקווה בספרי ההלכה ישנה התייחסות לכך עייני לדוגמא בספרו של הרב אלישיב קנוהל 'איש אישה' שמתייחס לשאלת הבלניית ולשאלת בטבילה עם הבעל.
לעצם הטבילה של הבעל הרעיון מבחינה רוחנית וזוגית יפה אך יש בו קושי מבחינה הלכתית לדעתי כיוון שנוצרת תפיסה שבה טבילת האישה שווה לטבילת הגבר וזהו דבר לא נכון מבחינה הלכתית ולכן גם עם מחליטים שהגבר יטבול נכון לדעתי לעשות זאת בנפרד שהגבר יטבול קודם במשך יום הטבילה של האישה או יום לפני ואח"כ האישה תטבול ובעיקר תשמרו על התפיסה ההלכתית הרואה בטבילת האישה את היתר יחסי האישות.
לגבי עצם הצורך בטבילה המצב ההלכתי הינו שנידה היא למעשה הטבילה המחוייבת היחידה שמתקיימת כיום [אלא אם כן אתה עולה להר הבית ואכמ"ל]כאשר שאר דיני טומאה וטהרה למעשה התבטלו עד שניצא מחזקת טומאת מתים [גם בשאלה זו כיצד עושים זאת אכמ"ל] אך היסוד לכך איננו תפיסות שובינסטיות של חז"ל אלא צווי התורה שמתייחס לנידה כטומאה כשאר הטומאות אבל ממשיך ואוסר עליה קיום יחסי אישות עם בעלה ובכך יוצר רובד נוסף לדיני הנידה שלא קיים בשאר הטומאות בחיי היומיום.
לגבי היחס שלנו למצב זה יש לזכור כמובן שמדין תורה נידה רגילה [וסת מחזור חודשי] היתה טמאה סה"כ שבעה ימים ללא שבעה נקיים שהינו דין של חז"ל מסיבות שונות [למעט תפיסת הרמב"ם לגבי דין תורה]. לגבי מצב זה של איסור שלמעשה חופף כמעט לחלוטין את זמן המחזור רוב ההתנגדות הרגשית היתה נעלמת לדעתי. ועתה יש לנו צורך להתמודד עם ההתפתחות ההלכתית של דיני הנידה הסיבות שהביאו לכך כבר בתקופות קדומות והיחס שלנו לכך. למי שמחפש התייחסות רוחנית ישנו קטע של הרב קוק בעין אי"ה לברכות על האגדה של אותו צדיק שמת במחצית ימיו שבו מתייחס הרב קוק ליחס בין דת טבעית לדת א-והית בדיוק סביב שאלת שבעה נקיים של נידה.
לסיום
לפני כמה זמן קראתי ראיון עם בחורה שהולכת למקווה בקביעות והחליטה לחבר תפילה שונה מהתפילות המוזרות שיש במקווה לפני הטבילה והיא אומרת [בערך] כך - אני שונאת את המקווה ואת הצורך לטבול שמשפיל בעיניי אך אני עושה זאת אך ורק בגלל הצווי הא-והי של התורה. אני אישית שמחתי לגלות אמירה חזקה ומשמעותית מבחינה אמונית והלכתית שנאמרת דווקא במצב זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2005 11:10 |
|
| |
היי, אני לא נתתי שום ראיון-
בי נשבעתי!
איך יודעים על תפילתי זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2005 11:21 |
|
| |
riv
אשריך שרוח הקודש שלך עוברת לנשים אחרות שמשתמשות 'בתפילה שלך'.ואני שותף לה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2005 16:59 |
|
| |
"אך היסוד לכך איננו תפיסות שובינסטיות של חז"ל אלא צווי התורה שמתייחס לנידה כטומאה כשאר הטומאות אבל ממשיך ואוסר עליה קיום יחסי אישות עם בעלה ובכך יוצר רובד נוסף לדיני הנידה שלא קיים בשאר הטומאות בחיי היומיום."
___
וזה לא שוביניסתי?
אני יכולה לחשוב על שתי סיבות לזה:
- שהטהרה קשורה לעבודה, אז היא לא חשובה לאשה, שאין לה מקום בעבודה (והיום, בבית הכנסת, ובמצוות אחרות)
- שלגבר בתורה יש זכות בלתי מוגבלת למין, השאלה רק עם מי
*
"והיא אומרת [בערך] כך - אני שונאת את המקווה ואת הצורך לטבול שמשפיל בעיניי אך אני עושה זאת אך ורק בגלל הצווי הא-והי של התורה. אני אישית שמחתי לגלות אמירה חזקה ומשמעותית מבחינה אמונית והלכתית שנאמרת דווקא במצב זה."
___
ואני אישית, קורע לי את הלב, קיומה של אמונה שאלוהים דורש את השפלת האשה
|
|
|
|
|
