|
|
| נשלח ב-18/6/2014 11:10 |
|
| |
נישט אם כל הכבוד לרב הנכבד, אין מזל לישראל- פרושו הישראל יכול לשלוט במזל שלו. כך בהמשך הגמרא, וכך הרמב"ם. וכך רש"י.
יש מזל! ויש מזל לישראל, אבל כאמור לישראל אפשר להתגבר על המזל. בצורה זו או אחרת. אנחנו מאחלים כי המזל יהיה טוב- ולא יתצטרך לעמול קשה להתגבר על המזל שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2014 12:08 |
|
| |
נישט
במקור שהבאת נאמר ש"מזל" הכוונה לגזירה - כך בלשון בני אדם - ע"פ הכותב. השאלה אם אין בזה בעיה של "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך"
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2014 12:37 |
|
| |
אליקים המזל- היא אכן גזירה במקורותנו. שמות פרק י (י) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן יְקֹוָק עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם:
רש"י שמות פרק י פסוק י ראו כי רעה נגד פניכם - כתרגומו. ומדרש אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה. אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר, והוא סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקדוש ברוך הוא להרגם אמר משה בתפלתו (שמות לב יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד (שם יד) וינחם ה' על הרעה והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם, וזהו שנאמר (יהושע ה ט) היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, שהיו אומרים לכם דם אנו רואין עליכם במדבר:
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2014 16:48 |
|
| |
ירוחם
הקושיה היא על מתנגדי המיסטיקה שבכאן
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2014 22:37 |
|
| |
אליקים
אני מתנגד למיסטיקה וקבלה בעיקר. אבל איני רואה כל קשר בין מזל- מפה אסטרולוגית לבין מיסטיקה. במקרה שהבאתי פרעה- היה אסטרולוג, אבל לא מיסטיקן וודאי לא מקובל.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2014 23:21 |
|
| |
לגבי הנושא בפתיחת האשכול, שפיתח מיימוני לכיוון ההלכות וכדו'.
לענ"ד כוונת המחבר [ככל הנראה נכד או נין של ר' עקיבא יוסף שלזינגר, בטח מרבן באיזו קהילה, אולי מוסר שיעור עמוק ברגעים אלו] בתשובתו השניה, שבלא"ה אין צער לאישהנ שכחת הלימוד שלה, כי למעשה איננה חייבת בלימוד עצמו, אלא בידיעת ההלכות הנצרכות לה, ובלא"ה היא אמורה ללומדם כדי לקיים כראוי, ואין עניין בלימוד עם המלאך.
לגבי תשובתו הראשונה, כבר כתב הכותב:
הרב ... פסק שלילדות מעל גיל 3 אסור לשיר "מה נשתנה". זה הרגע לומר ל... כך: רק אצלך בקהילה (וגם אצל אבא של זמר אחד) הקול של ילדות בנות 3 עושה את זה. ואכן, אבא של זמר אחד חזר הביתה וראה את החברה שלו בוכה. שאל אותה האיש: "למה את בוכה"? ענתה החברה: "אמרו לי שאתה פדופיל".
תוקן על ידי אחרחוק ב- 18/06/2014 23:22:17
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2014 12:14 |
|
| |
מיימוני >כלומר, מי שנתון במיטה במצב של מחלה קשה בוודאי עסוק מפעם לפעם בקריאה לה' שירפא אותו,... וכמובן, לשבת "למעלה ממראשותיו של חולה" נראה כהתנשאות< איני יודע למה נזקקת להוסיף את ענין התפילה של החולה, ולא היה די שבלשבת למעלה ממראשותיו של חולה, נראה כהתנשאות. ראה איך הבין הראב"ד שהובא באורחות חיים (הלכות ביקור חולים) את ההלכה הזו: "הנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי המטה ולא על גבי ספסל ולא על גבי כסא ולא על גבי מקום גבוה ולא למעלה ממראשותיו של חולה אלא מתעטף ויושב למטה ממראשותיו ומבקש רחמים ויוצא. וכתב הראב"ד ז"ל מסתברא כשהחולה ישן על גבי קרקע אבל אם יושב על גבי מטה מותר למבקר לישב על גבי מטה וספסל". בדבריו לא הוזכרה השכינה כסיבה לאיסור אלא רק העליונות, והיינו, שהרגשת ה"נחיתות" של החולה, עלולה להשפיע על בריאותו לרעה. סיפור קצר לקינוח: לפני מספר שנים העביר אב"ד בעיר ידועה בחו"ל, שיעור באחד הכוללים בעיר בה אני מתגורר, וכשסיים את קושיותיו, התרוממתי ועניתי על קושיותיו, כשלפתע הוא התפרץ וקרא בקול לעברי: שב! בתחילה לא הבנתי מה פשעתי בכך שעמדתי (לכבודו) כשעניתי לו, אך תוך מספר דקות התבררה אצלי הסיבה להתפרצותו: התשובות שעניתי, היו התשובות "שלו", והוא הרגיש מאויים כעמדתי באותו הגובה בו הוא עומד. ____________________________ ירוחם >אם כל הכבוד לרב הנכבד, אין מזל לישראל- פרושו הישראל יכול לשלוט במזל שלו. כך בהמשך הגמרא, וכך הרמב"ם. וכך רש"י< היכן ראית זאת בדברי הרמב"ם? בטח לא בפירושו למשנה עבודה זרה פרק ד משנה ז: "ממה שראוי שתדעהו, שהפילוסופים השלמים אינם מאמינים בטליסמאות, אלא צוחקים מהם ומאלה החושבים שיש להן השפעה. וביאור זה יארך, ואמנם אמרתי זאת ליודעי שרוב בני האדם ואולי כולם מרומים בהם תרמית גדולה מאד, ובהרבה דברים מסוגם, ויחשבום דברים אמיתיים, ואינם כך. עד שהטובים החסידים מאנשי תורתנו חושבים שהם דברים אמיתיים אלא שהם אסורים בגלל התורה בלבד, ולא ידעו שהם דברים בטלים כוזבים שהזהירה מהם התורה כמו שהזהירה מהשקר. והם דברים שזכו לפרסום רב אצל האומות, ושורש זה, הצאבה, והם העמים אשר יצא אברהם אבינו מכללם וחלק על דעותיהם הנפסדות במה שאצר ה' בליבו מן החכמה, והיו מגדלים את הכוכבים ומייחסים להם פעולות שאינן להם, והם אשר יסדו את גזירת הכוכבים והכישוף והלחשים והורדת הרוחניות ושיחות הכוכבים והשדים והקסם והניחוש לכל ריבוי מיניהם, ודרישת המתים, והרבה מאלה הענינים אשר שלפה התורה האמיתית חרבה עליהם וכרתה אותם, והם שורש עבודה זרה וענפה. וזה, שהכזב הראשון הוא גזירת הכוכבים, אשר מוכח במופת בחכמה הטבעית ביטול הקדמותיה הראשונות, באומרם כוכב פלוני מזלו רע ופלוני מזלו טוב, וחלק פלוני מן הגלגל מתאים לכוכב פלוני, ומתנגד לכוכב פלוני, עם היות הגלגל כולו גוף אחד שחלקיו דומים, אין ניגוד בהם ולא הרכבה. ואלו שתי ההקדמות הן עמוד גזירת הכוכבים, אשר אם יתאמת ביטולן, כמו שכבר התאמת, יתבטלו פרטיה עד האחרון שבהם. אחר כך הורכב כזב שני על זה הכזב הראשון, והן הטליסמאות, ואמרו שאם יהיה כוכב פלוני שמזלו טוב במקום פלוני המתאים לו, תיעשה צורה בתואר כך והיא תביא תועלת כך, ואם היה כוכב פלוני שמזלו רע במקום פלוני המתנגד לו, תיעשה צורה בתואר כך והיא תרחיק נזק כך, והתפשט זה הענין כפי התפשטות גזירת הכוכבים ומה שמיוחס להם מן הפרטים. אחר כך הורכב כזב שלישי על זה השני, והיא עבודה זרה, ונאמר שזאת הצורה אשר תיעשה במזל כך ועל מצבה פלונית אם יוקטר לה באופן פלוני ויתפללו אליה במילים כך וישתחוו לה, וכך וכך, הרי היא תפסיק נזק כוכב פלוני ותביא תועלת פלוני. ואלה הדברים כולם נעשו לצרכים, וזה, שבזמנים שעברו אוחדו בהם המדינות והוטעה בהם המון העם, ונאמר להם שתיקון ארצכם ומצביכם באלה הצורות, ושתתקבצו לבתיהן, ותגדלו אלו הזקנים אשר ילמדו סודותיהן, והתקיימה בזה המלכות, והאמינו שהוא דבר אמיתי, והיו אומרים, זה דבר כוכב פלוני וזה דבר מזל פלוני, ויגדלו אותו וילכו אחריו ויאמינו בו, כמו שנאמין אנחנו בנביאים עליהם השלום מן השלימות והמעלה. הלא תראה איך קראם הכתוב נביאי הבעל ונביאי האשרה. ובאו חלשי השכל אחרי כן ומצאו אותם הספרים ואותם האמרים וחשבו שהם אמת ושבהם תועלת, ולא ידעו שהם כזבים שנעשו בזמן מסוים לתועלת עת. אמר ה' "אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם הטיב אין אתם". וכבר ביארו החכמים שכל מה שיחשבו בו שהוא מפעולות אלו הטליסמאות, אמנם קורה במקרה, ומיוחס להן. וזה ענין פילוסופי אמיתי. וכן מצאתי להם הערה על גזירת הכוכבים שהיא נוהגת מנהג הניחוש, לא שהיא הסיבה כמו שחושבים הוברי שמים, אמרו, לא תנחשו, כגון אלו המנחשים בחולדה בעופות ובכוכבים. וזו היא סברת הפילוסופים בה. ואלה הדברים כולם אשר בדו הצאבה אין מהם בפילוסופית יוון לא מעט ולא הרבה. וכבר הארכתי גם כאן, אבל בענין של תועלת ותיקון אמונה, לפי שהאמונות התפלות של בני אדם בכוכבים ובטליסמאות אינן מעטות, וכבר נטשו בהן את התורה לגמרי בהאמינם באמיתותן". _____________ אחרחוק >בטח מרבן באיזו קהילה, אולי מוסר שיעור עמוק ברגעים אלו< אולי הוא משמש כראש "ועד הצניעות" ברמת בית שמש.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2014 12:58 |
|
| |
נישט ברמב"ם בשמונה פרקים. -הנולד במזל מאדים-
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2014 13:24 |
|
| |
"איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני. אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים, וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו" (משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, פרק יא, הלכות ח-ט).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2014 04:11 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/06/2014 04:17:09
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2014 04:16 |
|
| |
ירוחם >ברמב"ם בשמונה פרקים.- הנולד במזל מאדים< אם כוונתך היתה לדברי הרמב"ם בפרק השמיני של השמונה פרקים, הרי שלא ראיתי שם שכתב שהכוכבים והמזלות ה"שולטים" בעת לידת האדם משפיעים על עתידו, לא במעט ולא בהרבה, והרי "לשונו" שם: "... ואמנם בארתי לך זה שלא תחשוב השגעונות אשר ישקרו בהם חכמי הכוכבים - אמיתיות, כי יחשבו שמולד האדם ישימהו בעל מעלה או בעל חסרון, ושהאיש מוכרח על המעשים ההם בהכרח. אמנם אני יודע שהדבר המוסכם עליו מתורתנו ומפילוסופי יון, כמו שאמתוהו טענות האמת, שפעולות האדם כולם מסורות לו אין מכריח אותו בהם ולא מביא [אותו], זולת עצמו כלל, שיטהו לצד מעלה או צד חסרון, אלא אם כן תהיה לו הכנת המזגים לבד, כמו שבארנו, שיקל לו ענין או יכבד, אבל שיתחייב או יהיה בו נמנע, אין זה כלל". לא הרמב"ם הוא זה שהזכיר את הגמרא בשבת דף קנו עמוד א: "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא. אמר רבי אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מוהלא. אמר רבה: אנא במאדים הואי! - אמר אביי מר נמי עניש וקטיל", אלא אלו שהקשו עליו. גם ראה הרמב"ם הלכות תשובה פרק ה הלכה ב: ''אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה, הוא שירמיהו אמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה, הוא שכתוב אחריו מה יתאונן אדם חי וגו', וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו'".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/06/2014 04:24:06
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2014 07:48 |
|
| |
נישטאיך
רק הערונת.
לא הבנתי מה פירוש שענית את התשובות "שלו" אבל אם הוא תיכנן לומר את התשובות ואתה "גנבת" אותן, מה נשאר לו לשיעור? רוקנת את מה שהוא הכין לומר.
זה יותר מהתנשאות. זה לא להשאיר לו מה לומר. (ומכאן מודעה רבתי למאזיני שיעורים, לא להיות חכמים יותר מן המגיד שיעור. זה "בין אדם לחברו").
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2014 11:11 |
|
| |
נישט איך אצרו לך בישיבה קטנה וגם בגדולה. אתה חושב שאתה יודע יותר מהרבנים גדולי עולם? האם הרמב"ם חשב שהוא יודע יותר (בגלל החכמה היונית שלו) מהאמוראים והתנאים, שבת דף קנו . כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי: האי מאן דבחד בשבא - יהי גבר ולא חדא ביה. מאי [ולא חדא ביה]? אילימא ולא חד לטיבו - והאמר רב אשי: אנא בחד בשבא הואי! אלא - לאו חדא לבישו, והאמר רב אשי: אנא ודימי בר קקוזתא הוויין בחד בשבא, אנא - מלך, והוא - הוה ריש גנבי! - אלא: אי כולי לטיבו, אי כולי לבישו. (מאי טעמא - דאיברו ביה אור וחושך.) האי מאן דבתרי בשבא - יהי גבר רגזן. מאי טעמא - משום דאיפליגו ביה מיא. האי מאן דבתלתא בשבא - יהי גבר עתיר, וזנאי יהא. מאי טעמא - משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא - יהי גבר חכים ונהיר, מאי טעמא - משום דאיתלו ביה מאורות. האי מאן דבחמשה בשבא - יהי גבר גומל חסדים. מאי טעמא - משום דאיברו ביה דגים ועופות. האי מאן דבמעלי שבתא - יהי גבר חזרן, אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצות. האי מאן דבשבתא יהי - בשבתא ימות, על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא. אמר רבא בר רב שילא: וקדישא רבא יתקרי. אמר להו רבי חנינא: פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם, אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין. אם גניב - לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי, מאי טעמא - משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה יהי גבר סביל מרעין, בנאי וסתיר, סתיר ובנאי, אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה, ורזוהי כסיין, אם גנב - מצלח. האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין, ואית דאמרי: כל דמחשבין עליה בטלין. האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן, אמר רב נחמן בר יצחק: וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא. אמר רבי אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מוהלא. אמר רבה: אנא במאדים הואי! - אמר אביי מר נמי עניש וקטיל.
אפשר להמשיך שם ולגלות את המקור לכיסוי הראש שלנו.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 06:58 |
|
| |
מיימוני
<לא הבנתי מה פירוש שענית את התשובות "שלו" אבל אם הוא תיכנן לומר את התשובות ואתה "גנבת" אותן, מה נשאר לו לשיעור? רוקנת את מה שהוא הכין לומר>
מה שעניתי לו לא היתה גאונות, אלא הוא דבר שכבר דנו בו רבים, אלא שהוא הציג את את הקושיות כאיו הוא שגילה אותן, וכשהערתי לו שאף שהמקרים נראים זהים מבחינה שטחית, הרי שהם שונים זה מזה, מפני ש... ולא נותר לו אלא להרחיב על מה שעניתי לו.
ומכאן מודעה רבתי לאומרי שיעורים, לא להיות חכמים יותר מן המאזינים, ולשכוח לתת קרדיט לאחרים שאמרו זאת לפניו.
____________________
ירוחם
לא טענתי שהדברים אינם בגמרא. הגבתי על דבריך שהרמב"ם סבר כן
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 07:47 |
|
| |
נישטאיך
ניתחת יפה. מעתה יש להבין: איזה ציבור נמצא בבית הכנסת שלך. מאיזה ציבור מגיע הרב/דרשן. יתכן שהתרגל לאנשים פחות חכמים...
יש להוסיף כי דרשן חכם יותר היה מנצל את התשובות שלך כדי לחזק את עצמו ובמקביל לשבח אותך ואת הקהל. "לא שיערתי שיש כאן תלמידי חכמים שכאלו", היה יכול לומר. ואז היה מוסיף: "הרשו לי לנסח מחדש את התשובות המבריקות של הרב...".
ועם כל זאת, ועם שאלה אישית, עדיין מהכירני אותך במשך שנים של פורום (וקצת באישי), יש להסתפק: האם באמת החומר שלו היה כל כך פשטני, או שזה אתה שיודע יותר מדי בהשוואה אליו ולציבור? סמיילי. לאנשים חכמים יש נטיה לראות בעצמם "רגילים" במידה מסויימת ואז הם משוכנעים שמה שידוע להם, ידוע לכל. ולמרבה הצער זה בדיוק הפוך...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
|