|
|
| נשלח ב-22/6/2014 14:16 |
 |
| |
המקור למהנהג הוא מה שבשת פעם היה יום חופש ונקבצי כל אנשים ולכן הגיעו לבית של בעל השמחה לאחל מזל טוב ( בבתלא נהגו כן מכיו שלא היה שמחה כהולדת בן !!)באמצע השבוע אנשים עבדו בשדות
אבל הל מי שהוא יכול להסביר לי אולי מה זה נרא שילד לומד את כןל התורה במעי אימו ?
שמעתי פעם סיפור יפה על ילד בירושלים שלא שכח את התורה וידע הכול ( הרבי מבעלז כשנכנס אילו גרם לשחת תורתו !)
והביאו לפניו את הכתבים של מהרא"י קוק והילד לא הכיר אותם (ספרים אחרים של בני זמנינו כן ידע )
מי שהוא מכיר או שמע מי זה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 14:23 |
|
| |
בן נוח
קודם תוכיח שהספור היה ואח"כ תסיק מסקנות על הרב קוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 14:30 |
|
| |
בעל בעמיו
אדרבה ברצוני לדעת את אמיתת הסיפור
אני אישית ודאי לא אמין לכאלו באבא מעשית
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 14:32 |
|
| |
כמעט הייתי אומר שהתקיים כאן עברה גוררת עברה, ספרו ספור ואח"כ השתמשו בו כדי לנגח את הרב קוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 14:43 |
|
| |
חבל שלא הנבת אותי נכון
אייני מהמזלזלים במרן הרב קוק אדרבה ואדרבה
הסיפור הובא כדי לצחוק על אלו שמאמינים בכל השטויות האלו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 00:29 |
|
| |
[בננוח,
נדמה לי שהיה פעם אשכול על הסיפור הזה (או על אחד דומה לו). היה כאן מי שאמר שהוא הכיר את הילד הזה בתור אדם מבוגר והתפתח דיון על כך (או שאולי דמיינתי את הכל)...]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 05:00 |
|
| |
בן נוח
<המקור למנהג הוא מה שבשת פעם היה יום חופש ונקבצי כל אנשים ולכן הגיעו לבית של בעל השמחה לאחל מזל טוב (בבתלא נהגו כן מכיו שלא היה שמחה כהולדת בן !!) באמצע השבוע אנשים עבדו בשדות > "... והיה רוצ"ל דמה שאנו נוהגים עכשיו לאחר שנולד זכר נכנסין לשם לטעום בלילי /בליל/ שבת הסמוך ללידה, דהיא סעודת מצוה, והיינו אותה סעודה דפר"ח, וקבעה /וקבעוה?/ בלילי שבת, בשעה שהכל מצויין בבתיהם". (תרומת הדשן סימן רס"ט). "שבשבת פעם היה יום חופש". מתי הוא הפסיק להיות יום חופש? "שלא היה שמחה כהולדת בן", איך יכולה להיות שמחה בלידת בת, אם הוא יהיה חייב לשלם עבור דירה, אם הוא ירצה שיהיו לו נכדים ממנה. האם מותר לאחל מז"ט לאדם השמח בלידת בתו? רמז: ה"ערוך השולחן"
(אורח חיים סימן רכג סעיף א).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/06/2014 05:04:35
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 07:09 |
|
| |
מימוני לא הזכרתי את הסיפור אלא לציין שדיבור בעמידה לפני ציבור שיושב, מעניקה לעומד הרגשת עליונות, ואין בדברי כל קשר ל"אני והוא", או לאיזה חוג הוא שייך, ובאיזה בית כנסת אני מתפלל, בימים האחרונים שהה בעיר בה אני גר, הראל"צ הרב שלמה עמאר, שכשהעביר שיעור באחד הכוללים בעיר, הוא לא עמד, אלא ישב ליד שולחן כאחד האברכים, דיבר לאנשים בגובה העיניים, וענה לשאלות השואלים בכבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:20 |
|
| |
אםשלום
אכן זכרונך טוב, היה כאן דיון רחב. הניק שטען שהכיר את הנער המבוגר היה שותף סוד- או משהו סוד, כאן זכרוני לא טוב.
בצעירותי גם אני שמעתי את הסיפור -בהוה כלומר כאן ברחוב השני בירושליים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2014 08:00 |
|
| |
נישטאיך
לגבי עמידה או ישיבה בשיעור/הרצאה/דרשה, הרי שנהגו לעמוד. ויש מקום לפרש כדבריך שזו דרך התנשאות, אבל זה גם יכול לנבוע מהרצון שכל אחד יוכל לראות ולשמוע טוב יותר, או אפילו מפני כבוד הציבור, שהרי מסיבה זו שליח ציבור עומד.
אז יתכן שהתחושה שהדורש מעביר אינה תלויה בעמידה או בישיבה אלא בפרטים נוספים, ויתכן שדווקא בהם אפשר היה לחוש מתי הדובר מתייחס בענוה ובגובה העינים ומתי הוא מתנשא. ואם אצלך הדורש היה בעל גאוה, כפי שניכר קצת מדבריך, אזי גם אם היה יושב זה לא היה משנה את יחסו.
יש למדנים שמקיימים "שמינית שבשמינית" בהידור כיון שאם לא יעמדו על זכותם לכבוד, לא יהיה מי שיספק את זה...
כל זה באופן עקרוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2014 08:05 |
|
| |
ולהשלים את רמיזתו של נישטאיך, באדיבות פרוייקט השו"ת יברכם ה'.
ערוך השולחן אורח חיים סימן רכג סעיף א
ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב שזהו טובה לו וגם טובה לאשתו שגם היא רצונה יותר בזכר [גמ' נ"ט:] ואין חילוק בין היה בשעת לידה או שהיה בעיר אחרת והגיע לו השמועה מברך וגם היא חייבת לברך הטוב והמטיב אבל בלידת נקבה אין מברכין לפי שאין בזה שמחה כל כך כבזכר ואין חילוק בין קיים פריה ורביה או לא קיים וגם אין חילוק בין כשהם שמחים על לידת הזכר או אינם שמחים בלבם
רק המ"ב כמדומה מחדש שעל הולדת בת יברך שהחיינו כשרואה אותה, שלא גרע מראיית חבר טוב.
וכמדומה שהיום בנות מועילות לעת זקנה יותר מבנים, שיש להן יותר מסירות להורים הקשישים לטפל בהם. והרי אחד הטעמים שרוצים ילדים הוא כעין ביטוח לעתיד, לתמיכה בעת שהאדם אינו מסוגל לדאוג לעצמו, ושיהיה מי שיטפל בקבורתו לאחר מאה ועשרים שנה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 14:17 |
|
| |
נישטאייך
שבת נשארה יום חופש רק נתוספו עוד כמה ימים
ת"ח בבחינת שבת
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2014 14:29 |
|
| |
[ייתכן וירוחם - תודה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2014 11:39 |
|
| |
מיימוני <רק המ"ב כמדומה מחדש שעל הולדת בת יברך שהחיינו כשרואה אותה, שלא גרע מראיית חבר טוב.
וכמדומה שהיום בנות מועילות לעת זקנה יותר מבנים> ראה רן חורי: "הולדת הבת במקורות היהדות", "פתוחי חותם" ה, )ישיבת ההסדר "אורות שאול'' פתח תקוה (עמ' 83-127. http://upload.kipa.co.il/media-upload/ypt9/10312011210016594.pdf
|
|
|
|
|
