|
|
| נשלח ב-19/6/2015 08:12 |
 |
| |
| בערולאאדע כתב: |  | לאברם (העברי ?)
ולגבי חלוקת קרח מדתן ואבירם
לדבריך כותב פרשת פנחס כבר הכיר את הגירסא המשולבת כמו שלנו
כנראה שהוא התחבר אחרי 40 שנות מדבר
ל |
|
יפה! אתה מתכוון לפסוקים האלו: ט וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה'.
י וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס.
יא וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ. אז לי הם נראים כמו תוספת על גבי תוספת (שים לב לניסוח המפותל בפסוק י + ל"הערת שוליים" של פס' יא!), ומכיוון שאני לא חושב שהיה מישהו כזה שנקרא "כותב פרשת פנחס" אז התשובה ברורה :) ואם כבר, כותב פרשת עקב לא הכיר את קרח כלל כנראה, שכן שם כתוב (דב' יא, ו):
וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל.
ואילו קורח – יוק! ודוק...
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 19/06/2015 08:13:04
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 10:52 |
|
| |
אברם
1 ברור שממה שכתוב יותר יש להוכיח מאשר ממה שלא כתוב ובכל זאת קרח ודתן לא היו שווים שהוא בא להקטיר קטרת כנראה והם לא
2 אברם כתב "אני לא חושב שהיה מישהו כזה שנקרא "כותב פרשת פנחס""
כלומר לדעתך זה גויל או פפירוס שהושחר מבלאי טבעי וכיו"ב עד שנדמה לנו כאילו כתוב משהו בפשת פינחס אבל באמת לא קיימת פרשה כזו בתורה שבכתב
מי שמשתכנע שיערב לו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 13:40 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: | | אברם
...
2 אברם כתב "אני לא חושב שהיה מישהו כזה שנקרא "כותב פרשת פנחס""
כלומר לדעתך זה גויל או פפירוס שהושחר מבלאי טבעי וכיו"ב עד שנדמה לנו כאילו כתוב משהו בפשת פינחס אבל באמת לא קיימת פרשה כזו בתורה שבכתב
מי שמשתכנע שיערב לו.
|
|
לא זכיתי שתבין אותי כנראה – התכוונתי שלא מדובר ב"כותב" (לשון יחיד) אלא ב"כותבים", והמושג "פרשת פינחס" הוא מאוחר בהרבה מזמן הכתיבה, ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 14:34 |
|
| |
באמת קשה לי להבין אדם שלא מאמין שהתורה קדומה אלא שבמשך הדורות נכתבה ולאספא ממגילות ואגדות ישנות עם הוספות ותיקונים עד שהחליטו שהיא קדושה ושהיא נכתבה על ידי משה (בימי יאשיהו ונחמיה)
ובכל זאת דן על דיוק הנוסח בכאילו רצינות
האם לזאת יקרא סכיזופרניה ?
האם כל או רוב מי שחי בדרך של דת שהורגל בה מילדותו וכדומה ואח"כ חשב מחשבות כאברם העברי (המקורי) זה חלקו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 16:06 |
|
| |
שאלה גדולה שאלת בני, ואף אני תמהתי על אנשים שעוסקים בדקדוקי עניות אודות איזה ארתחשסתא הרביעי שלא יועיל ולא יציל כי תוהו הוא :) אבל ברצינות, בגלל המקום האדיר שתפס התנ"ך במחשבה המערבית בכלל ושל עם ישראל בפרט - כל פרט ופרט מעניין בו, ככה זה.
יש לא מעט גויים (גדולים ועצומים ממך:) שחופרים בתנ"ך עשרות שנים למרות שברור להם שהוא יצירה אנושית כמו האיליאדה והאודיסיאה, ואעפ"כ. לא כל שכן אנחנו שחיים בחברה שטוענת שאדם אמור לעשות א\ב\ג כי ככה כתוב, ואין לי רשות לפרש יותר וה' הטוב יכפר...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 17:37 |
|
| |
אברם כתב
"שאלה גדולה שאלת ... ואין לי רשות לפרש יותר וה' הטוב יכפר..." ודי בזה.
ועל דבר ארתחשסתא החמישי כבר כתבתי לך במקומו שמי שמאמין בהיסטוריית התנ"ך הנושא מעניין כדי להשלים את החור...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 17:44 |
|
| |
התנצלות
מצו"ב התנצלות על ירידה לפסים אישיים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 17:51 |
|
| |
1 בקר וידע ה' .... למה למחר שהיום כבר הקטירו קטרת ומחר יראו באיזה קטרת יבחר ה' (ולכן אמר לאהרן להקטיר מחר ואינה קטרת זרה).
2 250 (252) איש לא יכלו להקטיר על מזבח אחד קטן לכן הקטירו במחתות כמו כהן גדול ביו"כ שמקטיר בפנים שאין שם מזבח וכן נדב ואביהוא.
3 במקום קטן -הקדש 20 (30) *10 אמות -נדחסו 250 איש עם מתחות בוערות היו נשרפים מיד אלא היו חוץ לאהל מועד בחצר. ומ"מ אם הקטרת היא חומר דליק ומעלה עשן (כמ"ש חז"ל שאמרו שהיא סם המוות) זה סיבה "טבעית" לשריפתם....
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 17:54 |
|
| |
אברם כתב כי מושג "קרח ועדתו" היא אחרי שילוב הסיפורים והיא כבר כתובה בתורה ולא יהיה כקרח... להקטיר קטרת כלומר שקורח ועדתו הקטירו קטרת
כן התירוץ הקבוע שגם זה נכתב מאליו / ע"י כותבים שונים / בתקופפה מאוחרת / ועוד
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 19/06/2015 17:55:57
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2015 19:43 |
|
| |
ויש להוסיף שהפתיחה לוקחת את קרח בלשון יחיד (ויקח) [ויקם] קרח. ולא כדברי אברם שקורח הגיע בסוף אחרי קבוצות של מאות מורדים.
וכיון דאתא לידן נימא בה מילתא (ויקח) קרח - [ויקריח] קרח. והדברים מאירים ושמחים והה"ד ופקודת כל האדם יפקד עליהם. והה"ד לא יהיה כקרח ואומר לא יקרחו קרחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2015 22:51 |
|
| |
לגבי "ויקריח" - הפעם הק(ר)דחת תבשילך, שכן מקובלנו שאלישע וכן ר"ע היו קרחים (ולולא דמסתפינא, ולהבדיל, גם אני בדרך :)
והרשה לי להביע את הערכתי על הידבקותכם (אריאל + בער) במידותיו של הקב"ה, שבמקום גדולתכם שם אני מוצא ענוותנותכם - בידכם האחת אתם פותרים בהינף יד את כל בעיות ההיסטוריה הפרסית, ובתוכ"ד עוברים לפתור את בעיית עריכת המקרא, המשנה והתלמודים - ומוצאים עוד זמן לעסוק בזוטות של אות חסרה או יתירה בנוסח המקרא...
לו הייתם מתימטיקאים אני מניח שהייתם פותרים כבר את השערות גולדבאך ורימן, ועוד מוצאים זמן להוכיח שהאמוראים כבר ידעו אותן ממזמן, כמוכח מסוגיית "סוכה עגולה".
חילכם לאורייתא!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2015 23:49 |
|
| |
אברם
הרשני לסכם את נקודת הוויכוח
1 אתה כתבת שחלוקת הפרשה למקורות שונים וקריאת כל אחד באופן עצמאי היא פיתרון ואפשרי.
2 טענתי על כך כי ישנם פסוקים באותה פרשה וחוצה לה שאינם יכולים להיות שייכים לאחד המקורות אלא בהכרח נוצרו אחר השילוב (אם היה)
3 תשובתך הייתה כי קטעים אלו נוספו ב"טלאי על גבי טלאי" כלומר שאכן כך אלא שגם השילובים לא היו בפעם אחת אלא בהדרגה שולבו מקורות שונים ובכל שילוב הוסיף ושיפץ ותיקן העורך בהתאם (השאיר עקיבות).
4 מאחר שכך הרי שסעיף 1 אינו נכון ו/או מדויק
אם טעיתי בבקשה תקנני
ושוב אני מעוניין לחזור לנושא
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2015 00:26 |
|
| |
"טענתי על כך כי ישנם פסוקים באותה פרשה וחוצה לה שאינם יכולים להיות שייכים לאחד המקורות"
אשמח שתפרט בצורה ברורה למה אתה מתכוון - בינתיים רמזת לפס' מפרשת פינחס (שנאלצתי להעתיקו במקומך + להזכירך את הפס' בעקב...), זה הכל.
ואם כבר, עיין גם בתה' קו, יז ורק אחרי שתשקול את כל העדויות תגדיר בדיוק איפה הבעיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2015 00:38 |
|
| |
הרעיון הוא פשוט מאד: בפרשה יש כמה בעיות. אתה טוען שניתן לפתור אותן באמצעות ההנחה שמדובר בכמה פרשיות נפרדות. אתה מביא כהוכחה לדבריך את העובדה שבמקומות אחרים מוזכרים רק חלק מהאירועים שבפרשתנו. על כך טען בער שיש גם מקומות בהם מוזכרים כל המקורות השונים ביחד. התירוץ שלך על זה קל ויעיל והוא הסיבה שלא ניתן לעולם להפריך את ביקורת המקרא - גם שם בוצע איחוד מקורות (או שזה נכתב אחרי איחוד המקורות) אלא שעדיין בטלה הוכחתך מהמקומות בהם לא מוזכרים כל האירועים.
ובאגרת תחנונים זאת באתי, זוחל ורועד מהדר גאונך, לחלות פניך שתתיר לנו, יתושים נטושים שכמונו, להיכנס במקום שדרכו בו גאונים מצוקי ארץ שזכו לתואר דוקטור ולכן אין לבני אנוש פעוטים יכולת לקוות להבין רום מחשבותיהם הנאדרות.
|
|
|
|
|
