פרשת קרח

א. למען הדיוק אני לא הבאתי כהוכחה שום פסוק משום מקום אחר - בער הוא שרמז לפרשת פינחס, וכתגובה הבאתי את פרשת עקב, אבל אני מעדיף להיות כרש"י המתמקד בסוגיה, ולא כתוס' שמנסים לעשות התלמוד ככדור...
ב. כיוון שהקנטתני, הריני לצטט בפירוש את תהלים קו, יז:
"תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם"  - ואיפה "עדת קֹרח"??? (נעלם כאילו בלעה אותו האדמה...)
הרי לך שני מקורות כנגד אחד. לכן אין בעיה להסביר שבפרשת פינחס הוסיפו גם את קורח (או לחלופין, שבתהלים הורידו את קורח מפאת כבודם של בני קורח?)
ג. ועיקר - תמיד צריך לזכור שהתשובות שמציעה השערת התעודות הן תשובות לקשיים ברורים, שרירים וקיימים - אם יש לך פתרון אחר, התכבד והציעו לפנינו. אבל לפסול את הפתרון בגלל קושיות עקיפות זה לא רציני.
נ"ב
לגבי איגרת תחנוניך - ראשית אדגיש כי אני סה"כ דוקטורנ"ט (בר נ"ט) - אבל אני מסכים שבמקום שדוקטורים עומדים, עצכ"חניקים גמורים אינם רשאים לעמוד :)
לפחות לא עד שיוכיחו דבריהם בטענות ברורות ומפורטות ולא באוסף של קרעי משפטים מבולבלים שמעדכנים את עצמם מדי עמוד, משל היו תעודות התורה... קחו דוגמה מבעל הבלוג "ארץ העברים" שלא נתקררה דעתו עד שכייר וצייר ואייר וביא"ר כל חמירא ועשה את הפרשה כסולת נקייה - ואתם אין לכם פה לאכול :)

כדי לקבל את "השערת התעודות" אין צריכים לחלק פרשיות שכן גם כמו שהתורה סדורה לפנינו יש הרבה פרשות ותכנים כפולים בצורות שונות 

כגון סיפורי ספר שמות  ובמדבר על השנה הראשונה לצאת בני ישראל ממצרים

1 התלוננו על רעב וציינו שבמצרים היה להם לחם ובשר תיאור ארוך של המן - לחם ותוך הדברים בין הערבים תאכלו בשר.
ובספר במדבר התלוננו על המן שאין להם בשר רק לחם ותיאור ארוך על השליו 0בשר) ועל המן (למה ?).

2  אח"כ התלוננו על צמא והכה בסלע כדבר ה' אחר שלקח עמו מזקני ישראל ויצאו מים ושתה העם הסיפור היה ברפידים / חורב ויקרא שם המקום מסה + מריבה.  
בספר במדבר התלוננו על צמא והכה בסלע אחר שהקהיל את העם ויצאו מים וזה היה בקדש והמקום נקרא "מי מריבה"(חוקת) ובספר דברים צויין לא תנסו... כאשר ניסיתם במסה (הבי"ת צ"ל בשו"א) ובסופו אשר נסיתו במסה= תריבהו על מי מריבה (ואולי גם "ואתה מ"מריבות קדש") וביחזקאל נקרא המקום "מי מריבות קדש"

3  ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים .... ויסב את העם דרך המדבר ים סוף.
 ובספר במדבר ניסו לעלות דרך הדרום וירד העמלקי... ולכן "מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף" (שלח) וקיימוהו "ויסעו מהר ההר דרך ים סוף" (חוקת). 
וזה יש לומר שאינם שווים שבשמות ר"ל ים סוף סואץ ובבמדבר אילת.

4  וישמע יתרו ...ויעץ למנות שופטים ועשה כן ובסוף "וישל משה את חתנו וילך לו אל ארצו"
ובספר במדבר ג"כ סיפור על יתרו חותן משה  ומייד אח"כ מינוי 70 נביאים - זקנים (אם כבר מינה שופטים כעצת יתרו למה התלונן שכבד לו משא העם ופתרונו למנות עוד 70...) והתייחסות לעזיבתו אותם...

5  עמלק בא ממקומו להלחם עם ישראל - ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב אבל לא ניצחון שלם והבטיחו נקמה לעתיד כתב זאת זיכרון בספר* ושים...מלחמה לה' בעמלק מדר דר.
ובספר במדבר ניסו לעלות לאר"י בניגוד לעצת המרגלים ונכשלו על ידי העמלקי והכנעני והכום ורדפום עד "חרמה" (שלח) "וישמע הכנעני מלך ערד וידר ישראל נדר לה' ...והחרמתי את עריהם ...ויחרם אתהם ואת עריהם" (חוקת) וזה הבטחה לעתיד וקיומה הוזכר אולי בספר שופטים (כנ"ל ושים באזני יהושע) "ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה" (זו צפת בדרום בנחלת יהודה ושמעון) ובספר יהושע מוזכר ברשימת המלכים המוכים  "מלך חרמה אחד מלך ערד אחד".






* הערת שוליים 

פשוטו של פסוק זה הוא הפנייה למה שכתוב "בספר" דברים שהוא הנקרא בכל מקום בתורה ובספרי הנביאים (עד נחמיה ודברי הימים) "ספר התורה" ויש כאן ציון למה שכתוב בסוף פרשת כי תצא 

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 21/06/2015 02:06:38

וכגון פרשת הבריאה בבראשית 

ופרשת הלויים בבמדבר  /  בהעלתך / קרח 

וכגון פרשת שמות (מסיפור הסנה ואילך) ופרשת וארא (מתחילתו)

שהם אותו סיפור בצורה שונה ולא המשך והרבה כיו"ב.


בהנחה שאין סתירה ביניהם ונכתבו בשני צורות עם הדגשות שונות והשלמות שונות אינו סותר את המסורת שהכל נכתב על ידי משה לפני כניסה לארץ.

השאלה היא האם מרוויחים משהו. כולנו יודעים שיש הרבה קשיים בתורה (ובתנ"ך בכלל). הפלפלנות היהדות פתרה אותםבדרכה שלה. השערת התעודות ניסתה לפתור את הקשיים בדרך אלגנטית (והאלגנטיות היא הראיה לאמיתותה), שאומרת שאם נחלק את התורה לשלושה מקורות הכול יסתדר, אלא שהיא עוררה קשיים רבים אחרים, והפלפלנות הגרמנית פתרה אותם בדרכה שלה. כעת השאלה היא האם הפלפלנות הגרמנית עדיפה מזו היהודית ובמה. כמובן שאפשר להעלות גם השערה אחרת כגון השערת קסוטו שהיא הרבה יותר מעורפלת מהשערת התעודות ובזה יתרונה (בעצם אפשר לומר שאנו לא יודעים כיצד נוצר המקרא, אלא שהיו מסורות וכתבים רבים לגבי מה שהיה מימי בראשית ועד מות משה ושבמשך שנים רבות מסורות אלה עברו שונו נערכו וכדומה עד שקיבלנו את מה שיש לפנינו ואין לנו שום דרך לשחזר את הנתיבים המדויקים שבהם עבר החומר; טענה כזו נשמעת הרבה יותר משכנעת מתורת התעודות שמנסה לקבוע מסמרות אך המסמרות מסרבים להיתקע כל הזמן מתעקמים).

השאלה היא אם זו בכלל תשובה. כשהייתי בישיבה קטנה נהגתי לענות לכל הקושיות שהקשה הר"מ שלי בתירוץ 'זו מחלוקת הסוגיות' גם כשהיתה סתירה באותו עמוד בגמרא אמרתי שזו מחלוקת בין חלקים שונים בסוגיא. הר"מ שלי הזיע הרבה מאד כדי לשחרר אותי מזה.
אם תורת התעודות המקורית היתה נכונה היא כן היתה עדיפה, כי היא טוענת שיש שלושה ספרים מושלמים שנכתבו באופן סינופטי לאורך כל התורה, ומתאימה את זה באופן מושלם גם לשינויי סגנון בין הספרים, שינויי תפיסה, חילוקים תיאולוגיים, ואחרי כל זה גם אין שום סתירות ביניהם. אבל ברגע שאתה צריך להניח עשרות תעודות ותתי תעודות, אז השיטה ההרמוניסטית נשמעת מלהיבה יותר.

אברם, אם כן אולי נקבע שבמקום שרבנים עומדים אפילו עצכ"חניקים גמורים אינם יכולים לעמוד ונסגור את הפורום. (ר"א אומר אפילו בעלי בלוגים ובלבד שאינם רבנים, וק"ו כשמקנתרין את הרבנים ומורין להם כיצד יעשו מלאכתם)
נ.ב. כיון שאתה נוהג בקביעות להטיף לנו על כמות העיון המעטה שלנו בנושא מלכי פרס לעומת פוסטך המפואר, רציתי להבהיר שאני באופן אישי עבדתי על הנושא הרבה יותר זמן משעבדת עליו אתה. מי אמר לי? חישוב פשוט מגלה שאני העליתי את הנושא ב21 במרץ והפוסט המסיים שלך עלה ב30 במרץ, כלומר תשעה ימים ותשעה לילות של לימוד. ואילו אני נידדתי שנה מעיני (כפשוטו, ראה גם שעות של הודעות בפורום) במשך שבועות ארוכים, סיימתי בהחלטה שאין לי תשובה ואז חזרתי שוב לנושא למשך עוד כמה שבועות, שאז השתכנעתי שבמקרא מוכח כשיטה הקצרה ויתכן כדעת חז"ל, ובמקורות האחרים מוכח שלא כחז"ל ויש לבדוק אם מסתדרים עם השיטה הקצרה.
ונראה לי שגם בער נמצא באותו מצב כמוני.
ומה לך אצל ת"ח שמשחירין פניהם כשולי קדרה בעולם הזה ויזכו לסעוד משולחנו של ארתחששתא הרביעי לעוה"ב.

אריאל
ראשית, הוא עבד על זה עוד קודם, אבל זה לא ממש מעניין.
העיקר הוא ההבדלים. הוא הלך לקרוא חומר עדכני באופן מסודר, ואתה נוהג להסתדר עם חומר ישן (כי החדש עדיין באנגלית) ולעשות את זה באופן בלתי מסודר. גם אני בעד אוטו דידקטיות, אבל המחשבה של האוטו דידקטים שהם יכולים הכול היא מצחיקה (והרב יהושע ענבל אלוף בזה; אדם חכם מאוד שהולך ללמוד נושאים שאין לו בהם מושג, אבל אין לו אף מדריך שיאמר לו כיצד ללמוד ולכן בסוף הוא נשאר עם ידיעות מקוטעות וללא הבנת הבסיס). לימוד מסודר הוא מועיל עשרת מונים מהליקוט המצחיק שנהוג פה בפורום.

כרגיל, מה שכתב יש3 מייצג אותי נאמנה! (אני מתחיל לחשוד שאנחנו אותו אדם, כמקובל כאן :)
לגר"א ולרוגאצ'ובר (טוב, ולבעלבעמיו...) היה מותר להעיר הערות סתומות שמאות חכמים יתייגעו להבינן - אבל לכם אין את הפריבילגיה הזאת, עם כל הכבוד.

ואללה
אחרי מחמאה כזו מה אומר בעלמא דקשוט, שישאלו אותי למה לא היית ...

יש, א. אם תקרא את המאמר של אברם תראה שהוא לא השקיע הרבה בבדיקת צד המחקר (כי הרי ברור שהחוקרים צודקים) כל מה שהוא מביא כדי לתמוך בהם הוא ההוכחה המפורסמת של ואלטר על ליקויי החמה והפרכה לתזה של חפץ, שכולנו מסכימים שהיא מופרכת (אגב, כאן המעלה בלימוד הנושא לעומק, כי בראשית עיסוקי בנושא לא חשבתי כך, והאמנתי למשל שהרודוטוס יכל להתבלבל בין נבוכדנצר לאחשורוש)
עיקר העיסוק של אברם היה בהוכחות מהתנ"ך ומחז"ל (+תיאוריה מוזרה על קונספירציה חז"ליסטית רחבת היקף כדי שלא נילחץ בפורים) וכאן אני מקוה שתרשה לי להביע את דעתי למרות שאין לי דוקטורט בחקר חז"ל.
ב. בתחום של חקר הכתובות החיצוניות אינני מתיימר להכריע, וכל מה שאני עושה הוא לבדוק את החומר כתלמיד הדן לפני רבו.
ג. אני מסכים אתך באשר לבעיות באוטודידקטיות, אבל שוב אשאל, והשאלה מופנית גם לאברם: האם גם באשר לרבנים תאכוף את הכלל הזה?
אברם, א. להערכתי יש הוא ארתחשסתא, כלומר הוא יכול להיות כל אחד מאתנו. לפעמים הוא אתה, לפעמים אני, לפעמים הרב מיכי ולפעמים בעל בעמיו.
ב. יתכן שאני טועה, אבל לא זכור לי שאני נוהג להעיר 'הערות סתומות, שמאות חכמים יתייגעו להבינם' אנא אל תשליך עלי חסרונות של אחרים (אא"כ אני גם בערולאאדע)

נ.ב. ככל הידוע לי, הרב ענבל למד תקופה מסויימת באוניברסיטה.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 22/06/2015 20:22:43

1  כשכותבים באותו זמן בכמה אשכולות בנושאי כל האשכולות אח"כ אין סיכוי למצוא אותם 

2  אני מקבל את הביקורת על כתיבת רמזים ולשונות קצרות אשתדל לתקן.

3  העיסוק במה פלוני (אברם לשם דוגמא) התעסק בעיקר חורגת מתחום הפורום וגובלת לענ"ד בצרות עין כל שהי אברם הוא אדם מוכשר בתחומו (או בתחומיו) ואינו צריך להסכמתי /נו  כמו שיראה הרואה בבלוגו ובכתביו.

גם אם אמונתו בחוקרים ובמחקר אינה מקובלת על חלק מחברי הפורום כמו הרבה אמונות שונות.

ודעתי העיקרית שקרח הוא ארתחשסתא ובזה יובן קישורו לאשכול זה ודי בזה ואת צנועים חכמה.