שבת עם משפחה...מיוחלת

שבת מדרשה בעיר קטנה במרכז הארץ - תמים ומרומם נפש.
להתארח שתי סעודות אצל זוג בעלי תשובה מוכרים בקהילתנו הקטנה.
ואני נכנסת בחרדת קודש:
האבא, כל כך דומה אבל שונה
האמא, כולה מאור פנים וקסם
הבן הגדול - בדיוק אותם צבעים, עדיין קטן אבל כבר ניתן לחוש אצלו את עוצמות הרגש
והתינוקת? כאילו החליטו להוריד לעולם דגם נשי של..
הדוד היקר. מיודענו האומן-יסט. 
שלושה וחצי חודשים, והמקום הזה לא מחלים. הלב לא משחרר. כמה חלמתי לשבת בשולחן הזה: גיסה, דודה השיבני. 
והנה הוא מביט בי מכל קצות השולחן ואיננו. 
אולי אולי, אם ירצה השם, אם זה באמת הדבר הנכון עבורי, החלום הקטן הזה יתגשם.  
בעזרת השם.

שבוע טוב