יוסף ואחיו

תזה אלטרנטיבית
יוסף פחד שאחיו לא יספרו ליעקב (הרי אין לו נסיון יותר מידי טוב איתם) ולכן תימרן בני ערובה בכדי שייאלצו להביא את בנימין שבו בטח.
לכשבר בנימין היה צריך לוודא שלא לקחו אסופי מן השוק ולכן העמידם בנסיון משמעותי ומשהתברר לו שזה אכן אחיו - גילה עצמו

על דרך האמור לעיל (למי שלא קרא או לא זוכר: יוסף האשים את אחיו כמרגלים, בכך שטען שהם אינם משפחה אחת, לפי דעתו - כביכול "ניחוש" (מל' "לא תנחשו"), ואם כן מה שמשתף אותם בבואם יחד הוא רק משימת ריגול. ולכן הם היו צריכים לענות לו שהם כולם אחים בני איש אחד, וזהו המובן באומרם ליעקב "שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו"), יש לפרש גם את חשבון הנפש של האחים "...אבל אשמים אנחנו על אחינו... על כן באה אלינו הצרה הזאת..." - הם הבינו שהחיסרון בשלמות האחווה ש"ראה" אצלם יוסף - נובע מהמכירה שאירעה שנים רבות לפני. אבל החיסרון עדיין קיים. וכך הם ידעו שזה נובע מזה. וזהו סגנון חשבון הנפש שצריך להיות באמת כדי לקשר בין חטא לעונש. 

ואמנם אין זה המקום, אבל מכיוון שהאשכול שלי - בכל זאת אכתוב שוב - מלבד מה שכתבתי באשכול "תורה ונבואה" ובאשכול נוסף - שהאמונה היא השכל הישר והשכל הישר הוא האמונה, ולכן גם חשבון נפש עליו להיעשות בשכל ישר, כמובן תוך ידיעה ש"שכל אנושי" עלול להתפלפל לריק, ולטעות גם בדברים פשוטים, כמו שרואים לפעמים אצל אנשים חכמים, ולכן צריך אבחנה חדה כדי להבחין בינו לבין שכל ישר=אמונה, וזהו כל עניין פלפולי הגמ' כמו בק"ו ו"במה הצד" שלפעמים נראים לא מובנים,אבל כולם מבוססים על עקרון "השכל הישר" ואע"פ שבזמן שאין נבואה א"א להגיע לקשר גמור בןי השכל הישר לבין שכל הפלפול הנדרש לקידום העולם, מ"מ יש חשיבות לשימור השכל הישר ע"י לימוד תורה, ויבוא יום שכל מי ששמר על זה יקבל את שכרו בפעלו עם קל) אבל כאשר מכירים את בחינת השכל הישר, אזי אפשר לעשות גם חשבון נפש אמיתי על פיו, ואז למצוא את דרך ה'. וכמו שפירשתי כאן על יוסף ואחיו. 

ויתנכר אליהם אונקלוס תירגם כמו ויתנכל אליהם (ר'יש ולמד מתחלפים)