כתבת תשובה נבונה ויפה לשאלתך. לשון עבר בלשון הקדש משמשת גם כלשון עתיד. בברכת שעשה לי כל צרכי מודים כי מה שהיה ברצונו הוא שיהיה כרצונו, ולענ"ד מה שנדרש מכולנו זה לעשות את הדרך.
הנני רחוק מאד מלהיות איש אשכולות. נאמר בספר מיכה: אין אשכול לאכול בכורה איותה נפשי. ובפסוק הבא נאמר: אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין. חז"ל דרשו את הפסוקים וקראו לאנשים השלמים בתורה ובמעשה אנשי אשכולות.
נשלח ב-28/6/2014 22:00
מ. שבוע טוב איש האשכולות בא מהמילה היונית אסכולה- בית ספר, אדם שלמד הרבה בתי ספר הרבה דעות, אסכולות- תרגמו לעברית אשכולות. והשם באמת מתאים לך.
נשלח ב-28/6/2014 22:48
אורח טוב מה הוא אומר - כל מה שטרח בעל הבית - לא טרח אלא בשבילי.
פירושי לאיש אשכולות הינו תמצית פירוש רש"י פין על-פי ירושלמי סוטה, ופירושך איש אשכולות מלשון אסכולה הוא פירושו של רבי בנימין מוספיא שלמד מרבינו חננאל לפרש מלים מהמשנה בעזרת מלים מלשונות יוונית או רומית גם אם הפירוש איננו בדיוק כמדרש חז"ל.
הרמב"ם פירש איש אשכולות: "איש הכולל המדות הנעלות והמדעים לסוגיהם". באופן אולי מפתיע, פירושו קרוב להגדרה של קונג-פו-דזה (קונפוציוס) מה זה מלומד.
נשלח ב-28/6/2014 23:10
ירוחם, אני מניח שברכה אמורה להיות פועל יוצא של חוויה. אדם שאינו מרגיש שהקב"ה עשה לו את כל צרכיו, אין הרבה טעם שיאמר את הברכה הזו.
נשלח ב-29/6/2014 00:27
מ אתה ההוכחה לכך שהפרוש הוא אסכולה, למדת הרבה בתי ספר סינית הודית מוזיקה דקדוק וכו' וכמובן אוצרות ישראל.
נשלח ב-29/6/2014 00:30
חזקואמץ כתב:
ירוחם,
אני מניח שברכה אמורה להיות פועל יוצא של חוויה. אדם שאינו מרגיש שהקב"ה עשה לו את כל צרכיו, אין הרבה טעם שיאמר את הברכה הזו.
אם צריך או לא צריך כל אחד יחליט בעצמו,יש מצוות אנשים מלומדה.
אבל מה שרציתי להדגיש. אם אתה כבר אומר שים לב מה שאתה אומר.
נשלח ב-29/6/2014 01:17
ירוחם,
בדורות האחרונים המושג איש אשכולות קיבל משמעויות שונות ונהוג לשבח בו כל אדם שלמד קצת יותר מאשר הממוצע. אינני הוכחה גם לפירושך. מכל מקום, שי"ר (חברו של שד"ל ורבה של פראג) התפלפל הרבה להוכיח שפירושו של ר"ב (המצוי במוסף הערוך בערכים אשכול, אסכולא ואסכולסטיקה) נכון (ערך מלין, בערך איש אשכולות).
לענ"ד נראים דברי הערוך ודברי הפני משה מדבריו.
נשלח ב-29/6/2014 11:57
ונחזור לעניננו אני טוען שרובנו לא מבינים ולא יודעים הרבה מילים פשוטות מהתפילה, ומתפללים כתו תוכים.
מה פרוש- עוזי וזמרת יה ותהי לי לישועה
למבחן עצמי- אין צורך לכתוב תשובה- הרי בעיון ברש"י ובאב"ע אפשר למצא את הפרוש.
נשלח ב-29/6/2014 14:15
ירוחם, מה אתה מנסה לומר? טענתם של מיימוני ומ. היא שיש צורה להתפלל, ויש דרך להתייחס לתפילה. אלא שאתה אומר שתכלס אין זה כך?! נו, ומה בכך? גם כשאדם זועק מתוך כאב, עדיין הוא אמור להבין שלא חייבים לשמוע לו. ניקח דוגמא מהעולם הזה. כשההורים זועקים בכאב לראש הממשלה להחזיר את בניהם. האם אין הם מבינים שעליו להתייחס לעניין במתינות? לשקול את דרכי הפעולה, ואולי אפילו להורות שלא כדאי להחזיר אותם? כי הסיכון גדול מדי, או כי לא רוצים לפתוח פתח, או כי חוקקו חוק שאוסר על חילופי שבויים. כך גם עם הרבש"ע. מובן שעליך לבקש, וכשאתה מבקש מתוך כאב אתה יכול גם לצעוק ולזעוק. אבל עדיין עליך להבין שיתכן והקב"ה לא יענה לתפילתך. זה לא אומר שתפסיק להפציר. להיפך, קווה אל ה' - חזק ויאמץ ליבך - וקוה אל השם.
עריכה: קראתי רק את העמוד הראשון והגבתי. לא שמתי לב לדיון בהמשך.
תוקן על ידי orelzion ב- 29/06/2014 14:16:09
נשלח ב-29/6/2014 14:17
משום מה אני לא יכל לערוך את ההודעה, אבל רציתי להגיד שקראתי רק את העמוד הראשון והגבתי. לא שמתי לב לדיון בהמשך.
נשלח ב-29/6/2014 21:42
ירוחם,
עיין לפי הסדר: פירוש רש"י לשמות טו, ב; פירוש רד"ק לתהלים קיח, יד; פירוש ראב"ע לתהלים קיח, יד; פירוש שד"ל לשמות טו, ב.
נשלח ב-30/6/2014 00:33
מ אתה מתמם שאלתי כשאתה ואחרים אומרים את עוזי האם בשעת האמירה -לפני העייון- ידעו מה שאומרים? סלקא דעתך כי הייתי שואל מבלי לדעת? בדרך כלל כשאני שואל שאלה כזו.- אני תמיד יודע את התשובה
