|
|
| נשלח ב-2/7/2014 08:55 |
 |
| |
שרה
ראי פירוש רבנו יונה לאבות פרק ה, על המשנה שלי שלי ושלך שוך מידה בינונית, ויש אומרים מידת סדום.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 10:55 |
|
| |
הגמרא סוברת כי מספיקה הנתינה, ויש לה דרכה גבוה מאד בלי כוונת מצווה.
סנהדרין דף עו:
נו רבנן: האוהב את שכיניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו, והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו - עליו הכתוב אומר +ישעיהו נ"ח+ אז תקרא וה' יענה.
הוא רק מלוה- לא נותן צדקה- אז מה בעצם הדבר הגדול הוא עשה?
לפותרים נכונה אוסיף עוד שאלה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 11:41 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | שרה
ראי פירוש רבנו יונה לאבות פרק ה, על המשנה שלי שלי ושלך שוך מידה בינונית, ויש אומרים מידת סדום. |
|
לא מצאתי אותו בגוגל
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 11:52 |
|
| |
וקשה שאיך יאמרו שזו מדה בינונית והלא המונע עצמו מליתן צדקה רשע גמור הוא? ובשלמא למ"ד שהוא מדת סדום אתי שפיר, כמו שנאמר 'הנה זה היה עון סדום אחותך וגו' ויד עני ואביון לא החזיקה'. אלא הכא מיירי בנותן צדקה מיראת ה' אך בטבעו הוא כילי, ולכן אחר שמחזיק עני ואביון מה לנו ולטבעו המדה עצמה בינונית היא, וי"א כי מדת סדום היא ושרשו רע מאד כיון שבטבעו הוא כילי אבל אם אינו מחזיק יד עני ואביון כלל בזה כולי עלמא מודו דרשע גמור הוא וזו מדת סדום". אין מי שחולק על כך שצריך לתת צדקה, ומי שאינו נותן צדקה הוא רשע המחזיק במידת סדום. נקודת המחלוקת בין שתי הלשונות במשנה היא האם מי שכופה את יצרו ונותן צדקה, אף על פי שבטבעו הוא קמצן, האם דנים אותו על פי מעשיו, או על פי תכונות נפשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 11:57 |
|
| |
משנה מסכת אבות פרק ה
ארבע מדות באדם האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום שלי שלך ושלך שלי עם הארץ שלי שלך ושלך שלך חסיד שלי שלי ושלך שלי רש
השאלה הנשאלת- איך המשנה קופצת ממידה בינונית למידת סדום, הרי יש בתווך עוד כמה דרגות, מדוע מידת סדום הקשה מכולם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 12:13 |
|
| |
בעל מ ור' מימוני וכולם.
אני שואל שאלות , לעורר ענין ולקבל תשובות. מה אתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 13:06 |
|
| |
ירוחם
קדמתיך בתשובה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 13:55 |
|
| |
ירוחם, תודה על ההפניה למשנה. אציע אולי הסבר מניח את הדעת. במבט ראשון - המינוח "מידת סדום" - נשמע לנו גרוע מאד (בשביל אדם שבסך הכל מציב גבולות - "שלי שלי" וכו') אבל במחשבה שניה - הא גופא, המשנה באה לבטא שאט נפש מפני מה שמכונה ה'צדק הקפיטליסטי' של ימינו. כלומר, במדינת סדום - היה עני בא לבקש צדקה - היו אומרים לו: "פרזיט! לך לעבוד! ". ומידה זו - היא שהובילה בסופו של תהליך - למהפכתה. נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 14:44 |
|
| |
בעל
כשאתה שלחת את התשובה של רבנו יונה. אני עסקתי בהדפסת שאלתי ולא ראיתי. בכל מקרה את שאלתי הייתי שואל, כי לדעתי, התשובה הרבה יותר פשוטה(דומה לפתיאמי-רק דומה)
כותב המשנה הקפיד על המילה ומשמעות ולא רק כאן,
האומר- אם יחיד אומר שלי שלי ושלך שלך, הוא אדם בינוני.
אבל כשיש אומרים- כלומר זה הפך לחוק הכלל, זו מידת סדום, שם כך היה נהוג.
אבל שאלתי עוד שאלה- על המלוה לעני..
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 14:55 |
|
| |
המשנה מדברת על מדה גדולה, מדה קטנה, מדה בינונית, ומדה אפסית. שלי שלך ושלך שלך, זו מדת חסידות, מדה גדולה. שלי שלך ושלך שלי, זו מדת עם הארץ, מדה קטנה. שלי שלי ושלך שלך, זו מידה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלי ושלך שלי, זו מדה אפסית.
האומרים שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית, סבורים שמאחר שהסיפא מדה גדולה והרישא מדה אפסית, אזי המדה בכללותה בינונית. ויש אומרים שהמדה שלי שלי ושלך שלך זו מדת סדום, כי מבטאת תפיסת עולם חברתית אנוכית.
מעשה בשני עניים שהפקידו אצל רבי פנחס בן יאיר סאתיים שעורים. משנוכח שלא באו ליטול את פקדונם עד עונת הזריעה, זרעם באדמתו וקצרם והכניס את התבואה לאוצרותיו. כשבאו העניים לבקש את פקדונם, אמר להם הביאו גמלים וחמורים לשאת את תבואתכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 15:06 |
|
| |
פתיאמי,
אני כותב דברים שפשוטים בעיני, וראיתי עוד שכותבים אותם (הגר"א וסרמן, הגר"א ליכטנשטיין, פרופ' שלום רוזנברג, הרב מיכי ועוד), אבל אם אתה מחפש מקורות (תנ"ך? חז"ל. ראשונים? פוסקים?) אין לי זמינים כעת.
בכל קיום מצווה יש קיום של שני ערכים. האחד הוא התוכן של המצווה (לדוגמא, בצדקה - התוכן הוא שלעני יהיה טוב, או שהנותן יהיה אדם טוב יותר, ויש שיאמרו גם תיקון העולם, או תיקון עולמות עליונים...), והשני הוא הציות לציווי של הקב"ה.
אם כנים הדברים, אדם שנותן צדקה לעני בלי להתכוון לקיים מצוות צדקה, מקיים את התוכן של המצווה, אבל לא מקיים את ערך הציות. הוא בעצם קיים חלק מהמצווה.
עכשיו אפשר לשאול שתי שאלות:
1. האם מי שמקיים את ערך הציות ללא התוכן העצמי של המצווה, יש בזה ערך כלשהו, או שערך הציות קיים רק כשהוא מצטרף לתוכן של המצווה?
(עי' רמב"ם בשמונה פרקים שמטפל בבעיה, ואומר דברים שמסתברים לדעתי)
2. מי שבאופן עקרוני לא מקיים את ערך הציות (אדם לא מאמין, או אדם שמחליט לא לציית לאלוקים), האם יש ערך דתי לקיום המצוות שלו בגלל התוכן העצמי של המצווה, או שזה חסר ערך דתי?
(מדברי הרמב"ם לגבי שבע מצוות בני נח עולה שזה חסר ערך דתי, ודבריו קשים עלי מאוד)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 15:17 |
|
| |
"למה לי רוב זבחיכם יאמר ה' " (ועיין ההמשך שם) יתכן והנביא מביא לנו מסר שבמצוות שבין אדם לחברו - הקב"ה אומר - אין אני מעוניין להיות חלק מהשיקולים שלך, אלא דווקא תתרגל להיטיב עם הבריות עצמאית ללא עזרה ממני. שוב, בדרך אפשר נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 15:26 |
|
| |
חזק חומר למחשבה לימות הקיץ משנה מסכת אבות פרק ה
משנה יג
[יב] ארבע מדות בנותני צדקה
הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים איך היית מגדיר אותו כמקיים מצוות צדקה? היכי תמצי אפשרות כזו? איך הוא יגרום לאחרים לא לתת. מה דעתך?
יתנו אחרים והוא לא יתן עינו רעה בשלו.- זה גבאי צדקה שאוסף מאחרים ולא מעצמו.
יתן ויתנו אחרים חסיד למה חסיד? הרי חסיד זה אדם שעושה לפנים משורת הדין. לתת צדקה זה הדין עצמו?
לא יתן ולא יתנו אחרים רשע: גועל נפש- אבל למה המשנה מכניסה אותו בקטגוריה של נותני צדקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 15:39 |
|
| |
[ירוחם,
"חומר למחשבה" יש לי יותר מדי, ויש לי גם חומר שאני צריך ללמוד וגם הוא "חומר למחשבה". אני מציע: אם אתה רוצה לומר משהו, פשוט תאמר אותו בלי התנשאות ושליחה לעיון ב"ימות הקיץ"]
תוקן על ידי חזקואמץ ב- 02/07/2014 15:39:05
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2014 15:42 |
|
| |
חלילה חלילה אין כאן כל התנשאות,
הרי יש כאן כותבים שאצבעם הקטנה עבה ממותני, ואני הרי לא מכיר את כולם.
|
|
|
|
|
