למה??? בשביל מה הא-ל היה צריך לברוא עולם

מקסמן מספיק כבר עם הנאיביות שלך.
כל מקום בכדור הארץ מסוכן אולי נעבור לאנטארטיקה שם אין סיכונים.
וכשאוטובוסים התפוצצו אז גם היית ממליץ להפסיק להשתמש בתחבורה ציבורית ולעבור 
להליכה ברגל במקומות שאין בהם מכוניות כדי שלא ניפול ליד המקרה וחלילה נפגע.
אין לדבר סוף.ומי יקבע מה מסוכן ומה לא?
ולגבי מה שכתבת על נקמה יש המון פסוקים על נקמה בגויים הרשעים שהרעו והצרו לעם ישראל.
אל תצטרף לכל המסרסים המקצועיים שצצים עכשיו שכל רצונם שנמות ונבכה ונשיר שירים נוגים
וחלילה לא ננקום ברשעים.

לר׳ מיכי לא ראיתי תורך לציין זאת הואיל והרב רבינוביץ ימני (תמך בסירוב פקודה-לפי ויקיפדיה) והרב ליכטנשטיין תמך בבית היהודי בבחירות האחרונות. לmaxmen אינני מבין טענתך- גם לפועל בניין יש סיכוי שתיפול אבן על ראשו ותמיתהו והתורה לא אסרה זאת. ומה תאמר על אותם יהודים שנרצחו בפיגועים בתוך הקו הירוק? להפך, ״שתחילת נפילה- ניסה״. כמו כן משתמע מדבריך שהתורה אסרה מלחמה כדי שלא ניפול ליד המקרה, ואולם יש מונח של מלחמת מצווה-חובה לצאת למלחמה. מה גם שמשה רבנו ודוד המלך ניהלו מלחמות. לפי דבריך אי אפשר כמעט לחיות בלי ליפול ליד המקרה.

מול תקלות ובעיות שהם מעשי ידי אדם, אין טעם לפנות לאלוקים ולהתלונן עליו שיתקן.
אבל כשנתקלים ברוע שהוא מעשי ידי אלוקים, שם אין לנו את האפשרות להפנות את התלונה כלפי בני אדם, אלא כלפי אלוקים.
אם אלוקים מצהיר שהוא פועל מתוך ערכים מסוימים ולמענם, אז הוא צריך לעמוד מאחורי דבריו ואפשר לבוא בתלונה כלפיו.
אותו ירמיהו שהתנבא ואמר: "כי אם בזאת יתהלל המתהלל: השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי. נאום ה'", טען כלפי אלוקים את המשפט הבא: "צדיק אתה ה' כי אריב אליך! אך משפטים אדבר אותך: מדוע דרך רשעים צלחה?!".
אני מבין שרק בגלל האמירה כראשונה הוא יכול היה לומר את השניה. אלוקים מהסוג המנותק, שאין לנו כל מושג על הערכים בהם הוא דוגל, באמת אין סיבה לפנות אליו בטענות. רק כשמדברים על אלוקים כזה התשובה יכולה להיות "ככה". וכמו שאמר מי שאמר (מי?) "באלוהים כזה אני לא מאמין".

גברת שרה

סתם בשביל הפרוטוקול,

אם היה דו קיום בין החברה הישראלית לערבית - היו האומות מתבוללות זה בזה. זהו מחיר רוחני של האומה כולה שקשה לכולנו למדדו. אז כל שנה נרצחים כמה מילדינו באכזריות ובדם קר וכמה משפחות חוטפות צלקת לכל החיים, ועם ישראל סולד מעם השיעה הסונה והקוראן ולא מתבולל בו. 

תוצאה ישירה של הטרור - מניעת התבוללות (או: "השתלבות במרחב המזרח התיכון החדש" - כלשון נשיאינו הקשיש היוצא לפנסיה)

האם המחיר מוצדק?

על חרבו של ישמעאל נחיה?

איני יודע

אך הנה לך אפס קצהו של רעיון לשאלתך האלמותית "למה???"

(נ.ב. על האוברדרפט והילדים המפוקששים - אין לי רעיון יצירתי מספיק...)

_________________

מקסמן

אני הצבעתי על יחס אמפירי בין תופעה - תוצאה.

תופעה - הטרור גורם לשנאה בין ישראל לישמעאל.

תוצאה - הישראלי הנורמטיבי - אינו מחפש כלה פלסטינית. (אולי נרווגית כן...)

אינני יועץ לאלקים, כך שאני לא מבקר אותו על ה'מקוריות' או ה'מוצלחות' של שיטותיו.

אבל כל רציונל יודע לשער מניע - על פי מבחן התוצאה (גם בלי ליפול מהראש...) 

תפיסת העולם שעולה מן התלונות שרושמת בעלת השיחה, מתארת את האלהים בדמות אם רחומה, אוהבת ומגוננת על ילדיה הקטנים תחת סינורה, בדומה לתרנגולת המגוננת על אפרוחיה תחת כנפיה הפרושות, כפי שאולי ראיתם בספרי תמונות מקרטון עבה לילדים בני שנה. אלא שהאלהים לא התכוון מעודו לשמש תרנגולת המגוננת על אפרוחיה, ולא סבר כי עליו להתאים עצמו לדימיונות ילדותיים של אנשים שלא התבגרו.

תאור הקשיים שאת מביאה, אוברדרפט, שלום בית, שיעמום, חברות שאינך מצליחה להוציא אפילו לערב אחד של בילוי, ולהבדיל גם אסון רצח החטופים, - התאור הזה מלמד, לאושרך הגדול, שאת חיה עד היום בפינה שקטה חמימה ומוגנת של העולם הזה ואינך מדמיינת את הזוועות האמתיות שהעולם החביב שלנו יודע להנפיק, מקומות וזמנים בהם חיי אדם איבדו כל ערך, ואין הנותן דעתו לעוד שלשה שנרצחו.

מקור השאלה כפי שנשאלה כאן באגואיזם ובתמימות. האדם כיצור אנוכי חושב שהעולם נברא בשבילו, הכל היה אמור להיות מוכן עבורו לסעודה, עליו רק לבא, להתישב, סינור יענד לצווארו ומטעמים יוגשו אל פיו. התמימות במה שאין שואלים אם קיומו של עולם המתאים לדרישה האגואיסטית הוא בכלל אפשרי. מדוע לא הסתפק האלהים בבריאת עולם של מלאכים שיגידו שירה לפניו, ומוצרט שיחבר את המנגינות? ומדוע לא הספיק האלהים לעצמו שראה לברוא עולם?

אפשר להשיב 'ככה!!' כדרך שהשיב קודמי, ותשובתו יש בה טעם רב. אפשר לפתח את הנושא הזה מבחינה תאולוגית, ר'ל לשאול מה אנחנו יכולים להבין ביחס לבורא על פי הבריאה. שאלה זו מחייבת קיומה של תמונת עולם והשקפה על אותו עולם [אולי יעלה בידי להקדיש לכך שיחה נפרדת].

כבר הערתי בשיחות קודמות כי המושג 'טוב' אינו מופיע דוקא בהקשר מוסרי או אנושי. בפרק הראשון של התורה אלהים בורא עצים ורמשים ורואה כי טוב הדבר. גם היתוש המוצץ דם ומעביר מחלות הממיתות המונים נכלל באותו הטוב האלהי. אין לכך כל משמעות מוסרית. הדבר מעיד כי אותה תמונה עליה התבססו השאלות והקובלנות, אין לה שום בסיס, ובאמת, היא ילדותית לגמרי.

ויש תחום נוסף של הטוב, של המוסר, הוא התחום האנושי, תחום החובה שבין אדם לחברו, ויותר מזה, בין אדם לאדם. זה הצו ההומני, הדורש מכל אדם להכיר בכל אדם אחר כמי שנברא בצלם האלהים, ועל כן הוא נכבד וזכאי ליחס מוסרי. התחום ההומאני הזה תקף בעולם הראלי, על כל פגעי הטבע שבו. קודם שבאים בטענות אל האל, ראוי שנטען כנגד האדם באשר הוא, וכל אחד כנגד עצמו. כל אדם נושא באיזו אשמה, באיזו אחריות לאותה אשמה, ובחובה לפעול לתיקון. דרישה זו מוצבת לפחות כאידאה הדורשת חתירה להגשמתה.

לסיום הערה בענין התאולוגי. המבקש ללמוד ברצינות את הנושא שעלה לפנינו, על האל, טובו, הבריאה וקיומו של הרע, - נושא שהעסיק את גדולי ההוגים לאורך ההיסטוריה, ראוי שיקרא את 'שרשרת ההויה הגדולה' של ארתור לאבג'וי. למקסמן, המקור באנגלית
עודד

תוקן על ידי 932woland ב- 07/07/2014 19:36:43

לעודד ולעוד כמה מהדוברים שנפנפו את דברי פותחת האשכול לדעתי בקלות מידי. יש לי שתי הערות. ראשית נראה לי טריביאלי שללא שיחה רצינית ומעמיקה עם הא-ל אנחנו לא יודעים למה הוא עשה. אבל כמדומני שגם אנחנו לא ממש יכולים להטעים מדוע הסבר מסויים הוא לא נכון. הערה שנייה היא לגבי התשובה "ככה" שיש בה לדעתי לפגוע בדו שיח שיש לאדם עם בוראו. העולם האמוני מלא בדו שיח כזה ואילו הא-ל היה תמיד עונה "ככה" אז לא היו לדברים טעם. יהיו כאלה שיומרו שאין דו שיח כזה והכל אלגוריה למשהו אחר שהמציאו. אין בעיה רק שזה לא המסורת הזו.

תוקן על ידי yerubaal ב- 08/07/2014 11:42:25