למה??? בשביל מה הא-ל היה צריך לברוא עולם

הרב מיכי, בזה אני מסכים איתך לגמרי וכבר לימדתנו התוה"ק שמידת ההתלוננות היא מידה גרועה שלא מובילה למעשה תיקון אלא להסרת אחריות. אבל לא לשפוך את התינוק

עמד שלמה בפינתו בביה"כ להתפלל עבור שלושת הנערים. ויהי הדבר לפלא גדול בעיניו כי מאז עמדו על דעתו, מעולם לא התפלל עבור משהו מסויים אלא כלל את ענייניו בצרור אחד עם נוסח הסידור. אולי הדרמה סוחטת הדמעות הביאתו לכך – כמו איזה סרט טוב. כדי לא להכנע לרגשנות החליט בתחילה לא להתפלל עבור זה, אבל מה לעשות וחולשה אחזה בו. מה הופתע שלמה שעוד לפני שהספיק לסיים את המשפט הראשון, כבר פתח איתו בשיחה. "מה באת לבקש שלמה?" ויהי הדבר לפלא על פלא כי לא חיל ולא רעדה אחזתהו ויהי כמשיח עם חבר ותיק. "באתי לבקש על שלושת הנערים". השיב בנחת מדודה ובקול סדוק : "לטובים ממך לא השבתי ועל דברים נוראים מזה לא נעניתי". שלמה נאלם לרגע. "זה לא אני, זה משה רבינו שביקש לא על עצמו ולא על עמו, אלא על המוניטין שלך הוא ביקש". השיב לו בקול עייף: "הבט על המוניטין שלי, היש לו תקומה?" הביט שלמה ושתק. בינתיים החל הש"ץ בחזרה.

תוקן על ידי yerubaal ב- 08/07/2014 12:58:08

יש הבדל בין העולם כפי שראוי להיות לביו העולם כפי שנברא לבין העולם בכל דור ודור. העולם כפי שנברא, נברא חסר על מנת שהאדם יתקנו. העולם כפי שראוי להיות הינו העולם המתוקן בדרכה של תורה. העולם בכל דור דור תולדות התיקונים והשגיאות של דורות קודמים. אחרי חטאו של האדם הראשון, חטאי עכו"ם של דור אנוש, חטאי דור המבול, וחטאי דור הפלגה, בא אברהם אבינו לעולם ואז התחיל תיקונו הכללי של האדם והעולם בדרכה של תורה.

א. התורה ניתנה לבני ישראל במדבר, כי רק בפרישות גמורה מהבלי העולם הזה אפשר היה לתת לבני אדם חזון כה נעלה ונשגב לחיי אמת ושלום. ורק בא"י, כפי שהתחילו לעשות בתקופת בית ראשון, אפשר לממש את החזון.
ב. בגולה, בני ישראל נאבקו לשמור על ייחודם ולשמר את מעט התורה שנמסרה להם מדורות קודמים אחרי חורבן בית שני.
ג. בא"י בני ישראל נדרשים לשוב לייחודם ולהעמיד חזון גדול לעצמם ולעולם כולו. אחרת, אם בני ישראל ממשיכים לקיים את התורה בדרכים גלותיות, או אם מחקים את אומות העולם כמו קופים ותוכים, אזי מחד אין תשובות אמתיות לבעיות ומאידך לכאורה החיים בחו"ל יותר מתוקנים.
  

מ80, במקום שבעלי שאלה עומדים בעלי תשובה גמורים לא יכולים לעמוד

ירובעל,

אין שאלה בלי תשובה ואין תשובה בלי שאלה :)

היה פעם למדן בעל חנות שהחל לשמוע שיעורים אצל המגיד ממזריטש ונעשה לחסידו, וככל שביטל את תלמודו ועסקיו כדי להקשיב לדברי תורתו, כן פרנסתו הלכה והתמעטה. לבסוף, אזר אומץ ושאל את המגיד מדוע משנתקרב אליו ירד ממצבו. אמר לו המגיד: הרי אתה למדן ויודע שהרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין. אם-כך, אמר החסיד, אין לי תקוה לפרנסה. אמר לו המגיד: אדרבא פרנסתך רק החלה, כי אם האדם משים את עצמו כאין ואפס הוא נעשה רוחני, והרוחני אינו תופס מקום, ויכול להיות גם פה וגם שם.