למה??? בשביל מה הא-ל היה צריך לברוא עולם

מם

לא מדובר על כמיהה אלא על המשך המסירה מרבותיהם על ידי תלמידיהם ,רב חיים היה שיעור של אטרקציה שהכניס איזשהו ניחוח יחודי על ידי חקירות ושני דינים לתלמידיו ,[לדעתי הוא לא היה מהפכן שעוד לא היה קיים]ומשם צמח רב ברוך בער בדרכו הוא ורב שמעון בדרכו הוא ומשם ההיסטוריה
רב שמעון שקופ הוא מהפכן בתורתו האנליטית והפילסופית ובלהיות אי של שפיות בתוך אי הבנה וסדר שלא היה לפניו וגם אין בימינו ,[רב יוסל שרייבר אולי?] ומי שכן הולך בדרכו יוצא חריג,
הרוגיצובר לא היה מגיד שיעור ומעמיד תלמידים,

ירוחם,
וכי טוב אתה מרש"ש? אותו מותר להשפיל ואותך לא? אני מכיר את הקדמתו, ולמיטב הבנתי כולה מתום ואין בה שום סתירה. זו עוד יצירת מופת מבית מדרשו. אשמח לעמוד לשירותך בנושא זה.
אגב, קרא היטב את הקדמתו ותראה כיצד יש להתייחס לסתירות בספרו (ראה גם בהקדמת מו"נ, ואכ"מ), ומה התנאי שהוא מציב למי שקורא את ספרו, ודפח"ח. דומני שאם היית קורא אותה היטב ומבין אותה לא היית אומר את מה שאמרת.
ובשולי דבריי, אני מתייחס לדברי האדם ולא לאומר (בפרט שהוא ניק). אשמח להיות ידידך, ואני חש כידידך. אני גם שמח על כל הסכמה בינינו. אבל על כל דבר שיש לי ביקורת אתה תמשיך לחטוף ממני (ולפום שבשתא חריפותא, תרתי משמע). בדיוק כפי שאני מצפה ממך ביחסך אליי. הסכמות ואי הסכמות באות בגלל התוכן ולא בגלל היחס האישי. כך זה אצלי ואני מצפה שכך גם יהיה אצלך. אין לי עניין בהקמת קואליציות יציבות. 

מ,
א. אתה דיברת על הגלות מול א"י. כעת אתה מעלה שאלה חדשה: למה דווקא ליטא. לא על כך דיברתי. להיפך, כתבתי שיש מקום לבקר אותם על צמידות למתודות מסויימות. אבל הקישור לא"י וגולה הוא בלתי רלוונטי. וחוצמזה, מי שמוצאת חן בעיניו תורת ליטא עוסק בה. מה רע בזה? כל אחד בוחר את בית המדרש ואת המתודות שמדברות אליו, ואדם לומד במקום שליבו חפץ.
ב. כנ"ל.
ג. אתה סותר את עצמך. הנה, אתה עצמך אומר שהם לא נצמדים לגר"ח כי היצמדותם אליו לא ממשיכה את דרכו (שלא נצמד לקודמיו, לשיטתך). אגב, לדעתי אתה טועה בזה. הגר"ח חשב שהוא ממשיך את קודמיו והתכוין לזה, והוא גם די צדק לדעתי. הוא רק הכניס את הדברים לדפוס וסוג ניתוח אחר. זאת בניגוד לדמגוגיות שמדברות על כך שאין קשר בין פירושו לבין כוונת הרמב"ם המקורית. זה פשוט לא נכון. ברור שיש לא מעט מקומות שאפשר להתווכח, אבל לדעתי זה לא מהותי לשיטתו.
בשולי דבריי אומר שיש שלושה סוגי חזונאישניקים: א. אלו שעושים את כל מה שכתוב בספרי חזו"א. ב. אלו שעושים את מה שהם עצמם חושבים, כמו שהחזו"א עשה את מה שהוא עצמו חושב. אבל יש גם סוג שלישי: ג. אלו שעושים את מה שהם עצמם חושבים לא בגלל שהחזו"א עשה את מה שהוא עצמו חושב אלא בגלל שהם בעלי מחשבה אוטונומית. השאלה האם הם ראויים לתואר חזונאישניקים? לדעתי כן. דווקא הם. ודוק היטב.

חסדא,

השאלה איננה על תלמידי רבי חיים מבריסק ותלמידי תלמידיו הממשיכים את תורתו, אלא לאן נעלמה התורה של גדולי תורה אחרים שהעמידו הרבה תלמידים, ומדוע הרבה בני ישיבות שנולדו בא"י ואבותיהם או אבות אבותיהן הגיעו מגלויות אחרות נמשכים כל כך לתורה של רבי חיים ותלמידיו?

לירובעל, לחזקואמץ,

א. התשובה 'ככה!' אינה תשובה פשטנית, ואינה באה מתוך זלזול. זו, בתמצית גמורה, תשובתו של אלהים לאיוב. איוב שואל את שאלותיו ביושר אינטלקטואלי חריף, ואינו מקבל אף תשובה לשאלותיו, רק אישור כי ביושר דיבר.
כמובן, הספר מביא לנו את דעתו של המחבר.

ב. מה שאנחנו יכולים להשיג על האל, טבעו וכוונותיו הוא מתוך התבוננות בעולם והבנתנו את העולם.
ההתבוננות והבנת אותה התבוננות אינן קופסה ריקה שהעולם מונח בתוכה ואנחנו מתבוננים בו כפי שהוא. זו קופסה עם מבנים וכלים משלה.

ג. השיחה שאנחנו משוחחים עם האל אינה נקיה מאינטרסים אנושיים, חלקם בעלי הצדקה, חלקם חסרים אותה.

השיחה כאן חסרה את ההתמודדות עם הספרות הרבה העוסקת בנושא הרחב הזה, לכן היא יכולה להיות רק הערה מאד כללית.
עודד

תוקן על ידי 932woland ב- 09/07/2014 15:03:28

הרב מיכי,

האם רבי חיים מבריסק היה תלמידו-ממשיכו של הרמב"ם ושיטתו איננה אלא פרי תלמודו והבנתו את תורת הרמב"ם או שמא חריפותו דוגמא לדרכי לימוד חריפות שהיו מצויים באותה תקופה בליטא ואם-כן מה מקורן?

בר מינה מר' ירוחם דחביבה ליה א"י.
מדינת ישראל היא לא הטוב שבכל העולמות, אפילו הרבה מתחת לכך.
בתור מי שכן התגורר בחו"ל במשך זמן רב מחייו, התשובה היא בהחלט כן. הייתי חוזר כאן ועכשיו למקום מגורי הקודם בחו"ל, אם רק אשתי הייתה מסכימה לכך.
ארץ מוכת מלחמות ושנאה היא לא המקום הכי טוב בעולם. זה פשוט מגוחך אפילו לומר זאת. מעטים מאוד התחומים שבהם ישראל מצטיינת לטובה משאר מדינות העולם המפותחות. רק אציין את הבירוקרטיה, תחבורה ציבורית, כבישים, אלימות, מחירי הדירות, מחירי המזון. נראה לי שזו רשימה מספיקה.

ורק שלא תבין לא נכון, אני מאוד אוהב את מדינת ישראל. אני ציוני. אבל אני לא עוצם עיניים. יש הרבה מה לשפר פה. הפתרון הוא לא לעזוב, אלא להישאר ולתקן. אבל ודאי שהפתרון הוא לא להגיד מדינת ישראל הוא המקום הטוב בעולם. על זה נאמר פחח

מם 
כמדומני שעניתיך,בכל הישיבות הליטאיות המשיכו בדרך זו כפי שקיבלו מרבותיהם ,
לפני השואה היתה כאן ישיבת עץ חיים שבו לימד תלמידו של רב חיים רב איסר זלמן מלצר,
וכך בחברון ,
הספרדים המשיכו בדרכם ,יוצאי גליציה היוו את הישיבות החסידיות ויוצאי הונגריה תלמידי החתם סופר לדורותיהם המשיכו בדרכם ,

מ,
קשה לקרוא לר' חיים תלמידו של הרמב"ם, כי הוא לא לקח ממנו מתודות ודרכי חשיבה. אבל הוא עוסק בפירוש דבריו של הרמב"ם, ועושה זאת כמובן בכלים ובמושגים שלו (מה שכינית חריפות ליטאית).
אבל בה במידה הרמב"ם (כמו הרי"ף, והרשב"א והרמב"ן ושאר ראשונים) לא היה תלמידו של ר' אשי. הוא פירש אותו ופסק מתוך דבריו. וכך הוא היחס בין רעק"א לרמב"ם ולרשב"א ולקודמיו, ובין כל דור לקודמיו.
יתר על כן, ר' אשי עוד הותיר בידינו גם מתודה, כי ספרו (הגמרא) מלא במו"מ ולא רק בפסקים חתוכים ולכן אפשר בקלות יחסית ללמוד את דרכי חשיבתו. לעומת זאת, הרמב"ם השאיר לנו בעיקר פסקים חתוכים ופחות פירושים ודרכי פרשנות (למעט השו"ת, קצת פיהמ"ש וקצת פירושי הגמרא, כמו לר"ה). אז כיצד בכלל ניתן להיות תלמידי הרמב"ם במובן דומה לתלמידי ר' חיים למשל?