האם השכולה שגרמה גם לרב הראשי לענות אחריה אמן

תחילה העתקתי לינק לאשכול הכתבות, אך במחשבה שניה, אולי ראוי לפתוח אשכול מיוחד.
הכתב, מצביע על תופעה מעניינת של פמיניזם הלכתי המחוייב להלכה במובן האורתודוקסי המלא.
מה שברור שאין שום מניעה הלכתית לאמירת קדיש על ידי אישה, אם כי גם בתוך השיח ההלכתי נטו, יש הסתייגות ברמת כבוד הציבור צניעות וכיו"ב.
לכאורה, עיקר ההתנגדות היא יותר מאימת המדרון, מאשר מאימת החשש שח"ו יתגדל ויתקדש שמיה רבה על ידי אישה.
ייתכן וזו סנונית עם פונטציאל כדור שלג לשטוף גם את החברה החרדית.
(בזכרון משה הייתה אישה שנהגה לבא בקביעות לאמירת קדיש).
ואולי לא.
ימים יגידו.

מפורום השכן,

בשכונת זכרון מאיר בב"ב הוקם מעון לנערות (בנות 18-19) מפליטות השואה, שנקרא 'בית שרה שנירר' קשה ולמותר לתאר את מצוקתן וסיבלן של הנערות. במעון דאגו להן למקורות מחיה ותעסוקה נפשית, בצורות שונות, במטרה להשכיח מהן את המחשבות הקשות אותן עברו. בכל לילה היתה מתרחשת במקום טרגדיה, היו הבנות נחרדות מהשמועות המגיעות מגיא ההריגה באירופה, זו על שכנראה איבדה את כל משפחתה, זו שהוריה נעלמו, וזו שכבר שבועיים לא ידעה ממה ששכנתה לחדר כבר ידעה... היו הבנות מייללות בבכיות נוראות, והמחזה היה נורא ומחריד.
בסעודת שבת אחת פצחו הבנות בשירה אדירה, שירה לבורא עולם, אב הרחמים. חלונות הבית היו פתוחים וקול השירה הדהד למרחוק. שכנים מן הבנינים הסמוכים למוסד באו אל מרן החזו"א כשתלונה בפיהם: הרי 'קול באשה ערוה' והאם יש להם ללכת ולהעיר להן על כך. תגובתו הראשונה של אביהן של ישראל למשמע השאלה הייתה: זיי זינגען שויין? איך פרייזיך זייער! [הן כבר שרות? אני מאוד שמח!] (ספר מעשה איש ח"ד עמ' קעז מפי הרבנית פינקל)

תוקן על ידי חסדא ב- 02/07/2014 19:17:34

אם זה יישאר תמים כמו שהרב מיכי טוען, אז נכון מאוד ולא צריך לעשות מיזה עניין, אבל אם הגברת התמימה תשתף פעולה עם תנועות הפמיניסטיות בהמשך ? אז בוודאי שתהיה מלחמת עולם על כך !

אגב, כעת שמעתי את הסרטון והוא לא בהכרח ענה אחריה אלא אחרי בעלה (הם אמרו קדיש יחד).

שלום לכולם. שאלה- maxmen, מדוע מלחמת עולם? על פי גישתך, אסור לפמיניסטיות להתאגד? ובכלל, לא ניתן להיות פמיניסטית בתום לב? ונסי.

.

כאשר אבי היה ילד בצריף בתל אביב, על יד המושבה הגרמנית סרונה, גרה בשכנותם משפחה. למשפחה היתה ילדה בת גילו. בשלב מסויים, נפטר אבי המשפחה בדמי ימיו. סיפר לנו כי בחופש הגדול, שניהם היו ממהרים יחדיו למנחה בבית הכנסת. הוא - כי בנים בגיל חינוך מתפללים במניין, והיא - כי המבוגרים זירזו אותה להגיע לומר קדיש על אביה שנפטר.

אני מכיר עוד מקרים רבים, ופעם נתקלתי באחת מהתשובות של הרב פיינשטיין בנושא צדקה, כמשיח לפי תומו הזכיר את אותן נשים שהיו נכנסות לבית הכנסת "כדי לבקש צדקה או כדי להגיד קדיש". הוא דיבר על מקום מגוריו בליטא.

מואדיב, את המקרים הללו ודומיהם הביאו רבני בית הלל בהיתר שלהם לקדיש יתומה.
אבל אותי זה מקומם (כפי שכתבתי בתגובה במקור ראשון), מפני שבה במידה יכלו להביא דוגמאות שאבותינו בליטא או במרוקו חתכו את הלחם בסכין, או לבשו חולצות, ולכן מותר לחתוך לחם בסכין וו/או ללבוש חולצות. אין שום סיבה בעולם להביא תקדימים כדי להתיר משהו שאין בו שום בדל איסור. חובת הראיה היא על מי שאוסר לא על מי שמתיר. על פי ההלכה, כל מה שלא אסור מותר. זה הכל.

מיכי
אתה לא מכיר את הכלל שמה שאסור אסור, ומה שמותר מיותר.

גם בלי להיות קיצוני (או קוצני) כבעלבעמיו: האם כל דבר שמותר עושים? איני יורק ברחוב אף שלא נראה לי שיש איסור - (ואני לא משווה חלילה בין יריקה ברחוב ובין אמירת קדיש ע״י אשה, אלא רק מוכיח ש)האסור והמותר אינו הקריטריון היחיד שצריך להילקח בחשבון.

לגופו של דיון, הוא נראה לי לא רלוונטי. אמירת הקדיש אינה אסורה, והשיקולים האחרים (כבוד הציבור, צניעות) אינם רלוונטיים במקרה של אשה שבמשך למעלה משבועיים כבר נשאה דברים באוזני עם ועדה - אמירת הקדיש לא תעלה ולא תוריד.

בכלל, הדיון בנושא נראה לי לא יאה על רקע הסיטואציה בה הוא עולה. אמירת הקדיש ע״י מי שעברה מה שעברה ועוברת נסלחת גם ע״י השוללים אמירת הקדיש ע״י נשים.

Maxmen