|
|
| נשלח ב-10/7/2014 17:04 |
 |
| |
.
ירוחם,
מאימתי פוסקים הלכה מאגדתא?
ועוד,
במדרש שה"ש רבה, נכתב בדיוק ההיפך, שאילו עלו בני בבל כחומה - לא היה חרב הבית.
אבל, אטו בשופטני עסקינן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 21:21 |
|
| |
מואדיב
שאל את הסאטמרים ונ"ק, לא רק שלודים מהסיפו הזה הלכה. הפכו אותה לתורה. המבטלת תורות אחרות
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 21:40 |
|
| |
נישטאיך
איקון ירוק מאד על המקורות המאלפים. מדהים!
ירוחם
איקון ירוק על האיזכור שיש שלוש שבועות ושסאטמר מתעלמים מקישורן יחד.
וראוי להזכיר את דברי הגרי"ד סולוביצ'יק על כל זה. כמדומה ב"קול דודי דופק". (אילו הייתי זוכר בדייקנות הייתי מסכם. אולי יימצא מי שכן).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 21:52 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 06:10 |
|
| |
בעל <אם הן ירקדו בין השורות של הכרמים אף אחד לא יראה אותן. זה ממש מחיצה שאף גבר שעובר בסביבה לא יחטא חס ושלום במראה של בנות שיושבות ורוקדות במקום. זה נקרא בנות ישראל חולות בכרמים. צניעות". האם מכאן ראיה/סתירה לשיטת רמ"פ לגובה הדרוש למחיצה? "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו, כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה...". (תענית דף כו עמוד ב). תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם. מיוחסות שבהן היו אומרות בחור וכו'. תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים. (תענית דף לא עמוד א). האם גם "תנו עיניכם" או "שא נא עיניך" מתייחסים ל"עיני הלב"?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 08:40 |
|
| |
המעיין במשנה (כו:) ובגמ' (ל"א.) ישים לב שנוסחיהן שונים וכפי הנראה יש לשלב כדלהלן (הנוסח שבגמ' מושתל במשנה ומסומן ברקע צהוב. פי' זה מצאתי מיסודו של אברהם העברי): אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי "לא, ל) מכוערות (שממילא אין להן להשתבח אלא בצדיקותן. ת.ט.) שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר (משלי לא, לא) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר (שיר השירים ג, יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו: והשתא אתי שפיר, דיפהפיות שבהן קראו לבחור "שא נא עיניך וראה" מעל למחיצה וראה כפשוטו, ה' יצילינו, מיוחסות אומרות אל תעקוף את המחיצה במבטך, תנו עיניכם (מלשון עיון והבנה) למשפחה. וצ"ע על נישטאיך שגזר גז"ש בין ראיה דנקטו היפהפיות שהיא ראיה ממשית, כאש בנעורת ל"ע לראיה של המיוחסות שהיא אובנתא דליבא. ולולא דמיסתפינא הוו"א ד"ובלבד שתעטרונו" מיוחסות קאמרי ליה, וכן עמא דבר.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 08:59 |
|
| |
יש לי קושיא גדולה על האגרות משה של המחיצה - מהלכות שבת. (ראיתי שבארחות שבת [ח"א פ"ט הע' נו'] הקשו כמוני ותירצו איזה תירוץ, ולא הבנתי התירוץ):
(הלכות עשיית אהל בשבת שטו') במחיצה העשויה לצניעותא כגון אנשים ונשים המתאספים בשעת הדרשה, אין זו מחיצה המתרת!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 09:03 |
|
| |
בעל <צ"ע על נישטאיך שגזר גז"ש בין ראיה דנקטו היפהפיות שהיא ראיה ממשית, כאש בנעורת ל"ע לראיה של המיוחסות שהיא אובנתא דליבא... נראה לי שה"ראיות" שבתוספתא (ראה "מבוא התלמוד" לר' שמואל הנגיד: "התוספתא היא שיור המשנה. וסימנה תנא..."), הן הראיות של של היפפיות והן של המיוחסות הן ראיות הלב ,ואילו ה"שא עיניך" שבמשנה, הוא ראיה בעיניים. כנראה שהבחורים שהיו צנועים, במקום להביט על הבנות, הם הביטו על הקרקע.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/07/2014 09:06:03
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 09:09 |
|
| |
נישט
היה בטוח שאם הבחורים הביטו על הקרקע היפהפיות השתטחו עליה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 11:33 |
|
| |
למישהו יש ישוב לקושיא על האגרות משה?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2014 22:29 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | | מיימוני, לא כדאי לפתוח כאן שוב את הדיון שאף פעם לא מקבל מענה של ממש. אבל דבריך ריקים מתוכן (במה אתה חרדי? אא"כ אא"ס ואז זה לא ממש מעניין. גם את הציונות אפשר להפוך לסוציולוגיה ובכך לסיים את ריקון המושגים מתוכן מהותי). |
|
זה לא עניין של ריקון מושגים מתוכן מהותי, אלא הבנה של המושגים בהקשרם הנכון, כאשר אדם מציג את עצמו כמשתייך למגזר החרדי, הרי שיש כאן אמירה סוציולוגית, ולא השקפתית.
לא כל חרדי אוחז באידואלוגיה חרדית, כמו שלא כל ישראלי הוא ציוני, ולא כל יהודי הוא מאמין בתורה.
ההשתייכות למגזר החרדי נמדדת בתודעה ובפרקטיקה (מוסדות לימוד,לבוש,קהילה וכו') כשם שאתה ישראלי בתודעה ובפרקטיקה (ת.ז.,שפה,מגורים וכו').
לומר שלא ייתכן חרדי ציוני, זה כמו לומר שלא ייתכן שיהודי ירצח ואם לא סימן שהוא לא יהודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2014 11:36 |
|
| |
הגיוני לומר שזמן המחולות דיוהכ"פ היה בשלהי היום, כשחזר הכה"ג לביתו. "ויו"ט היה עושה כה"ג לאוהביו בצאתו בשלום בלי פגע". וע' סוף סדר העבודה נוסח אשכנז 'תַּמָּה תְלַוֶּה צִיר נֶאֱמָן לַבַּיִת. תָּגֵל בְּהִתְבַּשֵּׂר הָשְׁלַג אדֶם תּולָע. תַּעְדֶּה יֶשַׁע תַּעֲטֶה מְעִיל צְדָקָה. תָּפִיק צָהֳלָה תַּבִּיעַ דִּיץ וְחֶדְוָה.' בקיצור, היה שמח אז.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2014 12:01 |
|
| |
זמן נעילה...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2014 12:05 |
|
| |
אצלם הנעילה היתה קודם, בזמן שהכה"ג היה בקודש הקדשים והאיש העתי בעזאזאל.
זה היה הזמן של לשנה הבאה בירושלים..
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2014 15:19 |
|
| |
אם נתייחס כרונולוגית לדברים ומדובר רק בזמן בית ראשון ונקבל את הדברים כפשוטם ,
אם מדובר אף בסוף זמן בית שני אזי למרות הווארט היפה של פתאימי כלפי ג שבועות ,
בהחלט הסיפור מהוה סתירה לאמרות התלמוד על צניעות ופרישות ,ולכן מקומו בכל זאת עלולה להכנס לקטגוריה של אגדות חזל רבים שאינם כפשוטם ,
|
|
|
|
|
