|
|
| נשלח ב-8/7/2014 19:51 |
|
| |
חסד עשה אלוקים כי לא פוסקים לפי הרמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 20:05 |
|
| |
יש לך מקור למישהו שסובר שיש לאו דלא תרצח? אני לא מצאתי. כמדומה שדברי הרמב"ם מוסכמים. ועכ"פ חיוב מיתה ודאי אין. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 20:13 |
|
| |
מהמכילתא משמע דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ,ולכן שוב יש איסור דאורייתא אלא דאין דנין אותו, יש איסור דאורייתא להרוג גוי מדינא דגמרא ,הגמרא פוסקת ,ליכא מידי דלבן נח אסור ולישראל מותר ,מי איכא מידי? ידועים דברי רב שמעון בשערי יושר על המצוות השכליות האסורים לישראל גם ללא דיני התורה , ולדעתו גזל עכום אסור אף למאן דאמר מותר ,מסברא,ועל כגון דא נאמר ,,למה לי קרא סברא היא ,ויש להאריך, כמדומני שאף לדעת המאירי הידוע על גויי זמנינו שמחזירים להם אבידתם לא היו פוסקים על ישראל שהרג את הנכרי דין מיתה,ומכל מקום בודאי שהדין היה משתנה,
תוקן על ידי חסדא ב- 08/07/2014 20:16:21
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 20:42 |
|
| |
שו"ת משפטי עוזיאל כרך ג - אורח חיים סימן י
מכילתא: וכי יזיד איש על רעהו, להוציא את אחרים. איסי בן עקיבא אומר: קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו באמת אמרו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים (מכילתא משפטים). וכיון שהתבררה הלכה שרוצח עכו"ם עובר בלא תרצח ונענש במיתה בידי שמים,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 21:03 |
|
| |
רק עכשיו ראיתי את האשכול. הוא אכן מעניין קצת אבל לענ"ד התשובות הן פוליטיות-ענייניות ולא פילוסופיות. לגבי השאלה האם תיאורטית מותר להרוג גוי, כדאי לעיין בספר תורת המלך, הוא מסכם את הנושא בסגנון עיוני והלכתי כאחד [באופן כללי ספר מקסים, ככל ספרי המחבר/ים. משום מה היה מי שדאג למכור שהכותב הוא אנטי-גויים או מטה את ההלכה לצד המתיר את דמם. זה פשוט לא נכון!] ידיעות נוספות: משך חכמה בסוף פרשת אמור (על הפסוק "ומכה אדם יומת") מסביר שההורג גוי חייב מיתה בידי שמים. אפשר גם לראות התייחסות מעניינת בכתבי בעל הבן איש חי ['אוצרות חיים'-חידושי סוגיות, בנושא של חצי גוי וחצי יהודי], ש'בודאי לא ראוי להרוג גוי בלי סיבה', משהו כזו בלשון עדינה לכול הכיוונים... - אבל בכל מקרה בלי סיבה ודאי אסור ברמה כל שהיא.
למה הרבנים אמרו, ולמה בסגנון הזה? כי המעשה מתאים לציבור הד"לי [לפחות לאיך שהוא מצטייר בתקשורת, באדיבות המחלקה היהודית] - הגע עצמך, מתי שמעת את ר' שלום כהן מדבר בציבור בלי קשר לשלילת הציבור הד"לי?!? בכלל לא ברור לי למה הרבנים החרדים אוהבים להשתמש בתדירות בטעמים מתא-הלכתיים ולא בכלי אומנותם [לכאורה], הספרות היהודית עצמה! [אם הזכרנו את תורת הלך, מישהו זוכר איך כל המורונים צווחו הוא 'רודף'. אין לי מושג על בסיס מה ואיך...]
בכל מקרה אני ממליץ לעסוק ברוצחי שלושת היהודים, אח"כ נתעסק בדברים אחרים. איבוד פרופורציה תמיד היה אומנות השמאל בדרך להפסדים מדיניים ומשם להתבכיינויות על מסירת שטחים וכו' וכו'
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 21:06 |
|
| |
אח תבחון קצת את התקשורת העולמית כדי להבין שהבעיה כאן הוא לא השמאל , סיפור רצח הנער לקחה מישראל את הלוקסוס להתבכיין על שלושת הנערים הי"ד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 21:28 |
|
| |
עדיין אני חושב שישראל רשאה להתבכיין. ובצדק. אנו חיים בלמעלה מ10 שנות טרור רצוף בלי שום התנצלות קולקטיבית נורמלית. אז מה זה רצח בדם קר של ערבי אחד אחרי כמעט 70 משנה?!?
אגב, לא ראיתי את העולם לוחץ יד ל3 האמהות, עוד לפני הרצח...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 21:32 |
|
| |
התכונתי להתבכיין כלפי כל העולם ואישתו לא על האבל האישי והלאומי,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 22:33 |
|
| |
גם אני התכוונתי לזה. לא אמרתי שרצח בדם קר זה דבר יפה [ומשום מה אני משוכנע שמדובר במקסימום סטייל אבישי רביב, מינימום עיסקאות סמים או רצח שגרתי בציבור המוסלמי]. עדיין לדעתי, אם מתערבים מטעם ה'עולם', אמורים לענות לשני הצדדים. ולענ"ד לא בכדי העולם לא מגנה את הריגת הערבי, בבחינת "מדויל ידיה משתלים" [מהצידוק לטענתו, יטענו כנגדו]. לגוף דבריך, אינני יודע גם במובן הכי תמים, למה אין כבר הצדקה להתבכיינות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2014 23:57 |
|
| |
הצדקה בודאי יש ,אבל אין כבר מי שישמע,העולם כולו עסוק ברצח מתועב של הנער הערבי ,פוק קרי וחזי,
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2014 00:08 |
|
| |
אני מכיר בעקיפין את הרוצח ימ''ש, הוא חולה נפש. זה שרצח הנערים הי''ד הוא מעשה מזעזע לא גורע מזוועתיות הרצח הזה ומהצורך לדון בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2014 07:58 |
|
| |
נישט רק סמנתי בצבע את מה שכתבת שאין.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2014 12:13 |
|
| |
פתיאמי
<אחי דינה>
שעליהם אמר אביהם:
"בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור". ____________________
בעל <רק סמנתי בצבע את מה שכתבת שאין> ידעתי שיש, וגם ידעתי שמה שיש שם, לא נאמר אלא לצאת ידי חובה. מי שראה כיצד אנשים חרדים תוקפים פיזית ומילולית, חיילים דתיים או שוטרים המגינים עליהם תוך חירוף נפש, ועמד מן הצד ושתק, (ואולי אף עודד אותם), שלא יתפלא, כשהוא רואה אותם או כמותם, מבצעים מעשי רצח, וחושבים שזה יקדם את מטרותיהם. האם הם יכולים לומר בכנות "ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו"? מי שחושב שהצהרות כמו שמי שרוצח ערבי יש לו דין רוצח ו/או רודף, יעצרו אנשים המסוגלים לרצוח אדם בדם קר, מלבצע את זממם, חיים בסרטים ומנותקים מהמציאות. אנשים המסוגלים לרצוח אדם בדם קר, או אנשים החושבים שהם יכולים להתארגן בקבוצה ולרצוח אדם מבלי שיתפסו, לא יושפעו מהצהרות גינוי של רבנים ופוליטיקאים חרדים. http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=70692 בעת האזעקה הורה הגר"ח שיש להיכנס למקלט "כדי להשתתף בצער הציבור", אך שב והבטיח כי "בעיר התורה לא יפלו טילים." מי יודע את מקור ההלכה הזו?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/07/2014 12:46:10
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2014 13:51 |
|
| |
נישט איני בטוח שההסתיגויות מהריגת גוי הן רק מס שפתיים. בכל מקרה בוודאי שבהדגשים יש בעיה, וכבר נאמר כי כשאתה רוצה ללמוד על נקודות אופייניות של חברה צא הבט במשוגעיה ותלמד לא מעט.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2014 17:46 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  | [פתאימי,
תמיד חשבתי שהביטוי "הכזונה יעשה את אחותנו" הוא הוכחה ניצחת לכך שגם בתקופת התנ"ך כבר היו "ערסים" (הבהרה = אני מדברת על צורת התנהגות וחשיבה ולא על צבע עור; ב"ה אני מכירה ערסים מכל העדות, מכל הדתות ואפילו מכל המינים...). מי שלא עצר את ילדיו מלרצוח זרים על בסיס שיקול-דעת "ערסי" פסאודו-מוסרי (ולפי הסיפור עצמו - בלתי מוסרי לחלוטין), יזכה לכך שילדיו האחרים ימשיכו לנהוג בדרך זו גם כלפי בנו האהוב ("כשלקחו את הקומוניסטים לא עשיתי דבר, כי אני לא קומוניסט" וכו'). כמו שאוזלת יד דוד מול אונס בתו הוא תחילת שרשרת רציחת בניו ביד אחיהם, כך אוזלת יד יעקב מול אונס בתו (ורצחנות בניו) היא תחילתו של סיפור יוסף (וע"ע "כתונת פסים"). וזה אולי עיקר הבעיה במה שהצעת: אם המלך (או האב, בהתקשר לסיפורים הנ"ל) היה מגיב, יש סיכוי שזו הייתה תגובה שקולה, בוגרת ומתונה יותר. כשהאחים (שמעון ולוי או אבשלום) מגיבים "במקומו" - השם ישמרנו.]
|
|
אני מוכרח לציין שהפתעת אותי בהתייחסותך ליעקב בפרשת דינה. הפתעתי גדולה דיה כדי לחשוד בעצמי שלא ירדתי לסוף עומק דעתך. אשמח אם תבהירי את טענותייך כלפיו וציפיותייך ממנו. תודה.
|
|
|
|
|