|
|
| נשלח ב-10/7/2014 15:44 |
 |
| |
| פתיאמי כתב: |  | | הלכתי לאשכול ירושת הבת ומאד נהנתי מהתיאוריות שלך |
|
תודה לך מקרב לב.
אבל אני חייב להזהיר אותך מראש. מתוך ניסיוני הרבה מתלהבים ממני בתחילה ואחר כך לא סובלים אותי בטירוף.
ולכן אני מציע לך לא להתלהב ממני רק פשוט לבדוק הכל בעצמך בתבונתך האישית שלך כך שהיא תהיה התורה שלך ולא שלי או של מישהו אחר,(על דרך דברי משה מִי יִתֵּן כָּל עַם יְקֹוָק נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְקֹוָק אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם: = הפרט יהיה תבוני בעצמו) כך תאהב את זה יותר ותצליח בכל דרכיך ותקים משפחה לתפארת שרידותית נצחית בדיוק כמו אברהם התנכי בזמנו וכמו אדם התבוני הראשון בזמנו.
טיפ לכל הגולשים אייך לומדים תנך.
כל אדם בהווה הוא אדם הראשון התנכי במציאות של היקום\הטבע. כלומר הוא ראשון לכל צאצאיו הוא למשך המיליוני שנים הבאים.
ולכן אף אדם בהווה לא עבד להוריו ולאבותיו רק להפך הוא לומד את התנ"ך בכדי לא לחזור על טעויות אבותיו.
תוקן על ידי maxmen ב- 10/07/2014 16:00:48
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 16:34 |
|
| |
מקסמן תודה על הטיפים. לגבי המשפחה שלי - היא כבר עובדה קיימת. הבנות שלי ילמדו עסקים או משהו כזה ויפרנסו את הבית בדיוק כמו שאשתי מפרנסת אותי עם ה200 משכורות למשכנתא... עדיין. בנחיתה לקרקע המציאות, בשביל רוב הציבור שלא הולך כרגע לחזור לציד ולקט - אני מציע לדון כאן בשאלה הבאה: המאמר: "ישראל אף על פי שחטא - ישראל הוא", האם זה סותר את העניין שאין לנו דין ערבות כלפיו? נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 16:44 |
|
| |
אז זהו שזה לא עובד כי בכל דור ודור אנו מפסידים מעל 90% מצאצאינו לטובת ההתבוללות וההכחדה אחרת היינו היום לפחות כמו סין והודו. וכל זה כי אנו לא הולכים אחרי התבונה הבסיסית של התורה.
לגבי ערבות:
הרי יש חופש לכל אדם להיכרת ואם הוא בוחר בזה אז על מה נערב לו ?
כל העריבות היא שכל אדם לא יכרת מעולמו האישית, אבל אם הוא בוחר בזה בעצמו ? אז הוא בעצם לעומק לא רוצה בעריבות.
ולכן כלפי ההמונים כן נהגו להיות ערבים להם כי הם כביכול תינוקות שנשבו = נתנו להם אופיום = חשיבה בסיסית לא נכונה.
תוקן על ידי maxmen ב- 10/07/2014 16:45:23
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 17:38 |
|
| |
| פתיאמי כתב: | | בנחיתה לקרקע המציאות, |
|
לגבי קרקע המציאות:
המציאות היא שכל המוסר והערכים של בני אנוש, אין להם אחיזה מציאותית, גם לאומנית ובוודאי לא אישית.
אם קאנט כבר הצליח להגיע לצו הקטגורי (אותו צו של הלל התלמודי שהעמיד את כל התורה כולה עליה) ולהעמיד את יסודות המוסר והערכים על עמוד מוצק ?! אז הלכה למעשה היא לא מקויימת בשום אומה ולשון ובשום חברה מוסרי וערכי.
ראה כאן כתבתי על כך
www.facebook.com/photo.php?fbid=609327552447524&set=a.533521163361497.1073741830.522159337831013&type=1&theater
אני עתיק את הדברים לכאן. (בכל אופן, כל תחום מוסרי חברתי אי אפשר להעמיד על עמוד מוצק בלי להבין מנין ולמה קיים בכלל המוסר הזה, בלי להבין את היסודות ?! המוסר והצדק נהפכים לדוגמטיים ואז בעצם החברה מתנהלת בהפקרות ומתקיימת עליה כל קללות התורה)
"קניין" הצוו הקטגורי של קאנט אומר: "פעל רק לפי אותו כלל פעולה שתהיה מסוגל, באותו זמן, גם לרצות כי יהיה לחוק כללי" הרעיון הוא שאם אדם, כיצור רציונלי, איננו יכול לרצות (באורח עקבי) ש"כלל פעולה יהיה חוק אוניברסלי - כלומר שהכול יאמצו אותו ויפעלו לפיו – כי אז אין כלל זה יכול להתקבל בתור כלל מוסרי: כי כלל מוסרי המתקבל על הדעת הרציונלית הוא בהכרח כזה שכל יצור רציונלי יכול לאמץ אותו. על דרך השלילה כבר אומרו חכמינו לפני אלפיים שנה "דעלך סני - לחברך לא תעביד" זו היא כל התורה כולה. בעברית פשוטה: קאנט וחכמי התלמוד טוענים שיסוד המוסר האנושית בנויה על התבונה האנושית, ואם כך מהי המוסר והתיקון החברתית האבסולוטית ? תשובתם היא שכל המצאה מוסרית כמו לא תרצח, קבילה בתנאי שכל אדם מסכים בהכרח לחוק "לא תרצח" נדון ב"לא תרצח" בהמשך, למשל עונש מוות. אבל עכשיו אני רוצה לדון על "קניין" אם יסוד המוסר תלוי האם החוק\המוסר היא אוניברסלי ?! כלומר המצאת הקניין למשל יכול להביא למצב שאין לאנשים קניין ? אז לכאורה אין חוק קניין באמת. למה באמת אני ואת\ה לא יכולים לגשת לבאר נפט בכווית או בסעודיה ולקחת לנו נפט ? למה למשל אני ואת\ה לא יכולים לאגור מי גשם על פי חוק ? למה למשל אני ואת\ה לא יכולים להיכנס לבריכה של שכנינו לשחות בכיף ? למה למשל אני ואת\ה לא יכולים להיכנס לשדה חקלאי ולאכול ? התשובה לכל זה היא "קניין". אנו כביכול המצאנו את המושג שהטבע וחלק ממנה יכול להיות קניינו של הפרט או של החברה ואז המצאנו את החוק "לא תגנוב" והנה אם אני עושה אחד מהפעולות הנ"ל אני עובר על החוק המוסרי "לא תגנוב" אבל נעצור לרגע ונשאל האם חוק הקניין בכלל קביל על פי הצוו הקטגורי ? ואם לא ?! אז גם החוק המוסרי של "לא תגנוב" לא קביל. למה חוק הקניין לא קביל על פי הצוו הקטגורי ? כי בכדי שנוכל להמציא את חוק הקניין אנו חייבים קודם לחלק את הטבע לכל פרט ביקום. אנו חייבים לדאוג שלכל פרט מיום היוולדו מקבל קניין פרטי בטבע, אחרת הוא כמו שאר האורגניזם ובעלי החיים יכול ללכת ולהתיישב בכל מקום ומקום ולאכול מכל הבא ליד כמו העכברים ושאר האורגניזם. תחשבו על זה, התינוק שלכם - ואתם בעצמכם נולדו - נולד לעולם בלי הטבע כי כל הטבע כבר קנוי למישהו, מה שאין כן שאר בעלי החיים והאורגניזמים שיש להם את כל הטבע חינם. גם מצד חוק המוסרי "לא תגנוב", לעולם לא נחשוב על עכבר כ"גנב" כי אנו מבינים שהוא לא מכיר בחוקי הקניין של בני אנוש. אז למה שנחשוב שבני אנוש אסור להם לגנוב אם גזלנו מהם מראש את הטבע. החברה המודרנית שמאמצת את הצוו הקטגורי של קאנט בחום, מתנהגת ממש בטיפשות ובחוסר דעת והבנה, מה דורש בכלל הצוו הקטגורי בעניין הקניין וחוק "לא תגנוב" אם החברה המודרנית לא תדאג לכל נולד להיוולד יחד עם קניין פרטי משלו = נחלה (= דיור ומקור פרנסה ) ?! אז לא חל חוק הקניין מתחילה, ובמילא לא חל כלפיהם החוק של "לא תגנוב" אני מקווה שברור לכם החקירה המחשבתית שלי. אני מתחנן לחברים כאן, להפיץ את התובנה כי זה בנפשינו ממש, כל פרט ביקום חייב לדעת מהן זכיותיו האמתיות. אם בנאורות אנו חפצים ? אז אין לך דבר נאור יותר מיזה !! אם במוסר אבסולוטית אנו חפצים ? אז אין לך מוסר אבסולוטית יותר נכון ואמת מיזה. תחשבו באמת לו בני אנוש היו מבינים את עומק העניין אז באמת היינו בני חורין באמת עם הטבע האלוהית חינם. כלומר לכל נולד יש את הטבע ושאר משאבי הטבע כמו מים ונפט וכדומה היינו מחלקים בשווה לכל פרט. במצב כזה לעולם לא תהיה מלחמות בין עמים ובתוך העמים. ביהדות המקורית באמת, כל פרט מקבל נחלה חינם ועל כן גם הומצא חוק הירושה, כך שלכל פרט קיים מיום היוולדו קניין פרטי = נחלה (= דיור ומקור פרנסה). וזה כל תוקף העניין שהיהדות רוצה בארץ ישראל ששייך להם מכוח חוק הירושה, בלי חלוקת הארץ לכל פרט והאפשרות שכל זר גם יכול להתנחל בארצינו ?! אין טעם בארץ ישראל מול שאר הארצות הקפיטליסטיות ששם אנו משחקים עם כללי המשחק הקפיטליסטית כמו כאן. כלומר במשחק הקפיטליסטית שכל נולד נולד בלי הטבע וחייב לעמול כל חייו להשיג "כסף" בשביל לימודים ובשביל דיור ואוכל ?! אז מה הייחוס לארץ ישראל מול שאר הארצות ? להפך, שם יותר טוב כי שם אין צבא ויש דיור ב90% פחות, וכמובן אין את הבעיה הביטחונית הנצחית בינינו לבין הערבים. כל פרט חייב לעשות את החשבון הפשוט והאישי שלו האם כדאי לו להילחם על ארץ שבמילא לא שלו, הרי רק בקניין הוא יכול לקנות דיור ומים. ואם זה כללי המשחק כאן ובכל מקום נאור האחר ? אז למה רבונו של עולם. בברכה ובהצלחה לכולנו. Max maxmen הבטחתי לעסוק בחוק "לא תרצח" והנה בקצרה. אם מישהו בא לרצוח אותנו מכל סיבה שהיא אפי' מסיבה חברתית מוסכמת ?! אז מבחינת האישית אני ירצח את הקם לרצוח אותי. ידוע החקירה האם הכלל של "הבא להורגך השכם להרגו" היא גם מול מערכת המשפט והתליין, כלומר האם אייכמן למשל שנידון למוות האם הוא גם צריך לפעול על פי הכלל של הבא להורגך השכם להרגו. תשובת המוסר היהודית טוען שכן. אייכמן גם צריך לנסות להרוג את התליין. וכך גם מול בית דין של שבעים הדנים נפשות = סנהדרין על פי תורה. ידוע ההלכה שהבורח מדין מוות לחוץ לארץ ?! לא רודפים אותו וכמובן לא מסגירים אותו למערכת המשפט בארץ. הועמד ביסוד ההלכות האלה היא. שעונש מוות בתורה היא רק להרתעה, ביום שרבו הרוצחים ? בוטל עונש מוות בבית דין של תורה. כי אין טעם להרוג לשם הריגה ולשם נקמה, יש טעם להרתעה אבל ביום שזה לא מרתיעה ? אז מבטלים את ההרתעה. ולכן באמת כבר לפני הספירה בבית שני לא דנו דיני נפשות = ביטלו עונש מוות. למשל הבריטים עוד נתנו עונש מוות עד לא מזמן. ברצוני לומר שהמוסר היהודי כבר היית מפותח מאוד עוד לפני הספירה וידעו שעונש ממש לא מיועד לקיום הלכה למעשה רק אך ורק להרתעה. מה שאין כן במוסר המודרני עוד מקובל המושג "גמול" = נקמה, ומצד היהדות אין מושג כזה נקמה וגמול. לכל אדם ניתן האפשרות לחזור להיות טוב ואם יברח למקום אחר ושם יתנהג כחדש ?! אז אין טעם לרדוף אחריו !! אגב: גם בתי כלא לא היית ביהדות המקורית. שלילת חירותו של האדם כנקמה, לא מוסרי בעליל. בברכה Max maxmen
תוקן על ידי maxmen ב- 10/07/2014 17:44:22
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 21:08 |
|
| |
מקסמן
אשמח להעביר את הדיון לאשכול אחר, אם זה מה שהחברים רוצים, אך איני יכול להתאפק:
התנ"ך מלמד אותנו מקטנות איך לדפוק את המערכת.
יעקב מול עשיו ולבן,
יוסף ואחיו, איך שהוא מחביא את הגביע באמתחת הקטן וכו'
לא רק שאנו אמורים לא לחשוב כמו קאנט, אלא אנו אמורים לנצל את תמימותם של הקאנטיאנים כדי לשרוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 21:29 |
|
| |
פתיאמי (וכולם)
אני מבין שהשאלות שהצגתי בנושא העקרוני "דת מדינה והפרדה" הצטמצמו ונותרה מהן שאלה אחת:
בהינתן שיש חוקים במדינת ישראל שכופים אורח חיים מתחשב במצוות על הציבור, גם זה שאינו מחוייב להן, האם ראוי או מותר לוותר עליהן כי זה נוגד את רעיון הערבות.
זו שאלה חשובה, ואפשר לדון רק בה. אבל עדיין אני מבקש להבליט שזו שאלה שמניחה הנחות ומתעלמת מאחרות. האם כל מה שמעניין אותנו הוא דין ערבות? תלוי כמובן איך מבינים את הרעיון הזה, ואולי בזה יש להתחיל.
הדברים הבאים נכתבים בתחילת המחשבה, ואני סבור שיש בהם ערך, אבל צריך לבדקם.
אם כבר עוסקים ברעיון של ערבות, יש להציג את השאלה: בהינתן המצב העכשוי שבו רוב תושבי המדינה אינם, למשל, שומרי שבת, האם יש ערך וטעם לכפות עליהם לוותר על עשיות מסויימות של חילול שבת כאשר זה:
נגד רצונם
מתסכל ומכעיס
הם ממשיכים בחילולי שבת בכל תחום שהחוק אינו אוסר
יש פרצות בשמירת החוק ונוצר מצב של הפליות בין החזקים לחלשים.
כמדומה שמה שמרויחים, אם מרויחים, במניעת פתיחת בתי עסק ובידור בשבת, מפסידים - אולי - ביצירת הרושם שהתורה וההלכה מתערבות בחיי הפרט בצורה בלתי נסבלת, לא דמוקרטית ולא ליברלית, וללא הצדקה.
אנו, שהורגלנו בשמירת שבת ואיננו מעלים בדעתנו אורח חיים אחר, ואף חילול שבת הקל ביותר מזעזע אותנו ומצער אותנו, חשים ששבת כהלכתה היא הדרך הראויה והיחידה. אם ננסה לדמיין את הצד השני, מדובר בכפיה. וכפיה היא תמיד דבר מקומם, ובמיוחד כאשר זה בא על רקע אמונה שאינה משותפת לכופה ולנכפה.
דברי האחרונים נועדו להציג בחומרה את השאלה: האם ראוי לכפות על שמירת שבת אם זה גורם במקרים מסויימים או רבים לכעס ושנאה ליהדות.
אמנם, גם אם יסכימו איתי שזה באמת פסול, זה עדיין לא אומר שיש להתיר חילולי שבת. יש לזכור, למשל, שהתרת אורח חיים של חול בשבת תגרום לרבים לחלל שבת גם אם הם היו מעדיפים שלא לעשות זאת. יש כאלו שניתן להגדיר, נניח, כ"מסורתיים" שישמרו שבת כל עוד הבוס והפרנסה אינם מחייבים לנהוג אחרת.
אולי פתרון תחליפי הוא לעשות מה שעושים, כמדומה, באמריקה. שם החוק אינו מחייב לשמור שבת, אבל יש מנגנונים שנועדו לאפשר למי שרוצה אורח חיים דתי יהודי לשמור שבת בלי לאבד את פרנסתו.
האם זו הדרך הנכונה, לוותר על כפיה של שמירת שבת? איני יודע. הרגש צועק שלא. אבל אולי הרגש טועה. אולי נכון יותר להניח לאחינו היהודים לעשות כפי שהם מבינים ולא להתערב?
ובינתים עסקתי רק בשאלה אחת, שמירת שבת. לא עסקתי בשאלות של ניהול רישום נישואין. ומן הסתם יש שאלות נוספות...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 22:01 |
|
| |
ערבות הדדית
בבית המדרש העיר אדם לשכנו- מדוע אתה לא עומד ב-ויברך דוד?.
-זה שאני לא עומד בויברך דוד מפריע לך- וזה שאני יושב כבר יותר משנה בלי פרנסה וב"ב רעבים. זה לא מענין אותך!.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 00:05 |
|
| |
| פתיאמי כתב: | | מקסמן
אשמח להעביר את הדיון לאשכול אחר, אם זה מה שהחברים רוצים, אך איני יכול להתאפק:
התנ"ך מלמד אותנו מקטנות איך לדפוק את המערכת.
יעקב מול עשיו ולבן,
יוסף ואחיו, איך שהוא מחביא את הגביע באמתחת הקטן וכו'
לא רק שאנו אמורים לא לחשוב כמו קאנט, אלא אנו אמורים לנצל את תמימותם של הקאנטיאנים כדי לשרוד. |
|
נזכרתי, בליל הסדר, אחד מהאורחים היה יעקע (אני לא מכליל ח"ו העיקר שתבין את הסוג) והרי ברור שהשאלה שהכי מצופה לבוא בליל סדר מאדם כזה היא אייך מלמדים את התינוקות לגנוב ? (= האפיקומן)
אז ניסיתי להסביר לו שאין לך בן חורין עם יש קניינים ואנו מכריזים בליל הסדר הזה שאין קניינים וכל אחד יכול לבוא ולאכול.
גנבת אפיקומן בא ללמד את הילדים שלא תגנוב לא עומד מכוח עצמו, כלומר אחרי המצאת הקניין על ידי נח, אוטומטים הומצאה הלא תגנוב אחרת אין שום משמעות להמצאת הקניין.
עד סוף הסדר הצלחתי להסביר לו את הדבר הפשוט הזה, ולדעתי בליל הסדר הבא הוא ימשיך לשאול את אותו שאלה כמובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 00:58 |
|
| |
הרב מיימוני
סרטים למשל בשבת - זה לכל היותר שטרי הדיוטות או מושב לצים, ואין הבדל משמעותי לדעתי בין חילוני ההולך לקולנוע בשבת לבין אברך חסידי המתרווח בכורסה אחרי סעודת ליל שבת עם הפיצוחים ומגזין "כל העולם קוקו".
(אלא מאי - מקח וממכר בקניית הכרטיסים? נו, אפשר לפתור את זה)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 01:01 |
|
| |
פתיאמי,
אתה זקוק ל"דין ערבות" כדי לחוש ערבות כלפי כל בני העם היהודי?
התפיסה הפשוטה שלי אומרת לי שאם אורח החיים היהודי-דתי הוא הנכון והטוב, יש בי רצון לקרב את כולם אליו.
עקרונית, "כולם" - כולל הגויים, אלא שזה פחות דחוף מסיבה פשוטה: לכל אדם יש מעגלים - הוא עצמו, אשתו וילדיו, הוריו ואחיו, משפחה מורחבת, תושבי עיר/ארץ (?), מגזר, מגדר, לאום, אנושות וכו'. אחרי שכל העם היהודי יחיה חיים דתיים (זה כנראה יקח הרבה מאוד זמן), יגיע הזמן לקרב לכך את האנושות כולה. המטרה היא "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים", "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 02:16 |
|
| |
פתיאמי
העלית שני נושאים.
א. מהו איסור קולנוע בשבת.
כפי שכתבת יש: מכירת כרטיסים (דרבנן), ועוד איסורים כמו מושב לצים, ששייכים בחול כבשבת (מסתבר שיש גם הרבה סרטים שיש בהם איסורי צניעות).
אבל מה עם הפעלת המקום על ידי כיבוי והדלקה של מערכות חשמליות? האם זה לא דאורייתא? נכון שהמבקר באולם אינו בהכרח עושה זאת אבל הוא שותף לעשייתם. ואי אפשר בלי הפעלה כזו.
אולי היה צריך להציע שבתי קולנוע יופעלו עם מינימום של חילול שבת?
ב. מה ההבדל בין מי שקורא במגזין רכילותי שבכל זאת נחשב חרדי למי שצופה בקולנוע.
אולי זה תלוי בסוג הסרט. יש סרטים טובים, אמנותיים, מעוררי מחשבה. למקסמן יש אשכול על סרטים מומלצים. זה בא לומר שיש סרטים שהם טובים ממגזינים רכילותיים.
אבל עדיין יש הבדל. בין השאר, מי שמעיין במגזין רכילותי חרדי סבור שהוא חי לפי התורה, וזה הנופש שלו מהעול השבועי. אם הוא קורא חדשות אדמורים, למשל, הוא סבור שיש בידיעות אלו מצוה. שמדובר באנשים גדולים וחשובים.
מה שאני בא לומר הוא שקריאת המגזינים האלו אינה נחשבת לדבר פסול, למרות שהיא ודאי בזבוז זמן על דברים טפלים.
מבחינה זו יש מן המשותף בכל בידור - גם בין הבידור החרדי לבידור החילוני. אבל ההבדלים חשובים יותר.
***
מכל הדברים האלו האם ניתן להוציא את ההמלצה הבאה: לנסות לקדם הקמת בתי בידור שיתבססו על מינימום של איסורים הלכתיים?
והמלצה מסוג זה נתונה במחלוקת הפוסקים: האם ראוי להקל על מי שאינו מסוגל לשמור שבת כראוי כך שכל מעשיו יהיו במינימום של איסור, או שיש לעזבו לנפשו, ויעשה מה שיעשה, כדי שלא יאמר: הרבנים עוזרים לי ומתירים לי, אלא שידע שהוא עושה דברים חמורים. ושמא ספק זה אינו אלא ביחיד ולא בציבור, או במי שידע את ההלכה ופרש ולא במי שלא זכה עדיין לדעתה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 02:29 |
|
| |
אני אומר שהכלל "מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים" חל על האברך עם המגזין בדיוק כמו שהוא חל החילוני המבלה בקולנוע בשבת.
כמובן שקולנוע עם מינימום איסורים צריך לבוא מלמטה, מביקוש של ה'עמך' ולא חס וחלילה מהרבנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 02:32 |
|
| |
לחזקואמץ
אורח החיים שלי הוא אורח חיים של כהן-נזיר, ואין לי עניין שכל האנושות תתנהג כמוני. (ממלכת כהנים)
אמנם חשוב לי שהמומרים יחזרו בהם ויהיו כהנים, אך אין זה מוטל עלי לדאוג לכך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 14:07 |
|
| |
פתיאמי
מי קבע שדמך סמוק יותר מדמה של אםשלום.
מי החליט מה זה יהדות? ומי נמצא במסגרת הערבויות.
עשה משאל קצק בחוגים החרדים וראה כמה מאות דעות יש וכמה תורות יש.
מי קבע שבדיוק ההגדרות שלך הן הנכונות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 15:31 |
|
| |
מדינה, כל מדינה, יש לה הגיון קיום, הדורש מעשה מתאים הנחוץ לקיומה. בצרפתית 'רזון ד'אטרה' reason d'etre . בדרך כלל הגיון הקיום הזה אינו מתאים למה שמחשבה מוסרית אמורה לבטא.
המשפט הבא נדוש ונכון: כל שררה משחיתה את בעליה.
תפקיד איש הרוח להשמיע בתקיפות את קול המצפון, הוא חייב להיות בלתי תלוי, עומד מבחוץ, מוכיח בשער, אסור לו לקחת חלק בשררה, להיות חבר ממשלה.
מאז ומתמיד אנשי הדת מהווים מימסד שלטוני, ובאמת שואפים להיות בעלי השלטון עצמו. הם אינם מיצגים את קול המצפון או המוסר, אלא את תאוות השלטון. כאשר הם משיגים את רסן השלטון, אין מושחת ממנו. לכן,
מבחינה ערכית, אין דבר טוב וחיוני לאנשי הדת מאשר הפרדת הדת מהמדינה.
אלו המכירים את התהליכים החברתיים והשלטוניים באירופה באלף וחמש מאות השנים האחרונות אינם צריכים להיות מופתעים כלל מדרישת ההפרדה הזו. היא חיונית לכל הצדדים. עבורינו, היהודים, היא חדשה כיוון שהשגנו את השלטון העצמאי רק לפני 67 שנים.
אחריות חברתית ואחריות שבין אדם לחברו, נובעת מחובה מוסרית שבין בני אדם ככאלה.
אני סבור כי אסור בשום פנים לאותה אחריות שתהיה מותנת באמונות וריטואלים דתיים. וכי מה, אדם שנפל אשאל אותו אם הוא שומר שבת קודם שאעזור לו לקום? האשאל אותו אם הוא יהודי? דרישה מן הזולת שיאמין באמונתי, יחזיק בדעותי, יעשה כמוני, דרישה זו היא תועבה ומולידה פשעים רבים.
הנה לפני זמן כתב אלי אחד החברים כאן ושאל 'האם אתה בכלל יהודי?' משום שאינני מאמין בסגולותיו של הרבה שלו ואינני שותף לדעותיו. תודה לאל שאינו שולט בארץ.
אכן, הקנאות מוליכה לשנאה, ושתיהן מאפינות רבים מאד מאנשי הדת, כל דת, הן אינן מיוחדות לנו, והן עילות טובות וראויות לרבים מאד להתרחק מן מסגרות החיים הדתיים ואפילו לזנוח אותם לגמרי.
עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 11/07/2014 15:35:45
|
|
|
|
|
|
