כתיבה על ידי מחשבה

בגוגל גלאס (משקפיים חכמות), יש אפליקציה המזהה את תנועות העיניים וכותבת טקסט לפיהם. (הדבר קיים כבר שנים אצל סטיבן הוקינג מיודענו)

אדם שחשב מסר מסויים, למשל בשבת: "אני הולך מחר לעשות על האש", ושלח מסרון כזה לחבירו (לטאבלט שהיה דלוק מערב שבת)

האם שליחת המסרון בכח המחשבה אסורה? מטעם ממצוא חפצך? ודבר דבר? עובדין דחול? חינגא?

(שאלה קשורה לזה: וכן האדם שקיבל מסרון כזה - האם מותר לו להסתכל ולקרוא?)

הדיון שרציתי להעלות, האם שייך לומר סברות בתקנות חז"ל.

למשל, הגרי"ש אלישיב חידש, שבימנו, שרוב היין עובר פיסטור (עובדה לא נכונה), אם כן חוזר וניעור הגזירה של סתם יינם על יין מבושל. כי כל הסיבה שיין מבושל אינו בכלל הגזירה - משום דהוא מילתא דלא שכיחא.

עכשיו, ראינו שאפשר לומר סברות בגזירות חכמים. אך האם נמצא גם סברות לקולא?

בינתיים הסברא היחידה שמצאתי לקולא היא סברת החזו"א (שבאופן כללי לא אומר סברות בחז"ל) בדין מורידין ולא מעלין, שבימנו שאין התוצאה מתקבלת - לא נהרוג אותם. באמת תודה רבה!

כתיבה באופן כזה היא שינוי, מלאכה בשינוי נאסרה מדרבנן.

אמנם אם השינוי בגדר 'שינוי גמור' מותר לעשות כן אף לכתחילה, כגון טחינת פלפלין בקת הסכין כמבואר בשו"ע סימן שכא ס"ז ע"ש. 
לכאורה יש לדון כתיבה ע"י תזוזת העיניים כשינוי גמור.
 
ראוי לציין שכתיבה באופן אלקטרוני, במחשב וכיוצ"ב, בפשטות לא מוגדרת ככתיבה הלכתית ולכן הכותב שם המפורש במחשב רשאי למחקו, ולכן אנו משתמשים בתוכנות מחשב שמופיע שם שם ה' (בר אילן וכדומה) ומדפדפים לדף הבא.

אדם שיכתוב בשבת במחשב אינו חייב משום כותב, ואם יתרו בו משום כך אין לחייבו בכלום. 
האיסור להשתמש במחשב בשבת אינו ברור מעצם הגדרתו, שלכאורה יש לאוסרו מדין ה'זרם' שבו דהיינו השימוש בזרם החשמל נאסר.
לדעת החזו"א (ס' נא?) שימוש בזרם חשמל אסור מהתורה מדין בונה. אבל לדעת הגרש"ז אויירבעך לא רק שאינו אסור משום בונה, אלא בפשטות אין לאסור זאת אפילו מדרבנן, שהרי התיר להשתמש עם מכשיר שמיעה חשמלי (לאמו, המכשיר עבד על בטרייה, ובזה החזו"א חלק עליו, ע' בספר בניין השבת שהביא מכתבי החזו"א והרש"ז במלואם).
יש פוסקים שרצו לאסור זרם חשמלי מדין מוליד, ואכמ"ל.

לאור האמור נראה שכשהמחשב דולק והאדם אינו מחדש זרם גם לדעת החזו"א הדבר מותר כיוון שאינו 'מפיח חיות' חדשה בכלי שזו הסיבה לחיוב לד' החזו"א, אלא הוא משתמש בזרם שכבר עובר בכלי. וכן יש לומר לדעת הדעות שהחיוב מטעם מוליד, ובכה"ג לא שייך. לדעת הגרש"ז לכאורה הדבר מותר לכתחילה.

ואכתי צ"ע.  

תוקן על ידי גברארבה ב- 14/07/2014 18:23:37

לדעתי אין בזה פטור של שינוי כי זו דרך רגילה לכתוב. יתר על כן, הרי המכשיר הזה מיועד מיסודו לכתיבה ולא שייך בזה שינוי (וכך טוענים כנגד מכשירי הגרמא של צמת למיניהם, וכאן נראה לי שגרע טפי). וכעין זה רש"י ב"ק ס ע"א לגבי זורה ורוח מסייעתו (אמנם הרא"ש חולק שם, וצל"ע אם הוא חולק על העיקרון של רש"י).
לכן נ"ל שהפטור כאן לא שייך לדין שינוי, אלא אולי מבוסס על כתב שאינו מתקיים (לגבי כמה זמן חשיב מתקיים, דנו בדין קושר ועוד, והראשונים חלוקים בזה. אבל נראה פשוט שכתב כזה שמיצירתו עומד להימחק ולא להישאר פשיטא שאינו כתב מתקיים). זה הפטור המקובל בכתב במחשב. הכתב על המסך אינו מתקיים והאותיות לא קיימות ולכן ספק רב אם דבר כזה חשיב כתב. ואילו הכנסה לזיכרון של המחשב שזה אולי יותר מתקיים קשה לראות בזה כתב מה"ת.
אמנם נראה שאיסורי דרבנן יהיו כאן מכמה סוגים.

לכאורה אין לחייבו משום כלום כפי העולה מהבית מאיר והחתם סופר או"ח דאין לחייב אמירה לעכום משום שליחות[לחומרא] כי אין התורה מקפדת על המלאכה שלא תעשה אלא העיקר שיהא גופו נח ,
וכך חשבתי גם לתרץ את הקושיא המפורסמת [נמוקי יוסף]על נרות שבת דנימא אשו משום חציו,ועיין קהלות יעקב בבא קמא,

1. פוסה"ד נמנו וגמרו שבכתיבה ע"ג מסך מחשב בשבת אינו חייב משום כותב, דומיא מכוון מראה על ספר.
2. סגירת מעגל אלקטרוני [שונה מחשמלי, כי אין גשר נחושת, אלא שביב סיליקון מחובר תמיד] שרוי במח' הפוסקים בדעת החזו"א, האם יודה כאן שלא הוי אלא מדרבנן, ר' ניסים ועוד כמה חזונישניקים ס"ל דגם כאן הוי בונה דאו', ויש מן הירושלמים דפליגי דהוי כוויסוט עוצמת החשמל שגם לחזו"א הוי מדרבן (כי הסילוקון הוא מוליך 'גרוע' ורק ממתח מסויים הוא יוצר מעגל) [אביא מקורות בהמשך כשאתפנה].
3. מעשה רב: ר' אברהם סלומון ז"ל, משגיח דישיבת חברון עד לפני 3 שנים, היה ג"כ חולה ALS והיה לו את המיכשור של הוקינג, והוא לא השתמש בו בשבת. ויש לציין שבאופן כללי הוא היה נחשב ל"מיקל" מה גם שהיה נוהג ע"פ הגרמ"מ פרבשטיין שגם ידוע כמיקל בהל' שבת.

אדם

לא מסתבר שיש בזה ו'דבר דבר', שהרי רמז לגוי מותר, אם הוא שלא בדרך ציווי, וכאן לא גרע מרמז. 

פתיאמי

איקון ירוק על הנושא המרתק.

חידשת לי דבר בתיאור הטכנולוגיה. ידעתי אמנם שהטכנולוגיה מסוגלת לזהות התמקדות בעינים, אבל לא ידעתי שהיא מסוגלת לתרגם מחשבות למילים. למעשה, אתה בטוח שזה כך? איך באמת עובד המכשיר של הוקינג? לפי מה שקראתי על מכשירים כאלו, הם מתרגמים הוראות עצביות שיוצאות מהמוח להפעלת אברים, כלומר זרמים חשמליים, להפעלת אברים מלאכותיים הרגישים לכך. אבל אין - עדיין - מערכת שקולטת זרמים חשמליים שנוצרים עקב חשיבה במוח ובוודאי לא כזו שמתרגמת זרמים חשמליים למילים.

בדבריך מונחת הנחת יסוד לפיה אפשר לתרגם מחשבות מן הביטוי הפיזיקלי שלהן, (ובכלל שיש ביטוי פיזיקלי מסויים למחשבה). האם זה כך? האם יש למשל הבדל בין

"הבה ונלך מחר לעשות על אש".

לבין

"בוא נצא יחד ביום המחרת להכין בשר על גחלים"?

אני תמה אם יש תירגום זהה של מילים אצל בני אדם שונים, כי אני משער שכל אחד מאיתנו מחזיק אמנם אותה מערכת, בגדול (אבל לא בפרטים) של מילון עברי, עם מילים מסויימות שמושרשות יותר מאחרות (אמא, אבא, אני, אברי הגוף, תחושות מסויימות) ואחרות כלל כלל לא.

הדיון הזה אם כן נוגע לשאלה הפסיכופיזית ולמידה שבה, אם אנו כבר יודעים איך היא מתרחשת, לתרגם אותה עבור טכנולוגיה זו או אחרת.

***
הטכנולוגיה הזו, בצורה זו או אחרת, מעוררת אכן שאלות לגבי שבת. הזכירו כאן את רוב השיקולים שניתן לדלות מן המקורות התלמודיים:

א. איסור מלאכה. (אבל צריך לברר מהו איסור מלאכה. מה זו "מלאכה"? האם יש מספר מוגבל של מלאכות? איך לומדים זאת. זו שאלה בדאורייתא של האופן שבו חז"ל תרגמו או קיבלו את הגדרת המלאכות שלהם).

ב. מעשה מול שינוי. ובמיוחד: האם ברגע שאופן עשיה מסויים הופך לנורמטיבי, הוא מתחיל להיות מעשה ולא רק שינוי? (זה חלק מהשאלה אם ההלכה נקבעת לפי הנתון בראשית ההיסטורית שלה או לפי שינויים תרבותיים). דוגמא מפורסמת: רש"י פוטר את המבשל בחמה מפני שאין זו דרך בישול. אבל מה יהיה הדין בתנורים מיוחדים לבישול בשמש מהסוג שתיפקד גם, כנראה, לפני אלפיים שנה בתרבות דרום אמריקאית מסויימת?).

ג.האם התוצר של כתיבה צריך להיות כתוב או חקוק על חומר חיצוני בר קיימא או שגם כתיבה על מסך מחשב נקראת "כתיבה" לענין שבת (ובכלל). צריך לשים לב שיש כאן טכנולוגיות שונות. למשל, בטכנולוגיה הישנה יותר של מסכים (לא המודרניים של לדים וכיו"ב) הכתיבה לא היתה מתקיימת אלא אם כן היה זרם חשמל מתמיד שיקיים אותה (ואני מניח שזה שינוי משמעותי). אבל בספר אלקטרוני חדיש יותר האותיות (או התוים) נוצרים על המסך ונשארים עד שהם מוחלפים (זה נועד כמדומה לחסכון בחשמל).

אם כבר, יש לשאול על שמירת הטקסט בדיסק (או באותה מדיה שבה נשמר החומר) והרי זה לא בשפה שלנו. האם זוהי כתיבה?

כתבתי את השאלות המרכזיות ששמתי אליהן לב. זו הכנה לדיון.

יש לשים לב כי ציטוט של פוסקים שכתבו בנושא זה סוג של הכרעה. להסתמך על מומחים. אבל בעיני אין לדעת המומחה משקל, בדיון עיוני לפחות, אלא עדות שיש כאן שיקולים שצריך לזהות ולבדוק. וכמובן, אם מדובר במומחה, זה נהיה חלק מן התורה. מה הם אם כן השיקולים של אלו שציטט, לדוגמא, מיכי, בעד ונגד?

תיקון והתנצלות: כתבתי אודות הפוסקים שהביא מיכי וכוונתי היתה כמובן לפוסקים שהזכיר חברנו החדש גברא רבה! סליחה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");