| נשלח ב-14/7/2014 19:57 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 20:10 |
|
| |
תודה לך, סוף סוף משהו מקצועי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 20:10 |
|
| |
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 20:15 |
|
| |
תודה, אני הטרול
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 20:38 |
|
| |
עזרת לי לנצח חבר בוויכוח ישן - דננו בזווית הנפילה של הטילים, ואני אמרתי שאילו היה הטיל בלי מנוע, אז בטוח שזה נופל בזווית של 45 מעלות, כי רק כך זה יגיע למרחק מקסימלי (כלומר בזמן השיגור, בהנחה שהגובה של מקום השיגור דומה פחות או יותר למקום הנפילה כך שזווית הנפילה והשיגור דומים).
אבל בגלל שיש לטיל מנוע אז אף שכנראה השיגור המקסימלי הוא 45 מעלות, עדיין לענייננו זה נחשב ששולחים את הטיל ממקום גבוה מאוד (איפה שנגמר הדלק בטיל) ולכן הטיל מספיק להגיע לזווית אנכית כמעט לגמרי כשהוא נופל.
היישומון שם מדגים את זה קצת בצירוף מה שכתוב במאמר - "שימו לב שהחתך של עצמים שונים אינו זהה ולכן התנגדות האוויר עליהם תהיה אחרת. העצם האווירודינמי ביותר ביישומון הוא הפגז, שבניגוד לרקטה אינו ממונע ולכן מתחיל את שלב הנפילה החופשית עם צאתו מלוע התותח".
אז שוב תודה..
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 21:47 |
|
| |
ירו_שלמי, שחק מעט ביישום הזה, ותראה שהתנגדות האוויר לא משפיעה הרבה על הזווית. דהיינו, הבר פלוגתא שלך צודק.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 22:12 |
|
| |
ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא.
סנהדרין עז:
אמר רב פפא זרק צרור למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב. אמר ליה מר בר רב אשי לרב פפא מ"ט משום דכחו הוא, אי כחו תיזיל לעיל? ואי לאו כחו הוא תיזיל לתחת? אלא כח כחוש הוא.
רש"י:
אי לאו כחו תיזיל לתחת - תפול מיד כנגדה ולא לצדדין כח כחוש הוא - אינו כחו חזק, אלא קצת כחו יש כאן. והאי דלא אזלא לעיל, משום שכלה כח חוזק הזריקה והאבן חוזרת לארץ אבל עדיין הולכת היא ממקצת כחו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 22:18 |
|
| |
אם כבר אז תנסה את זה:
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 09:49 |
|
| |
לא דיברתי על התנגדות אוויר.
אם אתה מתכוון לציטוט שלי משם התכוונתי רק למה שהוא אומר שאפי' הפגז מתחיל את הנפילה החופשית שלו מיד בצאתו, משא"כ הטיל מתחיל את הנפילה (כלומר להאט את העליה כלפי מעלה) בגובה רב.
אשמח אם תסביר מה הבנת בדבריי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 12:16 |
|
| |
אלולי התנגדות האוויר, תמיד, שני הצדדים של הקשת יהיו זהים בצורתם. אם תשחק בקישור דלעיל, ותנטרל את התנגדות האוויר, תראה שתמיד הקשת היא סימטרית. דהיינו הפגז נופל באותה זווית שהוא נורה.
הסבר:
אם יריתי את הפגז במהירות 1000 מטר/שניה, בזווית 30 מעלות. התנועה של הפגז על ציר הy [כלפי מעלה], היא בקע 30 = 500 מטר/שניה [אני מניח שאתה זוכר את לוח הבקעים של החזו"א..]
לעומת זאת, התנועה על ציר הx, [הקו המקביל לקרקע] היא ,תשלום בקע [cos] של 60 מעלות, שזה 870 מטר/שניה.
גלילאו כבר גילה שאם אתה זורק חפץ כלפי מעלה, המהירות שלו הולכת ופוחתת בקצב קבוע, הזהה לגמרי למהירות הנפילה שלו. כלומר: אם תזרוק אבן במהירות 10 מ/ש, היא תיפול ארצה במהירות 10 מ/ש.
ולכן, כשהפגז שלנו ייפול לקרקע, הנפילה שלו על ציר הy, תהיה 500 מ/ש, אבל המהירות שלו על ציר הx תשאר זהה.
תוקן על ידי אור_היום ב- 15/07/2014 12:18:18
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 12:51 |
|
| |
| אור_היום כתב: |  | אלולי התנגדות האוויר, תמיד, שני הצדדים של הקשת יהיו זהים בצורתם. אם תשחק בקישור דלעיל, ותנטרל את התנגדות האוויר, תראה שתמיד הקשת היא סימטרית. דהיינו הפגז נופל באותה זווית שהוא נורה.
הסבר:
אם יריתי את הפגז במהירות 1000 מטר/שניה, בזווית 30 מעלות. התנועה של הפגז על ציר הy [כלפי מעלה], היא בקע 30 = 500 מטר/שניה [אני מניח שאתה זוכר את לוח הבקעים של החזו"א..]
לעומת זאת, התנועה על ציר הx, [הקו המקביל לקרקע] היא ,תשלום בקע [cos] של 60 מעלות, שזה 870 מטר/שניה.
גלילאו כבר גילה שאם אתה זורק חפץ כלפי מעלה, המהירות שלו הולכת ופוחתת בקצב קבוע, הזהה לגמרי למהירות הנפילה שלו. כלומר: אם תזרוק אבן במהירות 10 מ/ש, היא תיפול ארצה במהירות 10 מ/ש.
ולכן, כשהפגז שלנו ייפול לקרקע, הנפילה שלו על ציר הy, תהיה 500 מ/ש, אבל המהירות שלו על ציר הx תשאר זהה.
|
|
הפסקה הראשונה נכונה רק שהחלפת בין X ל-Y כמובן. הקוסינוס זו המהירות האופקית והסינוס האנכית, ובלי חיכוך עם האוויר המהירות האופקית כומובן תישאר קבועה בגמר התאוצה האופקית.
בנוגע למהירות האנכית, ישנה כמובן תאוצת הכבידה של כ-9.8 מטר לשנייה לשנייה, מה שגלילאו גילה זה שבנפילה חופשית אז הגורם היחיד שמשפיע על המהירות זו תאוצת הכבידה שהיא קבועה (באותו קו רוחב) בלי תלות במשקל העצם (ובהנחה שהחיכוך באוויר זניח). בכל מקרה המהירות האנכית תמיד הולכת ומתגברת ב-9.8 מטר לשנייה לשנייה בנפילה חופשית.
בכל מקרה צריך לזכור שבמקרה של רקטות הן הולכות ומאיצות עד לגמר הדלק כך שלמעשה ראשית הצירים שלנו היא לא נקודת השיגור אלא נקודת גמר הדלק שממנה הרקטה מתנהגת כמו פגז.
תוקן על ידי אזנים_לכתל ב- 15/07/2014 12:58:15
תוקן על ידי אזנים_לכתל ב- 15/07/2014 12:59:44
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 12:54 |
|
| |
אני בצום אל תעמיס לי על הראש..
אני מסכים איתך לגמרי וזה מה שכתבתי - שאם מקום היציאה ומקום הנפילה זהים בגובהם אז הזווית תהיה שווה לגמרי.
אבל, אם משליך האבן יעמוד על גג בנין של מאה קומות, אז המהירות בציר X אכן תמשיך להיות 870 אבל מהירות הנפילה תהיה פי כמה מהירה יותר, ולכן התכל'ס הנפילה למטה תהיה כמעט אנכית לגמרי.
הדלק של הטיל מרים את הטיל לגג של בנין עם הרבה יותר קומות, ורק משם הוא מתחיל לענות על החוקים הנ"ל, כלומר, כשיחזור בנפילתו לגובה בו נגמר הדלק אכן הזווית שלו תהיה כזווית היציאה (45 מעלות לכאו'), אבל בהגיעו ארצה הוא כבר יהיה אנכי הרבה יותר כי המהירות שלו כלפי מטה תוכפל בתאוצת הנפילה החופשית כפול הזמן שעובר מהרגע הנ"ל (שזה בעצם הזמן שלוקח לדלק להיגמר בעלייתו כלפי מעלה - בערך, ובתנאי שגובה היציאה דומה לגובה מקום הנפילה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 13:25 |
|
| |
ירושלמי, אדרבה. אמנם אתה צודק שהמנוע הרקטי מרים את הטיל, אבל הוא גם דוחף אותו קדימה, ומגדיל את התאוצה על ציר הx,
ואדרבה, רוב התאוצה של המנוע הרקטי היא על ציר הx, ולא על ציר הy.
בגלל שגם אם זווית הירי היתה 45 מעלות, מהר מאד הזווית הזו משתטחת והופכת לקשת, מה שמגדיל את התאוצה על ציר הx, ולא על ציר הy.
ייתכן מאד שהמנוע הרקטי ממשיך לבעור, גם כשהטיל הגיע לפסגת מעופו, ואז רק התאוצה שעל ציר הx הולכת וגדלה.
תוקן על ידי אור_היום ב- 15/07/2014 13:25:27
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 13:31 |
|
| |
| אור_היום כתב: | | ירו_שלמי, שחק מעט ביישום הזה, ותראה שהתנגדות האוויר לא משפיעה הרבה על הזווית. דהיינו, הבר פלוגתא שלך צודק.
|
|
זווית: 40
מהירות: 100
גרור מקדם: 500
|
|
|
|
|
