|
|
| נשלח ב-15/7/2014 13:49 |
 |
| |
והנה עוד מאמר מעניין, שנכתב ממבט בקורתי על כיפת ברזל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 13:53 |
|
| |
אור היום
אני לא מבין מה אתה עונה לי בדיוק.
אני מסכים שהדלק בעיקר עוזר לציר X ופחות לY, מה שאומר שברגע שהדלק נגמר הטיל כנראה די במצב 'מאוזן'.
מרגע זה והלאה המצב הוא כך, אם הנפילה תהיה בגובה בו נמצא הטיל כרגע היא כנראה תהיה גם היא 'מאוזנת' וממש תגיע מהצד. [אלא א"כ אזניים צודק שהתנגדות האוויר כ"כ קריטית - אין לי מושג מה זה המספר 500 ב'גרור מקדם' לכאו' זה הרבה יותר מהתנגדות האוויר המצויה].
אבל בגלל שנקודה זו היא גבוהה מעל הקרקע, אז מהירות הנפילה תהיה כבר הרבה יותר גבוהה ברגע הנחיתה והיא תשיג בהרבה את מהירות הX, כלומר היא תהיה אנכית.
בואו נחזור לשאלה הבסיסית בבקשה. (אני פונה גם לאוזניים, לא הבנתי מה דעתך בשאלה זו).
האם אני צודק שפגז כנראה יפול לעולם יחסית קרוב לזווית הנפילה (שוב אם מדובר במישור רגיל).
משא"כ רקטה מונעת תיפול יותר בזווית אנכית, בגלל הדלק?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 13:56 |
|
| |
| ירו_שלמי כתב: |  |
תודה לך, סוף סוף משהו מקצועי. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 14:07 |
|
| |
| אור_היום כתב: | | והנה עוד מאמר מעניין, שנכתב ממבט בקורתי על כיפת ברזל.
|
|
אתה צודק. תנסה את זה:
זווית: 38 (נותנת טווח מירבי, נסו ותיווכחו)
מהירות: 700 (מהירות אמיתית של גראד)
מסה: 40 ק"ג (משקל אמיתי של גראד)
קוטר: 0.122 מטר (קוטר אמיתי של גראד)
מקדם גרר: 0.75 (לפי האתר של נאס"א).
כמובן צריך לזכור שהסימולטור הוא של פגזים ולא של רקטות וזווית הפגיעה של רקטה תהיה גדולה יותר ומשולה בעצם לירי פגז מנקודה גבוהה לעבר נקודה נמוכה בהרבה בזווית קשתית של בערך 38 מעלות (סדר גודל של כמה קילומטרים).
תוקן על ידי אזנים_לכתל ב- 15/07/2014 14:47:36
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 14:13 |
|
| |
תוקן - הסתדרתי
תוקן על ידי ירו_שלמי ב- 15/07/2014 14:13:18
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 14:18 |
|
| |
אזניים
אז למה הזמן (במספרים שנתת) יוצא כ"כ קצר?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 14:22 |
|
| |
עכשיו שמתי לב לתיקון שלך, וזה אכן לא משנה הרבה.
אז בבקשה למה טילים כן נופלים במאונך (או שאני טועה)?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 14:27 |
|
| |
הסימולטור הזה הוא סימולטור של פגזים ולא של רקטות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 14:29 |
|
| |
וההבדל או כמו שכתבתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 14:41 |
|
| |
ההנחה של אור שהמנוע ממשיך לעבוד מעבר לגובה השיא לא נכונה, אתה יכול לראות את זה גם בספר הנ"ל:
לכן נכון מה שאמרתי, שבעצם צריך לקחת את נקודת כיבוי המנוע ולשים את ראשית הצירים שלנו שם ולהסתכל על הרקטה מאותה נקודה כעל פגז שנורה מנקודה גבוהה ונופל בנקודה נמוכה הרבה יותר. אין לנו אופציה כזאת בסימולטור אבל אפשר לראות בו שבשלב הנפילה זווית הפגיעה הולכת וגדלה לכן ברור שאם הוא ימשיך ליפול עוד אז היא תשאף ל-90 מעלות.
אבל אתה צריך להבין שאין גבול לעוצמה שבה אפשר לירות פגז, פורסם בשעתו על התותח הבליסטי שסדאם חוסיין ניסה לבנות (עד שחיסלנו לו את המדען):
אז בעצם השאלה היא בין איזה פגז ורקטה אתה מנסה להשוות? אם אתה יורה פגז באותה זווית ובאותה מהירות שבה רקטה במשקל ומקדם גרר זהים נמצאת כשהמנוע שלה מפסיק לעבוד אז לדעתי ברור שאתה צודק.
תוקן על ידי אזנים_לכתל ב- 15/07/2014 14:48:16
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 15:04 |
|
| |
תודה, הסברת את זה יותר טוב ממני.
אז רק התנגדות האוויר עושה את ההבדל בעצם (כלומר בפגז שהזכרת יכול רק להיות שבגלל המרחק הרב תהיה יותר השפעה להתנגדות האוויר והזווית תגדל בנפילה, מה שנכון באותו אופן גם לרקטה ממונעת).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 15:21 |
|
| |
אם המנוע כבה לפני שהרקטה הגיעה לשיא גובהה, אז אכן, ירושלמי צודק שזווית הנפילה תהיה חדה מזווית הירי, בגלל שקטע הדרך מהמשגר עד ראשית הצירים, היה במהירות גבוהה מהקטע המקביל בנפילה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 15:42 |
|
| |
אור היום
זאת סיבה אחת, והיא כנראה קושרה להאטה קיימת דהיינו לכאו' להתנגדות האוויר (כי אם לא זה אין סיבה להאטה כשנגמר הדלק).
אבל הסיבה העיקרית היא מהכיוון ההפוך - בגלל שבקטע של הנפילה מהירות ההתקדמות כלפי מטה (ציר Y) מהירה יותר מבקטע המקביל בשיגור, כי אנו מתייחסים לרגע סיום הדלק כזמן ההתחלה, ואז שעון הנפילה החופשית רק מתחיל לעבוד והוא עדיין כלפי מעלה, משא"כ בסוף הדרך הנפילה החופשית כבר מואצת הרבה יותר (בעצם בדיוק מה שרואים בציור הראשון שהבאת).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 16:02 |
|
| |
נראה לי שאמרנו דבר אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2014 16:09 |
|
| |
אם אין התנגדות אוויר, עדיין זווית הפגיעה תהיה חדה פחות (כשעסקינן בזוויות בין 0 ל-90 אז זווית גדולה יותר היא חדה פחות וזווית קטנה יותר היא חדה יותר) בגלל פערי הגובה ותאוצת הכבידה שדיברנו עליהם. התנגדות האוויר מגדילה עוד יותר את זווית הפגיעה (למרות שהיא גם מקטינה את הגובה והטווח המירביים ולכן את מהירות הפגיעה האנכית אבל כל עוד עסקינן בזוויות שיגור של מתחת ל-45 מעלות נראה לי שההשפעה על המהירות האופקית גדולה מההשפעה על המהירות האנכית), אז בעצם יש לנו כאן שני גורמים שיוצרים את הפער בין זווית השיגור לזווית הפגיעה.
|
|
|
|
|
