מה זה מחשבה?

ובקש חכמה וחשבון (קהלת ז, כה). פירש מצודת דוד: וחשבון ר"ל מחשבת בינה לבין דבר מתוך דבר הבא במחשבה ובעיון רב. ופירש רש"י פין: מחשבות קשורות להוציא תולדות והיקשים.

ויחשבה לזונה כי כסתה פניה (בראשית לח, טו).  מחשבה המבוססת על ציורים מהחושים ודימוי דבר אל דבר כפי משפט החושים ותנאיהם בזמן ובמקום, ובד"כ יטעה בדמיונו.

מחשבות צדיקים משפט (משלי יב, ה). מחשבות שציוריהן לקוחות מכחות השכל והבינה המוטבעים בנפש עצמה. 
כלומר, מחשבות צדיקים כמשפט, במאזני צדק.

מצאתי אשר עשה הא-להים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים (קהלת ז, יט). פירש רש"י: חשבונות רבים - מזימות ומחשבות של חטא. להבדיל, המחשבה הישרה פשוטה.

בתחלה עלה במחשבה לבראת ב' ולבסוף לא נברא אלא אחד (ברכות ס"א.). המחשבה עוסקת באפשר ולאו דווקא במצוי.

רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום (משלי יט, כא). פירש המלבי"ם: הוא מה שהאדם חושב כל צדדי האפשר להגיע ע"י לאיזה תכלית, כי לו הבחירה לבחור אחד מצדדי האפשר, אבל בזה לא יגיע אל העצה שהיא האופן הנכון והקולע אל מטרת חפצו, והעצה היא חרוצה מה' כפי רצונו, והיא תקום, שהגם הבחירה ביד האדם, גמר המעשה תחת ההשגחה.

משמת רבי יהושע בטלה עצה ומחשבה (סוטה מט:). פירש רש"י: שהיה זהיר בדרשות ובקי בהלכות ובתשובת האפיקורסים. הכוונה לעצות טובות ומחשבות טובות, לבאר ולהסביר דברים לקטני דעת.

הפורטים על פי הנבל, כדויד חשבו להם כלי שיר (עמוס ו, ה). פירש רש"י: חשבו כלי שיר שלהם ככלי שיר של דוד שהם לשמים ואלו להתענג. הפורטים, מלשון פרט, שמחשבה קטנונית היא פרטית-אנוכית, בעוד מחשבה טובה הינה כללית, לשם שמים.

והאניה חשבה להשבר (יונה א, ד). פירש רש"י: נדמית כאלו היא נשברת. ומצודת ציון פירש: מלשון מחשבה. אפשר לפרש את הפסוק כלשון מושאלת על מחשבתם של אנשי האניה, או כלשון ציורית שכאלו מבטאת את מחשבת המקום.

ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן (במדבר יח, כז). פירש יש"ר מגוריציה: המעשר שאתם לוקחים לבני ישראל נחשב לכם כדגן הנאסף מן הגורן וכמלאה הנדרכת ביקב שלכם, על כן חייבים גם אתם לתת ממנו תרומת ה', כמו שחייבים בני ישראל לתת לכהן. להחשיב, להשוות דבר לדבר.

רבי רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן רבי זעירא בשם רבנן: ונחשב לכם תרומתכם, את שכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו, ואת שאין כתוב בו מחשבה מעשה שלו מוכיח על מחשבתו (ירושלמי תרומות א, א).
לתרומה נדרשים הן מחשבה והן מעשה ואין המעשה מוכיח על המחשבה.

כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה, ואינן עולים מטומאתן אלא בשינוי המעשה; מעשה מבטל מיד המעשה ומיד המחשבה, והמחשבה אינה מבטלת לא מיד המעשה ולא מיד המחשבה (כלים כה, י). ועיין פירוש הרמב"ם.

על דקויות היחס בין מחשבה ומעשה ומחשבה למחשבה:

שש מדות אמרו חכמים בפול המצרי: זרעו לזרע (ייעד את השדה ליבול זרעים יבשים למאכל), מתעשר לשעבר (לפי השנה הקודמת, והירק נגרר אחרי מחשבת הזרע). זרעו לירק (ליבול תרמילים ירוקים), מתעשר לבא (לפי השנה הבאה, והזרע נגרר אחרי מחשבת הירק).  זרעו לזרע וירק או שזרעו לזרע וחישב עליו לירק, מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו (הירק נגרר אחרי הזרע), כשהביא שליש לפני ראש השנה (בזרע הולכים אחרי ההשרשה). אבל אם הביא שליש לאחר ראש השנה, זרעו מתעשר לשעבר, וירקו מתעשר כשעת לקיטתו עישורו, כשלקט ממנו לפני ראש השנה. אבל אם לקט ממנו לאחר ראש השנה, בין זרעו בין ירקו מתעשר לבא (כי מחשבת הירק תופסת בו). זרעו לזרע וחישב עליו לירק (שלא הביא שליש לפני ראש השנה), באין מחשבה (קובעת המחשבה האחרונה - מחשבת הירק). זרעו לירק וחישב עליו לזרע, לעולם אין מחשבת הזרע חלה עליו, אלא אם כן מנע ממנו שלוש מורביות, כשהביא שליש לפני ראש השנה (רק כשהבשלת הזרעים התקדמה עד כדי הבאת שליש ונמנע מלקטוף את התרמילים ובכך גילה דעתו שכוונתו לקבל זרעים יבשים, תופסת מחשבת הזרע). אבל הביא שליש לאחר ראש השנה אפילו  מנע ממנו שלוש מורביות (הכל מתעשר להבא כי יכול לחזור ממחשבתו אחרי ר"ה). זרעו לזרע (וחישב עליו לירק) ועשה כלו קצצין גמורין (תרמילים בשלים שטרם יבשו) לפני ראש השנה, זרעו מתעשר לשעבר (לקיים המחשבה הראשונה), ירקו מתעשר בשעת לקיטתו עישורו (לקיים המחשבה השניה). מקצתו עשה קצצין גמורין ומקצתו לא עשה, הדא היא צובר גרנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו (ירושלמי שביעית ב, ח).

תוקן על ידי מם80 ב- 20/07/2014 19:04:05

אליעזר בן גימל אומר: מנין שאין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במנין ת"ל ונחשב לכם תרומתכם, במחשבה את תורם ואין את תורם במידה ובמשקל ובמניין (ירושלמי תרומות א, ד). במחשבה, באומד דעתו.