מה זה מחשבה?

הולכין לאיצטדינין מותר, מפני שצווח ומציל, ולכרקום מותר מפני ישוב מדינה, ובלבד שלא יתחשב עמהם, ואם נתחשב עמהם אסור (עבודה זרה יח :). פירש רש"י: ובלבד שלא יתחשב עמהם - לחזק עובדי כוכבים ולעשות עמהם מצור. והתוספות פירשו: להיות ממספר אנשי הצבא של עובדי כוכבים. להתחשב, להימנות עם.

לעשות בכל מלאכת מחשבת (שמות לה, לג). מלאכות מכוונות לפי המחשבה והציור המוקדם. לעשות מלאכת מחשבת, שתיעשה מלאכה כפי שחשב וצייר בדעתו (תורה תמימה). רש"י (ביצה יג:, חגיגה י:): מלאכת מחשבת שהיא מלאכת אמנות, שהמחשבה חשבה בדעתו ונתכוון לה. מחשבה, ציור המעשה בכוונת הדעת. מלאכת מחשבת, מלאכת אמנות, מלאכה נאמנה.

לוף שעברה עליו שביעית, רבי אליעזר אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו, ואם לאו - יעשה חשבון עם העניים;
רבי יהושע אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו, ואם לאו אין לעניים עמו חשבון. עשה בארץ שלוש שנים, נותן לעניים רובע; שתי שנים, נותן לעניים שליש; שנה אחת, נותן לעניים מחצה (ירושלמי שביעית ג, ה).

פקעת הלוף שנשארה באדמה משישית לשביעית והצמיחה עלים בשביעית, לפי רבי אליעזר (קודם איסור ספיחים), אם העניים לא אכלו מעלי הלוף שצמחו בשביעית שהינם הפקר, מקבלים חלקם בעלים אחר שביעית ע"י קבלת חלקם בפקעת יחסית למספר השנים ששהתה באדמה (עפ"י יהודה פליקס לפי הרש"ס). לעשות חשבון עם, לשער חלק, לחשב מה שייך למי.

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו, ונפל מן המדומע למקום אחר. רבי אליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון, ואין המחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון, ואין המים השאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון (תרומות ה, ו). לפי חשבון, לפי חשבון התרומה במדומע, לפי חשבון שאור תרומה המעורב בעיסה שנחמצה, לפי חשבון כלים שאינן פוסלין את המקוה עד שיהיו משלשה כלים או פחות. לפי חשבון, לפי מידה שיש לחשב.
 
 

אבא אבוה דרבי שמלאי: מחשבין את תולדתו, נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, לא נולד קודם חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה (ראש השנה כ:). מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בו הירח עם החמה בדקדוק הרבה, כדרך שהאיצטגנינין עושין, כדי לדעת אם יראה הירח אם לא יראה, ותחלת אותו חשבון הוא החשבון שמחשבין אותו בקירוב ויודעין שעת קיבוצן בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד (רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ששי, הלכה א). לחשב מולד הלבנה, לחשב בקירוב אם הירח יראה או לא יראה.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה לחשב תקופות ומזלות, שנאמר ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות (שבת עה.) פירש רש"י: שחכמה ניכרת היא, שמראה להם סימן לדבריו בהילוך החמה והמזלות שמעידין כדבריו, שאומר שנה זו גשומה והיא כן, שנה זו שחונה והיא כן, שכל העתים כלפי מהלך החמה במזלותיה ומולדותיה, במזל הכל תלוי לפי השעה המתחלת לשמש בכניסת החמה למזל.

מעשה חשב תעשה אתם (שמות כו, א). מעשה רוקם מעשה חושב, אמר רבי אלעזר: שרוקמין במקום שחושבין. תנא משמיה דרבי נחמיה: קודם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד, חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופים (יומא ע"ב :).פירש רש"י: שרוקמין במקום שחושבים - בתחילה מתקן הצורה על הבגד על ידי צבע ואחר כך רוקמה במחט, חושב מעשה אורג - שיש לה ליריעה שתי קירות ושתי צורות על שתי קירותיה אין דומות זו לזו פעמים שמצד זה ארי ומצד זה נשר כמו לחגורות של משי והיינו ב' פרצופים אבל רוקם כצורתו מכאן כך צורתו מכאן.

כל מלאכת חרש וחשב ורקם (שמות לה, לה). חשב - אורג. ד"א חשב - אמן עיוני.

לחשוב, להצמיד - לקשור - לחבר ציורים, מחשבות.

תוקן על ידי מם80 ב- 21/07/2014 14:58:23

ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב (ישעיה כט, יז). פירש שד"ל: מה שהוא היום נחשב כהר גבוה ונורא כלבנון יהפך להיות ככרמל שהוא הר נמוך, ומה שהוא היום הר נמוך ככרמל יתהפך להיות גבוה ונישא כמו היער שהוא הלבנון, והכוונה כי כשיפול סנחריב בדרך נס, ישפלו הגאים המסתירים עצה מה' הבוטחים במצרים, ויגבהו המאמינים בא-ל.
להחשיב, להשוות, לדמות, להמשיל.

מחשבות חרוץ אך למותר, וכל אץ אך למחסור (משלי כא, ה). פירש רבי יוסף קמחי: כל מחשבות אדם שעושה דבריו במשפט הם למותר, יראה היתרון ואחרי-כן יעשה המעשה; וכל הממהר בדבר ולא יאריך במזימה לא יראה המחסור ויעשה המעשה. כיוצא בזה נאמר: סוף מעשה במחשבה תחלה (ועל-כן ברישא של הפסוק המלה מחשבות מקדימה את המלה חרוץ). מחשבה טובה דורשת אורך-רוח וחריצות. ורד"ק פירש: האדם הזריז והמשכיל שעושה מעשיו בנכונה יבואו מחשבותיו בשלמות, אבל הרוצה לעשות מעשיו בחזקה שלא כפי הדרך הנכונה יבואו מחשבותיו בחסרון. ופירש אשר כהן: חרוץ הוא האדם העושה הכל בזהירות יתירה וחושב ושוקל כל דבר בדעתו הרבה, ונחוצה לו עת כבירה לישוב הדעת, בטרם יחליט להוציא דבר לפעולה, ואפילו ענין, שנראה לפשוט, ואם תחקור ותדרוש בכל פעולותיו יחד כאחת, ואם תקח בחשבון את זה לעומת זה, היינו, שכרו נגד הפסדו, תמצא בטח בחשבון ממוצע, שהתועלת ממתינותו הראויה גדולה היא מהפסדו, ומסקנה ברורה תצא מזה לטובתו, ויצא הפסדו בשכרו, ומשום זה מכנים אותו בשם "חרוץ", ובכך נמצא, שתוצאות המתינות בכלל הן "אך למותר".

לחשוב, להיזהר, להמתין, לשקול בדעתו.

תוקן על ידי מם80 ב- 21/07/2014 15:34:14

מיתיבי ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם, מאי לאו אחרים חשובין מהן? לא אחרים פחותים מהם (יומא לה:). פירש רש"י: דאי לאו לעילוינהו למה לי למכתב אחרים דמשמע שלא יהיו דומים לראשונים, לא פחותין מהן - לפי שעבודה ראשונה חשובה ומכפרת וזו אינה אלא לפנות את המקום שאין כבוד שיהיו מונחין שם לפיכך שינה הכתוב בבגדים לפחות. ולבשו בגדים אחרים, פחותים בחשיבותם מבגדי כהונה. כל הקודם בדבר הוא חשוב מחברו (מכילתא בא). כל תואר הינו יחסי. התואר חשוב מורה על חשיבות מ-, חשיבות יחסית.

סירוגים וחלוגלוגות ומי גדול בחכמה או בשנים איצורכת לחברייא (תלמידים לא ידעו והצטרכו לדעת פירוש המלים ומי קודם למי חכמה או שנים). אמרין ניסוק נישאול לבית רבי (נעלה ונשאל בבית רבי בו דיברו בצחות לשון הקדש). סלקון מישאול ואמרון. יצאה שפחה משל בית רבי. אמרה להם: היכנסו לשנים (ירושלמי מגילה ב, ב). רש"ס: הכנסו לשנים - כבדו והכניסו תחלה למופלג בשנים והכי אמרינן בפרק יש נוחלין במסבה הלך אחר זקנה. אמר רבי אמי: בישיבה הלך אחר החכמה, במסיבה הלך אחר הזקנה (בבא בתרא ק"כ .).

לחשוב, לדעת את המקום, אם בדרך ארץ אם בתורה אם בחכמה.

תוקן על ידי מם80 ב- 21/07/2014 16:46:05