דיון ללא הנחות יסוד!

נושא הדיון: כח עליון המעוניין ומתערב במעשי האדם:
הגדרות:
1. כח עליון: כח בעל מודעות עצמית וכוחות מעבר לטבע.
2. מתעניין: מעניין אותו, אותו חלק זעיר מזעיר מהגלקסיות המתקרא שביל החלב - מערכת השמש - ארץ - צרור אורגניזם המתקרא אדם.
3. מתערב: שכר / עונש / הוראות.

הגדרות אלו הינן סובייקטיביות ועליהן נושא הדיון.
אין הנחות יסוד לא בקשר לתוצאות הדיון ולא בקשר לשום דבר אחר.

טיעון ראשון: אני חושב משמע אני קיים.

כבר נכשלת. אתה פותח ב"דיון ללא הנחות יסוד" ואז כותב הודעות שלימות לפרט את כל הנחות היסוד שאתה רוצה שהדיון יתבסס עליו. אולי אתה מתכוון דיון בלי הנחות יסוד שלך ורק עם הנחות יסוד שלי?

פתיאמי

אתה כותב עבור אליס?

יש בעיה לדעתי עם האופן שבו הדיון מתנהל.

כתבת:

רק להוסיף:

מן הניתוח להלן אודות העכברים מתבקש להשוות בין האדם לעכבר ולהעלות, בדרך של כמין אינדוקציה (הסק מהפרטים אל כלל) שאי אפשר למי שנמצא בתוך מערכת להסיק מסקנות לגבי מי שנמצא מחוץ למערכת, למשל העכבר בניסוי לגבי עורך הניסוי האדם.

אבל זה דווקא במערכת שבה לעכבר אין תכנים נוספים בתודעתו. למשל, שהוא אינו יודע שיש "מישהו" "שם בחוץ". או שהוא אינו מכיר מעבר לצרכים של אכילה, שתיה ועוד. אם המדען היה מנהל שיחות עם העכברים הם היו מקבלים מידע - אם היו מסוגלים לכך. חשבו על סטודנטים המתנדבים לניסוי כלשהו בפסיכולוגיה. הם כן מנהלים דיון עם עורכי הניסוי. מסתירים מהם את מטרות הניסוי כדי לא לקלקל את התוצאות על ידי הטיה, אבל הם עדיין יודעים שזה ניסוי. כי יש משהו משותף בינם לבין עורכי הניסוי.

אז הידע על עורכי הניסוי יכול להגיע או מהידברות בין אלו שבחוץ לאלו שבפנים. או שהוא יכול להגיע מכך שיש משהו משותף בין אלו לאלו.

שוב, אני כופר בכך שניתן להסיק מסקנות כלשהן מן המשלים שלי. אני רק בא להראות סוגים שונים של יחסים בין "מי שבפנים" ל"מי שבחוץ" לפי אותן גישות שיש "מישהו בחוץ". לפעמים זה משמעותי להעלות השערות, ולפעמים לא.

ושוב קיימת כאן אי הבנה למה שכתב אליס.

כוונתו של אליס באמרו ללא הנחות יסוד היא  להתחיל מאפס. להתחיל מאפס פרושו להתחיל עם לוח חלק כמו תינוק שזה עתה נולד.כלומר כל אחד בדיון צריך להניח בצד את מה שלמד ולהקשיב לזולת. 
לשם כך צריך פתיחות מקסימלית לשמיעת דעות הזולת ללא שפיטה מוקדמת.

כמובן שהדיון עצמו יכלול הנחות למכביר שהרי ברור לכל בר בי רב שבלי הנחות אין דיון.

אפרים,

"להתחיל מאפס פירושו להתחיל עם לוח חלק כמו תינוק שזה עתה נולד", זו הנחה המבוססת על פילוסופיה אריסטוטלית המגדירה את השכל כטאבולה ראסה, כלומר כפוטנציאל.

היהדות אומרת: יראת ה' ראשית דעת. להתחיל מאפס פירושו לדעת כי הבורא קודם לנברא. אחרת, התחלה מלוח חלק סתמי איננה באמת מאפס, אלא מדמיונות של ה-"אני".