| נשלח ב-24/7/2014 09:23 |
 |
| |
דמו של מי סמוק טפי??
ברוך השם, זכינו שכל עם ישראל הזדעזע והתאחד בזמנו עם האבל של משפחות החטופים, וזה דבר מאוד יפה ומעניין, אבל יש פה דבר מעניין, שבלחימה בעזה, שנהרגו לפחות עשרים ומשהו חיילים, לא ראינו שכולם מזדעזעים באותה מידה.
ושאלתי היא:
למה??
התירוצים שהתקבלו על דעתי:
א. היות והחיילים נהרגו באמצע לחימה, אז זה כביכול לא דם מיותר,[ח"ו].
ב.כשנהרגים באמצע לחימה, זה כביכול יותר מתקבל,ופחות מזעזע, כי זה צורת המלחמה, ואלה "חוקי המלחמה",שאנשים נהרגים.
ג.[וזה לענ"ד הסיבה המכרעת], כששומעים על ילדים שנחטפים ביום בהיר, זה גורם להורה הממוצע, להתחיל לפחד שיקרה גם לילד שלו ח"ו,ולכן מזדהה עם הורי החטופים, משאי"כ, במלחמה שזה לא סתם ביום בהיר,אלא במהלך כביכול מתוכנן, כי כל מי שהולך להלחם, יודע, ויודעים הוריו, כי ישנו סיכוי, שיקרה לו משהו, ולמיטב ידיעתי מי שמפחד יותר מדי ואינו רוצה להלחם, פשוט לא הולך......
האם יש למישהו הסברים יותר הגיוניים???
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2014 09:32 |
|
| |
| מצדרביעי כתב: |  | דמו של מי סמוק טפי??
ב.כשנהרגים באמצע לחימה, זה כביכול יותר מתקבל,ופחות מזעזע, כי זה צורת המלחמה, ואלה חוקי המלחמה שאנשים נהרגים.משא"כ במלחמה שזה לא סתם ביום בהיר,אלא במהלך כביכול מתוכנן, כי כל מי שהולך להלחם, יודע, ויודעים הוריו, כי ישנו סיכוי, שיקרה לו משהו |
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2014 10:08 |
|
| |
מצד רביעי
איני יודה באיזה צד של המדינה אתה חי. אבל הארץ והעם בחלט הזדעזו. ראה את הבתנדבות ההמונית של עמך בית ישראל. היוצאים בהמוניהם לעזור לחיילים הציוד וחבילות למשפחות בבתי החולים בהלוויות ההמוניות של חיילים בודדים וכו' וכו' אם זה לא היה עצוב העם התעורר וזה מרנין.
ההבדל בין החטופים לבין החללים,
המלך דוד כשחלה בנו ונטה למות .לא ישן לא אכל ושתה התפלל וישן על הארץ ימים רבים.
כשהבן מת. דאגו עבדיו לתגובתו. אבל הוא ביקש שיגישו אוכל ומשקה וכד'
כשעבדיו תמהו על כך, הוא אמר-
כל זמן שהילד היחה חולה, התפללתי ודאגתי שיבריא, אבל לאחר שמת. אין כבר מה לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2014 09:00 |
|
| |
אני חייב לומר לפותח האשכול: יש לך חשיבה בריאה, כך ששאלתך במקום.
תשובת ירוחם היקר נשמע מתחילה משכנעת אבל שחושבים יותר לעומק רואים את האבסורד הרי כל חייל נמצא שם כבר כמה ימים כך שמבחינת ההורים הלא לדעת מה קורה שם היא אותו דבר מה שהיה עם הילדים שלא ידעו מה קורה עמם.
כך שכל עם ישראל בעצם צריך להיות מתוח על החיילים בדיוק כמו על הילדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2014 12:42 |
|
| |
מקס
לכתוב אתה -יודע לקרא ולהבין דברי אחרים לא.
איני יודע איפה אתה גר שאתה לא רואה את התנדבות ההמונית בכסף בבגדים בערכות בעזרה למשפחות השתתפות בהלוית וכו וכו וכו.
עד כדי כך אתה מסוגר בין כותלי בית המדרש והשטיבל שאתה לא רואה לא שומע, אפילו מאות חרדים מציפים את השטח. ולהם הרי אין ילדים בצבא. ובכל זאת נוסעים עם חבילות מזון ובגדים לחיילים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2014 14:34 |
|
| |
מקס
התשובה לשאלתך היא מגוונת ,
א ,הנערים היו ספציפיים בהגדרה הבטוחה של או חטופים ארוכי תווך ,אולי תחת עינויים ,או הרוגים ,
ב החיילים הם רואים ונראים חופשיים וידוע מקומם ,החטופים לא היו נראים ורחוקים מן העין ומידיעת המקום
ג הספק הרוג או פצוע אינו שקול ,ב"ה תמיד מדובר על המיעוט הקטן מול הרוב
ג כמובן צרת רבים חצי נחמה
תוקן על ידי חסדא ב- 25/07/2014 14:35:17
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2014 17:05 |
|
| |
החטופים הם שלושה, לכן הם אנשים בעלי פנים, שמות ומשפחה.
החיילים הם אלפים, לכן הם גוף.
כה אמר סטאלין: כשאתה הורג איש אחד זה רצח. כשאתה הורג מיליון זו סטטיסטיקה.
ועדיין אין זה אלא חלק מההסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2014 12:26 |
|
| |
|
|
|
|
|
