"ומלאו את הארץ" - אולי כבר מלאה הארץ?

ואולי בכלל יש חיוב חדש ללכת לגור בנגב או באנטרטיקה בכדי לאכלס אותה ,
חברה ,,,חדל קישקוש

חסדא, איך אתה מתעלם מציווי מפורש בתורה 'ומלאו את הארץ וכבשוה'?

חשבתי שאתה חרדי.



נ.ב. אני חושב שאין ציווי לגור בנגב כיון ש'מלאו את הארץ' הוא המטרה של 'פרו ורבו' ולא ציווי בפ"ע. קרי- ה' ציוה לפרות כדי למלא את הארץ.

 ספר-המצוות (עשין רי"ב) כתב: שציוונו לפרות ולרבות לכוון לקיום המין והיא מצוות פריה ורביה, והוא אמרו יתעלה ואתם פרו ורבו עכ"ל. 
כפי שכתב חסדא לעיל ,לדאוג שלא תהיה הכחדה,

פתיאמי

איקון ירוק על השאלה ועל הנושא שהיא מעוררת.

לא חשבתי על כך עד היום ולכן, כשלב ראשון, אני מציע לעסוק בשאלות יסוד, וכמובן תמיד אפשר להוסיף עוד שאלות על דברי.

א. על מי מוטל לפרות ולרבות.

נקודות: המצוה למלא את הארץ נאמרה לאדם הראשון והגרי"ד סולוביצ'יק מוצא כאן הנחיה כללית להיות האדם עוסק בהגשמה עצמית של יכולותיו. כלומר, זה חל על כל אדם ולא הופקע בעקבות מצוות שניתנו בהמשך.

"פרו ורבו" נחקר בגמרא לגבי יהודים, כגון לגבי מי שהיה גוי והוליד והתגייר.

ב. יש מקורות שבהם נראה כי עיקר המצוה הוא להבטיח שלפחות יהיו בן ובת לאחר שהמוליד הלך לעולמו. כך למשל ר"ע מנמק את החובה (או ההמלצה) להוליד בזקנותו שמא הבנים שהיו בילדותו ימותו. (כפי שתלמידים שהעמיד בצעירותו עלולים להתקלקל).

ג. המדע מלמד אותנו כי כל ילד הוא מצבור גנטי חדש ושונה, וכמובן כל ילד יכול להתפתח אחרת, לגלות כישורים חדשים ובדורות האחרונים, משרבתה החכמה ומשהחלו להעניק לכל ילד יכולות לימודיות, גם כל ילד הוא הזדמנות לחידוש דבר בעולם. אילו אמו של היטלר לא היתה יולדת אותו לא היתה השואה, אבל אילו אמו של איינשטיין לא היתה יולדת אותו, לא היתה לנו תורת היחסות (וכמובן יתכן שההשגחה הפרטית היתה מביאה תחליפים).

הווה אומר שעלינו לשאול:

1. מה תוכן המצוה (שני בנים, בן ובת, יותר?)

2. למי היא נאמרה.

3. האם המטרה היא למלא שטח מסויים או להבטיח קיום המין?

4. מכאן אפשר לשאול: האם יש נסיבות שבהן דווקא ראוי לא להוליד ילדים?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");