איפה ראית שאני מטיף למשהו ? גם התורה לא מציע דבר שכזה (לטבח ???) התורה מציע איום אסטרטגית שהם יברחו הרי חייבים להשאיר את צד הרביעי פתוח (לא כפי ששרון עשה בסיני שסגר על המצרים מכל כיוון). הנה עובדה שלא גרשו אותם (יש ביקורת גדולה על שבטים שלא גרשו את יושבי הזרים בנחלות שלהם.) גם את הגבעונים לא גרשו או הרגו אחרי שהתברר ששיקרו. כך שגם מבחינת התורה וגם מבחינת ההלכה למעשה במציאות ההיסטורית אז, לא טבחו בהם בלי שנתנו להם דרך לברוח.
אבל גם את זה לא חשבתי לומר ולהטיף כלומר לגרש את הערבים גם לא עולה על מחשבתי לרגע אז מי מעלה על מחשבתו לטבוח ??
אני רק באתי להסביר את התנאים הראשונים שבלעדיהם אין טעם לצטט קטעי הלכות. ואין טעם לנסות להקים ממלכה יהודית.
אם כי במציאות העכשווית אני חושב שצריך שכל ילד בעולם יבין למה אנו טוענים על זכותינו על ארץ ישראל. מהן החשיבה הבסיסית שלנו שלדעתינו צריך להיות מיושמת כלפי כל ילד בכל העולם. שכל נולד מקבל חלק בחלוקה של נח ובניו אחרת הקניין לא קביל על פני כל קנה מידה תבונית תורנית. כלומר גם מצד התורה והנ"ך וגם מצד התבונה הטהורה של קאנט = הצו הקטגורי.
כל ילד בעולם חייב לדעת מה אמר חם ובניו לאחיהם כנען.
(מ) וילך חם ובניו אל הארץ אשר נפלה לו בגורל נחלתו אל ארץ הנגב. (מא) וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים. (מב) וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לארץ הירדן ועש שפת הים לארכו. (מג) ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור: <*>הן נאחזת בארץ לא לך, אשר לא נפלה לנו בגורל. (מד) לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה. (מה) כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם. (מו) אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה. (מז) ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נח.(מח) ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה, הוא ובניו עד היום הזה, על כן קרא לארץ ההיא כנען.
לסיכום: זה הבסיס החשיבתית של היהדות. ואמור להיות החשיבה של כל בני אנוש התבוניים, בלעדיו כל ניסיון לצטט הלכות בלי כל התנאים של החשיבה הכוללת ?! היא דמגוגיה זולה וברות ושטחיות ולפעמים גם רשעות.
נשלח ב-27/7/2014 20:48
צופרהנעמתי כתב:
מיימוני וכולם ואולי יותר נוח לא להתגייס?
האיום האמיתי היא לא הבריונות של שני הצדדים שכל העולם נגד ומתי שהוא שניהם יצטרכו להפסיק את הבריונות שלהם כך שהצבא והגיוס באמת מיותר.
האיום האמיתי היא כמובן הבעיה הדמוגרפית, וכאן מי שמתפנק ויותר נוח לו זה דווקא לא החרדים, ודווקא החרדים מקדישים את כל חייהם ועמלם בשביל כך.
אז אנא בלי דמגוגיה זולה.
נשלח ב-29/7/2014 09:56
בר_בי_רב כתב:
דבריך יפים. אך אתה הרי יודע שחז"ל בטלו נטילת לולב בשבת שמא יעבירנו ד"א, חזינן שאפי' מצוות עשה דאורייתא ניתן לחכמים לבטל בגלל חשש עבירה, ומדובר במצוה עצמה ולא את ההכנה אליה, ולכן ניתן גם להבין את ביטול ההכנה למצוה של עורכי המלחמה, מחמת החשש שלא יגיעו לידי עברה. (כמובן שאני יודע שניתן לחלק ולהתווכח, רק יש כאן תשובה מסויימת מעין השאלה).
חז"ל אכן ביטלו כפי שאמרת.
לא זכור לי, ושמא קוצר דעתי בלבד הוא, שחז"ל צמצמו או הגבילו כך את מצוות עזרת ישראל מצר.
יתר על כן, גם כשדחו נטילת לולב מפני השבת, בשנים בהם אינו חל בשבת, לא נתבטלה החובה להכין ארבעת המינים לפני כניסת החג - והדרא קושיה לדוכתיה.
נשלח ב-29/7/2014 09:56
חסדא כתב:
ראשית אתייחס להשואה, מצןת לולב יש לו זמן קבוע והוא מצוה חיובית , הרמבם בפי המשניות כתב שגם להציל מיד צר הוא מלחמת רשות , הרמבם מדבר רק בשעה שיש מלוכה לישראל ולכן אתה מוזמן לנסוע לאוגנדה ולא להלחם, עוד ועוד כבר דובר ונכתב רבות על שבט לוי ולא הם בלבד אלא....
ראשית, תודה על אזכור הסתירה בדברי הרמב"ם, אם כי כפי שכבר כתב רבינו ירוחם לעיל, אין פוסקים הלכות מהפירוש למשנה, אלא ממשנה תורה - והלכה במקומה עומדת.
שנית, אכן למצוות לולב יש זמן קבוע, מה שאין כן למצוות עזרת ישראל מצר.
אולם דומני שיש להחיל כאן את אותו העקרון המובע בדברי חכמינו במשנה "ושוב יום אחד לפני מיתתך". וכי אדם יודע מועד מיתתו וגו'.
אף כאן, אם אינך יודע יום בו תיאלץ להחלץ לעזרת ישראל מצר, שמא עליך להכין עצמך כשאפשר, ולא להמתין עד שיהיה מאוחר מדי, ואז לפטור עצמך בכך שאינך מלומד מלחמה, ועליך להסתפק בתיקון דרכים ואספקת מים.
לגבי זמן מלוכה, דומני שאני חולק עליך. מצוות עזרת ישראל מצר אינה רק כשמלכי בית דוד מולכים עלינו, ואכמ"ל.
ולגבי שבט לוי - חתן מחדרו וכלה מחופתה, ואתה בא לי עם שבט לוי? לא נפטרו שבט לוי ממלחמת מצווה כלל וכלל!
נשלח ב-29/7/2014 09:56
מיימוני כתב:
...
והיום? היום מלחמה היא התמקצעות. אפילו בדור של, נניח, מלחמת יום כיפורים, היה צריך ללמוד איך להתנהג בשדה הקרב. איך יורים ואיך משתמשים בכלל ברובה, איך מוצאים מחסה, איך מאתרים את האויב, ועוד ועוד.וצריך היה לרכוש כושר גופני ועוד תכונות שאיני יודע את כולן.לפיכך, מי שיקח אדם מן הישיבה או המשרד או מכל מקום לשדה הקרב בלי הכנה ארוכה, שולח אותו כמעט לההרג.לפיכך, אם במלחמת מצוה יוצאים הכל, ואם מה שיש לנו כאן בארץ הוא מלחמת מצוה, אזי צריך להתגייס מראש כדי להקדיש חודשים להכנות הנאותות. ... ...
ראשית דבריך נכוחים היו, ואז עברת לכורסת הסוציולוג שאתה כל כך מחבב.
ואני, לא ניתוח מהכורסה מבקש אני ממך, אלא שאלה אחת לי, לאותם שמחשיבים עצמם רודפי האמת. האם אתה יכול לחיות בשלום עם מצב בו מצוות נדחות בסברות כרס של הכורסה? אם הבעל הוא ...
נשלח ב-29/7/2014 09:56
yerubaal כתב:
אני מסכים עם הרב מיימוני שנימוק ג' שהביא הוא עיקר הטעם לא להתגייס
וזו אכן אחת ההגדרות המדוייקות ביותר לחרדיות: זה שמעדיף את העולם הבא של עצמו על פני העולם הזה של אחיו
קשה הגדרתך, קשה וכואבת.
נשלח ב-29/7/2014 12:29
מואדיב,כמובן שדין שבט לוי הוא אף במלחמת מצוה כמבואר ברמבם סוף הלכות שמיטה ,ואינם מיוצאי צבא בישראל,
נשלח ב-29/7/2014 13:03
מה שמגוחך כאן שהחרדים קוראים לעצמם שבט לוי ובכך פוטרים עצמם מן האחריות.
כל התירוצים שלהם הם תירוצי סרק שלא ממין העניין.
על כל מילה בתורה הם דורשים דרשנות מפוקפקת אבל מתעלמים מהפשט הפשוט ,מהקביעה המוסרית הנוקבת עד התהום שנאמרה בתורה:
האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?????
נשלח ב-29/7/2014 14:45
כותב מימוני: בימי אבותינו, נניח דוד המלך, לוחמה לא חייבה הכשרה. ... כלי המלחמה היה חרב אבל גם מקל ארוך וחזק ... והלוחם היה איכר או איש מקצוע עד לרגע שבו תקף האויב. מהרגע ההוא, תפס כל אחד בכלי השימושי הקרוב ויצא לקרב. אחד נגד אחד.
התאור הזה יפה לאספסוף היוצא לפרוע פרעות. צבא צריך להיות מאומן לפעולה מאורגנת ומשותפת של כל יחידותיו, כוחות העזר שלו, והפיקוד הצריך לדעת לשלוט בכח ולכוון אותו. כל העניין הזה מכונה 'אמנות מלחמה', והוא דורש לימוד הכנה וארגון של שנים. ודאי שהידע והמקצועיות של החייל הפשוט היתה נמוכה בהרבה מזו של מפקדים, ועדיין היה עליו לדעת להילחם במשולב עם האחרים ולבצע תמרונים בעת קרב, הדורשים אימון ותרגול ממושכים. יחשוב הקורא מה נדרש מצבא מצרי, אשורי, בבלי וכדומה, היוצא למסע קרב וכיבוש בארץ ישראל.
איננו יודעים על הישיבות שקיימו דוד או אחאב עם שרי הצבא שלהם ואיך אלו מכינים את הצבא שלהם. יחשוב הקורא אלו הכנות יהיה עליו לערוך אם הוא מתכוון לצאת למסע רגלי של הנאה מירושלים לרבת עמון, וידמה מה היה על יואב לארגן במסע מלחמה נגד בני עמון.
צבא מודרני מורכב ומתוחכם ללא השוואה מן הצבא בעת העתיקה. מקצועות צבאיים רבים דורשים לימוד אקדמי ולימוד במכללות צבאיות ברמה גבוהה מאד. סתם אזרח שיצורף לכח הלוחם יכול לשמש בשר תותחים [מסה של חיילים הנחשבים פחותים בערכם הצבאי, ונשלחים לחזית הקרב בידיעה שרובם יהרגו ללא תועלת, באש המכוונת אליהם]. מדינה נייטראלית כשוויץ מחזיקה צבא מילואים מאומן היטב. הסובר כי נתן להעמיד צבא על ידי גיוס אזרחים סתם, נתינת רובים לידם ושליחתם הישר לשדה הקרב, לוקה בשכלו.
עודד
נשלח ב-29/7/2014 16:48
מואדיב כתב:
שנית, אכן למצוות לולב יש זמן קבוע, מה שאין כן למצוות עזרת ישראל מצר.
אולם דומני שיש להחיל כאן את אותו העקרון המובע בדברי חכמינו במשנה "ושוב יום אחד לפני מיתתך". וכי אדם יודע מועד מיתתו וגו'.
אף כאן, אם אינך יודע יום בו תיאלץ להחלץ לעזרת ישראל מצר, שמא עליך להכין עצמך כשאפשר, ולא להמתין עד שיהיה מאוחר מדי, ואז לפטור עצמך בכך שאינך מלומד מלחמה, ועליך להסתפק בתיקון דרכים ואספקת מים.
לגבי זמן מלוכה, דומני שאני חולק עליך. מצוות עזרת ישראל מצר אינה רק כשמלכי בית דוד מולכים עלינו, ואכמ"ל.
ולגבי שבט לוי - חתן מחדרו וכלה מחופתה, ואתה בא לי עם שבט לוי? לא נפטרו שבט לוי ממלחמת מצווה כלל וכלל!
דבריך אינם סבירים בעליל. האם אני צריך ללמוד את כל הדברים שאולי יעזרו לי לקיים מצווה?! גם אחרי שמישהו היה בצבא, אולי הוא ימצא את עצמו בפיגוע, ולכן יש לו חיוב ללמוד לירות באקדח ולשאת תמיד נשק. וכמובן שיש גם חיוב לעשות קורס מד"א שמא תהיה סיטואציה שבה זה יוכל להציל חיים, אבל למה רק קורס מד"א - כל אחד צריך ללמוד רפואת חירום. וכמובן שבל נשכח גם כיבוי אש ועוד דברים רבים נוספים
נשלח ב-29/7/2014 17:21
אפריםבן כתב:
על כל מילה בתורה הם דורשים דרשנות מפוקפקת אבל מתעלמים מהפשט הפשוט ,מהקביעה המוסרית הנוקבת עד התהום שנאמרה בתורה:
האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?????
אתה זה הדורש בדוגמטיות כל משפט בלי שתבין אותה בכלל.
מה עושה אותם אחים ? את זה אתה צריך לשאול דבר ראשון, ואחרי זה תזעק אחיכם יבואו למלחמה וגו'.
כנראה לא למדת ליבה חרדית אז אייך תבין ? ובכן אני הסביר לך. בני ראובן וגד רצו משהו שכל העם כבש לעצמם. וכאן נשאלת השאלה למה מה שכל העם כבש יחד (= אחים, כולמר עכשיו הם נהפכים לאחים) תהיה שלכם והם לבד ילכו לכבוש לעצמם בזמן שהם עזרו לכם לכבוש את שלכם ??
תחשוב על מצב כזה שכל העם נלחם וכובש ביחד ורק שבט אחד מתיישב, כך שבכל התקדמות יורד שבט מהלחימה.
ולכן "היחד" של כיבוש נחלת ראובן וגד הופך אותם לעניין זה לאחים. מכאן הזעקה למה שלא תעזרו לאחים כמו שעזרו לכם.
אבל במציאות היום מה בדיוק עושה אותם אחים ? זה שאתה אוכל אותם לארוחת הבוקר בכל יום ??? זה שאסור לו לאגור מים ? זה שהארץ ומשאבי הארץ נגזלת ממנו ונמכרת לזרים כמו את הגז הטבעי ואת ים המלח ?
