לראות אמונה בעינים!! נסים גלויים!!

יש כתב:
"
אין לי הסבר מדעי למכות מצרים (אגב, לוליקובסקי יש הסבר מופרע), אבל הנקודה היא שבעבר היתה הנחה שהאדם יודע את חוקי הטבע ולכן חריגה מהם התפרשה כנס, ואילו היום ההנחה היא שהידע מוגבל, ולכן המדע צריך לספק תיאוריה שתסביר את כל התצפיות. תצפיות בלתי מוסברות הן בגדר תעלומה מדעית.
"
לדעתי לא זהו ההבדל. בעבר כוחות הטבע נחשבו לאלוהיים, ומילא "נס" הוא ההסבר הטבעי. נניח כשאנשי ארם אמרו על ישראל "אלוקי הרים אלוקיהם", הם הבינו שהאלוקים עושה "ניסים" היינו תופעות טבע לצורך העניין - (במקרה זה תופעות "טבע" של נפש הלוחמים והמוראל שלהם נניח, או תופעת "טבע" של תפישה מרחבית של החילים) - על ידי שהוא בעל כוחות הטבע השולטים בהרים. וכך אנו מוצאים שלכל עם יש את ה"אל" שלו, ובימינו - אנו מכירים בעיקר אצל היוונים את ריבוי האלים - שנקראים על שם פעולותיהם ולא על שם האומה המאמינה בהם. וכן כתוב "הלא עם אל אלוהיו ידרוש בעד החיים אל המתים" - כל עם דורש לכח הטבע המתאים לו. אם אדם צריך לעבור במדבר אז הוא יעבוד לאל המדבר נניח (וכן מצינו שהערביים אצל אברהם משתחווים שעפר שברגליהם) , עם ישראל בחר לו את האלוקים הכללי ביותר. היינו כח הטבע שמעל כל הכוחות של כל העמים ושל כל המצבים ושל כל תופעות הטבע - וזהו "אלוהי האלוהים ואדוני האדונים". אילו נכנס לתחומנו היום אדם מהעבר, היה אומר שאנו עובדים לאל המכונות והמדע הנסיוני - כל כוחותינו מושקעים להצלחה הניתנת לבדיקה = מדע נסיוני (להבדיל למשל ממדעי הרוח). ולייצור כלים ורובוטים העובדים עבור האדם = מכונות.

אני מקווה שהסברתי את עצמי מספיק טוב.

לא צריך לשלול את כל האפשרויות כדי להניח שהשולח הוא המלך. פשוט צריך שזו תהיה התיאוריה הסבירה ביותר.
למעשה, אף תיאוריה אינה שוללת את כל האפשרויות האחרות ולמרות זאת אנו מסתתמכים עליה.
אליקים, מה שאתה מתאר הוא פנתאיזם. אני חושב שהמציאות היתה קצת יותר מורכבת.

אריאל

תודה שהערת ואכן עלי להסביר.

דבריי תקפים גם אם האלוקות הינה מעבר לטבע. גם כוחות רוחניים (מלאכים) יכולים להנהיג את הטבע, כאשר יכול להיות ביניהם ריב ומדון. מה שרציתי לומר הוא שאין "אלוקים אחד" בעל תכונות על טבעיות ספיציפיות, וכל השאר נתון למדע נסיוני בידי אדם. המדע הנסיוני כולו נשלט בידי ישויות רוחניות - שכל אחת לעצמה וכולם ביחד מנהלות את העולם כל אחת לפי תפקידה כוחה ואפשרויותיה. בעבר כאשר רצו להגיד על תופעת טבע נניח צונמי, שהרוח גורמת אותה, היו אומרים ש"אל הרוח" עשאה. אין כוונתי שלרוח הם קראו אל הרוח. אלא שהם אמרו: ברור שזה הרוח. עכשיו צריך לבדוק האם הרוח נבעה מכח רוחני המפעיל את הרוח, או אולי מרעידת אדמה - אל המרעיד את האדמה.  וכדומה. וזה מה שהיה נתון לדיון בעבר, והדיון התבטא ע"י החכמים והכהנים או הנביאים שתפקידם לנסות לחשוב על דברים כאלה. (וזה לא שייך דווקא לדת כמו שאנו תופסים אותה. הדתות שלהם היו שונות משלנו.)