|
|
| נשלח ב-3/8/2014 23:44 |
|
| |
אם זה אין לי בעיה...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 18:15 |
|
| |
האם השוויתם גם לנוסח המשנה שבכתב ידו של הרמב"ם? מלבד החשיבות של הנוסח מצד עצמו, יש חוקרים הטוענים שהרמב"ם השתמש בטופס קדום יותר מהנוסח שהיה מקובל בזמנו ומקומו. ראו על כך: ת' צורבל, עדה ולשון כה, מסורת הלשון של הרמב"ם, ירושלים תשס"ד. בין השאר נכתב שם: "בכתיבת המשנה דבק הרמב"ם בכתב-יד קדום כלשהו, קרוב לוודאי כתב-יד שנחשב בעיניו משובח, ולא שינה את הגרסה גם כשהייתה שונה ממסורת המשנה שהילכה בזמנו ובמקומו".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 18:17 |
|
| |
| משניות כתב: |  | מכון דלתון
נכון, תודה שהארת את תשומת ליבי לכך, יתכן ובגלל ששתי מתרגמים שונים תרגמו את שתי הפירושים כל אחד תרגם את אותה מילה בצורה שונה ויוכולים לבוא ולהתבלבל ולומר ששתיהם פירשו קצת שונה.
תוקן על ידי משניות ב- 02/08/2014 23:28:57 |
|
אם משתמשים במהד' ר"י קאפח זצ"ל לפיה"מ לרמב"ם אז מדובר באותו מתרגם...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 19:34 |
|
| |
לגבי פירוש רב נתן אב הישיבה,
האם הרב קאפח זצ"ל כותב בהקדמתו לפירוש כיצד התגלגל הפירוש לתימן ? האם זה הגיע ישירות מארץ ישראל או דרך כלי שני ושלישי ? ומעניין לדעת עד כמה היה הפירוש ההוא נפוץ ובפרט בגירסאותיו. כי כידוע תימן הושפעה מאד מבבל ופחות מארץ ישראל.( בנוסחאות, בניקוד, בהגיה, במנהגים ועוד. עד שהם היו מכנים את עצמם "בבלים" כי מוצאם גם מבבל. )
לגבי משמרות כהונה,
קצת פיקנטריה כבדרך אגב נציין שגם בתימן עד לתקופה מאוחרת היו משפחות כהנים ידועות בהשתייכותן לכל משמרת ומשמרת שהיתה נוהגת בזמן המקדש. ודומני שכיום יש לפחות שתי משפחות כהנים שנותרו מהם שעדיין יודעות לאיזו משמרת הן השתייכו. באמצע המאה הקודמת התגלה עמוד אבן עתיק בלב חפירה במסגד ועל גבו היו חקוקות שמות משמרות הכהונה בלשון הקדש. העמוד מתוארך לימי הבית השני.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2014 16:02 |
|
| |
למוטי בן שלום.
אמנם הפירוש לר' נתן אב הישיבה, אינו לגמרי שלו, הוא בסיס לפירוש שקיים בידנו, ואת חלקי הפירוש האחרים מייחס הרב קאפח לחכם תמני, והרב זק"ש לחכם שחי בזמנו של הרמב"ם. אמנם נוסח המשנה של הפירוש אינו ארצי ישראלי מכל מקום פירוש ר' נתן אב הישיבה נכתב על נוסח כזה ופעמים רבות ניתן להבין מהפירוש מה גרס, כמו כן עדיין קיימים בפירוש ציטוטים על פי נוסח ארץ ישראל, כנראה המאסף למרות שהיה תמני כדברי הרב קפאח, לא תמיד בחר לשנות, אבל בכל מקרה הארכנו על זה במבוא מה של ר' נתן ומה לזולתו ומה היא גרסת הפירוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2014 16:03 |
|
| |
| bra72 כתב: |  | האם השוויתם גם לנוסח המשנה שבכתב ידו של הרמב"ם? מלבד החשיבות של הנוסח מצד עצמו, יש חוקרים הטוענים שהרמב"ם השתמש בטופס קדום יותר מהנוסח שהיה מקובל בזמנו ומקומו. ראו על כך: ת' צורבל, עדה ולשון כה, מסורת הלשון של הרמב"ם, ירושלים תשס"ד. בין השאר נכתב שם: "בכתיבת המשנה דבק הרמב"ם בכתב-יד קדום כלשהו, קרוב לוודאי כתב-יד שנחשב בעיניו משובח, ולא שינה את הגרסה גם כשהייתה שונה ממסורת המשנה שהילכה בזמנו ובמקומו". |
|
בוודאי ועדיין קימת התלבטות במערכת האם להדפיס את כולו כנספח בסוף כל כרך או רק להביאו ב"שינויי נוסח"
לגבי מה שאמרת על נוסחו, יש"כ מסרתי את הדברים למבינים בעניין
תוקן על ידי משניות ב- 15/08/2014 16:06:30
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2014 21:08 |
|
| |
מכון דלתון
בעניין משמרות כהונה לקחנו את שרותיו של חוקר מסוים שהוא עוסק בתחום שנים וגם כתב מאמרים רבים בעניין והכל ידוע לו.
נ.ב. לא הבנתי מה הקשר של המילה 'פיקנטריה' לפה
תוקן על ידי משניות ב- 16/08/2014 21:10:55
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2014 23:03 |
|
| |
האם השוותם את המשנה לציטוטים בתלמוד ממנה זה אפשרות הכי טובה לדעת מה הנוסח הבבלי למשנה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 14:57 |
|
| |
למה הניקוד הוא לפי מנקד כ"י קויפמן? הדברים ידועים במחקר כי הניקוד לא יצא מידי המעתיק, אלא הינו מקופה מאוחרת יותר ומסורת הניקוד שלו אינו משתווה לדיוק של כ"י קויפמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2014 00:47 |
|
| |
מכון דלתון.
הניקוד של כ"י קאופמאן אמנם הוא לא על ידי אותו סופר ומסורתו שונה, אבל עדיין המסורת שלו יותר קרובה למסורת כה"י מהמסורת שלנו, גם לניקוד יש חשיבות מיוחדת כמו לנוסח, שכן הוא משמר צורות ניקוד עתיקות שכמעט ואבדו, לדוגמא השם 'הִלל' מנוקד בו 'הֶלל' ולא כמקובל, ניקוד זה מתאשר גם מתרגום השבעים לתנ"ך, עדיין קיימים מקומות שבהם לא שייך לנקד על פי כתב היד שכן הוא סותר את הנוסח, במקומות אלו ניקדנו על פי נוסח כה"י וציינולזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2014 16:04 |
|
| |
מה עם טעמים למשנה? בקטעי גניזה רבים ואף בכתבי יד מחוץ לגניזה, קיימים טעמים מפסיקים (ולעיתים רחוקות אף משרת אחד).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2014 16:39 |
|
| |
מכון דלתון.
הצעה זאת אכן הועלתה כבר ודנו בה רבות במכון, אלא שהבעיה היא שלא נמצא כתב יד שלם למשניות אם טעמים, קיימים קרעים רבים בעיקר, גם על כמה מסכתות בודדות, אך לא על כל המשניות. הדיון נשאר פתוח נכון לכרגע ודנים בזה; יתכן לפי אחת ההצעות שהמשניות אם הטעמים שכן שרדו, יופיעו כנספח
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 01:14 |
|
| |
לאחרונה הדפיס פרופ' ברודי ספר חדש (באנגלית) על חקר נוסח המשנה וחקר נוסח התוספתא. יתכן שיהיה לכם דברים חשובים ללמוד ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2014 18:41 |
|
| |
אתה יכול לתת דוגמא למשהו שהודפס מוטעה בכל המהדורות עד שבאתם אתם ותיקנתם זאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 23:05 |
|
| |
יש כל כך ארבה שינויים עד שאין איזה משהו מסוים שעומד לי בראש אבל הציג פה משנה מול משנה
נוסח המצוי:
מאימתי קורין את שמע בערבית.
משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים, עד חצות.
רבן גמליאל אומר, עד שיעלה עמוד השחר .
מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו, לא קרינו את שמע.
אמר להם, אם לא עלה עמוד השחר, חיבין אתם לקרות.
ולא זו בלבד, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
הקטר חלבים ואברים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
וכל הנאכלין ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה
[הנוסח שלנו]מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִים מִשָּׁעָה שֶׁהַכּׁהֲנִים נִכְנָסִים לֹאכַל בִּתְרוּמָתָן עד סוֹף הָאַשְמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה דִבְ"ר אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָ' אוֹמְ' עַד חֲצוֹת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵ' עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמוּד הַשַּחַר: ב' מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִשְׁתֶּה אָמְרוּ לוֹ לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע אָמַר לָהֶם אִם לֹא עָלָה עַמוּד הַשַּׁחַר מוּתָּרִין אַתֵּם לִיקְרוֹת: ג' וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִ' עַד חֲצוֹת מִצְוָתָן עַד שֶיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: ד' הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים ואכילת פסחים מִצְוָותָן עַד שֶיַּעְלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: ה' כָּל הַנֶּאֱכָלים לְיוֹם אֶחָד מִצְוָותָן עַד שֶׁיּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: ו' אִם כֵּן למָּה אָמְרוּ חֲכָמִ' עַד חֲצוֹת אֶלָּא לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה:
תוקן על ידי משניות ב- 13/09/2014 23:08:40
 |
|
|
|
|
|