|
|
| נשלח ב-13/9/2014 23:10 |
 |
| |
72.
תודה על המקור עזרת לנו [אם כי הוא חיבר את הספר באנגלית דבר שמקשה עלינו]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 20:47 |
|
| |
נתמקד בזה.
מה השינויים ה"משמעותיים" כאן? בערבית מול בערבים, אשמורה מול אשמורת , שזה נקדנות גרידא. חייבים מול מותרים. (כשהחייבים הרבה יותר מסתבר.) כל שאמרו מול כל מה שאמרו , הוספת אכילת פסחים, שבג' כתוב שזה לא נאמר במשנה, כדי להרחיק מול אלא להרחיק, שהראשון נראה יותר.
מה הראיות שהנוסח שלכם נכון יותר? ולמה יש בו קיצורים וראשי תיבות שלא נפתחו??.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 00:50 |
|
| |
אם כבר אתם משתמשים בפירושים קדומים כדי להשוות את הנוסח, תוסיפו גם את הפירוש קדמון (מאוד!) שנדפס ע"י ח"צ אלבוים בכתב-עת 'גנזי קדם', כרך ח, תשע"ב. מדובר בפירוש מילים לסדר זרעים (שרד בחלקו), שהכת"י (שהוא רק העתקה של החיבור, ולא אוטוגרף!) מתוארך למאה הי'-יא, ואולי אף לפני...
בהע' 2 המהדיר מציין לקטעים נוספים של החיבור. קטעים אלו מכילים גם חלקים נוספים שלא פורסמו על ידו, וחבל.
לדבריו, יתכן שזהו הפירוש הקדום ביותר למשנה שהגיע לידינו.
ניתן לצפות במאמר ולהורידו דרך אתר הגניזה של פרידברג.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2014 00:33 |
|
| |
| כי55 כתב: |  | נתמקד בזה.
מה השינויים ה"משמעותיים" כאן? בערבית מול בערבים, אשמורה מול אשמורת , שזה נקדנות גרידא. חייבים מול מותרים. (כשהחייבים הרבה יותר מסתבר.) כל שאמרו מול כל מה שאמרו , הוספת אכילת פסחים, שבג' כתוב שזה לא נאמר במשנה, כדי להרחיק מול אלא להרחיק, שהראשון נראה יותר.
מה הראיות שהנוסח שלכם נכון יותר? ולמה יש בו קיצורים וראשי תיבות שלא נפתחו??. |
|
הבאתי רק דוגמא, ממנה תוכל לדעת שכמו שהשנויים הללו נפלו כך נפלו עוד שנויים רבים ולפעמים משמעותיים ביותר. בעניין אם גורסים מותרים\חייבים זאת מחלוקת ראשונים, לגבי אם לגרוס 'אכילת פסחים' זה מחלוקת תנאים, הירושלמי אומר מפורש שהוא גורס ואכילת פסחים ויש שלא גורסים (אלה הם הבבליים)
לגבי מה הראיות שהנוסח שלנו נכון יותר, קודם כל אני מסובב את השאלה על הנוסח הרגיל, ב', לא בנו לקבוע נוסח אלא להביא את נוסחת ארץ ישראל היא נוסחת התלמוד הירושלמי.
כל מי שמבין בנושא של נוסח יסביר לך גם למה שלנו יותר מדויק וגם כמה שיבושים יש במהדורות הרגילות דברים כאלה אי אפשר להסביר על רגל אחת וגם פה זה לא המקום.
ואם אתה רוצה ראה ב"עיון בכתבי יד" של הספרייה הלאומית מאמרים נלווים את מאמרו של דוד רוזנטל בעניין
תוקן על ידי משניות ב- 19/09/2014 00:37:18
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2014 00:39 |
|
| |
| bra72 כתב: | | אם כבר אתם משתמשים בפירושים קדומים כדי להשוות את הנוסח, תוסיפו גם את הפירוש קדמון (מאוד!) שנדפס ע"י ח"צ אלבוים בכתב-עת 'גנזי קדם', כרך ח, תשע"ב. מדובר בפירוש מילים לסדר זרעים (שרד בחלקו), שהכת"י (שהוא רק העתקה של החיבור, ולא אוטוגרף!) מתוארך למאה הי'-יא, ואולי אף לפני...
בהע' 2 המהדיר מציין לקטעים נוספים של החיבור. קטעים אלו מכילים גם חלקים נוספים שלא פורסמו על ידו, וחבל.
לדבריו, יתכן שזהו הפירוש הקדום ביותר למשנה שהגיע לידינו.
ניתן לצפות במאמר ולהורידו דרך אתר הגניזה של פרידברג.
|
|
הערה נכונה הדברים נבדקים במכון ותודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2014 19:32 |
|
| |
העניין של אכילת פסחים, לדוגמא, שהוא לא מופיע בבבלי, זו יומרה מאוד גדולה לטעון שיש לך נוסח יותר מדוייק מלחכמי הגמרא.
וכעת אתה בין דבריך מוסיף שבאתם לקבוע את נוסחת הירושלמי, זו שנפסלה על ידי חכמי הבבלי, (ודאי לדעת הסוברים שהם ראו את הירושלמי.) אז לא את הנוסח המדוייק אלא הנוסח הירושלמי, אם כך זו מהדורה שמבלבלת את הלומד הפשוט, ומתאימה רק לחוקרים ולמדנים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 02:13 |
|
| |
אני יענה במקומו.
1,הוא לא טען שנוסח ארץ ישראל עדיף על נוסח בבל במקומות בהם הם נחלקים, הוא מספר שהם גם ערכו מדור הדן בחלופי נוסח בבל - ארץ ישראל; אלא הוא טען שזה יותר מדויק בארבה דברים אחרים, בהם אין זה שינוי נוסח בין בבל לארץ ישראל אלא טעות שנפלה במהדורות הרגילות ופה מתוקן.
2. בבבל לא פסלו נוסח זה ואין אף עדות על כך, פשוט היה להם מסורת שונה והם הלכו כמותה [אגב כנראה אתה לא כל כך מבין בתחום, אבל דע לך שארבה חוקרים עסקו בחלופי נוסח בבל - ארץ ישראל, והם הראו שהתלמוד הבבלי מזכיר נוסחאות אלו כמה פעמים (וכן הירושלמי)] מכל מקום מה שתטען זהו נוסח הירושלמי שיש לו בוודאי סמכות מה גם שר' יהוסף אשכנזי הגיה את המשניות על פי נוסח זה.
נ,ב, אכן המהדורה אינה מיועדת לכל אחד שרוצה ללמוד משנה, זה עדיף לו שילך למשניות הרגילות או אם פירוש קהתי, היא מיועדת בעיקר ליודעי ספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2014 22:33 |
|
| |
ראה גם בספר "מבוא לנוסח המשנה" ובתולדות הדפוס העברי
|
|
|
|
|
