| eli_s כתב: |  | | האם יש בכלל מקום לאבלות על מה שקרא לפני אלפי שנים? האם ההתעסקות בעבר אינה מוגזמת? |
|
אבלות של ציווי היא לא אבילות טבעי שלא צריך בכלל לצוות.
אבלות של ציווי מיועדת לזיכרון. אותו דבר כתיבת היסטוריה היא לצורך זיכרון, וכל כולו של הזיכרון היא לתקן בהווה.
עכשיו השאלה מה המצב היום האם היום יותר טוב ? האם הפנימו בכלל מה היה בעבר כך שנדע מה לעשות היום ?
מי שלא יודע את העבר לא יודע בכלל מה טוב ומה רע בהווה.
לשם הדוגמה:
מי שלא אמר עכשיו בבית כנסת איכה ולא ראה ולא הפנים את זעקת הנביא (איכה פרק ה ד)
"מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ"
האם יבין לעולם מה טוב ומה רע ??
אתה יודע מה, תקרא ותלמד את כל הפרק ונראה האם זה העבר או ההווה ממש.
איכה פרק ה
(א) זְכֹר יְקֹוָק מֶה הָיָה לָנוּ הביט הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ: (ב) נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים: (תסתכל מסביבך) (ג) יְתוֹמִים הָיִינוּ אין וְאֵין אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת: (תסתכל מסביבך) (ד) מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ: (אסור לאגור מים על פי חוק ומי מדבר על עצים ?) (ה) עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ: (תראה כמה רודפים את עקרות בית כלומר לא מספיק מפרנס אחד למשפחה)
(ו) מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם: (אנחנו תלויים באימפריות = קרן המטבע הבנק המרכזי ועוד ועוד)
(ז) אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ אינם וְאֵינָם אנחנו וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ: (דוגמטיות משווע כי אבתינו נהגו = המציאו את השיטה הכלכלית המטורפת הזו, ואנחנו עוונתיהם סבלנו, שנולדנו בלי הטבע כלומר שוללים מראש את הטבע מכל פרט להיות עבד לטייקונים ולאימפריות)
(ח) עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם: (הם הם האימפריות, שהם בורים ועםארצים גמורים משלו בנו בכפיה וכוח החוק והמשטר)
(ט) בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר: (מחפשים זול אצל הערבים, ומפחדים מהם = חרב המדבר)
(י) עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב: (תסתכל בסביבך מיליון ילדים שאין להם אוכל במקרר עד שהעור שלהם נשחר מרוב רעב)
(יא) נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה: (נשים בכדי להציל את עצמן שולחים רווקות לקרב, גם ראיתי אישה בהיריון בצבא, ועוד הטיפשים מתגאים עם זה)
(יב) שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ: (ההמונים נתלים בידי שרים או ביד הנעלמת במקום לכבד את דעת הזקנים)
(יג) בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ: (הבחורים שראויים היו להיות יושבים לפני הזקנים ללמוד מהם תורה, נופלים בקרב. כמו שמסביר האלשיך הקודש ( איכה פרק ה פסוק יג) בחורים הראוים לישב בישיבה לפני הזקנים, כי בטלו יגיעת עול תורה הביאם ה' לעול דרך ארץ, כמאמר התנא (אבות ג ה) הפורק ממנו עול תורה נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. ונערים הראוים להתחנך בתורה יצאו לתרבות רעה, כבן סורר ומורה הראוי לינתן על עץ כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין מו א) שעליו נאמר (דברים כא כב) כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ על בן סורר ומורה נאמר. וזה יאמר, כי על בזותם תלמידי חכמים, נערים כשלו בעץ הידוע לנער הוא הסורר ומורה כי יוצאים לתרבות רעה. ומזה נמשך לדבר על רעה הנמשכת מביטול תורה, )
(יד) זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם: (כלומר אין חוקה וסנהדרין כך שלקחו מהבחורים את שמחתם כי הם עבדים לדמיון ומוקרבים למולך)
(טו) שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ: (הנה אנו עוד אבלים היום כמו אז שממש שבת משוש לבנו וכל מחלינו הוא על אבל)
(טז) נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ: (אין חוקה, חוקה = עטרת ראשנו )
(יז) עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ: (יח) עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ: (תסתכל מסביבך) (יט) אַתָּה יְקֹוָק לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר: (כ) לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים: (כא) הֲשִׁיבֵנוּ יְקֹוָק אֵלֶיךָ ונשוב וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (כב) כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד:
|
