|
|
| נשלח ב-19/2/2015 14:44 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 14:49 |
|
| |
ממתק לשבת פרשת תצווה תשע"ה קרה לכם פעם שהייתם בלחץ אדיר וגיליתם כוחות שלא הכרתם? חשתם סכנה ורצתם במהירות גבוהה ממה שידעתם שיש ביכולתכם? לפני שנתיים בארה"ב, ג'ף סמית עבד בשדה עם הטרקטור הכבד שלו, כשלפתע התהפך הטרקטור ומחץ את גופו תחתיו. הוא זעק לעזרה, ולמזלו בנותיו האנה בת ה-16 והיילי בת ה-14, ששהו באזור, הצליחו במאמץ רב להרים את המכונה הכבדה לגובה מספק ולחלץ אותו החוצה. "זה מדהים. אתה שומע על מקרים כאלו כל הזמן, על אנשים שהצליחו להרים מכוניות ומשאיות בשעת חירום. רק כשאתה רואה את זה בעצמך אתה מאמין", אמר האב הגאה. "אני מודה לבנות שלי שהצליחו לעשות את זה ולהציל את חיי". *** פרשתינו מתחילה במילים "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" במאמרי חסידות מוסבר שהמילים כתית למאור מלמדים אותנו שדווקא כשאדם נמצא במצב של כתית, של שבירה, זה מביא אותו למאור, למקום הרוחני הכי גבוה, וכמו הזית שדווקא כשכותשים אותו יוצא השמן הזך שלו, אך לפעמים דווקא כשקשה לנו אין לנו כח להתרומם ולגלות את הכוחות הטמונים בנו, כאן תפקידו של משה רבנו שנותן לנו כוח להוציא מעצמינו את אותו שמן טהור, לכן כתוב ואתה תצווה כי תצווה זה גם מלשון צוותא וחיבור, משה רבנו מקשר ומחבר את עם ישראל לקב"ה, *** זה מסביר לנו גם את מה שכתוב במגילת אסתר שאחרי הנס הגדול של פורים "קיבלו היהודים את אשר החלו לעשות" וכהסבר חז"ל שבנס פורים עם ישראל קיבלו על עצמם בצורה פנימית יותר את מה שרק התחילו לעשות בצורה חיצונית במתן תורה, לכאורה זה לא מובן, הרי בזמן מתן תורה מצבם של עם ישראל היה מאוד טוב הן בגשמיות והן ברוחניות לעומת זאת בזמן מרדכי ואסתר מצבם הגשמי והרוחני היה בכי רע, ובכל זאת במתן תורה היתה רק ההתחלה ודווקא תחת הלחץ בזמן המן קיבלו על עצמם את התורה בפנימיות יותר? *** אלא שדווקא מצב ה"כתית" בו היו עם ישראל נתונים גילה בתוכם כוחות גבוהים שהם עצמם לא הכירו ומרדכי היהודי שהיה ה"משה רבינו" של אותו דור הוא זה שנתן להם את הכוח להצליח לגלות בתוכם את החיבור הפנימי לקב"ה באמצעות זה שלימד אותם תורה גם בזמן הגזירה וחיזק את רוחם שלא להתייאש ולא לחשוש. *** הרבי מליובאוויטש מסביר שלמעשה אין צורך להגיע למצב של "שבירה" גשמית או רוחנית כדי לגלות כוחות אלו אלא גם במצב של הרחבה גשמית ורוחנית עם ישראל שבור מזה שנמצאים בגלות ועדיין לא הגיעה הגאולה השלימה ועצם המצב הזה כבר מביא לנו את הכוחות החזקים הטמונים בתוכנו. *** יהי רצון שנזכה באמת להיות בהרחבה גשמית ורוחנית ובמהרה נזכה לצאת גם ממצב שבירה של הגלות בגאולה שלימה בקרוב ממש. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 14:51 |
|
| |
יואו, איזה טוב זה,
ממש אהבתי את הרעיון של הכתית ומאור,
תודה אסתרק!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 15:09 |
|
| |
מה הקשר בין המלכה הלה למהלעלעל?
הלה- ר''ת
הלכות לשון הרע...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2015 15:14 |
|
| |
פשייי... את יכולה לעזור לרידה בנאומים שלה...
תמיד היא משאירה לי לכתוב את הראשי תיבות...
ואגב, אסתרק, הקטע ממש יפה ומחזק...
וקרייתצאנז, אם אפשר לא להגיב דברים שלא קשורים לאשכול המתאים...
תוקן על ידי מהלעלעל ב- 26/02/2015 15:23:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2015 16:41 |
|
| |
ב"ה ממתק לחג הפורים תשע"ה ילדה קטנה ואביה חצו נהר. האבא פחד מעט על הילדה וביקש מבתו: "מתוקה, בבקשה תחזיקי את היד שלי כדי שלא תפלי לנהר". הילדה הקטנה השיבה: "לא, אבא. תחזיק אתה ביד שלי".מה ההבדל?" שאל האבא המבולבל. "יש הבדל גדול", ענתה הילדה. "אם אני אחזיק בידך ומשהו יקרה לי, רוב הסיכויים שאעזוב את ידך. אבל אם אתה תחזיק את היד שלי, אני יודעת בוודאות שלא משנה מה יקרה, אתה לעולם לא תעזוב את ידי *** חג הפורים נקרא כך על שם הפור הוא הגורל שהפיל המן במטרה להרוג חלילה את היהודים וקצת מפליא למה הוחלט לקרוא לחג השמח הזה דווקא על שם הפור, הרי הפור היה חלק מהצרה ולא מהנס? *** ענינו של גורל הוא שאדם בעצם מוותר על השכל שלו ואפילו על הרצונות שלו ומשליך את זה בידי הגורל, הוא מאמין שהקב"ה יחליט מה טוב עבורו, ומה שיצא אני מרוצה... למעשה הגורל מסמל את המקום הכי גבוה מבחינה רוחנית מקום ששם אין הבדלים או העדפות וכולם שווים ולכן צריכים גורל כדי להחליט, *** המן החליט לעשות גורל כי חשב שבמקום הגבוה של גורל לא יהיה יחס מיוחד לעם ישראל והוא יוכל לנצח אותם כי הרי שם אין הבדל בין ארור המן לברוך מרדכי אך בפועל הוא לא הבין שברמות הנמוכות יותר החיבור של עם ישראל לקב"ה תלוי במעשיהם, הם אלו שנותנים יד לקב"ה ולפעמים יכולים לעזוב אך ברמה הגבוהה עם ישראל מחוברים לעצמותו של הקב"ה מבלי קשר למה מגיע להם ומה לא שם הקב"ה נותן לנו יד ודווקא במקומות הכי גבוהים השמירה על עם ישראל היא עוד יותר חזקה, לכן הגורל שעשה המן היה חלק גדול מנס ההצלה, זו הסיבה שהיום נקרא פורים על שם הפור שעשה המן במטרה לפגוע בנו ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. *** גם בימינו ישנם אויבים שחושבים על כל מיני דרכים ורעיונות איך לפגוע בעם ישראל אך אנחנו יודעים שהקב"ה נותן לנו יד ולעולם לא יעזוב אותנו, החיבור שלנו אתו הוא מעל הכל ובע"ה כפי שעשה לנו נסים בימים ההם יעשה לנו גם בזמן הזה ונזכה לגאולה אמתית ושלימה בקרוב ממש. פורים שמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2015 11:52 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת ויקהל פקודי תשע"ה פרופסור מכובד נסע פעם באוניה, הצמידו אליו אחד מנערי האוניה לשרת אותו, ביום הראשון הנער מגיש לפרופסור את ארוחת הבוקר והפרופסור שואל אותו, נערי החביב למדת פעם פסיכולוגיה? הנער אומר לא, מה זה פסיכולוגיה והפרופסור אומר לו פסיכולוגיה זו תורת חקר ההתנהגות וההבנה של מוח האדם, חבל שלא למדת את זה, הפסדת 25 אחוז מחייך, *** למחרת הנער מגיש לפרופסור ארוחה ושוב שואל הפרופסור למדת גיאולוגיה? והנער שואל מה זה גיאולוגיה עונה לו הפרופסור גיאולוגיה זו תורת האדמות והימים והנער עונה לא למדתי, הפרופסור אומר לו חבל 50 אחוז מהחיים שלך בזבזת. *** ושוב למחרת הנער פוגש את הפרופסור ששואל אותו אם למד גרפולוגיה, הנער שואל מה זה והפרופסור עונה תורת כתב היד של האדם ולבהלתו של הנער אומר לו הפרופסור 75 אחוז מחייך הלכו לאיבוד. *** למחרת הנער מגיע לפרופסור ושואל אותו, אדוני הפרופסור למדת פעם שחיולוגיה? והפרופסור שואל מה זה שחיולוגיה? עונה הנער זו תורת השחייה בים, אומר הפרופסור לא למדתי והנער אומר לו חבל 100 אחוז מחייך בוזבזו כי אנחנו עומדים לטבוע... *** פרשות ויקהל ופקודי אותם נקרא השבת, חוזרות על הציווי שכתוב בפרשות תרומה ותצווה. שם כתוב על כך שה' ציווה את משה לבנות את המשכן וכאן מסופר שמשה ציווה לבני ישראל והם עשו. אפשר לשאול למה התורה לא אמרה בפשטות "ויאמר משה לבני ישראל ככל אשר ציווה אותו אליהם, כן עשו בני ישראל". למה לחזור על כל זה פעמיים? *** הסיבה שהתורה מאריכה במקום שלכאורה היה ניתן לקצר היא כדי ללמד אותנו את חשיבות המעשה, פרשיות תרומה ותצווה אמנם מאריכות בפירוט איך צריך להיראות המשכן ואיך עושים את כל הכלים והבגדים וכו', אך כל זה הא עדיין רק ידע תיאורטי למה שצריך להיות, בפרשיות ויקהל פקודי התורה מאריכה ומפרטת איך שבני ישראל עשו בפועל את הדברים, *** כולנו יודעים במיוחד בימים אלו שלפני בחירות כמה קל לעמוד ולהצהיר על כל רשימות הדברים שמתוכננים להיעשות על ידינו אך סביר להניח שלאחר הבחירות לא נקבל כל שבוע סרטון חדש של מה שנעשה בפועל, התורה מלמדת אותנו את החשיבות הגדולה שיש למעשה ולכן כשעם ישראל בנו את המשכן בפועל התורה מקדישה לכך מקום מיוחד. *** ולסיום, פרשתנו נפתחת במילים "ויקהל משה" ובהם יש מסר חשוב לכולנו כשרוצים לבנות בית לה' שתהיה בו השראת שכינה חובה עלינו להקהל ולהיות ביחד, מטבע הדברים תקופת בחירות היא תקופה שמפלגת ולא מוסיפה באחדות ישראל אך עלינו לזכור שאם אנחנו רוצים באמת לחזק את עם ישראל את ארץ ישראל ואת תורת ישראל זה יכול להיעשות רק על ידי השראת השכינה והיא תשרה בתוכנו בזכות האחדות. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2015 16:10 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת ויקרא תשע"ה מעשה בחייט פשוט וצנוע שהיה מתפרנס בקושי מתיקונים ותפירות פשוטות, יום אחד פגש אדם עשיר את החייט ומצא חן בעניו, הזמין העשיר חליפה יוקרתית וכעבור זמן קצר סיפק החייט את המבוקש בהצטיינות יתרה. העשיר התלהב מאוד מכישרונו של החייט, סיפר לחבריו וכך הפך החייט לבעל שם נחשק בתחומו. *** אחד משרי המדינה ששמע על החייט זימן אותו לאחוזתו, הראה לו גליל בד יקר מאוד שהביא מחו"ל ואמר לו "רכשתי את הבד הזה בסכום מאוד גבוה, אני מצפה שתתפור ממנו חליפה מיוחדת מאוד". החייט הוחמא מאוד ואמר בביטחון מלא "אני חייט מומחה ומקצועי, הסר כל דאגה מלבך!", השר נרגע, החייט חזר לביתו והחל בתפירה, במהלך הכנת הבגד, לא הפסיק החייט לדמיין את המחמאות שיקבל על הבגד היפה, הוא תפר את החליפה, השתדל מאוד להגיע לשלמות, ובסופו של דבר נסע לאחוזת השר עם החליפה היפה בידיו. *** השר מדד את החליפה ופניו האדימו מזעם. "איזו חליפה מכוערת זאת!", צעק, "זה מה שעשית בגליל הבד היקר שהבאתי לך? איך אתה לא מתבייש?", השומרים שראו זאת תפסו את החייט וזרקו אותו מהארמון כשהם לא שוכחים להשליך עליו את החליפה האיומה שתפר עבור אדונם. החייט חזר לביתו אבל וחפוי ראש, הוא גולל בפני אשתו את המעשה כולו, ובפיה הייתה רק עצה אחת: "לך תתייעץ עם הרב הגדול" הסכים החייט ונסע אל הרב, החייט סיפר לרב את כל הסיפור ואת תחושותיו לפני ואחרי, יעץ לו הרב עצה פשוטה אך מוזרה: "לך לביתך, תפרום את כל הבגד עד היסוד, ומיד לאחר מכן תתפור אותו שוב. קח את הבגד המחודש לשר ותבקש ממנו למדוד אותו שנית". החייט ניסה לשאול לפשר העצה, אבל הרב אמר לו "אל תחשוב פעמיים - ממילא אין לך מה להפסיד". *** חזר החייט לביתו, פרם את החליפה ותפר אותה שוב, ועם התוצרת המחודשת הגיע שוב ברגליים כושלות אל האחוזה. להפתעתו, הסכים השר למדוד שוב את החליפה ולתדהמתו התלהבות השר הייתה עצומה. גם אנשיו הרעיפו מחמאות על החייט, ואילו הוא לא הבין מה קרה כאן - הרי מדובר באותו הבגד בדיוק. *** החייט לא יכול היה לוותר על נסיעה נוספת אל אותו רב גדול, על מנת לשאול אותו מה עמד מאחורי עצתו המוזרה לכאורה. "לא היה קשה להבין מהסיפור שלך", אמר הרב בחיוך, "שבפעם הראשונה תפרת את החליפה של השר מתוך גאווה ומתוך מחשבות על כבוד וכסף. אבל לגאווה אין חן, וכך גם לחליפה שתפרת לא היה חן בעיני השר. הייתי משוכנע שאם תתפור שוב את אותו בגד בדיוק, הפעם מתוך ענווה וצניעות, הוא יישא חן בעיני כל רואיו וכך אכן היה". *** פרשתנו פותחת במילים "ויקרא אל משה" האות א' במילה ויקרא כתובה בספר התורה בקטן וחז"ל אומרים שהיא מלמדת אותנו על ענוותנותו של משה רבנו שלמרות כל מעלותיו היה עניו מאוד. *** בספר דברי הימים האות א' משמו של אדם הראשון גם חריגה אלא ששם האות גדולה והיא מציינת את מעלותיו של אדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה אך גם גם את זה שאדם הכיר במעלותיו והתגאה בהן, זו הסיבה שאדם גם נפל בחטא עץ הדעת כי הגאווה מביאה לידי חטא, *** בדרך כלל אותיות התורה כתובות בגודל בינוני, לא גדול מדי ולא קטן מדי מה שמלמד אותנו שמצד אחד על האדם לדעת את מעלותיו ומצד שני לא לקחת את הקרדיט לעצמו ולא להגיע לידי גאווה בהצלחתו, כפי שמלמד אותנו משה שהיה גדול הנביאים מצד אחד ועניו מכל האדם על פני האדמה מצד שני. *** כשאדם מבין שכל מעלה שהקב"ה נותן לו היא למען העשייה ולמען השלמת המטרה יש לו את הכלים לנהוג בענווה למרות שמכיר את מקומו, כשמתנהגים בענווה כפי שנהג משה רבנו זוכים לקריאה של חיבה מהקב"ה כפי שמתחילה הפרשה "ויקרא אל משה" שהקב"ה קורא לו בקריאה של חיבה. *** עברנו בחודשים האחרונים מרתון של הכנות לבחירות בארץ, קמפיין שהיה טעון מאוד ולא קל, בשעה טובה סיימנו עם זה, מטבע הדברים יש כאלו שיותר אוהבים את התוצאות ויש כאלו שפחות אבל דבר אחד ברור, עכשיו הזמן להתאחד, להפסיק את הוויכוחים ולעמוד כולנו כאיש אחד בלב אחד ובתקווה שבקרוב מאוד נזכה לראש ממשלה שיהיו לו 100 אחוזי תמיכה, משיח צדקנו שיגאלנו במהרה בימינו. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2015 12:02 |
|
| |
מוקדש לרידה!
ב"ה ממתק לשבת פרשת צו ה'תשע"ה במרכז אמריקה חי יהודי בגיל העמידה, אדם אמיד, אשר אף פעם לא התחתן והיה די בודד בחייו. יום אחד כשהגיע לביתו הוא רואה קופסא מרובעת ושטוחה בתיבת הדואר, הוא מרים את הקופסא ורואה שכתוב עליה ברכה לחג הפסח משליח חב"ד, שליח הרבי באזור ובקופסא 3 מצות שמורות, הוא מאוד התרגש ושמח *** למחרת הוא שוב מוצא ליד הדלת קופסא של מצות והוא חושב לעצמו למה שלחו לי פעמיים? כשלמחרת שוב הגיעה אליו חבילת מצות הוא כבר קצת התחיל לכעוס על הפיזור של החב"דניקים הללו שהמחשב שלהם פולט כל יום את אותם שמות, כשלהפתעתו הרבה ביום הרביעי הגיעה חבילה נוספת, הוא ממש התאמץ להבין מה מנסים לרמוז לו, אולי כנגד ארבע הכוסות או ארבעת הבנים... *** לאחר מחשבה החליט שהוא יעשה מה שהחב"דניקים עושים וגם הוא יעביר מצות שמורות לאנשים שאין להם. הוא לקח אתו לעבודה 2 קופסאות ונתן לבחור יהודי שהיה נשוי לגויה קופסא אחת; ולעוד יהודייה קופסא שניה; את הקופסא השלישית לקח לבית הוריו שם התארח בסדר; ואת הרביעית שמר לעצמו. כאשר הגיע לבית הוריו ונתן לאמו את המצות היא מאד התרגשה. לאחר מכן אימו אמרה לו - אתה יודע שאני כבר לא כל כך צעירה, לכל יום בחיי יש משמעות עמוקה והיום שהבאת לי את המצות האלו הוספת לי המון משמעות ליום המיוחד הזה. *** לאחר החג כשחזר לעבודה ניגש אליו הבחור היהודי ואמר לו - אתה יודע, אשתי בדרך כלל לא מוכנה שנעשה טקסים יהודיים בביתנו; אך כשחזרתי בערב החג הביתה עם המצות והראיתי אותם לאשתי היא כל כך התלהבה וביקשה שאוריד את התנ"ך המאובק ואקריא לה ולילדים את סיפור יציאת מצרים... *** במהלך היום ניגשה אליו הגברת היהודייה ואמרה לו אני חייבת להודות לך על המצות שנתת לי! ישבתי עם בעלי בבית הורי שם חגגנו את ליל הסדר; בתי פתחה את הקופסא ונתנה לכל אחד מהמצות המיוחדות האלו ואף הקריאה לנו את המכתב של הרב ולפתע בעלי פונה אלי ואומר לי אני רואה שהיא כל כך נהנית מזה אולי נשלח אותה לבית ספר יהודי. *** הוא מסיים את סיפורו "אין צורך לומר שנדהמתי ממש מהגילויים הללו, ואף חשתי רגשות אשמה על ששמרתי קופסא אחת לעצמי. ראו את הטוב שיכולתי לעשות לו הייתי נותן לעוד מישהו את הקופסא הנוספת של מצה שמורה... אך אז נזכרתי כיצד אני-עצמי הרגשתי כשקיבלתי את אותה קופסא ראשונה ואז... די שמחתי ששמרתי אותה לעצמי". *** בפרשת השבוע אנו ממשיכים לקרוא על הטקסים שנערכו בבית המקדש. באופן כללי נחלקו טקסים אלו לשתי קטגוריות כלליות: "הטקסים הפנימיים" בבית המקדש עצמו ו"הטקסים החיצוניים" בחצר בית המקדש. האדם בעבודתו בונה את בית המקדש הפרטי שלו. ישנם שני סוגי עבודות: א) התפתחותו הרוחנית הפנימית של האדם. ב) מאמציו של האדם לשפר את זולתו ואת העולם הסובב אותו. *** אדם עשוי לחוש באופן טבעי שהעבודה מתחילה מבפנים. קודם כל הוא יטפל בצרכיה הפנימיים של נשמתו, ורק לאחר מכן הוא יפנה את תשומת לבו לעניינים "חיצוניים". לאחר שהשיג שלווה פנימית ותחושת שלימות, הוא יהיה מסוגל באמת להשפיע על סביבתו. *** אבל בבית המקדש, הדברים נעשים בסדר הפוך. עבודת היום נפתחת בהדלקת האש על המזבח החיצון הניצב בחצר בית המקדש ורק אז מדליקים את המזבח הפנימי והמנורה העומדים בחדר הפנימי של בית המקדש מהאש שהדליקו קודם על המזבח החיצון. *** נכון שכל עוד אדם לוקה בעצמו בתחום מסוים, יקשה עליו ביותר לסייע לרעהו לתקן פגם דומה. עם זאת, אין ספק כי לא יתכן שנתעלם מצרכיהם של אחרים עד שנגיע בעצמנו לידי שלימות. יותר מזה לפעמים דווקא כאשר נעזור לאחרים, נהיה אנו המרוויחים הגדולים מכך. כשנסביר רעיון כלשהו לאחר נבין אותו טוב יותר בעצמנו. כשאנו עוזרים לאדם אחר בשעת משבר נפתחים בקרבנו מאגרי אמונה שמעולם לא ידענו שקיימים בנו. זהו הלקח הטמון בעובדה שהמנורה והמזבח החיצון הודלקו מן האש שבחצר בית המקדש: תנו ידכם לאחרים שאל חייהם אתם יכולים להביא אור ושמחה. מעשי אור ואהבה בלתי אנוכיים אלו יציתו את "האש בבית" בחדרי החדרים של בית מקדשכם הפנימי. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי רידה ב- 27/03/2015 13:52:29
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי אסתרק ב- 27/03/2015 14:16:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2015 12:21 |
|
| |
_________________
איסתרק ומהללאל! אם תרצו אין זו הגדה!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2015 18:40 |
|
| |
ב"ה ממתק לערב חג הפסח תשע"ה באחד מבתי חב"ד בארץ היה יהודי שהיה מגיע כל שנה לפני פסח לקבל חבילת מזון לחג, כל שנה מחדש הוא היה כועס על כך שיש תור ארוך והוא צריך לחכות, יום אחד היהודי הזה זכה בלוטו בסכום כסף גדול מאוד, הוא לא שכח את בית חב"ד שסייע לו בעת צרתו, הגיע למשרדו של הרב ונתן לו תרומה מאוד מכובדת, לפני שיצא אמר לרב "יש לי רק בקשה אחת, כשאני מגיע השנה לקבל את חבילת המצרכים לחג בבקשה אל תתן לי לחכות בתור..." *** אתמול הלכתי לבקר בכלא 2 אסירים ישראלים שנידונים למוות כאן (בע"ה התקווה היא שזה ירד למאסר עולם והם יעברו לשבת בארץ) אחד מהם ישב במשך כמה חודשים בצינוק עם תנאים קשים מאוד וב"ה לפני יומיים העבירו אותו לאגף רגיל, כשהגעתי אתמול לביקור הבחור אומר לי עם חיוך רחב על פניו "אתה רואה ב"ה בשורות טובות, לקראת חג החירות יצאתי מהמצב הקשה שבו הייתי ואני עכשיו באגף רגיל וב"ה נתנו לך להכניס לי מצות, שוקולד וממתקים, עכשיו יהיה לי חג שמח". יצאתי מהביקור עם הרבה מחשבות על חג החירות הקרב, המילה חירות נותנת לכל אחד מאתנו הרגשה טובה אך לכל אחד מאתנו פרשנות שונה לחירות, אצל אחד חירות זה למצוא עבודה, אצל השני חירות זה דווקא להשתחרר מהעבודה, אצל אחד חירות זה לנסוע לטייל בתאילנד ואילו עבור חברו חירות זה סוף סוף לחזור הביתה. *** פעמים רבות אנחנו מסתפקים בחירות חלקית, שואלים מישהו "מה שלומך?" והוא עונה "היה יכול להיות יותר גרוע", עלינו לזכור שמצד אחד הסתפקות במועט זה דבר חשוב אך מצד שני עלינו לשאוף תמיד להתקדם ובטח שצריכים להתפלל ולבקש מהקב"ה שיתן לנו את המקסימום האפשרי. *** בחג הפסח אנחנו זוכרים את יציאת מצרים, אירוע שקרה לפני 3300 שנה כדי להזכיר לנו שכל זמן שלא הגענו לגאולה השלימה אנחנו עדיין באמצע התהליך של יציאת מצרים, וכל יום מחדש אנחנו עושים עוד צעד ביציאה שלנו ממצרים עד שנכנס לארץ ישראל. *** יציאת מצריים קיימת גם ברובד הרוחני אצל כל אחד מאתנו, לכל אחד יש את ה"מיצרים" שלו, את ההרגלים והדרכים שהיינו רוצים לשנות אך קשה לנו, וגם כאן עלינו לדעת שאסור לנו להסתפק במועט, תמיד עלינו לשאוף שהיום יהיה יותר טוב מאתמול וכבר היום להתכונן לכך שמחר יהיה עוד יותר טוב. *** מאחל לכולנו שנזכה לסיים את היציאה ממצרים הן ברמה האישית של כל אחד מאתנו והן ברמה הכללית של כולנו כעם, שנזכה לחירות אמתית ולגאולה אמתית ושלימה ואז נחגוג כולנו ביחד בסדר פסח הגדול בעולם בירושלים עיר הקודש. חג כשר ושמח לכולם נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2015 13:04 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת תזריע מצורע ה'תשע"ה מעשה במלך גדול שמינה שר יהודי למשנה למלך. השר היה אהוב מאוד על המלך והרחיב את בית המלוכה ואת עושרה. יום אחד, יצא המלך ביחד עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשערי השוק עמד אדם והתחיל לסלסל בקולו שירים בגנות השר היהודי. כעס המלך מאוד, ציוה על השר היהודי "אתה בפקודת המלך, תדאג לחתוך את הלשון של האיש הזה". עברו חודשים ושוב המלך יצא עם השר לראות את נתיניו, כשהגיעו לשוק שוב שמעו את אותו אדם מסלסל בקולו, כעס המלך על השר ואמר לו: מדוע לא חתכת את לשונו?! אמר השר למלך: שמע מלכי מה הוא שר הפעם, שירת הלל ותשבחות, במקום לחתוך את לשונו, החלפתי את לשונו, לימדתי אותו להשתמש בלשונו בצורה טובה. *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על דיני הצרעת. כשאדם היה מגלה בביתו, בבגדיו או בגופו נגע צרעת היו צריכים לזהות האם זו באמת צרעת ולפי זה להחליט האם טהור או טמא; כאשר האדם נמצא טמא, הוא היה יוצא מחוץ למחנה למשך שבעה ימים. הסמכות להחליט האם הנגע טהור או טמא נתונה בידיו של הכהן בלבד. גם אם יש רופא מומחה יותר מהכהן עדיין צריכים לקרוא לכהן שיתן את הפסיקה ורק אז מוחלט אם הוא טמא או טהור. מדוע דווקא הכהן הוא זה שמחליט? *** חז"ל אומרים לנו שהצרעת מגיעה על האדם כתגובה ללשון הרע. כשאדם היה מדבר לשון הרע היה מקבל צרעת בביתו, אם לא היה מפסיק היתה הצרעת מתקרב אליו ומגיעה בבגדיו ואם גם זה לא הספיק היתה הצרעת פושטת על גופו. *** מטרת הצרעת היא לא להעניש אלא לחנך ולתת לאדם להבין את חומרת האיסור של לשון הרע. האדם מקבל שבוע של TIME OUT זמן למחשבה על החיים ועל הדרך להשתפר. כאן באה התורה ללמד אותי שיעור בחינוך, כשרוצים לחנך מישהו ולהוכיח אותו על משהו לא טוב זה חייב להיות מתוך אהבה! כשרוצים להחליט שמישהו צריך להיות מורחק מהמחנה למשך שבוע זה חייב להיעשות בצורה שהאדם יבין שמחפשים את טובתו. דווקא הכהן שתפקידו לברך את עם ישראל, נקרא 'איש החסד' וכל תפקידו לדאוג לרווחתם של עם ישראל, דווקא הוא זה שיוכל לתת לאדם הרגשה טובה יחד עם ההחלטה הקשה ולכן הוא היחיד שיכול להחליט. *** המסר אלינו ברור מאוד גם אם לעיתים כהורים, כמורים או כחברים נדרש ממנו להעביר ביקורת, עלינו לזכור שרק מי שעסוק במסירות בדאגה לזולת יכול למתוח ביקורת וגם אז חובתנו לעשות את זה בצורה שהאדם ירגיש את האהבה שלנו ואת הרצון שלנו בטובתו. משיח עכשיו, שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2015 14:51 |
|
| |
תודה אסתרק!
ממש יפה, נכון ודורש...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2015 14:44 |
|
| |
ממתק לשבת פרשת אחרי מות, קדושים תשע"ה סיפור עם המון מוסר השכל שמספרת בחורה שהיתה עדה למקרה, "זה קרה לפני כמה שנים כשעבדתי כמתנדבת בבית החולים סטנפורד, למדתי מילד קטן בן חמש בסך הכול, מה זה אומץ, מהי מסירות ומה הפירוש "אהבת אחים", בבית החולים היתה מאושפזת ילדה קטנה בשם ליזה שסבלה ממחלה נדירה וקשה. הסיכוי היחיד שלה להחלמה היה לעבור תהליך של החלפת דם עם אחיה בן החמש, שחלה באותה מחלה ובאופן פלאי החלים ממנה. בדמו היו נוגדנים כנגד המחלה. הרופא הסביר את המצב הקשה של האחות לילד הקטן ושאל אותו אם הוא מוכן לתת את דמו לאחותו. ראיתי שהוא מהסס לרגע לפני שאמר לרופא "כן, אני אעשה זאת בשמחה כדי להציל את ליזה". כאשר שכבו השניים במיטותיהם הצמודות בתהליך העברת הדם, הוא חייך, ממש כמו כולנו, למראה הצבע החוזר ללחייה של ליזה. ואז הוא פנה אל הרופא ושאל בקול רועד "דוקטור, האם אתחיל למות מיד?". התברר שהילד פשוט לא הבין את דבר הרופא. הוא חשב שעליו לתת לאחותו את כל דמו ולמות כדי להצילה. כשאמר כן להצעת הרופא – לדבר הזה הוא אמר כן"... *** בפרשת קדושים אותה יקראו בארץ השבוע, מופיע הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", מצוות אהבת ישראל שהיא היסוד לכל התורה כולה, מייסדי החסידות לימדו אותנו שלושה רבדים בקיום המצווה הזו ובדרך לייקר כל יהודי, הבעל שם טוב הדגיש את מעלתם של פשוטי העם ושיבח אותם אפילו יותר מהלמדנים, הוא אמר שהלמדנים משולים לתפילין של ראש ופשוטי העם לתפילין של יד ובפועל אנו מניחים את של יד לפני הראש, בזאת נתן לנו הבעש"ט מסר עד כמה יקר כל יהודי אפילו אם הוא אדם פשוט. *** המגיד ממעזריטש שהיה תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט אמר נכון שלמדנו לאהוב גם את האיש הפשוט אבל מה קורה אם הוא לא צדיק האם גם אז עלי לאהוב אותו? פנה המגיד פעם לאחד מתלמידיו ואמר "בשמים אומרים שאהבת ישראל היא לאהוב רשע גמור כמו צדיק גמור" בזאת לימד המגיד שגם אם יש יהודי שהוא רשע גמור נוכל באמצעות קילוף הקליפות למצוא את הנקודה הפנימית הטובה שלו, נעורר אהבה אליו ודווקא כך נסייע לו לשפר את התנהגותו. *** בעל התניא הרבי הראשון של חב"ד הוסיף עוד יותר וכתב שאהבת ישראל צריכה להיות כמו אהבת אחים שהיא אהבה שאינה תלויה בשום דבר, לא משנה מי הוא ומה הוא, וזה לא שאני אוהב את הרשע "כמו" את הצדיק, אלא שכל יהודי, לא משנה באיזה מקום הוא הרי הוא אחי ולכן אני אוהב אותו. לאהבה זו מגיעים באמצעות זה שנפנים שכולנו בני אב אחד אנחנו וכולנו מציאות אחת, לכן עלינו לאהוב אחד את השני ללא שום התניה ולסייע אחד לשני בכל מה שאפשר. *** בימים אלו בהם אנו מציינים את גבורתם של מיטב בנינו שמסרו את נפשם למען כל עם ישראל אנו רואים בצורה הכי אמתית עד כמה יהודי מוכן למסור את חייו על מנת להציל עוד יהודי וזה צריך ללמד אותנו שאין צורך להגיע למלחמות כדי לגלות את אהבתינו אלא עלינו לזכור ולהפנים ביום יום שכל יהודי הוא אח ואעשה כל מה שביכולתי כדי שיהיה לו טוב בגשמיות וברוחניות. *** וכפי שראינו שהקב"ה עשה נסים ונפלאות לעם ישראל בכל מלחמותינו בארץ ישראל שנזכה כבר לראות את הנס הגדול של הגאולה האמתית והשלימה שתבוא תיכף ומיד ממש. שבת שלום! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2015 15:09 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
|
