נבואה - למיקומם של האתונות - האמנם?!

ואני חושב שכבר כדאי להעביר הכל לאשכול אחר

הדיון הועבר

האם סיפורי התנ"ך התרחשו כמתואר בו?

א. האתונות מלבד המשמעות המטאפורית שבה, הרי היתה לצורך כלל ישראל שכן ע"י נתגלגלה המלכת שאול ובהחלט אפשר לומר שראוי היה ששמואל יקבל נבואה לצורך כך.
ב. לגופן של דברים מציינו בתנ"ך פעמים רבות שנביאים נהגו או אמרו דברים שמראים על ידע על טבעי אף שלא מסופר שהדבר נמסר להם מלמעלה.
וכמו שאמרו חז"ל על ספר דברים ועוד שמשה מפי עצמו אמרו.
ואף על פי כן מדובר בחלק מחמשה חומשי תורה שהם בכלל מקרא כלומר שהם בגדר נבואה.
לאידך גיסא מזה שבמקומות אחרים נאמר ויאמר ה' אל משה לאמר משמע שיש באותם נבואות שמפי עצמן אמיתות מסוימת שהידע שהגיע אל הנביא היה לא באמירה אלא בידיעה.
כך גם ברמב"ם שהבאת לעיל אנו מוצאים דבר פלא כאשר מצד אחד הרמב"ם בכמה מקומות כותב שמי שיש בו כל המידות וכו' מיד רוה"ק שורה עליו וידע בדברים הסתומים ויהיה לאיש אחר. ומצד שני בתיאור בני הנביאים  (שאליבא דהרמב"ם הם כל הנביאים שאינם בדרגת משה) הרמב"ם אומר שהם מבקשים הנבואה ואפשר שתשרה עליהם ואפשר שלא.
כאשר ממה-נפשך אם הם עומדים בקריטריונים הרי אמר שמיד כו' ואם לא למה שתשרה.
ונראה לתווך שבנבואה גופא שני מדרגות זו למעלה מזו- יש רוח הקודש ,כשמדובר באדם השלם שבעבודתו זכה להתפשט מהחומר שאז נשמתו (השכל) דבק בשכל הפועל ב"ה וזוכה להיות כאחד המלאכים שיודעים מעצמם בדברים הסתומים כיוון שעומדים למעלה מהגבלות הגוף וכו'.
וישנה מדרגת הנבואה בשלמות כאשר מדובר באיש שכבר בעל רוה"ק שמבקש את הקשר עם השכל הפועל מעבר להדבקות עמו- במילים אחרות לו בלבד שהוא ידבק בשכל הפועל אלא שהשכל הפועל יתגלה עליו וידבר בו ועמו.
ומדרגה זו היא התלויה ברצון הבורא להשפיל עצמו לברואיו ולהתגלות אליהם או שלא.
לפי הנ"ל הרי החידוש אינו בידיעת דברים נעלמים שכן זה בכוחו של כל נביא אלא בהתגלות האלוקית והשראת השכינה על הנביא.
ולפי זה גם מוסבר למה התנ"ך עושה "תרם-תתם" מפעמים שכתוב בפרוש שה' מדבר עם הנביא משא"כ במקומות שהנביא עושה איזה מופת.
כיון שמתי שמדובר במופת הרי כמאמר אליהו מעיד אני כו' אפ' עבד כו' לפי מעשיו רוה"ק שורה עליו. משא"כ כשמדובר בדבר ה' שהוא התדבקות השכל הפועל בנפעל.
וממילא מובן איך מפי עצמן נכלל בכלל נבואה כיון שאכן מדובר במעלה מופשטת מחומר וסוג של השראה הנובעת מההתדבקות בשכל הפועל.
וממילא מתורצת קושייתך שהקב"ה לא הטריח עצמו להודיע את שמואל על כך ואעפ"כ שמואל ידע זאת בנבואה.

תוקן על ידי המנונאסבא ב- 22/08/2014 01:11:22

המנונא
התשובה הראשונה העלתי כבר לעיל אבל בכוחה לתרץ רק איך שמואל התנבא ולא מה שחשב שאול כשהלך איליו
התשובה השניה מאד מוזרה, יש כלל כזה שנביא יודע את כל מה שמתרחש בעולם? זה זר לכל מסורת ישראל.

תלוי בדרגה בה הוא אוחז כי לפי ערך ההפשטה כך תתרבה השגתו.

הדבר כלל אינו זר -

חז"ל במדרש אמרו שאור שנברא ביום ראשון אדם הראשון היה צופה בו מקצה העולם ועד סופו.

וראה שבחי הבעש"ט:
שמעתי מהרב דקהילתנו, שרבי יונה קמינקער, אחיו של רבי ברוך, שלח שוורים למכור בעת שהייתה מלחמה עם היון בכפרים, ושמעו שגזלו היוונים את השוורים של רבי יונה, ורבי ברוך שלח גם כן שוורים לדרך והיה מתירא שלא יגזלו גם כן השוורים שלו. ושלחו את רבי יוסף מקמינקע אל הבעל-שם-טוב ומצאו אותו עוסק בנטילת ידים לסעודה, וצווה לרבי יוסף מקמינקע גם כן שיטול ידיו. ואחר המוציא אמר הבעל-שם-טוב: למה לא דברו עמי בעת שיצאו לדרך, והייתי משגיח עליהם. 

ואחר-כך פתח הבעל-שם-טוב הזוהר ועין בו רגע אחד ואמר: אני רואה השוורים של רבי ברוך שהם קימים ולא גזלו אותם. שאל רבי יוסף את הבעל-שם-טוב: וזה כתוב בזוהר?! והשיב: זהו מה שאמרו חז"ל על פסוק "וירא אלוקים את האור כי טוב", ואמרו: כי טוב לגנוז, כי באור של ששת ימי בראשית היו יכולים להסתכל מסוף העולם עד סופו. והיכן גנזו הקדוש- ברוך-הוא? גנזו בתורה. ומה שאמרו "לצדיקים לעתיד לבוא", פירוש לצדיקים שעתידין לבוא בעולם. וכל מי שזוכה למצא בתורה אור הגנוז, מסתכל בו מסוף העולם עד סופו. וכי סבור אתה שהשוורים לבד ראיתי, כי באותו ראיה ראיתי גם כן מעשה בקהילת קודש אמשטרדם. וספר לפניו המעשה, ואני לא שמעתי. 
 

וזכורני מדגל מחנה אפרים שפרש הפס איך אלך ושמע שאול והרגני - שאמר שמואל לפני הקב"ה דכיון ששאול יודע כל מחשבות בני אדם הרי מיד ידע שהולך להמליך לדוד ויהרגהו ,לכן אמר לו ה' קח עגלת בקר שתהיה עסוק במחשבתך בכל זמן הליכתך אצל דוד בכוונת הזבח לבורא וכך לא יתוודע לו מחשבתך. 

ואכתי צ״ע, אי ידע שאול לכל מחשבות בנ״א, איך לא ידע מקומו של דוד המלך ע״ה? אמנם לא קשיא מידי, דהא גרסי׳ בגמ׳ דדוד היה מדבק מחשבתו בלימוד התוה״ק כל שבת כדי לינצל ממלאך המוות וא״כ גם עתה היה מדבק מחשבתו בלימוד כל זמן מנוסתו. אמנם קשיא עוד והלא האנשים הפשוטים שהקיפו לשמואל ולדוד לא הרהרו בלימוד ואיך לא ראה שאול שחושבים עליהם? וחזינן מכאן גודל מעלת דורו של שאול שאפ׳ פשוט שבפשוטים הרהר בד״ת ואם לא ידע גמ׳ הרהר במשנה ואם לא משנה בחומש ואם לא חומש אזי אמר תהלים ואע״ג דלא היו עדיין תהלים אזי הרהר הרהורי דבקות והתלהבות בעצמות ומהות קוב״ה. ופח״ח.

לא קשיא מידי,כיון שידיעת שאול הנ"ל באה לו מהיותו מלך לב האומה וכל עוד שלא נמשח דוד היה יודע, משא"כ אחר"כ נטרד.
(ולא הובאו הדברים אלא כדי להראות שהד"מ ולא בדווקא לעניין מדרגה הראשונה שבנבואה)

אוי  

סבא דסבין

וי

רזא דרזין

ברוח התקופה התגובות שלכם ענינייות בערך כמו של נציגי האו"ם.
יש לכם ישוב בדברי הרמב"ם אז בבקשה, לזלזל מראה רק על רמת האיטליגנציה שלכם.

_________________"

 אתה לא מזלזל-

התכוונת ל- סליחה, באמת לא הייתי צריך להתערב בדיון. 

תוקן על ידי המנונאסבא ב- 25/08/2014 13:22:54