|
|
| נשלח ב-21/8/2014 13:39 |
|
| |
אליקים אם באמת היית קורא את דברי לעי"ל הית רואה כי כתבתי כי י בחודש השבעי הוא הוא ראש השנה, כך כתוב בפרוש ביחזקאל- וכך מובן מהתורה . דברתי -כי א בחודש השבעי אין לו כל סיבה וזכר להיות ראש השנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 14:02 |
|
| |
ירוחם
אתה צודק, אבל א. איפה זה כתוב ביחזקאל, ב. אם יו"כ הוא תחילת השנה מה הבעיה להגיד שזה "סופה" של תחילת השנה - הרי אם למשל נניח שא' בתשרי הוא ר"ה, מתי נחתם הדין? בתחילת ר"ה או בסוף ר"ה? ודאי בסופו. כי בתחילתו עדיין לא התקיים הדין. לכן יש סברה לומר שי' בתשרי הוא סופו של ר"ה, וא' בתשרי תחילתו (לפעמים העולם הוא קצת מסובך).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 14:22 |
|
| |
ואגב, אולי תרכז פעם את כל טענותיך במקום אחד? זה יכול להיות הרבה יותר מעניין, וייתן עבודה להרבה אנשים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 15:00 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: |  | ירוחם
ולמה ביובל תוקעים בחודש השביעי אם זה רק אמצע השנה?
פתיאמי
במסכת ב"ק בתחילת פרק שני יש מחלוקת על הלכה למשה מסיני - האם היאקיימת או לא קיימת. מכאן, שהלכה למשה מסיני איננה בהכרח הלכה למשה מסיני.
בעבר כתבתי (בניק אחר) כי הלכה למשה מסיני ובכלל כל התושב"ע לא נמסרו מפה לאוזן כפשוטו. אלא כאשר יש סברא חזקה מאוד, עד שברור שמשה רבינו לא היה חולק עליה, אומרים שהיא הלכה למשה מסיני. אבל זה לא משנה אם זהנאמר ע"י משה או לא, בדיוק כמו שלגבי סיבוב כדור הארץ סביב השמש - לא אכפת לי אם זה הלכה מקופרניקוס או מגלילאו או מלא יודע מי. מה שחשוב זה שזה דבר מסתבר (לפי כללי ופרטי המדע הידועים לנו) בסברא כ"כ חזקה שאפשר לייחס אותה אחורנית לגדולי המדענים, ומצידי שגם מדען אחר ידע את זה. (וכך למשל היוונים ידעו שכדוה"א עגול, כי ראו שספינות רחוקות צצות מהאופק בפתאומיות. אבל רק היום זה הוכח בכלים חזקים, אבל אפשר עדיין להגיד שזה הלכה ליוונים מסיני)
גם שאר התושב"ע - בעיני זה בדיוק כמו דברי פרשת שבוע של היום - לוקחים סברא מוצאים לה רמז בפסוקים, והנה יש לך "דבר תורה" ובלשון חז"ל "מדרש הלכה", כאשר חז"ל הגדירו שלוש עשרה סברות בסיסיות שעל פיהם אפשר לקשר בין סברות לפסוקים. |
|
מה כ"כ ברור מאליו בחיבוט ערבה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 15:20 |
|
| |
למיטב זכרוני חיבוט ערבה צויין כמנהג נביאים ולא הלכה למשה מסיני (ומנהג כמובן שמשמעותו ההלכתית קטנה ביותר), וחוץ מזה שהשאלה היא מה זה מסמל. ואם זה מסמל דבר חשוב - אזי זה יכול להיות הגיוני וברור מאליו - לפחות בחברה של אז. אם היום זה לא כך - אז צריך לפנות לדיונים על שינויים בהלכה, אבל בזמנם כמו שהם ראו זאת הם קראו לדברים כאלה הלכה למשה מסיני, ואם בימינו זה אחרת אז אנו צריכים לבדוק את עמדתנו בקשר לתורה ה"פרימיטיבית" (מקסימום אפשר גם לחפש סמלים אחרים. אבל אז צריך לבדוק גם האם במזרח התיכון אין ראוי להשתלב בשפת הסמלים המקומית...) - אבל איננו יכולים סתם לטעון שזה לא חשוב ואין לזה משמעות - כי אם זה מסמל משהו אז זה מסמל את זה וזהו זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 16:15 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
העובדה הפשוטה היא כי בכל תקופות הבתים אין כל זכר לראש השנה.ומימילא לא היו תקיעות בשופר בים הזה. |
|
ירוחם. אמנם לא מצאתי אזכור לראש השנה. אך בהחלט מצאתי שופר וחג יחד: "למנצח על הגתית לאסף (משורר בבית הראשון)... תקעו בחדש שופר בעזה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא" נשלח מהאנדרואיד שלי
_________________
תוקן על ידי פתיאמי ב- 21/08/2014 16:15:46
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 21:16 |
|
| |
פתיאמי
בחודש- ראש חודש ,כל ראש חודש- הוא חג, והוא יום כסה. כפי הידוע לך ודאי ראש חודש היה בתקופתם חג לכל דבר. אם תרצה מקורות ? תבקש. ואתן.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 23:40 |
|
| |
הבנתי. בכל ראש חודש תקעו בשופר, ובראש השנה בחצוצרה...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 00:08 |
|
| |
מעגל השנה של ירוחם.."שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר"(מסכת ראש השנה, פרק ג')
"וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית בלבד. אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה? דכתיב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. לפני המלך ה' הוא דבעינן(=שצריך) חצוצרות וקול שופר, אבל בעלמא לא" (ראש השנה דף כז.)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 01:11 |
|
| |
ראש השנה ב א- בחודש השבעי היא המצאה של חזל, אין לזה כל מקור מכל בחינה שהיא, לא מהתורה ולא מהאסטרונומיה.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 22/08/2014 01:18:52
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 09:51 |
|
| |
בחורבות העיר המקראית גזר נמצא לוח שנה עתיק כתוב עברית. הלוח מתוארך למאה ה10 לפנה״ס - תקופת שלמה המלך. הלוח מתחיל ב- חודש תשרי. (ירחו אסיף)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 10:49 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ראש השנה ב א- בחודש השבעי היא המצאה של חזל, אין לזה כל מקור מכל בחינה שהיא, לא מהתורה ולא מהאסטרונומיה.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 22/08/2014 01:18:52 |
|
אין ראש השנה אחר בתורה. אם אתה מאמין שהייתה תורה שבע"פ, אין סיבה לשלול מסורת שאחד בתשרי הוא ראש השנה. אם אתה כופר במסירה ממין זה, אין לנו שפה משותפת.
אסטרונומי? אין שום ראש השנה אסטרונומי. זה תמיד שרירותי. עם אחד יכול להחליט שביום זריחת הכוכב סיריוס עם הנץ החמה ייקבע ראש השנה, ועם אחר יכול להחליט שביום התקבצות השמש עם מזל עקרב יהיה ראש השנה. אין שום מצב אסטרונומי אובייקטיבי הקובע ראשית לשנה. לכן אין שום משמעות באמירה שאחד בתשרי אינו ראש השנה אסטרונומי. הוא כן אסטרונומי בכך שהוא קבוע למולד הירח של החודש השביעי, אך אינו מסתנכרן עם השמש.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 11:11 |
|
| |
אריאל חודש תשרי בתנך נקרא ירח איתנים
מלכים א פרק ח ב) וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי:
ר"ה הנוצרי למשל- מבוסס על האסטרונומיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 12:02 |
|
| |
ילמדנו רבנו מה הקשר בין ר"ה הנוצרי לאסטרונומיה? איזו תופעה אסטרונומית ייחודית מתרחשת מדי שנה ב-1 בינואר?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2014 12:06 |
|
| |
אגב, התורה רומזת שבתשרי מתחלפת שנה, שנאמר "וחג האסיף בצאת השנה", וכן "וחג האסיף תקופת השנה".
|
|
|
|
|