ראה מה שכתב בזה כ"ק האדמו"ר מבית שערים שליט"א הביא פה את דבריו.
דברות דברות קודש של מרן האדמו"ר שליטא
בעניין תלמוד ירושלמי על סדר קדשים
כתב הרב החיד"א בספרו עין זוכר (מערכת י' 'ירושלמי') זה לשונו: "הראשונים היה להם תלמוד ירושלמי על סדר קדשים וכ"כ הרמבם בהקדמתו לפירוש המשנה דיש ירושלמי על ה' סדרים שלמים וכן נראה מהראב"ד בהשגות פ"ב דביכורים (והה"מ) [והמ"מ = מגיד משנה] פ' ז"ך דמכירה" עכ"ל. למרות ראיות אלו נראה בכל זאת שלא היה לפני הראשונים סדר קדשים ירושלמי, מהראיות הבאות: א', לא מצינו לראשונים שיצטטו מהירושלמי סדר קדשים, [ובעיניין מעט מקומות שהובא נדון בהמשך]. ב', הכ"י היחיד הקיים על כל הירושלמי שנכתב ע"י אחד מהראשונים, [בעל ה'תניא רבתי'] אין נמצא בו סדר זה, [כתב היד שלם ולא חסרים בו דפים]. ג', קיימת בידינו איגרת שכתבה ר' פרקוי בן באבוי תלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון, [חי במאה התשיעית למנינם] על רקע פולמוס בן יהודי בבל לבין יהודי ארץ ישראל שהיה אז, הוא כותב באיגרתו כי לבני ארץ ישראל [דאז] נשתכח מהם תלמודם על סדר קדשים וטהרות, [ע"י זה בא להוכיח שאינם בקיאים בהלכות שחיטה] וגם הסדרים בירושלמי שכן קיימים אצלם אינם עברו על פה מדור לדור [כמו אצל הישיבות בבבל שם למדו את התלמוד על פה] אלא נשכח מהם בגלל השמדות הרבות שהיו בארץ ישראל והחזירוהו בחזרה ע"י 'ספרים גנוזים' שמצאו. דעה כזאת בעיניין השתכחותו של הירושלמי והחזרתו, מובאת כמאתים שנה אחרי זה ע"י רב שרירא גאון בתשובה שכותב כדברים אלו "וההדורי אהדרוהו בנוסחאי [ספרים כתובים] וכיוצה באלו" כלשונו, [אגב יתכן ויש חסרונות בירושלמי שלפנינו כמו חלק ממסכת נדה וארבע פרקים אחרונים של מסכת שבת בגלל שבאותם ספרים גנוזים הם לא היו קיימים, יצויין שהחכמים סבורים כי כל כה"י של הירושלמי שלפנינו כולם באים מאיזה כתב יד קדמון שהיה משובש, את זה הם מוכיחים, בגלל שיבושים משותפים בירושלמי, הקימים בכל הכ"י שלפנינו. יתכן וזה אותם ספרים גנוזים]; הנה יש לנו פה עדות ארבה מלפני הרמב"ם, מתקופת הגאונים. המעידה כי לא היה קיים סדר זה; אם כי מלשונו שאומר שהשתכחו סדרים הללו משמע שכן נתחבר לסדר זה ירושלמי רק נשכח בשמדות דאז, ואם כן גם סדר טהרות היה קיים. ד', בהשגה של הראב"ד, שמצטט בשם ירושלמי קדשים, שנביא להלן כותבים מפרשי הרמב"ם, [בניהם שחיו בזמן הראשונים], כי אין ליפניהם ירושלמי סדר זה, אולם מאידך עומדות לפנינו מספר ראיות המוכיחות שעמד סדר זה עוד לפני ראשונים: א', הרמב"ם אותו הביא החיד"א שכותב בהקדמה לפירושו למשנה שקיים ירושלמי על חמישה סדרים חוץ מסדר טהרות. ב', הראב"ד בהשגות על הרמב"ם הלכות ביכורים פ"ב ה"ו שמסיים את השגתו כך: "והכי איתא בירושלמי במנחות פרק כל קורבנות ציבור אחר חנוכה לא קידשו", אומנם שם כותב המהר"י קורקוס על אתר שבהשגות ישנות ליתא המילים: "במנחות פרק וכו'", והוא מוכיח שדבריו הם מהירושלמי ביכורים עי"ש, ואכן דברים אלו לא נראה מקומם במנחות. [ועיין שם עוד מפרשים שהגיהו בו אך לא ע"י ספרים,] המאירי בראש השנה [ד:] מביא את מובאה זאת שמביא הראב"ד מילה במילה בשם "תלמוד המערב פרק כל קרבנות ציבור", אם כי ברור שהוא לקחם מהראב"ד ולא ראה אותם בירושלמי עצמו כי מייד הוא רומז למחלוקת הרמב"ם והראב"ד שם. ג', בהלכות מכירה פרק כ"ז ה"ח מביא הראב"ד קטע גמרא וכותב עליו שנמצא בערכין פרק האומר משקלי עלי, ואינו לפנינו שם, וכותב על זה המ"מ שראוי להיות בגמרא ערכין ירושלמי, (הוא וודאי לא ראה את זה שם שכן הוא כבר כתב על הראב"ד הקודם שהבאנו שאין לו ירושלמי על סדר זה) משום שדברים אלו אינם לפנינו בבלי וחשב שלפני הראב"ד עמד ירושלמי (כמו שהוכחח בהשגה שהבנו לפני כן) לכן אמר שראוי להיות בירושלמי, אומנם ה'מגדל עוז' כותב שם: "ואני אומר פרק חמישי בפרק ראשון נתחלף לסופר, דפ"ק דערכין וודאי מיתניא בשמעתין דנדון בכבודו"; מה גם שאם אכן ציטט הראב"ד ירושלמי היה כותב שזה בערכין ירושלמי, כי כשמביאים גמרא בסתם הכווונה לבבלי, ועוד שהקטע הנ"ל נמצא לפנינו בבבלי, רק במקום אחר, מה טעם שהוא מצטטו מהירושלמי בעוד שהוא בבבלי? ד', קיימים מספר לשונות בשם ירושלמי שמביאים ראשונים מסוימים ואינם לפנינו אם כן מסתבר שהם מסדר קדשים האבוד הרי שאין לטעון כך: א', אותם ראשונין מביאים גם ממסכתות שלפנינו, ואותו מאמר אינו נמצא שם. לכן יתכן ואותם מאמרים בסתם, גם הם נלקחו ממסכתות שלפנינו. ב', אין ללשונות אלו קשר ישיר לקדשים, יצויין כי כבר רבים העירו על אותם לשונות שאינם לפנינו, מהר"צ חיוט כותב שהכוונה למדרשים והם היו מכנים אותם ירושלמי, [אולי כי נכתבו בארץ ישראל,] ויש חכמים שטוענים שבסוף מסכתות הירושלמי שלהם היו ליקוטים ממקורות אחרים, ולכן הראשונים כותבים על לשונות אלו, שהם נמצאים בסוף פירקין, כי שם היו הליקוטים; ואכן נמצאו מספר חלקים בכ"י של ירושלמי, בסגנון זה [מאזור אשכנז אותם ראשונים גם חייו באותם אזורים.]
יהי רצון שנזכה לתשועת עולמים ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים אמן
תוקן על ידי עע678 ב- 24/08/2014 16:48:08
 |
|
|