| באור
פרק טז פסוק יח "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" מדוע נסמכה מצוה זו של "שופטים ושוטרים" למצות עליה לרגל שלש פעמים בשנה? הסיבה לכך, לבל נחשוב שמכיוון שעולים לרגל לירושלים שלש פעמים בשנה ושם נמצאת סנהדרין גדולה וקבועה, אם כן לא יהיה צורך בשימת שופטים בשאר המקומות. לכן אומרת התורה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", בכל מקום. והטעם לכך, כדי לא "לענות את הדין", שלא ימתינו בעלי דינים עד עלייתם לירושלים. והטעם למינוי שוטרים, כמו שאמרו חז"ל: "אם יש שוטרים יש שופטים, אם אין שוטרים אין שופטים". ומכאן יש ללמוד כי בכל מקום שיודעים שהעם לא שומע לשופטיו, אין שם חיוב במינוי שופטים. אבל במקום שיודעים שהעם שומעים לשופטים בלי שוטרים, חייבים למנות שופטים, ואותו שופט נקרא גם שופט וגם שוטר. פרק טז פסוק יח "תתן לך" יש לדקדק, מהי ההדגשה "לך"? באה התורה לומר, כי אלו הממנים את השופטים והשוטרים, צריכים למנות אותם גם על עצמם. וזהו שאמר הכתוב "תתן לך", כלומר "עליך". פרק טז פסוק כ "צדק צדק תרדוף" התורה מצוה כאן, שאם יש שני אנשים חכמים גדולים מאוד, ושני אנשים אחרים שאף הם חכמים אך פחות מהראשונים, לא נאמר שכיוון ששני האחרונים גם יכולים להורות, נמנה אותם ולא נטריח את החכמים הגדולים יותר ליטול על עצמם את עול הדיינות, ובכך גם נחסוך טרחת הממנים שיש במינוי דיינים גדולים יותר. לכן באה התורה ואומרת "צדק צדק תרדוף", למרות שיש לנו אנשים ראויים, עלינו לחפש תמיד אחרי מי שראוי יותר. פרק יח פסוק יג "תמים תהיה עם ה'" מכיוון שבסמוך צווה הקב"ה שלא יכשף ולא ישאל באוב, לכן אמרה כאן התורה "תמים תהיה עם ה'". וטעם הדבר, שהרי כל הכישופים הם לדעת את העתידות ולהתנהג לפיהם. כאשר אדם מתנהג בתמימות עם ה', לא יחסר לו דבר, וגם אם מזלו יגיד עליו רעה, היא לא תתקיים. וכמו שמצינו באברהם שהמזל הראה שלא יוולד לו בן, ולמרות זאת נתהפך מזלו וילד בן. פרק כ פסוק א "כי תצא למלחמה" אפשר לפרש שכוונת הפסוק למלחמת האדם עם יצרו. ויש לדקדק זאת מלשון הכתוב "כי תצא למלחמה", כלומר, למלחמה הידועה, ואיזוהי המלחמה "הידועה", זו מלחמת היצר שאין גדולה ממנה. במלחמה זו יש שני דברים מיוחדים שמתישים כוחו של אדם: האחד, שהאדם אינו רגיל ומאומן במלחמה זו כמו האויב שלו, היצר הרע. השני, מלחמת היצר כוללת את כל תחומי החיים, ולכן זה מקשה עליו לנצח את היצר. ובנוסף לכך, כאשר האדם נכשל בעבירה, מתוסף בו כוח הרע, ודבר זה מקשה ומכביד עוד יותר לנצח את היצר. אך למרות כל זאת, רומזת כאן התורה שלא יתייאש ולא יפחד האדם מהמלחמה עם היצר, "ונתנו ה' אלקיך בידיך". | האור החיים כלשונו
פרק טז פסוק יח סמך מצוה זו למצות 'שלוש פעמים וגו'' שלפניה, להעיר שהגם שמצוך לעלות שלשה פעמים בשנה ליראות את פני ה', ושם היא עומדת סנהדרי גדולה קבועה, אף על פי כן צריך למנות שופטים וכו' ולא יסמכו על בית דין שלפני ה' בלשכת הגזית לבד, והטעם כדי שלא תענה הדין עד עלות אל המקום. וטעם השוטרים אמרו בפסיקתא, רבי אלעזר בן שמוע אומר אם יש שוטרים יש שופטים אם אין שוטרים אין שופטים עד כאן. הדברים מוכיחים שאם אין שוטרים אין חיוב מצות שופטים, ומעתה כל שיודעים ישראל שהעם אינם נשמעים לשופטים, והשופטים אינם יכולים לכופם, אין חיוב במינוי השופטים, וכל שהעם נשמעים לדייניהם בלא שוטרים חייבים למנות שופטים וקוראים אנו בשופט זה שופט ושוטר.
פרק טז פסוק יח פירוש, שהממנים עצמן לא יאמרו בדעתן שלא תשלוט עליהם מקל מרדותו של שופט ושוטר, כיון שהם הממנים אותו, אלא שימנום לשפוט ולרדות אותם, והוא אומרו 'תתן לך', פירוש עליך. פרק טז פסוק כ בא להזהיר כשיש בעיר שני אנשים מופלגים בחכמה, ושנים אחרים גם כן חכמים, אלא שאינם בסוג הראשון, אל יאמר אדם כיון ששני אנשים יכולין להורות ולשפוט בצדק לא אטריח את המופלגים לישא בעול מינוי הדיינות, או לצד שצריך להם טורח במינויים ימנע ויסתפק בקטנים תלמוד לומר 'צדק צדק', פירוש הגם שהשגת לדיינים שהם ראויים, עליך לחזר אחר היותר ראוים מהם. פרק יח פסוק יג פירוש, לפי שצוה עליו בסמוך לבל יעונן ויכשף ולבל ישאל באוב וגו', אמר 'תמים וגו'', פירוש כלום טעם כל הדברים הוא לדעת העתידות, ולהתנהל כאשר יורו ולתקן החסרון, כאשר יוכל עשות, ואם תהיה עם ה' תמים תהיה לא יחסר לך דבר, ואין מה שיגיד המזל עליך תתקיים לרעה, וזה לך האות אברהם שהתהלך לפני ה', הגם שהראה המזל עליו שלא יוליד נתהפך וילד, וכפי זה תיבת 'תהיה' נמשכת למעלה ולמטה, על זה הדרך 'תמים תהיה' אם תהיה עם ה', או על זה הדרך 'תמים תהיה' כשאתה עם ה' אלקיך. פרק כ פסוק א אולי שרמז הכתוב מלחמת האדם עם יצרו, ובא להסיר מלבבו מורך ואמר כי תצא למלחמה הידועה, שאין גדולה ממנה. והנה במלחמה זו יש שני דברים קשים לאדם שמתישים כוחו, א' הוא שאינו מלומד במלחמה כמו שהוא מלומד ורגיל במין מלחמה זו יצרו הרע, ב' שהרכבת האדם חובקת דברי היצר בכל אשר יאמר אליו, בעניני האיסור לגנוב ולגזול ולגאות ולאכול כל אשר תאוה נפשו, וזה ימנעהו מלשמוע אל דברי התורה והמצוות, ומה גם אחר שנכשל בעבירות רבות שיתוספו כוחות הרע שנולדו ממעשיו הרעים, כמו שפירשתי במקומות אחרים, והרי הוא ביניהם כחררה שאין לה הופכין. |
