|
|
| נשלח ב-14/9/2014 16:08 |
 |
| |
ד"ח
דבריך כלל אינם פשוטים ומוסכמים
ומי אמר שהקב"ה כפוף ללוגיקה שלנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 16:22 |
|
| |
בעל בעמיו
לפני שמפליגים לתקופות מאוחרות בעם ישראל, אם נסכם את הכתוב בתנ"ך, תהיה בידנו סתירה. יש פסוקים המתארים כאילו האדם הוא כדמות ה', ואף ה' הוא כדמות האדם, ויש פסוקים האומרים שאין להשוות ביניהם כלל וכלל.
בתנ"ך יש סתירה.
כעת או שהאדם צועד בנתיב ערפל, הוא אינו יודע בדיוק במה הוא מאמין, הוא אינו יודע האם ה' גשמי או לא, אין לו גבולות ברורים מהי אמונתו, או שהוא מכניס את שכלו לתמונה, והשכל מלמד את האדם, שיש גשמי ויש רוחני, ואין יצורי כלאים, וכל גשמי הוא מוגבל, ויש מגביל שהגבילו.
כפי שידוע לך, אני מחבב סיאנסים, וסיפורים על חזרה מן המות, וגם סיפרתי כאן כמה סיפורים על זאת, כי אני רואה בכך צוהר לעולם העליון. בכל סיפורי העולם העליון שקראתי, מעולם לא נגלה לאף נשמה ספירות של קבלה, תמיד ה' היה נעלם, לא חצי חצי, ולא דמות אדם של אש.
אמונתי בנויה על צוהר זה, ועל השכל, ועל פסוקי התנ"ך התומכים בכך.
וכל אדם יסבור כהבנתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 16:38 |
|
| |
דרום, בדוק מה קורה בחויות מיסטיות של נוצרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 17:36 |
|
| |
בעל בעמיו\אריאל
התהפך הגלגל, כעת אתם מאמינים בדברים שלדעת הרמב"ם הם כפירה.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 14/09/2014 17:40:04
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 17:47 |
|
| |
אתה רמב"מיסט, אני בסה"כ הבאתי מקורות נוספים.
ואם תמצא לי מקור בחז"ל שהם הבינו את נושא ההגשמה כמו הרמב"ם מובילנא מנך בתרך לבי מסותא.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/09/2014 17:48:05
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 20:04 |
|
| |
קראתי רק את העמוד הראשון ולא הבנתי, האם דרום חוקר או המקור שהעתקת ממנו לא חושב שהתורה היא אמורה לדעת שיהיה איש ושמו שלמה, ובני ישראל יגיעו לארץ כנען, וכמו כן ודאי שיכתב היום הזה , אחרי תקופת אברהם, ואם בסתירות עסקינן, פתח את כל ספרי התלמוד ותמצא הרבה יותר סתירות בין פסוקים, ובין למשל, עשרת הדברות, שזה דבר בולט, היתכן שזה שכתב את דברים לא ידע על האופן בו נכתבו בחומש שמות? כמו כן בספרי תנ"ך שברור כי נכתבו על ידי אדם אחד יש סתירות.
ראה במו"נ על האפשרויות הגורמות לכך. וכי יש עוד תירוצים מלבד התירוץ הכי קל שכמה אנשים שונים כתבו את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 20:13 |
|
| |
תלמיד אתה צודק הכל מה שנכתב לתרץ את כל הסתירות בתורה ובנ"ך הם תרוצים ורק תרוצים בלי בדל של הוכחות הגיוניות יבורך דרום חוקר על עבודתו היסודית והעמיד את הדברים על דיוקם לעומת הצעקנים המנסים לסנוט בו כלי כל בסיס ועניין כי הם מגלים כי כל האמונות שלהם התעררו ועומדים על בלי מה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 20:51 |
|
| |
זה תירוץ של התחמקות, ומה תעשה כשיש סתירה בין פסוק לפסוק באותה הפרשה ? גם תאמר שכל פסוק נכתב על ידי מישהו אחר?! זה ניסיון מגוחך להתמקד בסתירות מבראשית לדברים רק כדי להגיע לתירוץ ששניים שונים כתבום, בלי שום ראיה משמעותית.
יש גם סתירות בקהלת ובמשלי, שרק למדן מנותק מהמציאות יגיע למסקנא המפולפלת ששניים כתבום.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 21:17 |
|
| |
תלמיד תלמיד
נכון שלכתוב שכמה אנשים כתבו זאת, זה לכאורה התירוץ הכי קל.
אולם החכמה הגדולה זה לדעת לכוון בדיוק לזמן הכתיבה, ואז יתיישבו הדברים.
מה שכתבתי כאן אינו דבר שהגעתי אליו בחמש דקות כדברי מאן דהו, עשרים שנה אני חוכך בדעתי, ולבסוף האמת הכל כך פשוטה, בצבצה ועלתה מתוך פסוקי התנ"ך.
יש בתורה חידה גדולה. מצד אחד התורה קדומה (ראה בראיות קויפמן שהבאנו, כל הנביאים מצטטים מהתורה, מכאן שהיא קדמה לכל הנביאים), מצד שני יש בה קטעים מאוחרים (ראה ראב"ע), מצד שלישי יש בה כפילויות (ראה הודעה מקוצרת שכתבנו), מצד רביעי יש בה סתירות (ראה בהודעות שכתבנו).
איך אפשר ליישב זאת?
מבקרי המקרא אמרו: ספר דברים מאוחר מתקופת יאשיהו, ספר חצי שמות ויקרא במדבר מאוחר מתקופת עזרא ונחמיה.
בא יחזקאל קויפמן: והפריך את דבריהם, ספר ויקרא קדום הוא, בספר דברים יש חוקים קדומים שאינם מתאימים לתקופת יאשיהו.
לכן טען יחזקאל קויפמן: ספר התורה התחבר בתחילה מגילות מגילות, והיו סתירות בין המגילות, ולבסוף בא מחבר וחיבר את ספר הדברים תוך דגש על ריכוז הפולחן (לשיטתו ריכוז הפולחן הוא חוק מזויף מאוחר).
בא אמנון בזק: והפריך את תיאוריית קויפמן, ריכוז הפולחן אינו הדבר המרכזי בספר דברים, סה"כ פרק אחד בספר, פרק יב. ועוד עבודת הבמות היא לעבו"ז, א"כ מה שמתאונן ספר מלכים רק הבמות לא סרו, אינו מתכוון כנגד ריכוז הפולחן, אלא כנגד עבו"ז.
לכן טוען אמנון בזק: ספר התורה נכתב מלכתחילה ע"י משה עם סתירות מובנות, ודבר זה נקרא תורת הבחינות, מלכתחילה ה' אמר, הבכור לכהן, הבכור לישראל, והקורא יעשה כרצונו. ולגבי סממני האיחור, רק הם מאוחרים ולא השאר.
בא דרום חוקר: ועמד נבוך, וכי ה' אמר דבר והיפוכו, וכי תורת ה' היא לעג וקלס, תעשה כרצונך. ולגבי סממני האיחור, וכי רק הם מאוחרים, מי הוא זה ואי זה הוא שהעז לשנות את נוסח משה רבנו שנמסר מפי הגבורה.
לכן טוען דרום חוקר: בא נצעד בזהירות עם הממצאים, ונבנה מהם תמונה בהירה. סממני האיחור המצביעים על תקופת שלמה, יהוו נקודת זמן ראשונה, זמן חיבור המגילות הוא תקופת שלמה. סממני ההתנגדות לחטאי שלמה בספר דברים, יהוו נקודת זמן אחרונה, זמן חיבור ספר דברים מיד אחרי תקופת שלמה. כבר הרווחנו מדוע יש כפילויות וסתירות, כי יש שני כותבים. ואם יטען הטוען מצאנו שלושה קבצי חוקים, הקובץ השלישי של ספר שמות, קדום הוא מתקופת משה. לגבי התופעה שעד חצי ספר שמות יש חילוף מרובה בשמות ה', פעם הויה ופעם אלהים, דבר זה מצביע על גבולות המגילות שמהם הועתקו ספרים אלה, כאשר ביארנו בארוכה באשכול מגילות ספר התורה, ובאשכול כיצד נכתב ספר בראשית. נמצא שמצאנו תירוץ אחד לכל השאלות, בדרך הגיונית, התורה קדומה מכל הנביאים, כי תקופת שלמה היא תחילת התקופה בה התחילו להעלות את הדברים על הכתב בצורה שיטתית, וסממני האיחור שבה מעידים על זמן הכתיבה, נמצא שהתבררו הדברים.
[כאן נעיר, כי ספר איוב קדום מאוד, מופיע בו שם שדי ושם אל, אולם שם הויה לא מופיע בו, והוא ספר קדום מאוד. כמו שנאמר וארא אל אברהם ... באל שדי ושמי הויה לא נודעתי להם].
***
ושם האחר\ירוחם
תודה על דבריכם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 21:24 |
|
| |
אשר לספר איוב, אין ראיה גמורה - יתכן שהמחבר הוא בן שבט שמי לא ישראלי, וכן דעת מבקרי המקרא וחלק מחז״ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 21:51 |
|
| |
ומי כתב את- על נהרות בבל? דוד? שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון? ואת כל 16 שירי המעלות.
ראב"ע כותב כי ספר איוב ספר מתורגם.
ספר קהלת ושיר השירים- כתב שלמה. אז מאיפה יש בה המילים הפרסיות?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 21:56 |
|
| |
לפי המלבי״ם על נהרות בבל נכתב בגלות בבל. דוד רק ייסד את ספר תהלים ואחריו הוסיפו לו שירים לרוב. (ועיין באשכול הסמוך) הגמ׳ אומרת ששה״ש משלי וקהלת נכתבו ע״י חזקיה וסיעתו אבל זה עדיין לא מסביר את המלים הפרסיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 22:05 |
|
| |
נכון
אבל זה לא מה שאמרה הברייתא בב"ב.היא מדברת על 10 זקנים האחרון היה דוד. אז מה האמת?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 22:27 |
|
| |
זה לא כ״כ פשוט, בשיר השירים רבה (א,ד) מובא שגם עזרא חיבר מזמורים בתהלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 22:34 |
|
| |
תלמיד תלמיד
מה שכתבת, שיש סתירות בין פסוק לפסוק, ומה נענה על כך, וזה לא חכמה לתרץ סתירות בין שמות לדברים, ע"י שני כותבים, ולא לתרץ סתירות בין פסוק לפסוק.
יפה כתבת
עכשיו נשים לב, אם הכותב הוא משה, כי אז לא יעלה על הדעת שהוא יכתוב תיאור על מאורע שאירע בזמנו בשני גירסאות, אולם אם הכותב חי מאות שנים אחרי התרחשות המאורעות, והוא ניזון מקטעי מגילות ומסורות בעל פה שסיפרו לו, כי אז הוא עמד נבוך, ולא ידע כאיזה מסורת להכריע, ולבסוף רמז על שני המסורות בדבריו.
כפילויות וסתירות (מהספר, עד היום הזה, אמנון בזק) 2 תיאורי בריאה. 2 תיאורי מבול. 2 תיאורים, תרח יצא ממקומו ברצונו החופשי ונעצר בחרן, ה' הוא שציוה את אברהם לצאת מאור כשדים. הארץ המובטחת מנהר מצרים עד פרת (בראשית טו), או ארץ כנען בלבד (בראשית יז). ה' מידע את אברהם להולדת בנו והוא צוחק (בראשית יז), המלאכים מידעים את אברהם להולדת בנו ושרה צוחקת (בראשית יח). עשיו שב לשעיר בסיום המפגש עם יעקב (בראשית לג), עשיו עובר לשעיר אחר שכבר ישב עם יעקב בארץ כנען ולא יכלו לשבת יחדיו (בראשית לו). המדנים מכרו את יוסף (בראשית לז), הישמעאלים מכרו את יוסף (בראשית לט). במכת דם משה מכה במטה, או אהרן מכה במטה (שמות ז). עבד עובד לעולם, עבד עובד על היובל. תבואת השביעית מיועדת לעניים (שמות כג), תבואת השביעית מיועדת לכולם לבעלים ולענים וכו' (ויקרא כה). עצת השופטים מיתרו או ממשה. המרגלים מה' או מהעם. בני עשיו היושבים בשעיר סיפקו אוכל (דברים ב), אדום לא מניח לישראל לעבור בארצו ולא סיפקו אוכל (במדבר כ). בחטא העגל משה מתפלל לה' מיד שלא ישמידם, משה מתפלל לה' רק אחרי עלייתו שוב להר סיני. קרבן פסח מכבשים ועזים ונאכל צלי, קרבן פסח מצאן ובקר ונאכל מבושל. אמה לא יוצאת בשש שנים, אמה יוצאת בשש שנים.
משלי א,ו לְהָבִין מָשָׁל, וּמְלִיצָה; דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְחִידֹתָם.
|
|
|
|
|
|
