|
|
| נשלח ב-15/9/2014 22:17 |
|
| |
אריאל מעקב אחרי שינוי שם ה' בספר בראשית, הביא אותי למסקנא, יש מקומות ששם ה' השתנה מפני שבא להביע רעיון ומסר, ויש מקומות שהשתנה מפני שהעתיק ממגילה שונה.
ראה סוגיית נישואי עשיו.
נשואי עשו נזכרו 3 פעמים בספר בראשית ויש בין הפרשיות סתירה, הדבר מוכיח שיש לפנינו מגילות שונות שמהם הועתקו הדברים.
מי שיעיין, 2 המקורות הראשונים הם מגילה אחת בשם הויה, והמקור השלישי הוא מגילת אלהים.
שם הויה
כו,לד וַיְהִי עֵשָׂו, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית, בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּיוְאֶת-בָּשְׂמַת, בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי. כו,לה וַתִּהְיֶיןָ, מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק, וּלְרִבְקָה. {ס}
שם הויה
כח,ט וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו, אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיולוֹ לְאִשָּׁה. {ס}
שם אלהים
לו,א וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם. לו,ב עֵשָׂו לָקַח אֶת-נָשָׁיו, מִבְּנוֹת כְּנָעַן: אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי. לו,ג וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת. לו,ד וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז; וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל. לו,ה וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת-יְעיּשׁ (יְעוּשׁ) וְאֶת-יַעְלָם, וְאֶת-קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו, אֲשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
על פי הנ"ל, במגילת הויה נאמר שעשיו נשא את
1- יהודית בת בארי החתי (בראשית כו,לד)
2- בשמת בת אלון החתי (בראשית כו,לד)
3- מחלת בת ישמעאל אחות נביות (בראשית כח,ט)
ואילו במגילת אלהים נאמר שעשיו נשא את
1- עדה בת אלון החתי (בראשית לו,ב)
2- אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי (בראשית לו,ב)
3- בשמת בת ישמעאל אחות נביות (בראשית לו,ג)
בפירוש דעת מקרא הובאה שיטה המיישבת את הסתירות בין הפרשיות
עשו נשא 4 נשים
1- את יהודית בת בארי החתי (בראשית כו,לד), לא נזכרה בבראשית לו,ב כנראה כי לא ילדה לו ילדים (דעת מקרא).
2- את בשמת בת אלון החתי (בראשית כו,לד) ונקראה גם בשם עדה בת אלון החתי (בראשית לו,ב).
3- את מחלת בת ישמעאל אחות נביות (בראשית כח,ט), נקראה גם בשם בשמת בת ישמעאל אחות נביות (בראשית לו,ג).
4- את אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי (בראשית לו,ב).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2014 22:46 |
|
| |
וגילגמש?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2014 22:56 |
|
| |
כבר כתבתי לך, שסיפור המבול שהיה נפוץ בין כל עמי האזור, נכתב בתורה על פי הגירסה הישראלית, ויש בגירסה הישראלית 2 מסורות, אחת פשוטה ואחת עם פולחן (קרבן), והם נכתבו בתורה שלובים ואחוזים.
המיתוסים שהיו מצויים אז בין עמי האזור, הוכנסו לתורה רק אם התאימו לרוחה, והם עברו התאמה ושיפוץ. אבל יש כמה סיפורים שקשה להבינם, למשל סוגית בני האלהים שנשאו מבנות האדם, וילדו את הענקים. כאילו מקורם של הענקים מזיווג לא הוגן של יצורי עליון ובנות אדם.
גם מעשה גן עדן והנחש המהלך, שייך לאותם מיתוסים שהיו נפוצים באזור, והישראלים קיבלום, ולבסוף העלו אותם על הכתב לפי רוח האמונה הישראלית שהיתה אז.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2014 23:04 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | הבעיה שגם מגילת ה' וגם מגילת אלוקים נמצאות בעלילות גילגמש. לדוגמא - הקשת ממגילת אלוקים (תליון שעונדת גבירת האלים והיא שמה לאות ברית לנידוי האל שחולל את המבול) הקרבן ממגילת ה'. מנוחת התבה על הרי אררט (הר ניציר) ממגילת אלוקים. שילוח היונה ממגילת ה'. ועוד.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 00:08 |
|
| |
אריאל
יש בתורה פרטים שלא נזכרו אצל גילגמש
סיפור המבול כולל בתוכו 2 מסורות, מסורת ראשונה- המבול היה 40 יום מירידת הגשם, ובאו אל נח אל התיבה 7 זוגות מבעלי החיים הטהורים, ושם ה' הוא הויה. מסורת שנייה- המבול היה 150 יום מפתיחת מעיינות תהום וארובות השמים, ובאו אל נח את התיבה 2 איש ואשתו, ושם ה' הוא אלהים.
התורה וגילגמש כתבו שניהם סיפור נפוץ שהיה באותם זמנים, אולם בתורה הסיפור הרבה יותר מפורט, כמה ימים ירד הגשם, כמה בע"ח הכניס לתיבה, ואת כל אותם פרטים נוספים, ואת מה שכתוב אצל גילגמש, כתבה התורה בצורת 2 מסורות על המבול, בלולות זו בזו, ואנו נבחין באותם מסורות ע"י מעקב אחר שינוי שם ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 01:14 |
|
| |
הכוונה שבנוסח התורה נוספו פרטים הסותרים זה את זה, וכופלים זה את זה, וזה מה שמביא אותנו לייחס את סיפור המבול לשני מגילות שמהם הועתק, שלא כמו בעלילות גילגמש שאין בו סתירות וכפילויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 13:47 |
|
| |
רק תן לי להבין: בראשית היה סיפור גילגמש שכלל את כל פרטי המבול במעטה אלילי. סופר א' לקח חצי מהסיפור וכתב אותו. סופר ב' לקח חצי סיפור וכתב אותו. העורך הגיע וחיבר אותם יחד. נראה לך הגיוני? או כמו שאתה אומר תמיד: והבוחר יבחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 14:02 |
|
| |
התורה וגילגמש לקחו ממקור קדום, ובסיפור הקדום הופיעו הפרטים הנוספים הקיימים בתורה, ואינם אצל גילגמש. כבר במקור הקדום היו 2 מסורות לסיפור אודות הפרטים, התורה השאירה אותם, וגילגמש השמיט אותם לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 14:57 |
|
| |
במקור הקדום היו שתי מסורות - אם שם ה' הוא ה' או אלוקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 15:43 |
|
| |
שם הויה חדש הוא באומה, מתקופת משה, כמו שנאמר בפרשת וארא, וה' אמר למשה ששמו הוא אהיה, ואהיה הוא שם הויה בגוף ראשון, ובגוף שלישי יהיה, ובעברית מחליפים אות י באות ו, כמו שנאמר כי מה הוה לאדם (רשב"ם).
הוא קורא עצמו אהיה, ואנו קוראים אותו יהיה, וי"ו במקום יו"ד, כמו כי מה הוה לאדם, זהו עיקר עומק פשוטו של מקראות, ואין מגלין אותן אלא לצנועים (שמות ג סו).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 15:51 |
|
| |
| דרום_חוקר כתב: |  |
התורה וגילגמש לקחו ממקור קדום, ובסיפור הקדום הופיעו הפרטים הנוספים הקיימים בתורה, ואינם אצל גילגמש. כבר במקור הקדום היו 2 מסורות לסיפור אודות הפרטים, התורה השאירה אותם, וגילגמש השמיט אותם לגמרי. |
|
שם הוי"ה חדש הוא באומה
תוקן על ידי אריאל73 ב- 16/09/2014 15:51:57
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 16:13 |
|
| |
דרום למרות מה שכותב רש"י. שם ה' הויה מופיע אצל האבות מספר פעמים, כמובן בספר בראשית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 16:32 |
|
| |
אריאל אינני מבין מה כתבת.
ירוחם גם לדעה הסוברת שמשה הוא כותב ספר בראשית, כאשר כתוב בבראשית אני הויה אשר הוצאתיך מאור כשדים, כך כתב משה, אבל לאברהם ה' אמר אני אל שדי אשר הוצאתיך מאור כשדים. והחלוקה בין הויה לאלהים התחילה ממשה, כמו שכתוב בפירוש בפרשת וארא, ושמי הויה לא נודעתי להם. ועוד נאמר ואמרו לי מה שמו, ויאמר אהיה, מכאן ששם זה התחדש רק אז.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 17:03 |
|
| |
דרום, אתה טוען שסיפור המבול נכתב בשתי גרסאות שונות במקור הקדום של גילגמש - שממנו לקחה גם התורה. אבל אותו מקור לא יכל להיות מסומן בחילוק בין ה' לאלוקים שהרי חילוק זה הופיע רק ביציאת מצרים בקרב עם ישראל. סיפור גילגמש קדום מיציאת מצרים וכ"ש המקור שלו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2014 17:22 |
|
| |
אריאל
ברור שכותב התורה חידש הרבה דברים באותם אגדות, וכי הוא העתיק את אמונות האלים?
כשם שכותב התורה ניקה את אותם אגדות מאמונת האלים, כך הוא ערך את הדברים לפי סגנונו, ופיצל את 2 המסורות, בשם אלהים ובשם הויה.
|
|
|
|
|