תלמיד טועה
בקשר לסתירות בתורה ממקום למקום, כבר ערכנו על כך הודעה מפורטת.
על הסתירות בתורה
סוגיית הסתירות בתורה, מהסוגיות היותר נכבדות שבתורה, ורבים דיברו בה ודנו אודותיה.
בפורום "ביקורת המקרא" מצאתי לינק שבו מופיעה רשימה של כל הסתירות בתורה, הרשימה היא מעשה ידיו של "מקרא", דבריו נאמרו בטוב טעם בבהירות ובתמציתיות, כיוון שכן החלטתי לנצל את ההזדמנות, לבדוק את הסוגיה בצורה מסודרת, מהמסד ועד הטפחות, לראות האם באמת הסתירות מוכיחות על כותבים שונים, או שמא יש כאן רק מגמות שונות, אבל עדין מתוך דברי הכתוב ניתן להוכיח על קשר אמיץ בין כל חלקי (חומשי) הספר (ספר התורה).
להלן הלינק
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2640251&forum_id=20048
רשימת הסתירות כפי שמופיע בלינק, עם שינויים מזעריים.
1- אכילת טרפה ונבילה אסורה לכולם. אכילת נבלה אסורה רק לכהנים. (שמות ודברים לעומת ויקרא)
2- יש להניף רק את החזה. יש להניף גם את החזה וגם את השוק. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה ויקרא ז' בקרבן שלמים, ויקרא ח-ט בקרבן אהרן)
3- אכילת הבכור לבעלים. אכילת הבכור לכהן. (דברים לעומת במדבר)
4- אכילת המעשר לבעלים חוץ מהשנה השלישית. אכילת המעשר ללוי. (דברים לעומת במדבר)
5- המעשר לישראל חוץ מהשנה השלישית. המעשר לכהן. המעשר ללוי. (דברים לעומת ויקרא ולעומת במדבר)
6- הפסח מהצאן והבקר. הפסח מהצאן. הפסח מבושל. הפסח צלי. הפסח נעשה במקדש. הפסח נעשה בבית. (דברים לעומת שמות)
7- הכהן יקבל זרוע לחיים וקיבה. הכהן יקבל חזה ושוק. (דברים לעומת ויקרא)
8- פטר חמור נפדה. בכור בהמה טמאה נפדה. (שמות לעומת במדבר)
9- שחרור אמה כמו עבד. שחרור אמה שונה מעבד. (דברים לעומת שמות)
10- עבד עובד רק 6 שנים והנרצע עובד לעולם. עבד עובד רק עד היובל, ואינו יוצא ב- 6 שנים. (שמות ודברים לעומת ויקרא)
11- ערי מקלט בארץ כנען ואם ירחיב ולא בעבר הירדן. ערי מקלט בארץ כנען ובעבר הירדן. ערי מקלט בעבר הירדן בנוסף לנ"ל. (דברים לעומת במדבר, ובתוך דברים, ואינו סתירה ראה להלן)
12- הכהנים נושאי הארון במדבר. הלויים נושאי הארון במדבר. (דברים לעומת במדבר)
13- בעצרת מקריבים 7 כבשים 1 פר 2 אלים 1 שעיר 2 כבשים לשלמים. בעצרת מקריבים 7 כבשים 2 פרים 1 איל 1 שעיר. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה אלא תוספת, ראה הפניה ב-19)
14- דם החיה נשפך ולא מכוסה. דם החיה נשפך ומכוסה. (דברים לעומת ויקרא)
15- שגגת העדה פר לחטאת. שגגת העדה פר לעולה שעיר לחטאת. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה בבמדבר שגגו בכל המצות)
16- שגגת יחיד שעירה או כבשה. שגגת יחיד עז. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה בבמדבר שגג בכל המצוות)
17- שגגת יחיד שעירה או כבשה. שגגת יחיד איל. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה בויקרא ד שגגת מעשה, בויקרא ה שגגת איסור, קאסוטו)
18- מנחת ביכורים אביב קלוי באש. מנחה חדשה 2 לחם חמץ תאפינה. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה אלא ויקרא ב' ביחיד, וראה 22 שיש הפניה מויקרא ב לויקרא כג)
19- ביום כיפור כ"ג יקריב פר לחטאת ואיל לעולה, והעם 2 שעירים לחטאת ואיל לעולה. ביום כיפור יקריבו 1 פר 1 איל 7 כבשים 1 שעיר לחטאת. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה יש הפניה מבמדבר כט לויקרא טז, חטאת הכיפורים)
20- הגר אוכל נבלות. הגר כמו האזרח. (דברים לעומת שמות ויקרא ובמדבר)
21- עם קרבן התמיד מנסכים יין. עם קרבן התמיד מנסכים שיכר, ושיכר אינו יין. (שמות לעומת במדבר)
22- המנחה לא תעשה חמץ חוץ מקרבן ראשית. בזבח השלמים יביא חלות לחם חמץ. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה כי לחם השלמים זניח ולכן לא הוזכר במפורש, יש הפניה מויקרא ב לויקרא כג, קרבן ראשית)
23- מקריבים רק במקדש. מותר להקריב בכל מקום. (דברים לעומת שמות)
24- אסור לעלות במדרגות למזבח ואין לכהנים מכנסים. מותר לעלות במדרגות למזבח ויש לכהנים מכנסים. (שמות לעומת ויקרא ויחזקאל)
25- במדבר היה מותר להקריב בכל מקום. במדבר היה אסור להקריב בכל מקום. (דברים לעומת ויקרא)
להלן רשימת הסתירות בסדר הגיוני, כפי הופעתם בתורה וכפי דרגת חומרתם.
1- הפסח מהצאן והבקר. הפסח מהצאן. הפסח מבושל. הפסח צלי. הפסח נעשה במקדש. הפסח נעשה בבית. (דברים לעומת שמות)
2- שחרור אמה כמו עבד. שחרור אמה שונה מעבד. (דברים לעומת שמות)
3- עבד עובד רק 6 שנים והנרצע עובד לעולם. עבד עובד רק עד היובל, ואינו יוצא ב- 6 שנים. (שמות ודברים לעומת ויקרא)
4- מקריבים רק במקדש. מותר להקריב בכל מקום. (דברים לעומת שמות)
5- אסור לעלות במדרגות למזבח ואין לכהנים מכנסים. מותר לעלות במדרגות למזבח ויש לכהנים מכנסים. (שמות לעומת ויקרא ויחזקאל)
6- עם קרבן התמיד מנסכים יין. עם קרבן התמיד מנסכים שיכר, ושיכר אינו יין. (שמות לעומת במדבר)
7- אכילת טרפה ונבילה אסורה לכולם. אכילת נבלה אסורה רק לכהנים. (שמות ודברים לעומת ויקרא)
8- הגר אוכל נבלות. הגר כמו האזרח. (דברים לעומת שמות ויקרא ובמדבר)
9- פטר חמור נפדה. בכור בהמה טמאה נפדה. (שמות לעומת במדבר)
10- אכילת המעשר לבעלים חוץ מהשנה השלישית. אכילת המעשר ללוי. (דברים לעומת במדבר)
11- המעשר לישראל חוץ מהשנה השלישית. המעשר לכהן. המעשר ללוי. (דברים לעומת ויקרא ולעומת במדבר)
12- אכילת הבכור לבעלים. אכילת הבכור לכהן. (דברים לעומת במדבר)
13- דם החיה נשפך ולא מכוסה. דם החיה נשפך ומכוסה. (דברים לעומת ויקרא)
14- ערי מקלט בארץ כנען ואם ירחיב ולא בעבר הירדן. ערי מקלט בארץ כנען ובעבר הירדן. ערי מקלט בעבר הירדן בנוסף לנ"ל. (דברים לעומת במדבר, ובתוך דברים, ואינו סתירה ראה להלן)
15- הכהן יקבל זרוע לחיים וקיבה. הכהן יקבל חזה ושוק. (דברים לעומת ויקרא)
16- במדבר היה מותר להקריב בכל מקום. במדבר היה אסור להקריב בכל מקום. (דברים לעומת ויקרא)
17- הכהנים נושאי הארון במדבר. הלויים נושאי הארון במדבר. (דברים לעומת במדבר)
18- המנחה לא תעשה חמץ חוץ מקרבן ראשית. בזבח השלמים יביא חלות לחם חמץ. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה כי לחם השלמים זניח ולכן לא הוזכר במפורש, יש הפניה מויקרא ב לויקרא כג, קרבן ראשית)
19- מנחת ביכורים אביב קלוי באש. מנחה חדשה 2 לחם חמץ תאפינה. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה אלא ויקרא ב' ביחיד, וראה 18 שיש הפניה מויקרא ב לויקרא כג)
20- שגגת יחיד שעירה או כבשה. שגגת יחיד עז. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה בבמדבר שגג בכל המצוות)
21- שגגת יחיד שעירה או כבשה. שגגת יחיד איל. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה בויקרא ד שגגת מעשה, בויקרא ה שגגת איסור, קאסוטו)
22- שגגת העדה פר לחטאת. שגגת העדה פר לעולה שעיר לחטאת. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה בבמדבר שגגו בכל המצות)
23- יש להניף רק את החזה. יש להניף גם את החזה וגם את השוק. (בתוך ויקרא, ואינו סתירה ויקרא ז' בקרבן שלמים, ויקרא ח-ט בקרבן אהרן)
24- בעצרת מקריבים 7 כבשים 1 פר 2 אלים 1 שעיר 2 כבשים לשלמים. בעצרת מקריבים 7 כבשים 2 פרים 1 איל 1 שעיר. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה אלא תוספת, ראה הפניה ב-25)
25- ביום כיפור כ"ג יקריב פר לחטאת ואיל לעולה, והעם 2 שעירים לחטאת ואיל לעולה. ביום כיפור יקריבו 1 פר 1 איל 7 כבשים 1 שעיר לחטאת. (ויקרא לעומת במדבר, ואינו סתירה יש הפניה מבמדבר כט לויקרא טז, חטאת הכיפורים)
הסתירות:
בדיני פסח. בדיני עבדים. בהיתר הבמות. בדיני המזבח והכהנים. בניסוך התמיד. באיסור אכילת נבילה. בדיני הגר. בפדיון בהמה טמאה. בדיני המעשר. בדיני הבכור. בכיסוי הדם. בערי המקלט. במתנות מהשלמים. בהיתר הבמות במדבר. בנושאי הארון במדבר.
מגמות:
ספר שמות- אווירת יציאת מצרים עליו, הפסח בבית והוא צלי, מרחמים על האמה, אין התייחסות ליובל, הכהנים אינם העובדים ודיני המזבח לא גובשו, רק החמור יפדה כי ישראל העלו איתם ממצרים חמורים (דעת מקרא שמות יג,יג). הגרים כאזרחים כי גרים הייתם במצרים.
ספר ויקרא וספר במדבר- אווירת הכהונה עליהם, ולא יסתרו אחד את רעהו (לגבי מעשר ראה להלן). דיני היובל גובשו, בגדי הכהונה הוגדרו, הכהנים מיוחדים בקדושתם, הגר כאזרח אבל הוא מותר בנבילה, כל בהמה טמאה תפדה ולא רק חמור, אמנם היה לחמור זיכרון ביציאת מצרים כי ישראל העלו איתם ממצרים חמורים (דעת מקרא שמות יג,יג) אבל כבר נשכח זיכרון זה. המעשר מלכתחילה ניתן לכהנים כמו שנזכר בויקרא כז' (מכונה המעשר הקדמון), אבל בעקבות פרשת קרח הוגדרו המתנות בצורה שונה והלוי קיבל את המעשר (ספר במדבר). הבכור יאכל לכהנים כמתנה על עבודתם, דם החיה יכוסה כי העם זונים אחרי השעירים (השדים) ויבואו לעשות פולחן עם השדים והדם (ראה מו"נ ח"ג פמ"ו ולא תאכלו על הדם). ערי המקלט הם בארץ כנען ובעבר הירדן כי עדין לא חשבו על התרחבות הנחלה מעבר לכך. הכהן יקבל את החזה והשוק וגם בקרבן המילואים זאת היתה המתנה, כי מעמד הכהנים גדול לקבל חלק חשוב בבהמה. במדבר היה אסור להקריב בכל מקום כי עבודת השעירים (השדים) מצויה ונפוצה. והלויים הם נושאי הארון כי הם המסייעים לכהנים שהיו זקוקים לעזרתם במדבר.
ספר דברים- אווירה חקלאית של ארץ ישראל עליו, וגם המקדש תופס מקום מרכזי בחוקיו, הפסח יכול להיעשות גם מהבקר ולא רק מהצאן, וגם לבשלו אפשר, ובלבד שיעשה הדבר במקדש, כבר אין טעם לעשותו בבית כמו במצרים. האמה דינה כמו עבד, ואין מקום לרחמי האמה או לשחרור היובל. כמובן שההקרבה תהיה רק במקדש כי המגמה לארגן את כל העם מסביב למקדש. רק האזרחים אסורים בנבילות ולא הגרים, ודבר זה הוא מחומרתו של ספר דברים שכבר אסר את הנבילות והקפיד בשחיטה. אמנם המקדש מצוי בלב העם אבל אין לתת לכהנים את השליטה הבלעדית עליו ועל מתנותיו ולפיכך המעשר יאכל לבעלים, ורק בשנה השלישית יאכל ללוי (ולכהן). גם הבכור יאכל לבעליו ולא יאכל לכהנים. דם החיה ישפך ולא יכוסה, כי עבודת השעירים (השדים) נעלמה ושוב אין צורך לחייב על כיסוי הדם. ערי המקלט הם בארץ כנען ואם ירחיב ה', אבל כמובן גם בעבר הירדן, וספר דברים חושב למרחוק, ועל עבר הירדן הקרוב הוא לא מאריך לדבר (כך שאין סתירה בינו לבין במדבר, ואין סתירה בתוך ספר דברים). הכהן לא יקבל חזה ושוק ורק זרוע לחיים וקיבה יתנו לו, כבר פחת מעמד הכהנים וגם מתנתם פחתה. במדבר נהגו ישראל לזבוח בפתח אוהל מועד ולאכול ולשמוח בכל מקום, וכעת בבואם לארץ צוו לאכול ולשמוח בקרבנות רק לפני ה' (ע"פ קאסוטו ובכך יושבה הסתירה), אבל גם הותר להם לזבוח סתם שחיטת חולין. גם הלויים לא נצרכו עוד לנשיאת הארון, והכהנים הם שתפסו את מקומם בנשיאתו (ראה יהושע פרק ג').
סוף דבר
עקבנו אחרי הסתירות שבתורה, חלק נכבד מהם אינם סתירה, אלא אלו שאמרום כלל לא ניסו להבין כיאות את הכתוב בתורה, והסתירות שנותרו הם בעלי מגמה מאוד מוגדרת, ואדרבה המעקב אחריהם גרם לנו להבין על מגמות שונות בספרי התורה ובחוקיה.
ועוד נקודה, החלוקה המסורתית של התורה לחמשה חומשים לא נסתרה במאומה מעצם קיומם של הסתירות, אלא אדרבה היא המסייעת לנו להבין את המגמות השונות שבתורה, אבל כפי שהערנו יש הפניות מויקרא ב' לויקרא כג' (המילים קרבן ראשית), ומבמדבר כט לויקרא טז (המילים חטאת הכיפורים), ומדברים ד לבמדבר לה (המילים אז יבדיל משה... מעבר לירדן), כך שאין מקום לנתץ את הספרים יותר, כאשר הם מצביעים זה על זה ודנים באותם חוקים בדיוק.
***
