|
|
| נשלח ב-2/9/2014 09:31 |
 |
| |
ד"ח איני יכול להצביע באצבע על ה"כופר" אבל מדוע חריג בעיניך שהוא לא חשב זאת לכפירה? ברור שלפי דעתך ההשתלות המאוחרות מבוארות היטב, אבל האם זו הוכחה לנוכח האופציות האחרות? ועיקר הסברא (שעיקרה קויפמן, אולי יש הבדלים מתי אוחדו ונערכו) כי היו 3 קבצי ספרים שאוחדו אינה מבוססת, ראה בהודעותי לעיל
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2014 09:38 |
|
| |
תלמיד טועה
הנושא הובהר, והבוחר יבחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2014 13:57 |
|
| |
גושניק
הזדמן לידי דברי רד"צ הופמן אודות ספר יחזקאל וספר ויקרא, נמצאים בקישור כאן.
על היחס שבין יחזקאל ובין ספר הקדושה
המעיין יראה שבכל דבריו רק הוכיח שיחזקאל הכיר את ספר ויקרא, ולזאת גם אנו מסכימים, כי הרי ספר ויקרא נכתב כמה מאות שנים לפני יחזקאל, ויחזקאל היה כהן, והיתה לו גישה למגילות הקודש שבמקדש.
אולם מהלוז של העניין הוא התעלם, איך העז יחזקאל לחלוק על ההלכות של ספר ויקרא!!!
לפי יחזקאל, לכהן מותר לשאת רק אלמנה של כהן. לעומת ספר ויקרא שכל אלמנה מותרת לכהנים. לפי יחזקאל כל הכהנים נאסרו באלמנות, לעומת ספר ויקרא שרק כהן גדול נאסר באלמנה (יחזקאל מד,כב וְאַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה, לֹא-יִקְחוּ לָהֶם, לְנָשִׁים: כִּי אִם-בְּתוּלֹת, מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה, מִכֹּהֵן יִקָּחוּ.)
סדרי הקרבנות של יחזקאל, שונים תכלית שינוי ממה שכתוב בספר ויקרא, כבר התגלה ה' בסיני ומסר חוקים, ולפתע בא נביא ומתנבא בשם ה' סדרי קרבנות אחרים. (יחזקאל מו,ד וְהָעֹלָה, אֲשֶׁר-יַקְרִב הַנָּשִׂיא לַיהוָה: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שִׁשָּׁה כְבָשִׂים תְּמִימִםוְאַיִל תָּמִים. מו,ה וּמִנְחָה אֵיפָה לָאַיִל, וְלַכְּבָשִׂים מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ; וְשֶׁמֶן, הִין לָאֵיפָה. {ס} מו,ו וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ, פַּר בֶּן-בָּקָר תְּמִימִם; וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל, תְּמִימִם יִהְיוּ. מו,ז וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל, יַעֲשֶׂה מִנְחָה, וְלַכְּבָשִׂים, כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ; וְשֶׁמֶן, הִין לָאֵיפָה.)
על כורחנו, מגילות התורה אמנם היו ידועות, אבל התורה עדין לא נחתמה, היו הרבה מגילות, והיו ביניהם סתירות וכפילויות, ובמסגרת חוסר אחידות זו, כתב יחזקאל את שיטתו, בדיני הכהנים, ובדיני הקרבנות שבמקדש.
אין אנו צועדים בדרכם של מבקרי המקרא המאחרים את זמן כתיבת ספר ויקרא ובמדבר, אלא ספרים אלה נכתבו בסמיכות לכתיבת שאר ספרי התורה, בתקופת שלמה, מיד כשהתחילה התעוררות רוחנית בעם, ונבנה המקדש, וגם נכתבו החוקים וסודרו, ולבסוף בא עזרא הכהן הסופר, ואיחד את כל המגילות לספר אחד גדול, הכולל בתוכו חמשה ספרים.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 02/09/2014 13:58:57
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2014 23:42 |
|
| |
דרום ראשית קבל  על העבודה היפה והנכונה. אתה כותב-
אולם הקידמה הביאה לפריצות בתאוות המין, ובני אדם שטופים בכך, כי אין צניעות בביגוד ובקנייני הרכוש. (זה מה שאני רואה בחברה החילונית שאני חי עמה, אולם בחברה הדתית המצב הרבה יותר טוב)האמנם? מעשה פילגש בגבעה? מעשה ראובן? מעשה דוד ובת שבע? אנשי סדום? לקחת אשה ולרצוח את בעלה? ןעוד כהנה וכהנה, חקור ותגלה. האם הפריצות ותאוות המין היא המצאה של העידן המודרני?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 00:44 |
|
| |
ירוחם
כשאני כותב קידמה, אני מתכוון לעולם החילוני, הניזון מהקידמה בלבד, ללא ערכים קדומים. מה שאני כותב זה מהיכרות מאוד קרובה, היכרות משפחתית, והיכרות של חברים מהעבודה.
בעולם החילוני התא המשפחתי מתפרק בצורה מחרידה, הרבה גרושים וגרושות, הרבה זנות, הרבה חוסר כבוד בין בני הזוג, ותופעות אלה לא היו בעולם העתיק, גם אצל מי שלא קיים אף מצווה. כמובן שיש שם גם אנשים נפלאים, עדינים ומנומסים, אבל בהשוואה לעולם הדתי, המשמר את ערכי המוסר הקדומים, הם איבדו הרבה.
גם בחינוך הילדים שוררת שם אנדרלמוסיה, הרבה חוצפה, הרבה דרישות מההורים ללא שום ריסון, תופעות שבציבור הדתי מצויות במינון הרבה יותר פחות.
גם ברדיפה אחרי הנאות רגעיות הם מתנהגים ללא מעצורים, הם יסעו לחו"ל ויכנסו לחובות, הם ירכשו רהיטים יקרים כשאין הפרוטה מצויה בכיסם, תופעות שהציבור הדתי יודע לרסן את עצמו.
בנוסף לכל הנ"ל, בני הנוער שקועים במכשירים הסלולרים, ואינם פנויים לחיות חיים שלוים ללא רדיפות אחרי דמיון חולף שאינו קיים בשום מקום. ואף בדבר זה המצב בציבור הדתי יותר טוב.
כל מה שמניתי אלו תופעות של הקידמה, אולם בעולם הקדום המצב היה הרבה יותר טוב.
כמובן שבעולם הקדום היו חסרונות אחרים, הרבה אכזריות, חוסר זכויות הפרט המאפשרות לבני אדם לחיות את חייהם כרצונם. כך שהמטרה לתקן את החסרונות כמה שאפשר, כדי שיהיה אפשר לחיות בצורה נאותה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 08:58 |
|
| |
ד"ח
האם אתה מעדיף משפחה פוליגמית שהבעל יכול לגרש את אשתו בעל כורחה?
אתה מעוניין בעבדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 09:02 |
|
| |
בעל בעמיו
ב"ה העולם התקדם
המשך הדיון אודות הקידמה והשלכותיה יתבצע באשכול חדש, כי זה לא נושא האשכול.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 03/09/2014 09:15:50
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 11:37 |
|
| |
דרום
הדבר שאני בהחלט מסכים אתך . שפעם הצעירים לא היו שקועים בטלפונים הסולוראלים בנסיעות לחו"ל ברכישת מכוניות דירות פאר וכד'
הפקרות מינית היתה מאז ועד עולם, ראה מקורות וחפש בגמרא,
שמירת התא המשפחתי- נכון החרדים שומרים יותר על התא המשפחתי,(האם המילה- תא- לא מזכיר -תא -בבית סוהר), השאלה איך התא הזה נשמר? מבושה ,נוחיות, מה יגידו השכנים ,מה יגידו ההורים וכו'
אצל החרדים זה קל לשמור, הבעל והאשה כמעט לא נפגשים, לא בשמחות לא במפגשים החברתיים- הבעל עסוק בלימוד כל היום- אלק- או בעיסוק אחר. יש זמני תפילה, יש שמוסים . מושכים את הזמן לבא הביתה. עד שהילדים, כבר ישנים הבית נקי וארוחת הערב מוכנה. האשה כבר מאד עייפה ואין זמן וכח לריב. כשהיא קמה בבוקר לקחת-או לשלוח את הילדים לחיידר, הוא עוד ישן, כשהיא הולכת להורות, לא לפני שהכינה לו את ארוחת הבוקר, הוא הולך להתפלל. וכך הם כמעט לא נפגשים, ולכן אין בעיה לחיות בתא הנישואין.
החליוני לעומת זאת כמעט כל היום הוא נפגש עם אשתו ונוצרים נקודות חיכוך רבות, לפעמים חיוביות ולפעמים שליליות, ולכן באמת קשה יותר לשמור על התא.
מה עוד שבדורנו לכל אדם יש זכויות, זכויות הפרט- זכויות האזרח.זכויות החולה זכויות התלמיד. מלא זכויות.
החרדי פותח כל בוקר את המסילת הישרים, וקורא לדעת- מה חובות האדם. אין זכויות רק חובות.
גרתי שנים רבות בעיר הקודש ב"ב, היום אני גר בסביבה מעורבת.
אני רואה ופוגש הרבה חילונים, הם לא פחות ערכיים ומוסריים מהחרדים, אם לא יותר, במידה מסוימת.
נ.ב לכל כלל יש יוצא מהכלל.
הפקרות מינית= אהבה חופשית. מופיע במקורותנו בתפילה- ונותנים רשות זה לזה באהבה.אייקון מחייך!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 14:26 |
|
| |
מוזר לי שצריך 38 (!) הודעות כדי לפתור חידה, בדרך כלל כשיש חידה במדור חידות וכדו' פותרים אותה בכמה דקות. בשביל מה כל האריכות הזו? פותרים את החידה ודי!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 14:34 |
|
| |
ישיבישער
צדקת בדבריך, החידה נפתרה בהודעה הראשונה, שאר ההודעות זה על הדרך, הסבר כיצד הגענו לפתרון החידה, ויש כאן הודעות המתפלמסות על משפט צדדי, שכלל אינו קשור לנושא ונכתב דרך אגב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 14:53 |
|
| |
דרום חוקר
דבריך נאים אם כי זקוקים לעיון רב. אבל אינני יודע אם הם נכונים.
קביעתך שנוסח התורה התעצב ע"י עזרא [עוד רבים במחקר סבורים כך] נראה לי קצת משולל היגיון
כבר בזמן המקדש השני רואים שהעם כולו והחכמים שבו קבלו את נוסח התורה כאחיד ושכולו נמסר ממשה רבינו
לדוגמה: יוספוס פלויוס בספרו נגד אפיון מאריך בעניין המסורת על הטקסט המקראי, ושמקובל באומה שמשה כתב אותו.
הפילוסוף היהודי פילון האלכסדרוני פירש את המקרא כטקסט שניתן ממשה [חי בסוף בית שני].
תנאים שחיו כמאה ומאה חמישים שנה לפניו נשאו ונתנו בדקדוקי המקרא כפי מסורת חז"ל
וכל זה היה כמאתים שנה אחר מות עזרא
נראה לי שקשה לקבל את הדבר שבזמן כה מועט התקבל הנוסח המקראי כחטיבה אחת מפי משה
אל לנו לשכוח שבאותה תקופה לא כולם היו טיפשים, [היו הרבה פילוסופים וחכמים גדולים, בישראל ובאומות בכלל]. ואין סיבה להניח שלא חשבו על זה.
איך בזמן כה קצר נתקבל טקס כזה מחייב, ונעשו בו פרשנויות כ"כ רחבות ומחייבות. [רוב דיני התורה וגזירות חז"ל המצויים בידנו היו כבר בסוף בית שני]. איך הציבור לא התקומם על "האיסורים החדשים" שצצו חדשים לבקרים.
ומה עם החכמים שהיו אז כולם היו שקרנים.
לא היו כמה שיכלו לקום ולצעוק המלך הוא ערום. [מעטים כן היו]
למה הצדוקים בזמן הבית ממשיכים בעיקשות לדבוק בטקס ולא מכחישים את כלל התורה
ורוב העם נוהה אחרי הפרושים . אז ובכל הדורות.
דבריך ראויים לעיון. אבל הבאתי קצת שאלות שמציקות לי באפן אישי
תוקן על ידי גברא_רבה ב- 03/09/2014 14:54:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 15:16 |
|
| |
גברא
מה אתה משיב על כך- כי בכל הנ"ך אין איזכור למעמד הר סיני?
מה אתה אומר על כך כי בכל הנ"ך איו איזכור לעשרת הדברות?
ומה אתה אומר על כך כי אין איזכור -לחג הסוכות, אחר עזרא בספר נחמיה.
ומה אתה אומר על כך. כי בכל הנ"ך לא מוזכר יום הכיפורים ראש השנה, וה רגלים?
ומה אתה אומר כי הנבאיים וגם אחרים כמעט לא השתמשו במצוות התורה ,רק באיזכור כללי אם בכלל.
ומה אתה אומר על ההלכות של יחזקאל הנביא וגם ירמיהו.המנוגדות את הלכות התורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 15:22 |
|
| |
גברה רבה
לא כתבנו שנוסח התורה התעצב בתקופת עזרא, אלא כתבנו שהוא התעצב בתקופת שלמה.
אולם יש בתורה חידה גדולה. מצד אחד התורה קדומה (ראה בראיות קויפמן שהבאנו, כל הנביאים מצטטים מהתורה, מכאן שהיא קדמה לכל הנביאים), מצד שני יש בה קטעים מאוחרים (ראה ראב"ע), מצד שלישי יש בה כפילויות, מצד רביעי יש בה סתירות (ראה בהודעות שכתבנו).
איך אפשר ליישב זאת? על כורחנו התורה קדמה לכל הנביאים שציטטו מהתורה (תקופת שלמה), אולם היא כוללת 3 כותבים, וכל אחד כתב כפי המסורות שהגיעו לידיו, בכתב ובעל פה. מכיון שהכותבים כתבו ממסורות שבידם המיוחסות למשה, לפיכך כאשר כתבו וידבר ה' אל משה לאמר, צו את בני ישראל... הכותב והקוראים לא ראו בכך שקר, אלא הם כעת (בתקופת שלמה) מעצבים את חוקי משה בצורה מסודרת ומהוקצעת (הם כתבו מגילות מגילות). דא עקא, היו כמה מסורות, וכמה קבצי חוקים, הכותבים היו מודעים זה לזה, והשלימו זה את זה, לפיכך מצד אחד הם מתייחסים זה לזה, מצד שני סותרים זה את זה כי כל אחד מוסר את המסורת שבידיו. כעת נבין מדוע דבריהם התקבלו, ולא נחשבו כשקר, כי העם האמין באמת ובתמים שהחוקים הגיעו מפי ה' ע"י משה, רק שלא ידעו להכריע כפי איזה קובץ של חוקים. אחרי תקופת שלמה לא הוסיפו כלום בגוף החוקים ובגוף הסיפורים, אין שום סממן איחור המצביע על תקופה מאוחרת מתקופת שלמה, ועזרא הסופר רק קיבע את המגילות שהגיעו אליו לספר אחד גדול, הכולל חמשה ספרים.מגילות התורה היו ידועות מאז ומעולם כחוקי משה, לפיכך נבין איך גם בדורות שלאחר התנ"ך האמינו אמונת אומן בתורה ללא פקפוק, כי מאז ומעולם זאת היתה הדעה, וגם הכותבים הראשונים ראו את עצמם ככותבים את חוקי משה, ולא כמזייפים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 16:07 |
|
| |
דרום
כל הנביאים מצטטים מהתורה,
איפה בדיוק? מצטטים? טקסט? אולי בכללי יש איזכור,על קיומה של התורה, אבל מה גודלה ומה פרקים הכילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2014 16:41 |
|
| |
ירוחם
בביאור דעת מקרא לתנ"ך, בהוצאת מוסד הרב קוק, יש הקדמה לפני כל ספר מספרי התנ"ך, ושם הם ערכו מקבילות מפורטות, בין כל ספר מספרי התנ"ך לספר התורה.
מקבילות אלה מתפרשות בשני אופנים, או מפני שהעורך שערך את ספרי הנ"ך כבר הכיר את התורה, או מפני שהנביא כותב הספר, כבר הכיר את התורה.
היוצא מדבריהם, הנביאים הכירו את התורה, והם ציטטו ממנה מצוות וביטויי לשון.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 03/09/2014 16:44:58
|
|
|
|
|
