ברא
תודה רבה על האינפורמציה
הקישור האחרון הוא ששמיטה בשנת ה' ק"ו וזה כמנהגינו
הקישור שלפניו בשנת ה' קמ"ח וכותב שהיא שנת ל"ג ליובל וגם לשמיטה, וצ"ל וג' לשמיטה (והוא כמנהגינו) וכתב שהיא שנת1699 לשטרות ושנת 1320 לחורבן [חישוב יובל שלו מתאים למניין שטרות שהוא 3449 יותר ממניין ליצירה אבל מה שכתב 1320 לחורבן אינו מתאים וכתבו עפ"י הגמ' שלמניין שטרות מוסיפים 3448 אע"פ שידע את מניין שטרות האמיתי לא מהגמ'].
שתי הקישורים שלפניהם לא יכולתי לראות, אם תוכל לפרט לי.
הקישור הראשון הוא ששנת 1081 לחורבן היא ג' לשמיטה מתאים למנהגינו אם שנת 1 לחורבן (תיאורטי) היא שנת 3830 למניין לבריאה וכן יש את היחס הזה בהרבה מקומות ישנים. התאריך לשטרות מחוק/ קרוע כנראה ולכן צויין ת"ק[ ] אבל גם זה לא נכון כי שנת אלף ות"ק לשטרות הוא כארבעים שנה אחרי התאריך הנ"ל.
______________________________________________________________________________
להלן מה שליקטתי מדברים שנדפסו.
יש הרבה שטרות ואגרות (רובם מהגניזה הקהירית) וכדומה מהשנים 4693-4843 מתוארכים גם לבריאת עולם וגם לשמיטה וכולם מתאימים לחשבון שמיטה שלנו (והם מנו לבריאה כמניין שלנו- שכן מתאימים ימי השבת והחדש) כדלהלן.
4693 ארבעה שטרי אירוסין מפנקס בית דין (?) בדמשק כולם בשנה שלישית בשבוע שטר אחד ט' אדר ראשון חמישי בשבת ושטר נוסף י"ו אדר ראשון חמישי בשבת ושטר נוסף חמישי בשבת י"ו אדר שני (צ"ל ראשון) ושטר נוסף כ"ח אדר שני [1]
4716 כתובה מדמשק יום שני בשבת י' ניסן חמישית בשבוע.[2]
4761 קולופון של ספר פירוש רב סעדיה גאון ב' בשבת בחדש אייר ראשונה לשבוע[3]
4763 צוואה בשנה שלישית בשבוע ארבעת אלפים [שבע[4] מאות] שישים ושלש[5]
4765 יום שישי כ"ד מרחשון חמישית בשבוע[6]
4771 יום חמישי י"ח שבט רביעית לשבוע[7].
4775 אגרת רבי יאשיהו מן רמלה יום שישי ז' אייר שנה ראשונה בשבוע[8]
4780 יום שלישי כ"ג כסלו שנה שישית בשבוע[9]
4784 ד' אלפים [שבע מאות[10]] תמנין וארבעה שנה שלישית לשבוע[11]
4786 גט מעיר רמלה בחדש אדר ראשון חמישית בשבוע[12]
4786 קינה יום שישי י"ט אדר ראשון שנה חמישית בשבוע[13]
4789 אגרת מחכמי צור לצובה[14]
4795 יום חמישי י"ב סיון בשנת השמיטה[15]
4797 רביעית בשבוע[16]
4812 שטר מרמלה יום ראשון כ"ב טבת שנה שלישית בשבוע[17]
4821 קולופון מאשקלון חמישית בשבוע[18]
4837 גט מיפו יום ב' י"ח סיון בשנת השמיטה[19].
4843 יום ב' י"ד ניסן שנה שישית בשבוע בעיר דמסיס על נילוס מצרים[20] (זה נדיר שכל השטרות ההאחרים מארץ ישראל חוץ משל שנת תרצ"ג שמדמשק).
4767 רב האי גאון[21] פירש את הגמ' בע"ז ט' ע"ב ב' פירושים על פי ב' גירסאות ולפי אחד מהם מבואר ששנת ב' לשטרות (תיאורטי) היא שמיטה ואפשר שרב האי עצמו[22] גרס בגמרא את שתי החשבונות גם לישייליה לספרא שזה לשטרות וגם לישייליה לתנא שהוא פירשו לבריאת עולם ויש שפירשוהו (רבינו גרשם הובא ברי"ד, ורש"י ועוד) לחורבן, ואף אם אין זה הפירוש וודאי בתלמוד שרבו בה הגירסאות והפירושים מכל מקום לכאורה יש כאן עדות על זמנו (שבבבל בזמן רב האי כנראה ידעו מתי שנת השמיטה).
4935 עדות הרמב"ם (שמיטה ויובל פרק י') על מנהג ארץ ישראל, [וכתב שם גם בשם הגאונים שאין מדלגין היום שנת יובל "וכן אנו מורין" אבל בתשובה שכתב שנה אחת לפני כן (פריימן רל"ד) למרות שידע דברי הגאונים שהביאם שם, כיון שלא ידע על מנהג ארץ-ישראל (שלא הזכירו שם) סיים שעדיין הדבר ספק][23].
5068 בספר כפתר ופרח (פנ"א) כתב שכל איש הישר בעיניו יעשה ומכל מקום המנהג הרווח כרמב"ם עיין שם בארוכה.
5187 "ידענו בבירור מפי הבאים מארץ ישראל מעיר ירושלים ששנה זו קפ"ז שמיטה והקרקע הפקר וכן העידו העוברים ששנה זו שמיטה בפס לעניין שמיטת כספים" (תשב"ץ ח"ב תשובה ל"ט וראה גם בח"א תשובה של"ב).
5264-5358 כשבאו מגורשי ספרד לארץ ישראל החלו לדון איזו היא שנת השמיטה, במשך מאה שנה דנו בנושא, החל מלפני שנת רס"ג (ראה קובץ צפונות י"ט) ובשנת רס"ד-ה דנו הרבה ראה לרב קלמן כהנא בספרו ועוד. ובשנת רצ"ב כותב המבי"ט (בתשובה ח"א סימן נ') שמוסכם בפי כל העולם ששנה זו שמיטה ודן בנושא, ועדיין בשנת שנ"ח דנו בנושא (ראה קובץ מוריה נ"ו) אף שכבר פשט המנהג.
[1] מקורות ומחקרים. שמחה אסף.
[2] אסף. תרביץ שנה ט' א'. ולא ברור הקריאה ו' מאוון או ז' מאוון וכנראה צריך לומר ז' שבשנת תשט"ז י' ניסן ביום ב' ובשנת תרט"ז אינו כן.
[3] מספרות הגאונים עמוד 206. אסף.
[4] ע"כ כן צריך לומר, שאילו שמיטה ה' תשע"ו צ"ל ארבע מאות ואילו שמיטה ה' תשע"ד צ"ל שלש מאות ואינו מוקדם כל כך, ואילו שמיטה ה' תשע"ג צ"ל שש מאות וזה יתכן.
[6] הועתק בספר גנזי הגאונים על מסכת בבא בתרא חלק ב' עמוד ק"ט.
[9] גנזי הגאונים שם עמוד ק"א ועמוד קע"ב.
[10] ע"כ כן צריך לומר, שאילו שמיטה ה' תשע"ו צ"ל ארבע מאות ואילו שמיטה ה' תשע"ד צ"ל שלש מאות ואינו מוקדם כל כך, ואילו שמיטה ה' תשע"ג צ"ל שש מאות וזה יתכן.
[11] גנזי הגאונים שם עמוד רכ"ח.
[12] הלכות ארץ ישראל מהגניזה מרדכי מרגליות. (וראה בספר ___)גרייבסקי...
[13] שנת השבע להרב קלמן כהנא
[14] גנזי הגאונים שם עמוד רכ"ז
[17] ירושלים (מחקרי ארץ ישראל) אסף.
[20] גנזי הגאונים שם עמוד ש"ו.
[21] בתשוה"ג הרכבי סי' מ"ה והועתקה בסתם בפירוש רבינו חננאל בע"ז שם ומזה נובע השיבושים בתאריכים שם שחלקם בזמן רב האי וחלקם בזמן ר"ח. וכן שם תוך הציטוט מרב האי הוסיף הערה על דבריו בקשר לי"ד שכבשו וחלקו.
[22] ונראה שרב סעדיה גאון גם כן גרס כגירסא זו ראה באוצה"ג ריש ר"ה (שכתב שבגמ' בע"ז מבואר שיש הפרש שלשתי שנים בין מניין שטרות למניין לבריאת העולם ונתנו על זה רמז כי זה שנתים הרעב).
[23] שני הראשונים הראשונים שדנו בבירור שנת השמיטה הם רבינו תם והרמב"ם (ואחריהם הביאום הרבה ראשונים) ושניהם חזרו בהם מדעתם (שלא היתה שווה) מפני המסורת והמנהג.
