|
|
| נשלח ב-4/9/2014 22:34 |
 |
| |
עע
לכאורה המסקנה שבגלל מחלוקות ודיוני הראשונים בנושא התערערה קצת המסורת כמו שציין בכפתור ופרח ולכן נשתבש המעתיק של ספר זרעים כנ"ל.
השטרות שהבאתי הם מלפני זמן דיון הראשונים בין השנים ד' תרצ"ג-ד'תתמ"ג ברא הביא עדות מתקופה יותר מאוחרת בזמן שכבר התחילו לדון בנושא.
עדיין זו מסורת על המנהג מלפני אלף שנה בערך בלבד האם יש מידע קדום יותר באלף שלפני כן ?
מצבות צוער לכאורה מוכיחות כן אבל בהנחה שהחורבן היה בשנת 70 לסה"נ וזה מה שנשאר לברר באיזה שנה באמת נחרב הבית ? האם על זה יש מידע מדויק ???
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2014 23:23 |
|
| |
באיזה שנה באמת נחרב הבית ? האם על זה יש מידע מדויק ???
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 11:21 |
|
| |
עדות מעניינת מצאתי לאחרונה בס"ד בכת"י: אלסנה אלעאשרה בעד אלכמסה אלאף ללעאלם אלדי תאריכהא לשטרות אתקפ"א והי לחרבן אקפ"ב והי אלכאמסה ללשמטה איני מבין ערבית, אבל מהשוואות שערכתי אני מבין שהמשמעות היא כזאת - השנה העשירית אחרי האלף החמישי לעולם, אשר תאריכהּ לשטרות אתקפ"א והיא לחרבן אקפ"ב והיא החמישית לשמיטה. יש לציין שמשפט זה נמצא בתוך כת"י אוטוגרפי שיש המייחסים אותו לר' פרחיה ב"ר נסים (מתלמידי הרמב"ם, גיסו של ר' אברהם בן הרמב"ם, וחתנוֹ של ר' חננאל ב"ר שמואל. המחלוקת מתוארת בכמה מבואות לפירושיו, כגון הפירוש לרי"ף שבת שנדפס ע"י מכון אופק, וכן הפירוש ליבמות שנדפס, כמדומני, בצפונות).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 14:23 |
|
| |
ברא
תודה רבה
1 כנראה יש טעות בהעתקה וצ"ל א' תקס"א לשטרות ולא תקפ"א וכך הוא מתאים לכל שאר התאריכים וכמנהג שמיטה שלנו,
2 הוא חישב "שנת 1 לחורבן" = שנת 380 לשטרות = שנת 3829 לעולם
בגמ' מבואר "שנת 1 לחורבן = שנת 381 לשטרות = שנת 3829 לעולם אלא שבריאת עולם של הגמ' הוא שנה 1 אחרי בריאת עולם שלנו,
3 מה מקור הכת"י ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 15:12 |
|
| |
מצאתי העתקתו בצפונות י' עמוד ח' ואכן צדקתי בתיקוני!!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 15:15 |
|
| |
בבקשה אם תוכל לצטט לי מה כתוב במה שציינת למעלה. תודה רבה
דיון על שנת השמיטה נמצא בכת"י משנת 1231 בערך:
עדות על שנת קיום השמיטה מעט קודם לכת"י הקודם, ניתן אולי למצוא בכת"י הזה:
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 19:37 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: |  | | מצאתי העתקתו בצפונות י' עמוד ח' ואכן צדקתי בתיקוני!! |
|
תודה! לא ידעתי שזוהה כבר בעבר, כי באתר הגניזה של פרידברג לא מצוין שהוא שייך לקטעים הללו, וחשבתי שזיהיתי לראשונה. לא שמתי לב לפיענוח שם. מדובר בכת"י קיימברידג' misc.8.37.
הטעות שלי בקריאה נובעת מכך שככל הנראה הסופר כתב בתחילה פ"ה ותיקן לסמ"ך. ועדיין יש דמיון רב לאות פ"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 19:49 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: | |
בבקשה אם תוכל לצטט לי מה כתוב במה שציינת למעלה. תודה רבה
דיון על שנת השמיטה נמצא בכת"י משנת 1231 בערך:
עדות על שנת קיום השמיטה מעט קודם לכת"י הקודם, ניתן אולי למצוא בכת"י הזה:
|
|
לגבי הראשון:
| לוח לשנת ד'תתקצ"ב : בערבית. | | ספרית מקור | בודפשט - אוסף קויפמן, גניזה A-D 423 | | | Budapest - Magyar tudomanyos akademia, MS. Kaufmann, Geniza 423 a-d | | מס' בספ' מק | BUD GEN 423 a-d | | מקצוע | מדעים. אסטרונומיה. עברונות | | דפוסת | תתקצ"ב לערך (1231). | | סוג כתיבה | מזרחית | | תאורת | 2 דפים. | | הערה | מחדש שבט ועד תשרי של שנה הבאה. כולל מולד החודש, המקביל בלוח המוסלמי, ועוד עניינים בסופו דיון מפורט על חידוש שנת השמיטה. | | | כתיב מלא עתיק: אדר שיני. | | הערת פאליא | זוג דפי נייר שלמים ורצופים, 21-27 שורות לעמוד. X2.5 8. |
לגבי השני:
| כותר | שטר חוב תמורת יין |
|---|
| ספרית מקור | פריס - אוסף ג'ק מוצירי ומשפחתו 110, VII | | | Paris - Collection Jacques Mosseri VII, 110 | | מס' בספ' מק | PARIS MOSSERI VII 110 | | | PARIS MOSSERI A 111 II (old no.) | | מקצוע | שטרות | | דפוסת | 1220 | | מקום העתקה | קהיר CAIRO | | תאורת | 2 דפים | | הערה | כולל תוספות לשטר על אי השמטות החוב בשנת השמיטה ובענין פירוט מועדי הפרעון בשנים 1223-1221. | | | קטעים מגניזת קהיר. | | Related Publication | ראה: גויטיין, חברה, א, עמ' 449, הערה 29. | | | קטלוג של אוסף ז'אק מוצרי (ירושלים תש"ן). | | הערת פאליא | עמוד אחד ריק. |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 20:21 |
|
| |
ברא
התכוונתי אם יש אפשרות לקרוא את הלוח ולא רק את הכותר תודה רבה
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 08/09/2014 20:22:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 10:27 |
|
| |
באתר הגניזה מן הסתם יש סריקה של הלוח. לגבי הקטע השני אני לא בטוח, כיון שרק חלק מאוסף מוצרי נסרק עד עתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 02:00 |
|
| |
מקור קדום
בין השטרות שנמצאו בואדי מרבעאת' 24
"[ב] עשרין לשבט ש[נ]ת שתי[ם] [ל]גאלת ישראל על יד שמעון בן כוסבא נסיא [י]שרא[ל] [במחנ]ה שיושב בהרד[יס] [אלעז]ר בן השלני אמר [ל]הלל בן גריס: אני מרצונ[י] [חכרתי ה] מך מן קצת עפר [שיש לי ב] עיר נחש...לחמש שנים.... הכול חכרתי המך מן היום עד סוף ערב השמטה א[ת] [חכי]ר שאהא שוקל לך ה[כ]ה [כו]ל שנה ושנה חנטין יפות [ו]נקיות ארבעת [כ]ורין ושמנה סאין מעשרת"
לכאורה חמש שנים כולל שנה זו שעומד בה (בחדש שבט) וא"כ שנה ראשונה לגאלת ישראל היא מוצאי שמיטה ולפי המקובל פרץ המרד בשנת 132 לסה"נ [שהיא שנת 16 לאדריינוס] וא"כ שנת 132 היא מוצאי שמיטה ולמנהגינו 132 היא שמיטה וזה מתאים אם חמש שנים לא כולל את השנה שעומד בה שכבר חרשו וזרעו והחיטים כבר התחילו לצמוח.
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 10/09/2014 02:08:53
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 11:20 |
|
| |
תיקון טעות
לפי המקובל שנת 2 לגאלת .... הואמתשרי 132 עד תשרי 133 ואם כן שנת השמיטה היא מתשרי של 138 ואם שנת כתיבת השטר בכלל הוא מתשרי 137 ולפי מנהגינו הוא מתשרי 139
מי שיכול ליישב בבקשה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2014 15:11 |
|
| |
בנושא תיארוך בר כוסבא ועוד נכתב בעבר בגליון קולמוס של משפחה מישהו יודע איך למצאו ??
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 23:20 |
|
| |
הרמב"ם קבע את שנת השמיטה על פי מסורת ולא על פי סברה, לא ידוע לנו בעבר על שני מסורות, אלו החלו רק כאשר החלה מחלוקת, הרמב"ם ביקר בארץ ישראל והיה גם במצרים שהיא בהשפעתה, לכן היה אמור לדעת מהו המנהג של ארץ ישראל מאז ומתמיד, ואם היו שתי מסורות הוא גם היה מזכיר זה, לכן דעתו היא הנכונה. בשונה מהדעות האחרות שהופיעו אחרי זה בצרפת בה לא היתה ידוע שנת השמיטה שכן לא נהגה בה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 00:09 |
|
| |
עע
1 בייחס למנהג ארץ ישראל זה אכן מסכם את מה שהובא למעלה שהמנהג ידוע עוד מלפני זמן הראשונים שדנו בנושא.
2 בייחס לקדמות הרמב"ם על בעלי התוס' אין זה משנה כלום וגם שבאמת רבינו תם דן בנושא כעשרים שנה לפני הרמב"ם.
3 בספרד וצרפת לא נהגו כלל בשמיטה גם שמיטת כספים ורק ככה אפשר להבין שאף אחד לא התייחס למנהג הידוע [בספר התרומות הספרדי מזמן הרמב"ן כותב את זה כהוכחה שלא נהגו שמיטת כספים בחו"ל ויש לזה עוד מקורות].
הרמב"ם התנגד למנהג כמו שכתב בתשובה וכן רבינו תם ("מעשה היה וכתב רבינו יעקב פרוזבול" סמ"ק ועוד). ולכן הוצרכו לדעת מתי שמיטה.
4 הרמב"ם שנה לפני כתיבת הלכות שמטה ויובל כתב בתשובה את דעתו האישית שצריך לדלג שנה אחת כל 50 שנה (יובל) וכותב שדעת רב האי גאון אינה כן ומסיים שהדבר בספק.
שנה אחרי כן כשכתב בספרו הוסיף עוד נתון שלא ציינו בתשובה והוא שמנהג ארץ ישראל כן (כמו הגאון) ולכן ביטל דעת עצמו [ומכל מקום לא נמנע מלהביאה עיין ריש עדיות] כנראה שרק אז נודע לו המנהג [למרות שביקר בארץ ישראל כבר עשר שנים לפני כן].
מה שנשאר לברר הוא האם יש תיעוד למנהג בתקופה קדומה יותר כי אין הרבה מידע על יישוב יהודי בארץ ישראל מזמן האמוראים ועד אז...
 |
|
|
|
|
|
