מחקר בירור שנת השמיטה
א. בספר חשמונאים (מקבים) א' מסופר שאנטיוכוס צר על בית צור ועל ירושלים בשנת השמיטה ובספר חשמונאים ב' כתוב שהיה בשנת 149 למלכות יוון ("לשטרות") ולפי זה שנת 2326 לשטרות (ה' תשע"ה) הוא שמיטה[1] [ובחשמונאים א' בעצמו נראה שהיה בשנת 149 או 150]. מובא גם בספר מלחמות היהודים
ב. בסוף ספר חשמונאים (מקבים) א' מסופר שתלמי הרג את שמעון בשנת 177 לשטרות ויוסיפון[2] כותב שכשצר יוחנן הורקנוס על בית דגון שברח תלמי לשם וארך המצור ופרש מפני שהגיעה שנת השמיטה[3] משמע ששנת 178 שמיטה ואולי יש כאן חוסר דיוק ומכל מקום המצור היה בשנת שמיטה...
ג. בספר מלחמות היהודים (י"ד ט"ז ד') כתב שהורדוס כבש את ירושלים בקיץ בשנת השמיטה [לא ברור שם מספיק דיוק השנה אבל לחוקרים היא שנת 37 לפני סה"נ וזה כמנהגינו[4]].
ד. שטר[5] חוב משנת 2 לנירון קיסר "שמיטתא דא" ונירון מלך משנת 54 לסה"נ ואם כן שנת 55 היא שמיטה (אם הכוונה ששנה זו היא שמיטה) וכן שנת 2015 ואם השטר היה מחדש טבת עד תשרי [פרט החודש לא שרד] הוא כמנהגינו. אבל אם היהודים מנו (לנירון קיסר) מתשרי כיון שמלך לפני תשרי (13/10/54) שנת 2 לנירון היא מתשרי 54 עד תשרי 55 והוא מתאים למנהגינו רק אם היה השטר בין טבת לתשרי.
ה. בסדר עולם[6] כתוב שחרב הבית במוצאי שביעית כלומר ששנת החורבן היתה בשנה ראשונה לשמיטה [זה פשוטו וכן מוכח שם שמחשב השנים בשביל שנות שמיטה ולא כמו שדחקו בגמרא לתירוץ אחד ש"וכן בשניה" לא הולך על שנת השמיטה ולא כמו שדחקו קצת ראשונים שמוצאי שביעית ר"ל סוף שנה שביעית ולא כמו שדחק הרמב"ם שר"ל שנה ראשונה למניין החורבן שהחלו למנותה מתשרי שאחר החורבן היא היתה שנה ראשונה בשבוע]. והרי ידוע[7] שהבית נחרב בשנת ג' תת"ל למניינינו הרי זה כמניינינו.
כל הראיות הנ"ל הם בהנחה שלא דילגו שנת חמישים (יובל) וזה עצמו מוכח מכאן[8]
ו. בגמרא עבודה זרה ט' ע"ב אמר רב הונא בריה דרבי יהושע האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע קאי [לישייליה לתנא/לספרא[9]] וכו' ולפי גירסת רב האי (ראה להלן) מבואר ששנת ב' לשטרות היא שמיטה ולגירסא זו מיושב ביותר הרמז שהביאו "כי זה שנתים הרעב ועוד חמש שנים".
ז. שטרות חכירה של בר כוזיבא מיום עשרים בשבט שנת 2 למלכו והמרד פרץ לפי המקובל בשנת 132 (לפני תשרי ?) =בשנת 16 לאדריינוס כן כתב הירונימוס בשם אוסביוס (וכעי"ז בסדר עולם לגירסאות שונות) ואדריינוס מלך משנת 117 . הוא חכר לחמש שנים לכאורה לא כולל שנה שעומד בה בחודש שבט שהחיטים כבר החלו לצמוח והחכירות "עד סוף ערב השמיטה" אם כן עמד בשנה שניה בשבוע ולפי מנהגינו שמיטה היתה מתשרי 131 עד תשרי 132 וזה מתאים אם המרד פרץ בין ינואר 132 לא' אייר ג'תתצ"ב (132) אבל אם המרד היה אחרי תשרי צ"ג 132 א"כ שנה ב' היא צ"ד [לא יתכן שפרץ בין אייר צ"ב לתשרי צ"ג שאם כן א' אייר הקרוב הוא שנה ב' לבר כוסיבא ויש שטר מא' אייר שנה א. [כל זה בהנחה שמנו מתשרי].[10]
ח. בצוער[11] בבית קברות עתיק נמצאו עשרות מצבות של יהודים מהשנים 290-509 לחורבן עם תאריך לחורבן בית המקדש ותאריך לשמיטה, ששנת א' למניינם לחורבן היא שנה ראשונה לשמיטה[12]. ומוכח שם ששנת א' לחורבן היא ג' תת"ל למניינינו שבמצבה אחת משנת 290 לחורבן 3 לשמיטה יש גם כיתוב ביוונית עם תאריך 253 לפרובינקיה ערביה והיא לפי הידוע התחילה (מיום שכבשה רומי את ערביה) בשנת 106 לסה"נ אם כן היא משנת 358 לסה"נ וזה בדצמבר (בכיתוב העברי כ"ז כסלו וביווני__) וזה כמנהגינו. וכן יש להוכיח באיזה שנה המצבות על פי ימי השבת והחדש למרות שעוד לא נהגו לפי הלוח שלנו.
ט. שטר כתובה ממצרים (בעיר אנטינואופוליס) מיום כ' כסלו שנת 417 לסה"נ (זה תירגומו לחוקרים[13] על פי __) בשנה שישית לשמיטה. ואם כן כסלו (נובמבר-דצמבר) (+7*228=)2013 היא שישית וכמנהגינו.
י. 4508 כמה פייטנים ציינו צום "רעש שביעית" שהיה בכ"ג שבט ובכת"י אחד מצויין שזה בשנת בזע"ם (679) אחרי החורבן והמניין הידוע לחורבן (על פי מצבות צוער ובן מאיר ועוד) הוא ששנת 1 לחורבן היא שנת ג' תת"ל ואם כן היה בשנת ד' תק"ח וכן הוא לפי מקורות חיצוניים אבל אינו ברור ויש בזה סתירות..
יא. 4536 בספר ברייתא דשמואל[14] פרק ה' בשנת ארבעת אלפים חמש מאות ושלשים ושש שוו חמה ולבנה שמיטין ותקופות. והוא חישוב תיאורטי של שמיטות מבריאת העולם (ללא דילוג יובלות) ומ"מ נראה שהתאים למציאות בזמנו. (וכנראה חישב מבהר"ד כמנהגינו שמאז חישוב תקופת חמה ולא משנה אחר כך–וי"ד).
יב. 4564 בסוף ספר סדר עולם זוטא בנוסח אחד[15] "עכשיו י"א בכסלו שנת השמיטה ארבעת אלפים תקס"ד לבריאת העולם" וכתבו ראשונים [ספר התרומה וכן בהלכות ארץ ישראל המיוחס לטור[16] תוספות שאנץ תוספות רבינו אלחנן, הגהות מרדכי, ומרומז בקצרה בהגהות מימוני] שרבינו תם מצא בסוף סדר עולם לרבנן סבוראי כנ"ל ולכן חזר בו ממה שפירש בשנתהשמיטה. ולפנינו בספר הישר לרבינו תם (סימן ת_) אחר שהאריך מסיים "שוב הגיה רבינו וכו'", ונראה שחסר שם[17] ותוכן הדברים שם שמנין שלנו לבריאת העולם הוא משנה שלפני הבריאה (בהר"ד) וחשבון של הראשונים משנה אחת אח"כ (וי"ד) ולכן מה שכתוב בגמרא ע"ז ט' ע"ב לגירסת ופירוש רב האי (עיין בהמשך) ששנת א' לשטרות (תיאורטי) היא שנה שישית בשבוע והיא שנת 3449 לבריאה זה למניין הראשונים אבל למנינינו היא 3450 וממילא שנת 3451 [וכן 5775] היא שמיטה. וחידש זה[18] כדי שלא יסתור המסורת שבסדר עולם לפירושו בגמרא. ורוב הראשונים (כולל תוס' ע"ז ט:) לא ידעו שרבינו תם חזר בו בקביעת שנת השמיטה.[19]
יש הרבה שטרות ואגרות (רובם מהגניזה הקהירית) וכדומה מהשנים 4693-4843 מתוארכים גם לבריאת עולם וגם לשמיטה וכולם מתאימים לחשבון שמיטה שלנו (והם מנו לבריאה כמניין שלנו- שכן מתאימים ימי השבת והחדש) כדלהלן.
יג. 4693 ארבעה שטרי אירוסין מפנקס בית דין (?) בדמשק כולם בשנה שלישית בשבוע שטר אחד ט' אדר ראשון חמישי בשבת ושטר נוסף י"ו אדר ראשון חמישי בשבת ושטר נוסף חמישי בשבת י"ו אדר שני (צ"ל ראשון) ושטר נוסף כ"ח אדר שני [20]
יד. 4716 כתובה מדמשק יום שני בשבת י' ניסן חמישית בשבוע.[21]
טו. 4761 קולופון של ספר פירוש רב סעדיה גאון ב' בשבת בחדש אייר ראשונה לשבוע[22]
טז. 4763 צוואה בשנה שלישית בשבוע ארבעת אלפים [שבע[23] מאות] שישים ושלש[24]
יז. 4765 יום שישי כ"ד מרחשון חמישית בשבוע[25]
יח. 4771 יום חמישי י"ח שבט רביעית לשבוע[26].
יט. 4775 אגרת רבי יאשיהו מן רמלה יום שישי ז' אייר שנה ראשונה בשבוע[27]
כ. 4780 יום שלישי כ"ג כסלו שנה שישית בשבוע[28]
כא. 4784 ד' אלפים [שבע מאות[29]] תמנין וארבעה שנה שלישית לשבוע[30]
כב. 4786 גט מעיר רמלה בחדש אדר ראשון חמישית בשבוע[31]
כג. 4786 קינה יום שישי י"ט אדר ראשון שנה חמישית בשבוע[32]
כד. 4789 אגרת מחכמי צור לצובה[33]
כה. 4795 יום חמישי י"ב סיון בשנת השמיטה[34]
כו. 4797 רביעית בשבוע[35]
כז. 4812 שטר מרמלה יום ראשון כ"ב טבת שנה שלישית בשבוע[36]
כח. 4821 קולופון מאשקלון חמישית בשבוע[37]
כט. 4837 גט מיפו יום ב' י"ח סיון בשנת השמיטה[38].
ל. 4843 יום ב' י"ד ניסן שנה שישית בשבוע בעיר דמסיס על נילוס מצרים[39] (זה נדיר שכל השטרות האחרים מארץ ישראל חוץ משל שנת תרצ"ג שמדמשק).
לא. 4910 "עכשיו היא שנת ג' לשבוע [של שמיטה] והיא שנת אלף ותק[.] למנין שטרות למלכי יון [= אחרי 1189] ושנת אלף ופ"א לחורבן [=1149 כנראה]".[40] שנת 1081 לחורבן היא ג' לשמיטה מתאים למנהגינו [וזה שנת ד' תתק"י] אם שנת 1 לחורבן (תיאורטי) היא שנת 3830 למניין לבריאה וכן יש את היחס הזה בהרבה מקומות ישנים. התאריך לשטרות מחוק/ קרוע כנראה ולכן צויין ת"ק[ ] אבל גם זה לא נכון כי שנת אלף ות"ק לשטרות הוא כארבעים שנה אחרי התאריך הנ"ל.
לב. 4767 רב האי גאון[41] פירש את הגמ' בע"ז ט' ע"ב ב' פירושים על פי ב' גירסאות ולפי אחד מהם מבואר ששנת ב' לשטרות (תיאורטי) היא שמיטה ואפשר שרב האי עצמו[42] גרס בגמרא את שתי החשבונות גם לישייליה לספרא שזה לשטרות וגם לישייליה לתנא שהוא פירשו לבריאת עולם ויש שפירשוהו (רבינו גרשם הובא ברי"ד, ורש"י ועוד) לחורבן, ואף אם אין זה הפירוש וודאי בתלמוד שרבו בה הגירסאות והפירושים מכל מקום לכאורה יש כאן עדות על זמנו (שבבבל בזמן רב האי כנראה ידעו מתי שנת השמיטה).
לג. 4935 עדות הרמב"ם (שמיטה ויובל פרק י') על מנהג ארץ ישראל, [וכתב שם גם בשם הגאונים שאין מדלגין היום שנת יובל "וכן אנו מורין" אבל בתשובה שכתב שנה אחת לפני כן (פריימן רל"ד) למרות שידע דברי הגאונים שהביאם שם, כיון שלא ידע על מנהג ארץ-ישראל (שלא הזכירו שם) סיים שעדיין הדבר ספק][43].
לד. 5068 בספר כפתר ופרח (פנ"א) כתב שכל איש הישר בעיניו יעשה ומכל מקום המנהג הרווח כרמב"ם ע"כ.
לה. 5010 כת"י קיימברידג misc.8.37. באתר הגניזה של פרידברג ויש המייחסים אותו לר' פרחיה ב"ר נסים (מתלמידי הרמב"ם, גיסו של ר' אברהם בן הרמב"ם), קובץ צפונות י' עמוד ח' "אלסנה אלעאשרה בעד אלכמסה אלאף ללעאלם אלדי תאריכהא לשטרות אתקס"א והי לחרבן אקפ"ב והי אלכאמסה ללשמטה" בכת"י נראה שכתב הסופר [בטעות] אתקפ"א ותיקן אתקס"א.
לו. 5148 קולופון בשנת ה' קמ"ח וכותב שהיא שנת ל"ג ליובל וגם לשמיטה, וצ"ל וג' לשמיטה (והוא כמנהגינו) וכתב שהיא שנת 1699 לשטרות ושנת 1320 לחורבן [חישוב יובל שלו מתאים למניין שטרות שהוא 3449 יותר ממניין ליצירה אבל מה שכתב 1320 לחורבן אינו מתאים וכתבו עפ"י הגמ' שלמניין שטרות מוסיפים 3448 אע"פ שידע את מניין שטרות האמיתי לא מהגמ'].[44]
לז. 5187 "ידענו בבירור מפי הבאים מארץ ישראל מעיר ירושלים ששנה זו קפ"ז שמיטה והקרקע הפקר וכן העידו העוברים ששנה זו שמיטה בפס לעניין שמיטת כספים" (תשב"ץ ח"ב תשובה ל"ט וראה גם בח"א תשובה של"ב).
לח. בספר חרדים מעיד בשם החכמים משנת רנ"ז /רס"ד על שנת השמיטה. אז בערך החלו לדון בנושא כשבאו הספרדים לארץ ישראל ראה עוד תיעוד לדיון בנושא בשנים אלו (מלפני שנת רס"ג) בקובץ צפונות י"ט ודיון בשנת רס"ד-ה יש הרבה תיעוד ר גם להרב קלמן כהנא בספרו ___.
לט. "שנה זו, שהיא שנת ה'שמ"ח לבריאת עולם, היא שנת השמיטה לדעת הרמב"ם. ונמצא בפסקי הרבנים הראשונים אשר לפנים קרוב לתשעים שנה היום, כי קם חכם אחד לערער על חשבון שנת השמיטה כפי הבנת לשון הרמב"ם. ועמדו החכמים השלמים רבני ירושלים תוב"ב, אשר היו בימים ההם, ונשאו ונתנו לברר לשון הרמב"ם, ושלחו חכם אחד שליח לרבני צפת תוב"ב שיוציאו לאור משפט לשון הרמב"ם ז"ל והבנתו, גם לדעת המנהג אשר היו נוהגים קדמוניהם. והרבנים, אלה מפה ואלה מפה, אחר העיון עלתה הסכמת כולם להיות המנהג הפשוט מיוסד על אדני האמת סברת הרמב"ם. והשנה אשר היו נוהגים בה שביעית הוא על פי סברת הרמב"ם כפי מה שהורו הרבנים. גם כתוב באותו פסק, כי אז העידו זקני דמשק וכל סוריה היות המנהג כן.
ואחרי כן, כמו שלושים שנה, בימי הרב ר' לוי ן' חביב ז"ל, קם מי שרצה לחלוק על המנהג הקדום ועל הרבנים הקודמים, אז נתקבצו כל החכמים אשר בירושלים וגם שלחו לחכמי צפת והסכימו כולם לדעת אחת, כמו שהסכימו הרבנים הקודמים, ושלחו לכל תפוצות ישראל לסלוניקי ולקושטאנדינ"ה אשר היו שם אנשים גדולים אנשי שם, וכולם הסכימו לדעת הרבנים הקודמים, וכן פשט המנהג בכל תפוצות ישראל הקרובים והרחוקים, ועל פי אותו חשבון כתב הרב הגדול מוהר"ר יוסף קארו בספר שלחן ערוך, כי שנת שמיטה הייתה שנת ה'שי"ג לבריאת העולם, ועל פי אותו חשבון שנה זו, שהיא שנת ה'שמ"ח לבריאת עולם, היא שנת השמיטה.
מ. בשנת רצ"ב כותב המבי"ט (בתשובה ח"א סימן נ') שמוסכם בפי כל העולם ששנה זו שמיטה ודן בנושא, ועדיין בשנת שנ"ח דנו בנושא (ראה קובץ מוריה נ"ו) אף שכבר פשט המנהג.
עוד שתי הוכחות ששנת השמיטה אינה שנת ה' תשע"ד
מרי אזרחי בשנת 40 לסה"נ שמתועד ביוסיפון ובפילון בספרו המשלחת אל גאיוס (קאליגולה) ועוד ומוכח שם שלא היתה שנת שמיטה (לכאורה) ניסן 40 היא ג' ת"ת, תשרי 40 היא שנת ג' תת"א, והיו שם לכ' לפני תשרי -על פי מקורות רומיים נהרג קליגולה ב24/01/41 ובמגילת תענית בכ"ב שבט- ש"מ ששנת ג' ת"ת (מקבילה ל ה' תשע"ד) אינה שמיטה.
והסיפור הזה מוזכר במגילת תענית:
"בעשרין ותרין ביה (בחודש שבט) בטילת עבידתא, דאמר סנאה להיתאה להיכלא, דלא למספד ביה ("בעשרים ושניים בו - בשבט - בטלה המלאכה - של הצלם בצידון - שאמר השונא להביא להיכל, שלא לספוד"), יום ששלח גסקלה (קאליגולה) את הצלמים להעמיד בהיכל ובאתה השמועה בערב יום טוב הא' של חג (סוכות).
אמר להם שמעון הצדיק: עשו מועדיכם בשמחה, שאין אחד מכל הדברים ששמעתם יקויים, כי מי ששיכן שמו בבית הזה וכשם שעשה נסים לאבותינו בכל דור ודור, כך יעשה לנו נסים בזמן הזה. מיד שמע קול, מבית קדש הקדשים, שהוא אומר: בטילת עבידתא, דאמר סנאה להיתאה להיכלא, אקטול גסקלס (נרצח קאליגולה) ובטלו גזירותיו, וכתבו אותה שעה וכוונו אותה.
וכיון שראה שהיו ממשמשין ובאין, אמר להם: צאו וקדמו לפניו (לפני פטרוניוס.( יצאו כל גדולי ישראל, אמרו: נמות כולנו ולא תהא לנו כזאת וכו' כיון שהגיע) פטרוניוס) לכרכין, ראה בני אדם שהם מקדימין אותו מכל כרך וכרך, היה מתמיה, אמר:כמה מרובין אלה? אמרו לו המסורות: אלה היהודים שהקדימו לפניך וכו'. כיון שנכנס לכרך ראה בני אדם שמוטלים בשוקים על השק והאפר. לא הגיע לאנטיפרס, עד שבאה לו האגרת שנהרג גסקלס ובטלו גזירותיו. מיד נטלו את הצלמים וגררו אותם, ואותו היום עשאוהו יום טוב".
וחלקה הועתקה בסוטה ל"ג ע"א.
לכאורה בית קה"ק =ביו"כ וזה באתה שמועה ערב החג אבל אם נהרג בכ"ב שבט 24/01/41 (אולי צ"ל טבת). אבל גירסא אחרת במגילת תענית שבאתה שמועה של הגזירה ערב החג וזה מה שאמר עשו מועדיכם בשמחה. ובזה סתירה בין יוסיפון לפילון אם היה בעונת הזרע או בקציר.
העירו ששמעון הצדיק אחר הוא
_______________
בחשמונאים ב' כתוב שבט"ו לחדש האביב שנת 148 שלח המלך מכתב הרגעה וחזרו העם לעבוד בשדה ש"מ שלא היה אז שמיטה.
________________
עוד הוכחה לא מחייבות על שנת השמיטה
בסנהדרין צ"א ע"ב מעשה באלכסנדרוס כשהיה בארץ ישראל-מצרים "ואותה שנה שביעית היתה" ולפי החוקרים היה כאן בשנת 331- ולפי הגמרא ע"ז י. לכאורה היה כאן שש שנים לפני תחילת מניין שטרות (ובאותה שנה שהיה כאן כיבש את עילם) וגם כן מתאים אבל יש כת"י ערב שביעית היתה וכנראה כך צ"ל במגילת תענית (שכתוב שם ערב שבת ביה"ש היה).[45]
_____________
להלן פירוט הנתונים ממצבות צוער[46] כולם מתאימים זה לזה פרט למצויינים ב*.
מספר מצבה (כרונולוגי) | שנה לחורבן | שנה לשמיטה | יום בחודש | יום בשבת | הערות |
1 | 282 | - | - | - | |
2 | 286 | - | - | - | |
3 | 290 | 3 | כ"ז כסלו | - | במצבה זו יש גם כיתוב ותאריך ביוונית ראה בפנים |
4 | 291 | - | - | - | |
5 | 305 | - | כ אייר | - | |
6 | 323 | 1 | ג אייר | ב (לכאורה) | |
7 | 338 | 2 (לכאורה) | כ"ה שבט | - | |
8 | 346 | 3 | חודש שבט | - | |
9 | 346 | 3 | י שבט | ב | |
10 | 346 | 3 | כ"ח אדר ראשון | - | |
11 | 357 | 7 | כ"ו ניסן | - | |
12 | 360 | 3 | ט"ו שבט | ו | תיבת [ושי]תין מחוק ואולי הוא [ותר]תין אבל נראה שאין מספיק מקום בשביל ותרתין |
13 * | 362 | 4 | י"ז אלול | ה | אולי י"ו אלול ולא נראה |
14 * | 364 | 1 | ריש ירח מרחשון | - | |
15 | 369 | 5 | ט"ו ניסן | שבת | |
16 | 374 | 2 | ה טבת | ה | |
17 | 379 | 1 | ה' אדר ראשון | - | |
18 | 385 | 7 | ג אדר | ד | |
19 | 386 | 1 | כ"ה טבת | ו/שבת | שבתה או ערבתה ונראה יותר שבתה שאילו היה ערבתה צ"ל ערובתה... |
20 | 390 | 5 | ג/ל כסלו | - | |
21 | 398 | 6 | ג כסלו | - | |
22 * | 398 | 5 | כ אלול | ה | |
23 * | 400 | 7 | ו ניסן | ה | |
24 ? | 400/407 | 1 | כ"ט תמוז | ו | |
25 * | 406 | 1 | ו/י/כ"ו מרחשון | ב | |
26 | 433 | 6 | י ניסן | - | |
27 | 435 | 1 | י ניסן | - | |
28 * | 435 | 7 | י"א אלול | ג | |
29 | 445/449 | 4 | ה אב | ה (אולי, ראה הערה) | לא הצלחתי לקרוא (בצילום) את השנה לחורבן כלל כתוב בירח אב בחמשה בה והוסיף מעל השיטה "ביום חמשה ב" |
30 ? | 509 | 5 | י כסלו | - | |
31 | - | - | ב/כ כסלו | - | |
[1]ושם מוכח מתוכו שמנה מתשרי [גם בספר חשמונאים א' נראה שמנה מתשרי, שאחרי חנוכה בשנת 148 היה עוד כמה מלחמות ואחר כך מת אנטיוכוס בשנת 148]. וראה בורנשטיין חשבון שמיטין ובספרו מחלוקת רס"ג ובן מאיר נספח ה' ובעמוד 21 ש"הוכיח" שבארץ ישראל מנו מניסן – חצי שנה אחרי תחילת מנין שטרות הרגיל (ניסן ג' ת"נ) וראה חורב ו'.
[2] קדמוניות היהודים י"ג ח' א', מלחמות היהודים א' ב' ב'
[3] אין כאן הסבר מה קשר בין מלחמה לשמיטה ונמצא כבר רעיון זה במגילת מלחמות בני אור עם בני חשך (קומראן).
[4] בספירה זו אין שנת 0 וכשנסתיימה שנת 1- התחילה שנת 1
[5] ראה צילום בספר על חרס וגומא ליוסף נווה.
[6] פרק ל ומובא בתוספתא ובבלי וירושלמי סוף תענית וערכין י"א ע"ב.
[7] כך מוסכם על החוקרים על פי ספרי רומיים (כן מוכח במלחמות היהודים, ובספר של סווטניוס מוכח רק שלפני ג' תתל"א), וכן שנת א' למניין המקובל לחורבן הבית הוא בשנת ג' תת"ל וכנראה שנת החורבן עצמה גם נספרה (ולא כתירוץ הרמב"ם הנ"ל).
[8] ועל זה ראה להלן נספח __
[9] תיבות אלו ישנם בגירסת רב האי ובספרים שלנו אינם ולכאורה זה נשמט בטעות בלי קשר לשום גירסא או פירוש.
[10] כל זה על פי השוואת שטרות שונים ראה "מאגרים".
[11] ע'ור א-סאפי בירדן בדרום מזרח ים המלח.
[13]פרופסור מרדכי עקיבא פרידמן
[14] הספר קדום והובא כבר ע"י רבי שבתי דונולו בשנת ד' תרפ"ה.
[15] בכת"י פרמה-פלטינה 13/2342.
[16] העתיק מספר התרומה כדרכו, וזה עוד הוכחה שאינו לרבינו יעקב בעל הטורים שבטור לא ידע שרבינו תם חזר בו
[17] כל הספר בדפוס שלנו יש בו הרבה ליקוים וחסרונות.
[18] אף שהוא לא ידע שע"כ כן הוא ממנין שטרות הנהוג ששנת 1 שלו הוא 3450 למניין בריאה שלנו ולא כמו שכתוב בגמרא שהוא 3449.
[19] והתשב"ץ בתשובה צט (וקילסו רלב"ח וכן התומים) כתב כעין זה אף שלא ידע שרבינו תם חזר בו ורוצה לפרש שרבינו תם ואחריו שאר ראשונים התכוונו למנין וי"ד אבל לפי מנין שלנו-בהר"ד שמיטה שנה אחת אחר כך וכרמב"ם ואינם חולקים למעשה. אבל כאמור זו דעת רבינו תם אחר שחזר בו ולא לפני כן.
[20] מקורות ומחקרים. שמחה אסף.
[21] אסף. תרביץ שנה ט' א'. ולא ברור הקריאה ו' מאוון או ז' מאוון וכנראה צריך לומר ז' שבשנת תשט"ז י' ניסן ביום ב' ובשנת תרט"ז אינו כן.
[22] מספרות הגאונים עמוד 206. אסף.
[23] ע"כ כן צריך לומר, שאילו שמיטה ה' תשע"ו צ"ל ארבע מאות ואילו שמיטה ה' תשע"ד צ"ל שלש מאות ואינו מוקדם כל כך, ואילו שמיטה ה' תשע"ג צ"ל שש מאות וזה יתכן.
[25] הועתק בספר גנזי הגאונים על מסכת בבא בתרא חלק ב' עמוד ק"ט.
[28] גנזי הגאונים שם עמוד ק"א ועמוד קע"ב.
[29] ע"כ כן צריך לומר, שאילו שמיטה ה' תשע"ו צ"ל ארבע מאות ואילו שמיטה ה' תשע"ד צ"ל שלש מאות ואינו מוקדם כל כך, ואילו שמיטה ה' תשע"ג צ"ל שש מאות וזה יתכן.
[30] גנזי הגאונים שם עמוד רכ"ח.
[31] הלכות ארץ ישראל מהגניזה מרדכי מרגליות. (וראה בספר ___ל._גרייבסקי...)
[32] שנת השבע להרב קלמן כהנא
[33] גנזי הגאונים שם עמוד רכ"ז
[36] ירושלים (מחקרי ארץ ישראל) אסף.
[39] גנזי הגאונים שם עמוד ש"ו.
[41] בתשוה"ג הרכבי סי' מ"ה והועתקה בסתם בפירוש רבינו חננאל בע"ז שם ומזה נובע השיבושים בתאריכים שם שחלקם בזמן רב האי וחלקם בזמן ר"ח. וכן שם תוך הציטוט מרב האי הוסיף הערה על דבריו בקשר לי"ד שכבשו וחלקו.
[42] ונראה שרב סעדיה גאון גם כן גרס כגירסא זו ראה באוצה"ג ריש ר"ה (שכתב שבגמ' בע"ז מבואר שיש הפרש שלשתי שנים בין מניין שטרות למניין לבריאת העולם ונתנו על זה רמז כי זה שנתים הרעב).
[43] שני הראשונים הראשונים שדנו בבירור שנת השמיטה הם רבינו תם והרמב"ם (ואחריהם הביאום הרבה ראשונים) ושניהם חזרו בהם מדעתם (שלא היתה שווה) מפני המסורת והמנהג.
[45] ראה בסוף ציטוט מספר כל ישראל
[46] מקור י. נווה תרביץ תשס"א ועוד.
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 08/10/2014 01:46:04
לא היתה כאן כל עבירה...
