|
|
| נשלח ב-8/9/2014 15:32 |
 |
| |
שלישישי כתב:
רובוט שמתנתק מהכח שמפעיל אותו יוכל להתחבר אליו שוב?
כן,
אם הוא אלוקים...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 15:46 |
|
| |
ירוחם
אם לא היה א' באלול, איך היה כ"ה באלול?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 19:07 |
|
| |
גברא,
השאלה השנייה שלך אודות פעולת הדין מצד אלוקים מניחה שאלוקים פועל בבריאה. אם אלקים פועל בבריאה ברור שזה נעשה בזמן מסוים. אם אתה חושב שביום זה נגזר הדין, הרי שאפשר לראות זאת כמו התיאור של 'כתיבה' ו'חתימה' - הכתיבה והחתימה נעשות באיזשהו 'ספר' כלומר בישות נבראת כלשהי. אם תסתכל בספר בכט באלול תראה שמה שכתוב בו הוא הדין של שנה שעברה, ואילו בא' תשרי )אולי רק בב'?) תראה בו כבר את הדין של השנה החדשה. אני מקווה שאתה רואה את הספר הזה כמטאפורה, אבל בכל מקרה מדובר על מסירת הדין למה שמוציא אותו לפועל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 21:48 |
|
| |
יש
זה שהבריאה היא ישות נפרדת, זה לא פותר את הבעיה שהבורא עדיין 'פועל' הוצאה של פסק דין, אבל אתה טוען שהפעולה שלו היא ביחס אילנו בלבד,] עם הגדרות קבועות מתי מתחיל הזמן החדש [שנה חדשה], יתכן ואפשר להבין את זה אני צריך לחשוב. אבל מה שכן, יכול להיות ש'הבעיה שלי' שאני לא מצליח להבין איך אלוקים שהוא לא מוגבל בזמן, ואי אפשר ליחס אותו לחומר הזמן [שאם היה אפשר אזי הוא נתון לשינוי וזו הגשמה], פועל לפי זמן הבריאה, אותה בעייה עם ידיעה עתידית שלא פוגעת בבחירה כמו שהזכרתי לעיל.
פתיאמי
אתה דוגל בשיטת האומרים שהצמצום כפשוטו??? האם אלוקים צמצם את עצמו??? גם צימצום ביכולות נתפס אצלי כצמצום בעצמו, אבל אולי אני טועה,
האדמו"ר מלובביץ' היה אוהב לומר: שאפילו תלמיד הגר"א [הגר"ח בנפש החיים] הודה שהצמצום לא כפשוטו אלא כשיטת אדומו"ר הזקן, האם צמצום ביכולות הוא מושג שונה, להזכירך אם אתה מגדיר את יכולתיו של הבורא כיכולותינו שלנו, אתה כבר מגשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 22:31 |
|
| |
אני מנסה לומר שהבעיה היא לא רק איך הוא פועל בזמן אלא איך הוא פועל בגשמיות. תשובתי היא, כפי שאמרו הראשונים, שהוא לא פועל, לא במובן שאנו מתכוונים לזה. באיזה מובן כן? אין לי מושג ואני לא מבין שום דבר חיובי לגביו. מה שאני כן יודע הוא שפעולותיו נראות בבריאה, וכמובן שאז הן קשורות לחומר ולזמן. באיזה מובן אלו הפעולות שלו שנראות בבריאה? שוב, אני לא מבין בו שום דבר, אבל רואה את השפעתו בבריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 22:38 |
|
| |
יש
מעניין. אשמח להפניית מקורות לדבריך, נראה שזו הגישה שצריכה להיות, צריך לראות איך הרמב"ם ושאר הראשונים הגדירו את הדברים
תוקן על ידי גברא_רבה ב- 08/09/2014 22:38:51
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 06:05 |
|
| |
גברא רבה,
אני דוגל בצמצום כפשוטו!
אמנם בהסתייגות קטנה (אך משמעותית), הוא שומר לעצמו את הזכות לחזור למימדיו המקוריים בכל רגע נתון. מתי שמתחשק לו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 06:45 |
|
| |
ה"צמצום" נדון בעצור כאן חושבים כאן:
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 10:10 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שלישי
עיינת פעם בקבלה? בחסידות?
הצמצום? תחתונים ועליונים,וכו וכו'' |
|
עיינתי, לא הבנתי. הפסדתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 10:17 |
|
| |
לא.
אבל צריך להכיר כי יש גם דעות כאלה, לדאבוננו הרב.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 14:00 |
|
| |
ירוחם,
כנציג הצמצום בפורום - נעלבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 15:02 |
|
| |
פתיאמי
אני דווקא חשבתי והבנתי, כי אתה רומז על צדיק גוזר והקב"ה מקיים!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 17:17 |
|
| |
אני רומז על "אתם אפילו מוטעין" ("אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם")
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 23:56 |
|
| |
תוקן על ידי אדם_ה1 ב- 10/09/2014 00:04:44
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 00:04 |
|
| |
| גברא_רבה כתב: |  | לגבי הערת הרב מימוני : מדוע לא היה די לחז"ל בתאריך של ראש השנה עד שהוסיפו עליו פרשנות של "יום הדין השנתי". חז"ל גם הוסיפו את הפרשנות של 'יום בריאת העולם', התבוננות פשוטה במקרא אינה מעלה שום רמז שיום זה הוא יום הבריאה. בהנחה שזה כך, מה באמת המשמעות המקראית ליום 'א' בתשרי'. הרי בשאר החגים המשמעות מובנת. יום כיפור- מחילה וסליחה. סוכות- שמחת האסיף. שבועות- שמחת הקציר. פסח- שחרור האומה ועיצובה לדורות. אבל בראש השנה הדברים עמומים קצת? דווקא לגבי שאלתך [הר' מימוני]: "מדוע לא היה די לחז"ל בתאריך של ראש השנה עד שהוסיפו עליו פרשנות של "יום הדין השנתי". נראה הסבר הגיוני, בתורה מוזכר יום זה 'כיום הזיכרון', זיכרון למי?, לצורך מה?, כיצד קורה שאלוקים שוכח שצריך להזכיר לו? ועוד שחז"ל ראו בפסוק "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב": פרשנות ברורה של דוד שראש השנה (יום השופר) הוא יום המשפט.
|
|
ראש השנה הוא תחילת השנה החדשה בהרבה מובנים ומצוות רבות נקבעו לאיזור הזמן הזה כמו מצוות הקהל ותקיעת שופר של היובל. אם לתחילת חודש יש משמעות בלוח השנה היהודי ובבית המקדש, ק"ו לתחילת השנה... אגב, תקן אותי אם אני טועה אבל בתורה לא מוזכר ראש השנה בתור "יום הזיכרון" אלא "יום תרועה" ו"זכרון תרועה" שזה ממש לא אותו דבר. כנ"ל לגבי הפסוק בתהילים, זה לאו דווקא מדבר על ראש השנה. כל ר"ח נקרא בתנ"ך "חודש" (לא חודש ולא שבת היום) וכסה הוא כל חג (ביום הכסה יבוא אל ביתו) וידוע שבחודשים ובחגים היו תוקעים בבית המקדש..
 |
|
|
|
|
|
