|
|
| נשלח ב-10/9/2014 10:04 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 10:25 |
|
| |
בעל
ראש השנה לחברי הפורום ולחושבים אחרים.
התכנית עדיין בתוקף?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 10:27 |
|
| |
בשינויים
אתה מוזמן לסעודת יום טוב בביתי, אולם אני מקפיד להתפלל במנין שמרני, כך שסעודת יום טוב תהיה בערך ב 13:30
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 10:48 |
|
| |
תודה. אבל הזמן הוא הבעיה. כי כדרכי בקודש בכל ר"ה אני לומד את סודות התקיעות,
ויש לי בעיה לזהות, מה הם הסודות של התקיעות הנכונות השברים או התרועה,
כך שאני גומר את התפילה,-או שהיא גומרת אותי- בסביבות השעה 4 אחה"צ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 10:50 |
|
| |
אז אפשר בליל יום טוב או בשבת :)
ואם תקבל את הצעתי המקורית יוותרו לך ביו"ט חמש שעות מיותרות, מה תעשה אתן?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/09/2014 10:50:57
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 11:18 |
|
| |
אין דבר כזה זמן מיותר, בר"ה אומרים את תהילים, לומדים זהר, את פירוש המילות, עושים- התבודדות -מדיטציה בלעז. הרי אסור לישון בר"ה
הבעיה היא כי אסור להתענות בר"ה, ואסור לא לאכול כה הרבה זמן.ולכן,לומדים- אורח חיים- מהתפילה.
קוה -אל ה',- לפני שהולכים אל ה' שותים קפה.
חזק ואמץ ליבך- עושים הפסקה אחר שחרית, עם ארוחת בוקר-לקיים-חזק ואמץ ליבך.
וקוה-אל ה'. שוב שותים כוס קפה. ואל ה' -לתפילת מוסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 14:34 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: |  |
ראש השנה הוא תחילת השנה החדשה בהרבה מובנים ומצוות רבות נקבעו לאיזור הזמן הזה כמו מצוות הקהל ותקיעת שופר של היובל. אם לתחילת חודש יש משמעות בלוח השנה היהודי ובבית המקדש, ק"ו לתחילת השנה...
אגב, תקן אותי אם אני טועה אבל בתורה לא מוזכר ראש השנה בתור "יום הזיכרון" אלא "יום תרועה" ו"זכרון תרועה" שזה ממש לא אותו דבר.
כנ"ל לגבי הפסוק בתהילים, זה לאו דווקא מדבר על ראש השנה. כל ר"ח נקרא בתנ"ך "חודש" (לא חודש ולא שבת היום) וכסה הוא כל חג (ביום הכסה יבוא אל ביתו) וידוע שבחודשים ובחגים היו תוקעים בבית המקדש..
|
|
באופן כללי אני מסכים עם הערותיך. אבל
במקומות רבים התורה משתמשת במילה 'שופר' '-תעבירו שופר בכל ארצכם'
ויש פעמים שמתמשת במילה 'תרועה' בלבד וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה:
מכאן ההקש שזכרון תרועה הכוונה לתקיעה שופר. מעניין לפי פשוטו של מקרא מדוע התורה שינתה ולא הזכירה את שם הכלי 'שופר' אלא את הפעולה. עדיין אני חושב שהדיוק בפסוק קיים כי יתכן והיום הוא לא 'יום הזיכרון' אבל הפעולה היא פעולת זכרון , דהיינו מעשה תקיעת השופר.
הקבל שמות פרק לט
וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
ועוד
במדבר פרק ה
כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן
דהיינו שהפעולה היא מביאה למצב של 'זכרון'- דבר שטעון הסבר.
אבל חז"ל ראו מעשה/יום זה כיום שקשור לזכרון, האם לזכרון יש משמעות של משפט יתכן שכן ויתכן שיש פרשנות אחרת
לגבי הפסוק בתהלים: יתכן שאתה צודק, אבל נראה שמה שהביא את חז"ל לפרש כך היא מלת 'חגנו', אם מדובר על ראש חודש, המלה מתפרשת בדוחק, ויש עוד דבר נוסף וזה מה שאמרו חז"ל
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה, וקאמר רחמנא שופר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2014 15:26 |
|
| |
לגבי הפסוק בתהלים: יתכן שאתה צודק, אבל נראה שמה שהביא את חז"ל לפרש כך היא מלת 'חגנו', אם מדובר על ראש חודש, המלה מתפרשת בדוחק, ויש עוד דבר נוסף וזה מה שאמרו חז"ל
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה, וקאמר רחמנא שופר
המילה חודש=ראש חודש, ראש חודש במן התנ"ך היה יום טוב לכל דבר וענין עם סעודת חג.
ראה -שמואל- מחר חודש- ראה- לא שבת ולא חודש ,
חז"ל דחקו את הפרוש והוציאו אותו מפשוטו, כפי שעשו וקאמר רחמנא שופר
איפה אמר רחמנא שופר? ולשם קוריוז ראה איך הופכים פשט פשוט. ראש השנה דף טז: ואמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר +מלכים ב ד+ מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת איבעי לה .
איפה בפסוק שממנה לומדים כתוב רגל ?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 10/09/2014 15:27:55
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 01:55 |
|
| |
אדם, בר״ח תקעו בחצוצרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 13:01 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | |
אדם, בר"ח תקעו בחצוצרות. |
|
זה בדיוק מה שהתכוונתי, שפשט הפסוק בתהילים מדבר על תקיעת החצוצרות/שופרות בחגים ובראשי חדשים... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 13:08 |
|
| |
בזמן דוד וכתיבת התהילים ובכל ימי בית ראשון לא הכירו את ראש השנה. לא היה חג כזה בזמנם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 14:56 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | בזמן דוד וכתיבת התהילים ובכל ימי בית ראשון לא הכירו את ראש השנה. לא היה חג כזה בזמנם. |
|
??
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 15:43 |
|
| |
כפשוטו. לא היה בזמנם, ראש השנה יום מיוחד, יום הכיפורים שימש כר"ה , לא בצורה מוצהרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 15:47 |
|
| |
ואת מה חגגו באחד לחודש השביעי?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 15:56 |
|
| |
חג בלי שם. ראשון לשביעי. אדרבא תבדוק. אגב בחגים תקעו בחצוצרות כפי שכתוב בתורה, ולא בשופר.
|
|
|
|
|
