|
|
| נשלח ב-12/9/2014 18:21 |
 |
| |
אז אם בחגים ובר״ח תקעו בחצוצרות. ויש לנו פסוק שמספר על 1) תקיעת שופר 2) בזמן שהוא ר״ח 3) וחג 4) והוא משפט לאלוקי יעקב. מה זה אומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2014 18:23 |
|
| |
ורק נוסיף שאחד לחודש השביעי הוא חג שיש ליחד אותו לתרועה, בשונה מיתר החגים שעניינם אחר אלא שגם מריעים בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 20:40 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | | אז אם בחגים ובר״ח תקעו בחצוצרות. ויש לנו פסוק שמספר על 1) תקיעת שופר 2) בזמן שהוא ר״ח 3) וחג 4) והוא משפט לאלוקי יעקב. מה זה אומר? |
|
אני דברתי על כך כי בתקופת בית ראשון שמואל ושופטים, לא הכירו בני ישראל את המושג ראש השנה וודאי לא ב-א בשבעי
ואסתכן להגיד כי גם בבית שני לא הכירו את ראש השנה.
בענין הפסוק מתהילים תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: ראש חודש היה חג שחגגו אותו. תקעו בשופר להודיע לכל העם שהים ראש חודש, אתה מבין אז לא היה טלוזיה טלפונים ואפילו לא עיתונים, צורת הפרסום היה עם שופרות, זה היה החוק והמשפט לר"ח.רש"י תהלים פרק פא פסוק ד ד) בחדש - בחדוש הלבנה:
בכסה - יום מועד קבוע לכך וכן (משלי ז') ליום הכסא יבוא ביתו למועד הקבוע:
אבן עזרא תהלים פרק פא פסוק ד
(ד) תקעו בחדש - תחלת חדוש הלבנה כמו חדשיכם ומועדיכם חדש ושבת וכתובה בתורה תקיעת החצוצרות ונכון הוא שהיו תוקעים גם בשופרות ורבותי'
ז"ל פירשוהו על יום ר"ה וטעם בכסה שהלבנה מתכסה בו והנה כן משפט כל חדש ומלת חגינו זביחת הכשבים כמו חגים ינקופו אסרו חג בעבותים ולפי דעתי שמלת כסה כמו זמן קבוע או מועד ידוע וככה ליום הכסא יבוא ביתו:
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 20:48 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | חג בלי שם. ראשון לשביעי. אדרבא תבדוק. אגב בחגים (א״ה: ובר״ח) תקעו בחצוצרות כפי שכתוב בתורה, ולא בשופר. |
|
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 20:57 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | | אז אם בחגים ובר״ח תקעו בחצוצרות. ויש לנו פסוק שמספר על 1) תקיעת שופר 2) בזמן שהוא ר״ח 3) וחג 4) והוא משפט לאלוקי יעקב. מה זה אומר? |
|
הפסוק מדבר על כל הזמנים שתוקעים ולא על זמן אחד בלבד. (בחודש זה ראשי החודשים ובכסה זה בימי החגים שאז מתכנסים כל האנשים, בראשי חדשים וגם בראש השנה אין כינוס ועליה לרגל!!)
משפט לאלהי יעקב - הכוונה שזאת החוקה והמצווה שקבע ה' (וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות וכו'..)
כמו "וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר כֹּה עָשָׂה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים" וכן ברור כשמש מהפסוק "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא = מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב"
וכמו "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 20:59 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | |
ואת מה חגגו באחד לחודש השביעי? |
|
אדרבא, אם זה היה חג להמונים למה אין עליה לרגל וחגיגה כמו בשאר החגים? אלא זה מעין "סופר ראש-חודש"... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 21:07 |
|
| |
כאן אני מסכים אתך. זה סופר ראש חודש, וכנראה בגלל שזה ראש השנה. אין ספק בכך שהשנה התחילה בחודש השביעי ׳וחג האסיף בצאת השנה׳ גם לוח השנה מגזר (המאה ה10 לפנה״ס) מתחיל בחודש האסיף, וכן יחזקאל אומר ׳בראש השנה בחודש השביעי בעשור לחודש׳ . האם ראש החודש השביעי היה ראש השנה? אם אנו רואים שהיה לו מעמד מיוחד יש היגיון לומר כך. אין ראיה מיחזקאל שר״ה היה ביוכ״פ כי יתכן שכוונתו בתחילת השנה.נ.ב. גם ביוכ״פ אין עלייה לרגל.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 13/09/2014 21:08:00
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 21:09 |
|
| |
לא ברור על מה הויכוח
לפי התפיסה החזלית אם חזל קובעים על יום שהוא א' בתשרי הקב"ה יושב בו למשפט על כרחו
אם כן כשחזל קובעים שא' בתשרי הוא יום הדין הקב"ה ג"כ יושב בו למשפט על כרחו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 21:14 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | |
כאן אני מסכים אתך. זה סופר ראש חודש, וכנראה בגלל שזה ראש השנה. אין ספק בכך שהשנה התחילה בחודש השביעי 'וחג האסיף בצאת השנה' גם לוח השנה מגזר (המאה ה10 לפנה"ס) מתחיל בחודש האסיף, וכן יחזקאל אומר 'בראש השנה בחודש השביעי בעשור לחודש' . האם ראש החודש השביעי היה ראש השנה? אם אנו רואים שהיה לו מעמד מיוחד יש היגיון לומר כך. אין ראיה מיחזקאל שר"ה היה ביוכ"פ כי יתכן שכוונתו בתחילת השנה.נ.ב. גם ביוכ"פ אין עלייה לרגל.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 13/09/2014 21:08:00 |
|
ולכן אין נכון לקרוא לראש השנה או יום כיפור "יום חגנו" כי אין בהם חגיגה או משהו מיוחד לאנשים והטקסים היו מתנהלים בהם אך ובעיקר בבית המקדש... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 21:16 |
|
| |
חז"ל קבעו יום למתן תורה, לא יכלו לקבוע יום לבריאת העולם?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 21:29 |
|
| |
לדברי הראבי"ה - לר' יוסי שאדם נידון בכל יום אומרים בראש השנה ויום כיפור הלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 21:31 |
|
| |
הם יכולים לקבוע, אבל זה צריך להיות ברור כי הם קבעו וזה לא מהתורה. כמו כל המצוות מדרבנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 21:33 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | חג בלי שם. ראשון לשביעי. אדרבא תבדוק. אגב בחגים (א״ה: ובר״ח) תקעו בחצוצרות כפי שכתוב בתורה, ולא בשופר. תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו |
|
אריאל
לא קראת מה שכתבתי בהודעה מעל הודעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 22:09 |
|
| |
ירוחם, אז בר׳׳ח תקעו בשופר או חצוצרה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 22:11 |
|
| |
אדם, לא לגמרי מדוייק : לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושלחו מנות לאין נכון לוכי-קדוש היום, לאדונינו; ואל-תיעצבו, כי-חדוות יהוה היא מעוזכם. יא והלויים מחשים לכל-העם, לאמור הסוכי היום, קדוש; ואל-תיעצבו. יב וילכו כל-העם לאכול ולשתות, ולשלח מנות, ולעשות, שמחה גדולה: כי הבינו בדברים, אשר הודיעו להם. {נחמיה ח, ט והלאה)
|
|
|
|
|
