לימוד פילוסופיה בראי היהדות.

ישיבישעאר,
תמהני מאוד על דבריך (התחלתי לכתוב כל מיני ניסוחים הרבה יותר חמורים עד שמצאתי את זה).
הפילוסופיה של המוסר עוסקת במעשה שצריך לעשות, שזה חלק גדול ממה שעושה התורה, כך שסתירה יכולה להיות בקלות. אחת השאלות בפילוסופיה של המוסר למשל היא האם נכון לשמוע לצו טרנסצנדנטי. קאנט חושב שאסור לשקר בשום מקרה (אפי' פקו"נ), כך שבמקרה כזה אתה צריך לעבור על ההלכה.
אגב, ליאו שטראוס טען כי כל הפילוסופיה היהודית (והמסלמית) היא פילוסופיה של חוק, כיוון שהנושא המרכזי שלה הוא העימות בין ההתגלות האלוהית (שביהדות היא בעיקר של חוק) לבין החקירה העצמאית. כמובן שהוא הגזים, אבל דבריך מרפסין אגרי.

השאלה לא היתה האם יובאו בקורס דעות של אפיקורסים, אלא האם יבואו טיעונים שעלולים לשכנע לזכות הכפירה ר"ל (שזו הבעיה שמצאו רבויה"ק בפילוסופי'). בפילוסופיה של המוסר אין טיעונים להצדקת הכפירה, אלא לכל היותר טיעונים הנובעים מהנחת הכפירה.

אתה יכול להאמין בכל עיקרי האמונה (ולא להיות כופר), והחליט שאתה לא מקשיב לו כי זה לא מוסרי. זה אולי לא מוגדר רשמית ככפירה אבל זה בטח לא רצוי מבחינה דתית.

קסת,
לשאול כאן אם אפשר ללמוד פילוסופיה של המוסר זה בערך כמו שבחור ישאל במכתבים למערכת של עיתון הפלס האם מותר להמרות את פי הראש ישיבה שבה הוא לומד ולא להתייצב בלשכת גיוס...

עכשיו ברצינות, הקורס "בעיות בפילוסופיה של המוסר" הוא קורס מייערדיק'. מלבד השאלה ששאלת, רוץ על זה.

בנוגע לשאלה ששאלת, ככל הנראה הרעיון שאני עתיד לומר לך כנראה מונח בדברי מיימוני. אך לא אמנע מלהציג את הזווית שלי.

לימוד פילוסופיה כפי שהוא מתפרש כיום, בעיני לפחות, אינו לימוד תוכן זה או אחר אלא שיטת חשיבה, או מדוייק יותר, שיטות חשיבה. תוך הדגשת מעמדה של הביקורת. התכנים יכולים להיות מגוונים, אבל דומני שעיקר הנקודה זה המתודה. שאלות בתחום האלוקות יכולות לשמש בעיקר כדוגמאות.

בתקופות קדם הכלילו בפילוסופיה הכל, ופילוסופיה היתה, פחות או יותר, שם נרדף למדע. (נראה לי שזכר לזה ניתן למצוא בכך שכל תואר ד"ר, מלבד רופא, מבחינה רשמית הינו "ד"ר לפילוסופיה").

מלבד טענתי הכללית, בקורס המדובר לא ידונו איתך אודות השאלה יש\אין אלוקים. חששם של רבותינו נסב בעיקר סביב הפילוסופיה שעסקה בעיקר בתחום זה. 
זה נכון שידונו בקורס זה האם אלוקים ו\או תורתו הם מקור המוסר, האם זה בכלל אפשרי מבחינה לוגית ועוד כיו"ב. ואף יתייחסו לשאלה זו באופן שווה ערך למגוון שאלות אחרות ללא כל פריולגיה דתית לשאלה זו.
אך כאן אני לא רואה כל הבדל בין קורס זה לבין כל קורס אקדמי תיאורטי (שאינו לתכלית מקצועית).
ומכאן שזו שאלה אם תרגיש נוח מבחינה דתית מכזה סוג של שיח.

אך בכנות אומר לך, שכל הנראה רבנים רבים לא יסכימו איתי...
אבל שוב, בחרת לשאול כאן, ועניתי לך מכאן...

נ.ב. כמובן שיש שיטענו שעצם עידודה של הביקורת אודות כל דבר, הכרוך בלימודי פילוסופיה מהווה סכנה אמונית.
אך בעיני זו טענה לא רלוונטית, מסיבה פשוטה: מי שביקורתי לומד פילוסופיה, ולא מי שלומד פילוסופיה נהיה ביקורתי.
לשון אחר, הביקורתיות קודמת ללימוד ולא הלימוד יוצר את הביקורתיות.
משכך, לא הפילוסופיה מסוכנת אלא הביקורתיות. לזה אין פיתרון, בין אם תלמד בין אם תמנע...
יש פתרונות שונים, למשל המתת חסד, אבל נראה לי שההלכה אוסרת את זה...
לפחות עד שיהיו סנהדרין...ואז תהיה איזושהי קבוצת רבנים שתארגן איזשהו בור שלא מעלים ממנו עבור כל הביקורתיים.

תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 08/09/2014 21:24:30