|
|
| נשלח ב-8/9/2014 18:49 |
|
| |
ישיבישעאר, תמהני מאוד על דבריך (התחלתי לכתוב כל מיני ניסוחים הרבה יותר חמורים עד שמצאתי את זה). הפילוסופיה של המוסר עוסקת במעשה שצריך לעשות, שזה חלק גדול ממה שעושה התורה, כך שסתירה יכולה להיות בקלות. אחת השאלות בפילוסופיה של המוסר למשל היא האם נכון לשמוע לצו טרנסצנדנטי. קאנט חושב שאסור לשקר בשום מקרה (אפי' פקו"נ), כך שבמקרה כזה אתה צריך לעבור על ההלכה. אגב, ליאו שטראוס טען כי כל הפילוסופיה היהודית (והמסלמית) היא פילוסופיה של חוק, כיוון שהנושא המרכזי שלה הוא העימות בין ההתגלות האלוהית (שביהדות היא בעיקר של חוק) לבין החקירה העצמאית. כמובן שהוא הגזים, אבל דבריך מרפסין אגרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 18:58 |
|
| |
השאלה לא היתה האם יובאו בקורס דעות של אפיקורסים, אלא האם יבואו טיעונים שעלולים לשכנע לזכות הכפירה ר"ל (שזו הבעיה שמצאו רבויה"ק בפילוסופי'). בפילוסופיה של המוסר אין טיעונים להצדקת הכפירה, אלא לכל היותר טיעונים הנובעים מהנחת הכפירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 19:11 |
|
| |
אתה יכול להאמין בכל עיקרי האמונה (ולא להיות כופר), והחליט שאתה לא מקשיב לו כי זה לא מוסרי. זה אולי לא מוגדר רשמית ככפירה אבל זה בטח לא רצוי מבחינה דתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 21:17 |
|
| |
קסת, לשאול כאן אם אפשר ללמוד פילוסופיה של המוסר זה בערך כמו שבחור ישאל במכתבים למערכת של עיתון הפלס האם מותר להמרות את פי הראש ישיבה שבה הוא לומד ולא להתייצב בלשכת גיוס...
עכשיו ברצינות, הקורס "בעיות בפילוסופיה של המוסר" הוא קורס מייערדיק'. מלבד השאלה ששאלת, רוץ על זה.
בנוגע לשאלה ששאלת, ככל הנראה הרעיון שאני עתיד לומר לך כנראה מונח בדברי מיימוני. אך לא אמנע מלהציג את הזווית שלי.
לימוד פילוסופיה כפי שהוא מתפרש כיום, בעיני לפחות, אינו לימוד תוכן זה או אחר אלא שיטת חשיבה, או מדוייק יותר, שיטות חשיבה. תוך הדגשת מעמדה של הביקורת. התכנים יכולים להיות מגוונים, אבל דומני שעיקר הנקודה זה המתודה. שאלות בתחום האלוקות יכולות לשמש בעיקר כדוגמאות.
בתקופות קדם הכלילו בפילוסופיה הכל, ופילוסופיה היתה, פחות או יותר, שם נרדף למדע. (נראה לי שזכר לזה ניתן למצוא בכך שכל תואר ד"ר, מלבד רופא, מבחינה רשמית הינו "ד"ר לפילוסופיה").
מלבד טענתי הכללית, בקורס המדובר לא ידונו איתך אודות השאלה יש\אין אלוקים. חששם של רבותינו נסב בעיקר סביב הפילוסופיה שעסקה בעיקר בתחום זה. זה נכון שידונו בקורס זה האם אלוקים ו\או תורתו הם מקור המוסר, האם זה בכלל אפשרי מבחינה לוגית ועוד כיו"ב. ואף יתייחסו לשאלה זו באופן שווה ערך למגוון שאלות אחרות ללא כל פריולגיה דתית לשאלה זו. אך כאן אני לא רואה כל הבדל בין קורס זה לבין כל קורס אקדמי תיאורטי (שאינו לתכלית מקצועית). ומכאן שזו שאלה אם תרגיש נוח מבחינה דתית מכזה סוג של שיח.
אך בכנות אומר לך, שכל הנראה רבנים רבים לא יסכימו איתי... אבל שוב, בחרת לשאול כאן, ועניתי לך מכאן...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 21:22 |
|
| |
נ.ב. כמובן שיש שיטענו שעצם עידודה של הביקורת אודות כל דבר, הכרוך בלימודי פילוסופיה מהווה סכנה אמונית. אך בעיני זו טענה לא רלוונטית, מסיבה פשוטה: מי שביקורתי לומד פילוסופיה, ולא מי שלומד פילוסופיה נהיה ביקורתי. לשון אחר, הביקורתיות קודמת ללימוד ולא הלימוד יוצר את הביקורתיות. משכך, לא הפילוסופיה מסוכנת אלא הביקורתיות. לזה אין פיתרון, בין אם תלמד בין אם תמנע... יש פתרונות שונים, למשל המתת חסד, אבל נראה לי שההלכה אוסרת את זה... לפחות עד שיהיו סנהדרין...ואז תהיה איזושהי קבוצת רבנים שתארגן איזשהו בור שלא מעלים ממנו עבור כל הביקורתיים.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 08/09/2014 21:24:30
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 21:26 |
|
| |
ובנוגע לדעת רבותינו הראשונים ז"ל. פעם הבאתי כאן מחלוקת עם שלוש שיטות בנוגע לייחס לפילוסופיה, (כפי שהם הבינו את המושג). מצ"ב העתקה.
טוב, אני לא מצליח להדביק. מצ"ב קישור. כמה הודעות מתחילת העמוד שם מצויינות שיטות הראשונים.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 08/09/2014 21:30:23
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 08/09/2014 21:31:39
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2014 22:13 |
|
| |
קסת
עד שאתה שואל על לימוד פילוסופיה, תשאל על כניסה
לעצכ"ח, מובאות כאן דעות חיצוניות [ביחס לתורה] יותר ממה שתשמע בחוג
'פילוסופיה שצל המוסר'.
לגופו של עניין
הרמב"ם בפ' המשנה כתב:
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק י
וספרים החיצונים אמרו ספרי מינין. וכן ספרי בן סירא שהיה איש חבר ספרים
בהזיות מעניני "אלפראסה" שאין בהם חכמה ולא תועלת אלא אבוד הזמן בדברים
בטלים, כגון אלו הספרים המצוים אצל הערבים מספרי הדורות ומנהגי המלכים ויחוסי שבטי
הערבים וספרי השירים וכיוצא בהם מן הספרים שאין חכמה בהם ולא תועלת גשמית אלא אבוד
הזמן בלבד.
לדבריו, כל אדם שקורה עיתון המדבר בעניינים פוליטים נכלל בזה האם גם
לזה אתה חש??
נראה שאין הלכה כר' עקיבא, אלא כתנא קמא שלא הכליל דבר זה באלו שאין
להם חלק, ולא זו בלבד אלא לד' ת"ק אף מותר לעיין בהם.
דבר נוסף
כתב הרמב"ם במשנה אבות פ' ב'
"ודע מה שתשיב לאפיקורוס"
אמר: למד דברים שתשיב בהם על האפיקורוסים מן האומות, ותתווכח עמהם ותענה
להם אם יקשו לך. ואמרו: "לא שנו אלא אפיקורוס גוי, אבל ישראל כל שכן דפקר",
רצונו לומר: שהוא יוסיף זלזול ולגלוג, ולפיכך אין ראוי לדון עמו כלל, לפי שהוא לא יתוקן,
ואין לו רפואה כלל, "כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים". ואמר, ועם
היותך לומד דעות האומות כדי שתדע איך תשיב עליהם, היזהר שלא ידבק בדעתך דבר מזה,
ודע כי אשר תעבוד לפניו ידע צפונותיך, והוא אומרו: ודע לפני מי אתה עמל.
אם לא ילמד מספריהם לשמוע את טענותיהם כיצד ידע להשיב??
הרמב"ם במשנה תורה כתב להלכה:
רמב"ם הלכות תשובה פרק ג
"ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונידונין על
גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים והאפיקורוסין והכופרים בתורה והכופרים
בתחיית המתים ובביאת הגואל המורדים ומחטיאי הרבים והפורשין מדרכי צבור והעושה עבירות
ביד רמה בפרהסיא כיהויקים והמוסרים ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים ושופכי דמים
ובעלי לשון הרע והמושך ערלתו".
שים לב שהשמיט את דברי ר' עקיבא משמע שלא פסק כמותו להלכה. [ראה שם
שביאר מהו אפיקורוס ומהו מין]
לסיום
הרמב"ם עצמו ועוד הרבה ראשונים [וכן כל מי שעיין בספרי
הרמב"ם מו"נ ושאר ספריו] למדו פילוסופיה יוונית, הם מצטטים את גדולי
הפילוסופים על כל צעד ושעל, א"כ כך הם עשו, וכנראה זה מותר [ויותר מזה אף
רצוי, כיוון שרוב מעשיהם היו תכליתיים] לנו נשאר להסביר, למה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 01:04 |
|
| |
| קסת כתב: |  | | ברצוני לשאול ולברר אודות פילוסופיה כללית, האם מבחינת היהדות יש בעיה בלימוד הזה. |
|
יש בעיה חמורה מבחינת היהדות באי לימוד הזה. אם כי יש בעיה ביהדות באי קונסנסוס לזה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 07:44 |
|
| |
מרחביה
ברוך השב!
וכמובן דברי (על מעלת לימוד שאינו תורני אבל מרחיב את הדעת, כגון פילוסופיה וספרות ועוד) היו לשון המעטה. ותודה על התיקון והציטוט. ראוי לפתוח אשכול על דברי הרב ליכטנשטיין בזה, והאם כבר היה אשכול על ספרו שאינו אלא ראיון עם מחבר (סבתו?).
דברי רבים ראויים לתשובה אבל עקב קוצר זמן ונסיבות שונות אני מציין בינתים:
איקון ירוק לינוח.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 12:32 |
|
| |
השאלה המדוייקת הינה מה ראוי ללמוד.
מה ראוי ללמוד לכל ישראל - התורה (בכתב ובעל-פה) שמשה קיבל מסיני. מה ראוי ללמוד לכל פרט ופרט - אין לכך תשובה אחידה, כי בני האדם נבדלים זה מזה בדעותיהם.
שתי הערות: א. בד"כ לימוד מעמיק הינו תולדה של מסורת הנמסרת מדור לדור ממורים לתלמידים. ב. גישה מודרנית נפוצה באוניברסיטאות הינה ללמוד מהרבה מקורות ולערבב תחומים, מה שבנקל עלול לגרום לבלבול מושגים ולהבנה שטחית.
כשרבי לוי יצחק התמנה לרב בברדיטשוב, ביקשו ממנו שיכתוב תקנה חדשה בפנקס הקהילה. הוא אמר שעליו להכיר את הקהילה בטרם יכתוב תקנה חדשה. כעבור זמן-מה ביקשו ממנו שוב שיכתוב תקנה חדשה. הוא אמר שעדיין איננו מכיר היטב את הקהילה. לבסוף, משדחקו בו שוב ושוב לכתוב תקנה חדשה, רבי לוי יצחק כתב בפנקס הקהילה את עשרת הדיברות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 13:17 |
|
| |
מדבריך אני לומד את הפשט על- חדש אסור מהתורה, חל גם מחשבות חדשות, כל מה שלא חשבו קדמוננו אסור לנו לחשוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 13:33 |
|
| |
לא אמרתי שאסור לחשוב מחשבות חדשות, אלא שבריאת יש מאין שייך לבורא, ואילו בני האדם בד"כ מחדשים יש מיש, ועל-כן, בין בקודש בין בחול, נדרש ללמוד היטב את היסודות בטרם מחדשים דברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 15:08 |
|
| |
ולפי דעתי- למחשבה נתן ה' חרות מוחלטת, בלי קשר לשום מחשבה קודמת, ואם זה יערר את היסודות, כנראה שהיסודות היו כבר מעוררים קודם.
ומי קובע מה הן היסודות? רק אלו שמתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 16:28 |
|
| |
אתה מכיר מישהו המסוגל לחשוב מחשבות בלי להשתמש בלשון ובמושכלות ובמושגים שקדמו לו?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2014 16:37 |
|
| |
אני מכיר הרבה שחושבים מחשבות ומשתמשים במושכלות הפוכות מאלו שקדמו לו.
ואם זה לא היה כך, רוח האנושות והיהדות מזמן היתה דועכת ונמוגה.
|
|
|
|
|